"ביראה ופחד" - מה החילוק בניהם?

[דרופתקי דאורייתא]

בתפלת מעין שבע, "ביראה ופחד", מה החילוק בניהם?

[ישראליק]

יראה הוא במוח ופחד הוא בלב כמ"ש בתניא [ח"א] פ"ט

(כפי שמובן לי, שפחד הוא הרגש, ויראה בא שמתירא מכח התבוננות)

[במסתרים]

עיין רש"י סוף פרשת עקב על פחדכם ומוראכם

[משוש דורים]

ומענין לענין באותו ענין.
בימות החול אנו מזכירין בברכת עבודה את ענין האהבה והרצון, (האהבה מצידינו, והרצון מצידו ית'), ותפלתם באהבה תקבל ברצון. ותהי לרצון תמיד, בשובך לציון ברחמים.
ואילו במעין שבע של שבת, אנו מזכירין את הענין העבודה מצד היראה, לפניו נעבוד ביראה ופחד.
וזה כהנוסחה הקדמונית שהיו חותמים בזמן הבית, שאותך לבדך ביראה נעבוד.
מה פשר השינוי שבברכה? ומה החילוק בין זמן הבית לזמנינו, ובין שבת לימות החול.