טעם החילוק בין פזמונים לסליחות

[עושה חדשות]

הפוס' כ' לומר בהתחלת כל סליחה "אלוקינו ואלוקי אבותינו", אא"כ היא פותחת בשם,
אבל בפזמון לא נהגו כן, (עכ"פ כפי הנדפס בסידורים).

וכן מה שאומרים לפני כל סליחה את הפסוקים שעליהם היא מיוסדת, ובדרך כלל אין את זה בפזמון.

מאי טעמא?

[דרומי]

נראה שבכלל 'פזמון' הוא בקשה יותר 'חופשית' מצד האדם, לא כ"כ מתוך אימה ופחד כו'.

ראה פרי מגדים פתיחה לאו"ח אגרת שני'. ודוק.

[בברכה המשולשת]

החלוקה המקורית בין פזמון לסליחה רגילה היא בצורת אמירתו

[כדכד]

ברור אבל לא זו השאלה שלו

[בברכה המשולשת]

ברור אבל לא זו השאלה שלו

נכון, ותודה על ההערה.
התכוונתי לומר שנלענ"ד שיש קשר בין צורת האמירה לשאלת הרב פותח האשכול, אלא שאין הדברים מחוורים לי די צרכם.

[שבטיישראל]

וכן מה שאומרים לפני כל סליחה את הפסוקים שעליהם היא מיוסדת, ובדרך כלל אין את זה בפזמון.

מאי טעמא?

כתבי יד עתיקים מצינו פסוקים גם לפני הפזמונים.
נושא הפסוקים הוא סוגיא בפנ"ע.

[ממזרח שמש]

וכן מה שאומרים לפני כל סליחה את הפסוקים שעליהם היא מיוסדת, ובדרך כלל אין את זה בפזמון.

מאי טעמא?

כתבי יד עתיקים מצינו פסוקים גם לפני הפזמונים.
נושא הפסוקים הוא סוגיא בפנ"ע.

בספר אמרי פנחס קורץ,
בסליחות יש פתיחה כי כל דבר צריך פתיחה, דהיינו כמו כינור שצריך פתיחה קודם הניגון. כי קודם שבא להיכל צריך לכנוס לטרקלין. וקודם הסליחות אומרים פסוקים ובאותן הפסוקים נכלל כל הסליחות, וזה רמז כי התורה מתפללת עלינו. וברוב הסליחות יש סוגר בפסוק מן התורה, והוא שלא יהיה קטרוג בתפלתינו, וכו'.

[צורב מתחיל]

החלוקה המקורית בין פזמון לסליחה רגילה היא בצורת אמירתו

היום (צום גדליה) אמרו בנוסח ליטא פזמון הורית דרך תשובה. (סימן נג). לא מצאתי בשום אופן דמיון בינו לבין פזמון, גם הציבור משום מה לא נוהג לומר בסיום כל בית את הפזמון החוזר, שהוא כאן -בשונה מהמקובל- בתחילת הבית הראשון.
אז מה ההגדרה של פזמון?

[בברכה המשולשת]

החלוקה המקורית בין פזמון לסליחה רגילה היא בצורת אמירתו

היום (צום גדליה) אמרו בנוסח ליטא פזמון הורית דרך תשובה. (סימן נג). לא מצאתי בשום אופן דמיון בינו לבין פזמון, גם הציבור משום מה לא נוהג לומר בסיום כל בית את הפזמון החוזר, שהוא כאן -בשונה מהמקובל- בתחילת הבית הראשון.
אז מה ההגדרה של פזמון?

למיטב ידיעתי, זה כבר תלוי בכותרת שנתנו המדפיסים