תחינת אלהי נצור כחלק מסדר התפילה

[עושה חדשות]

ברכות טז:

רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות ותרבה גבולנו בתלמידים ותצליח סופנו אחרית ותקוה ותשים חלקנו בגן עדן ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה רבי יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעזך ותתעטף בחסידותך ותתאזר בחנינותך ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך רבי זירא בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו רבי חייא בתר דמצלי אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה רבי בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומפגע רע מיצר רע מחבר רע משכן רע ומשטן המשחית ומדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית ואף על גב דקיימי קצוצי עליה דרבי רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ובין התלמידים העוסקים בתורתך בין עוסקין לשמה בין עוסקין שלא לשמה וכל העוסקין שלא לשמה יהי רצון שיהו עוסקין לשמה רבי אלכסנדרי בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשכה ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו איכא דאמרי הא רב המנונא מצלי לה ורבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם רבא בתר צלותיה אמר הכי אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין וחלאים רעים והיינו וידוי דרב המנונא זוטי ביומא דכפורי מר בריה דרבינא כי הוה מסיים צלותיה אמר הכי אלהי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי ותצילני מפגע רע מיצר הרע ומאשה רעה ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

ירושלמי ברכות פ"ד:

רבי פדת בשם רבי יעקב בר אידי ר"א היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שלא תעלה שנאתינו על לב אדם ולא שנאת אדם תעלה על לבינו ולא תעלה קנאתינו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על לבינו ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו ויהיו דברינו תחנונים לפניך ר' חייא בר אבא מוסיף ותייחד לבבינו ליראה את שמך ותרחקנו מכל מה ששנאת ותקרבנו לכל מה שאהבת ותעשה עמנו צדקה למען שמך דבית ר' ינאי אמרין הנוער משנתו צריך לומר ברוך אתה ה' מחיה המתים רבוני חטאתי לך יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתתן לי לב טוב חלק טוב יצר טוב חבר טוב שם טוב עין טובה ונפש טוב ונפש שפלה ורוח נמוכה אל יתחלל שמך בנו ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות ואל תהי אחריתינו להכרית ולא תקוותנו למפח נפש ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך בנה ביתך היכלך עירך ומקדשך במהרה בימינו רבי חייא בר ווא מצלי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא רבי יודן בי רבי ישמעאל קבע ליה לאמוריה דיימר בתר פרשתיה כן ר' תנחום בר איסבלוסטיקא מצלי ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו שכך בראתנו לעשות רצונך ואנו חייבים לעשות רצונך את חפץ ואנו חפצים ומי מעכב שאור שבעיסה גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו אלא יר"מ ה' אלהי ואלהי אבותי שתשביתהו מעלינו ותכניעהו ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם ר' יוחנן הוה מצלי יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות ותצליח סופינו אחרית ותקוה ותרבה גבולנו בתלמידים ונשיש בחלקינו בג"ע ותקנינו לב טוב וחבר טוב ונשכים ונמצא ייחול לבבינו ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה: וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי: אמר רבי אבון לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב.

ב"י סי' קכב:

בסוף פרק היה קורא (ברכות יז.) קאמר שרבא היה אומרו אחר תפילתו ועוד מביא שם נוסח תחנות אחרות שהיו החכמים אומרים כל אחד אחר תפילתו והעולם ביררו להם תחנה זו דאלהי נצור.

למה נבחרה דוקא תפילת מר בריה דרבינא, מכל שאר תפילות האמוראים. (ולמה נערכו בה שינויים).

ראיתי משהו, אולי תוסיפו עוד:

זלוטניק.png (82.6 KiB) נצפה 2994 פעמים

[נוטר הכרמים]

מקור תפילת 'אלהי נצור' בגמרא ברכות (יז א), ושם מובאות שנים עשר נוסחאות שונות של תחינות שנהגו האמוראים הקדושים לומר לאחר שסיימו תפילתם.

ומעולם תמהתי מפני מה נבחרה דווקא תפילה זו שהיא אחרונה בסדר התפילות המופיעים בגמ'.

והנה בבית יוסף (סי' קכב) כתב "והעולם ביררו להם תחנה זו דאלהי נצור", ולא נתן טעם לדבר. ובאחרונים נמצאו טעמים שונים ליחוסה וחשיבותה של תפילה זו דייקא. (יעויין בספר חרדים מצוות התלויות בארץ ישראל פרק ה; ספר סדר היום כוונת י"ח ברכות; של"ה יומא פרק נר מצוה; ערוך השולחן סי' קכב סעיף ו).

נראה להציע כאן טעם חדש על דרך הפשט, וזה בהקדם כמה דיוקים בדברי הגמ' בברכות שם.

[א] לגבי תפילות כל האמוראים מובאים בתחילתם מילות פתיחה כגון יהי רצון מלפניך, ובא' מהם ריבון העולמים, ואילו כאן בתפילת מר בריה דרבינא אלהי נצור אין פתיחה, אלא רק פניה של 'אלקי'.

[ב] בסיום תפילת מר בריה דרבינא אלהי נצור מופיע הפס' יהיו לרצון, ואילו בסיום כל התחינות של האמוראים איננו מופיע.

[ג] אצל כל האמוראים איתא הלשון 'בתר צלותיה אמר הכי', ואילו אצל מר בריה דרבינא איתא 'כי הוה מסיים צלותיה אמר הכי'.

ונראה להקדים ע"פ מה שידוע חילוקי המנהגים אם אומרים יהיו לרצון קודם אלהי נצור או לאחר מכן, או שאומרים פעמיים, יעויין בשו"ע סעיף א וברמ"א ובמשנ"ב ס"ק ג. וידוע דעת הגר"א שמחזק את המנהג לומר יהיו לרצון רק לאחר אלחי נצור מהך דמר בריה דרבינא נהג כן שאמר יהיו לרצון אחרי אלהי נצור.

ועוד מובא בשם הגר"א בחידושי הגר"א על ברכות בספר אמרי נועם (ד:) וז"ל:

אמר רבינו הגאון שיפה עושים מה שאומרים אלהי נצור ושאר תחנונים קודם יהיו לרצון וכו'. והוכיח כן ממ"ש (לקמן לא) ואם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יוהכ"פ אומר, ואם יאמר אלהי נצור מקודם, פשיטא שמותר לומר כל מה שירצה דכמאן דעקר דמי, אלא דמיירי קודם יהיו לרצון, והא קמ"ל דאע"ג דבשומע תפלה אף על פי שמותר לומר תחנונים אפילו שלא מענין הברכה מ"מ אסור להאריך, אבל קודם יהיו לרצון מותר להאריך וכו'.

ונראה בדעת רבינו הגר"א שכל מה שאומרים עד יהיו לרצון זה חלק בלתי נפרד מטופס התפילה, ומהאי טעמא נחלק הגר"א להלכה על דברי הרמ"א, וסבר שאף קדיש וקדושה אסור לענות דלאו מענין התפלה הוא, דהא גם בשומע תפלה מותר להתפלל כל צרכיו, ואפ"ה אסור לומר קדיש וקדושה.

ומעתה נראה כפי שעולה מכל דיוק נוסחאות הגמ', שכל האמוראים לא אמרו יהיו לרצון אחר תחינתם המיוחדת, אלא אמרו את תחינתם לאחר שכבר כילו וסיימו את תפילתם כולל אמירת יהיו לרצון, ולכן הוזקקו לומר תחילה מילות פתיחה, יה"ר מלפניך או ריבון העולמים, ואמרו את תחינתם בלא הסיום של 'יהיו לרצון' שזהו סיום של טופס שמו"ע ברכות ולא סיום של כל תחינה בעלמא.

ומדויק היטב שכל האמוראים התפללו כן 'בתר צלותיה', ומשא"כ מר בריה דרבינא כללה בעצם נוסח תפילתו, ואמרה 'כי הוה מסיים צלותיה' היינו כאשר סיים את נוסח הברכות הקבוע, ולכן גם אמר לאחר מכן 'יהיו לרצון'.

[נוטר הכרמים]

ובזה מובן היטב שדווקא נוסח זה של תחינה נקבע כחלק מסדר התפילה, אף שבודאי אין לזה את החשיבות של שמו"ע הברכות לענין שזה רק רשות ועוד נפ"מ.

ואילו שאר התחינות הרי הן ככל התחנונים בעלמא, ולא נקבעו תחינות אלו כחלק מסדר התפילה, ואף שהיו שנהגו לאומרם, וכמו שמובא בסידור יעב"ץ, והחת"ס בהסכמתו על מחזור וויען (שנת תקע"א) כותב "אומר אני להשיב דבר כאשר עם לבבי אם להוסיף תפלות תחינות ובקשות חדשים מקרוב באו אשר לא שערום אבותינו אין דעת חכמים נוחה מהם ודי לנו במה שסדרו קדמונינו ז"ל זולת בסוף תפלת י"ח מה טוב ונעים להדפיס כל התפלות שצלו חז"ל בתר צלותיה דסוף פרק הקורא בברכות", ובס' תלמידו בעל אמרי שפר מובא שאכן החת"ס זי"ע נהג להתפלל כל תפילות אלו אחר תפילתו.

ובמקור חיים לבעל החוות יאיר מובא בשם זקינו רבי שמואל החסיד שהיה מחלק י"ב תפילות אלו לי"ב תפלות של כל ימות השבוע שחרית ומנחה. וכן מובא בספר מהדורא בתרא של עבודת הבורא (זולצבאך תס"ז) בשם קבלה מרבי יודא חסיד ז"ל שהיה אומר בששת ימי המעשה בשחרית ובערבית לפני יהי לרצון אחד מהתפלות שאמרו אמוראי בבל.

ונראה שמטעם זה גם אלו המחמירים בענין הוספת בקשות שלא מסדר התפילה בשבת קודש, ולכן לא אומרים הרחמן לאחר ברכת המזון וכדומה, אבל לא נמנעו מימיהם מלומר אלהי נצור, ומהאי טעמא שזה נתקן כחלק מסדר התפילה. ראה באור זרוע הל' מוצאי שבת סי' פט וכן הוא בפסקי ריקאנטי סי' כט, הובא בשיירי כנסת הגדולה סי' קכב.

וראיתי בערוך השולחן (סימן רסח סעיף ב) שכתב: ונהגו לומר גם אלקי נצור בשבת ואף על גב דאין לבקש בקשות בשבת מ"מ כיון דכולם אומרים זה בחול נחשבת כמסדר התפלה רק יזהר לומר יהיו לרצון קודם אלקי נצור.

ולפי דברינו לא נראה כן, ויעויין בשערי תשובה שם (ס"ק יג) בשם ספר שלמי ציבור שלא לומר יהיו לרצון קודם, ומטעם אחר.

יסודם של דברים שמעתי בשיחה טלפונית מפי הגאון המקובל רבי יעקב עדס שליט"א אמש, שהתקשר להעיר ולהוסיף כיד ד' הטובה על ספרי הקטן, ושוב מצאתי שכבר רמזוה במילים ספורות בהגהות הג"מ רבי אלעזר משה הורביץ ובספר חידושי רבנו יוסף מסלוצק בברכות שם.

יצויין עוד שבדברי כמה ראשונים (רשב"א שם שיטתו ושיטת הראב"ד ומאירי ברכות טז, ב ועוד) מבואר להדיא שגם שאר האמוראים אמרו יהיו לרצון לפני או אחרי תחינתם, ואין חילוק בזה בינם לבין מר בריה דרבינא.
ובלשון רבינו יונה על הרי"ף (כ, א מדפי הרי"ף) מבואר להדיא שאין זה חלק מטופס התפילה, וז"ל, ומה שאמרו בגמ' מר בריה דרבינא בתר צלותיה אמר הכי אלהי נצור לשוני וכו' עד יהיו לרצון אמרי פי דמשמע שהיה אומר יהיו לרצון בסוף התחנונים אפשר לומר שלא אמר בתר צלותיה מיד שהיה מסיים התפלה בעמידה אלא אחר שהיה מתפלל היה אומר אלו תחנונים מיושב.

[נוטר הכרמים]

שוב ראיתי שבסידור אזור אליהו (עמ' קעט) איתא:

דעת הגר"א דאין לומר אלהי נצור בשבת וביו"ט (הנהגות הגר"א מכת"י ר' סעדיה וכ"ה באמרי נעם ברכות מח, ב ודלא כהגהת הגרא"ל ליפםקין שם). ובהשלמות בצידי הגליון: דאין אומרים תחנונים בשבת רק באמצע ברכה – א"נ, וכן נהג הג"ר אליהו רגולר (תולדות אליהו). ודעת הגהת א"נ דכל עוד לא נגמרה התפילה חשוב כטופס ברכה, אך מה שתלה זאת בדברי הא"נ והעמידם דווקא לאחר יהיו לרצון, קשה לומר כן בדעת הגר"א אחר שלדעתו אין אומרים יהיו לרצון לפני אלהי נצור וכמ"ש בתפילת חול, ומשזכינו להנהגות הגר"א מר' סעדיה מצאנו שכתב כן במפורש.

וראה עוד שם בהשלמות שבסוף הסידור עמ' תרט 'בקשות ותחנונים בשבת וביו"ט' שם האריך המהדיר סביב המושג של "טופס ברכות כך הוא" המבואר בירושלמי בברכות (פ"א ה"ה), שקיימות שתי גישות חלוקות, גישה של כמה ראשונים לפיה כל תוספת תחינה שהוצמדה לאיזו ברכה גם אם אינה מענינה ולא הוקבעה כחלק ממנה חשיבא כטופס ברכה, ואילו גישתו של רבינו הגר"א היא שטופס ברכה הינה רק הברכה המקורית או מה שנתקן כדבר המשתלב בתוכה ולא שום תוספת שנאמרת אצלה, יעו"ש דברים נכוחים.

ומדי דברי בזה עם הרב הגאון רבי אלחנן הורביץ שליט"א נתעוררנו להוסיף בס"ד, והובא בסמוך.viewtopic.php?f=50&t=44257#p521758

[סעדיה]

ע"ע חוה"ל שער הכניעה פ"י

[איש_ספר]

ראיתי עתה בדברי ר' משה גברא, כי החכם הראשון בתימן שהוסיף את א'להי נצור לתפילת שמו"ע הוא ר' יחיא אלצ'הארי, מדורו של מרן, ופשט המנהג בעיקר במאה הי"ח למניינם.

[בתוך הגולה]

ראוי לציין כאן למנהגו של מהרש"ל להוסיף אחרי אלקי נצור את תפילתו של רבי שתצילנו מעזי פנים וכו' שנקבעה בסידורים אחרי ברכת גומל חסדים טובים. (תשובתו על סדר התפילה סי' סד)
(מהרש"ל כותב שהאריך ע"כ בפירושו לפרק במה מדליקין ולא זכינו לאורו).