הודעהעל ידי משוש דורים » ב' פברואר 18, 2019 5:54 pm
ומענין לענין באותו ענין.
בימות החול אנו מזכירין בברכת עבודה את ענין האהבה והרצון, (האהבה מצידינו, והרצון מצידו ית'), ותפלתם באהבה תקבל ברצון. ותהי לרצון תמיד, בשובך לציון ברחמים.
ואילו במעין שבע של שבת, אנו מזכירין את הענין העבודה מצד היראה, לפניו נעבוד ביראה ופחד.
וזה כהנוסחה הקדמונית שהיו חותמים בזמן הבית, שאותך לבדך ביראה נעבוד.
מה פשר השינוי שבברכה? ומה החילוק בין זמן הבית לזמנינו, ובין שבת לימות החול.