מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'ואתם אל יגמור' – בירידת המלקוש בניסן המאוחר

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 6442
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

'ואתם אל יגמור' – בירידת המלקוש בניסן המאוחר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 03, 2019 11:05 pm

בקדושתא לפרשת החודש ב'משלש' המתחיל קיחת עלית עקד: "החדש הזה לכם לשמור, בסכם אסופי הר מור, ואתם אל יגמור שלשת אותות בו לשמור".

הקטע הזה עוסק בקביעת חודש ניסן שהוא נעשה על בהסכמת הסנהדרין הנאספים בהר המוריה, ואתם הקב"ה מסכים [כדאיתא בשמות רבה פרשת בא פרשה טו אות ב: ד"א החדש הזה לכם, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות, שכן כתיב (דניאל ד) בגזירת עירין פתגמא, אמר להם אני ואתם מסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה שנא' (תהלים נז) אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי], וקביעת החודש הזה אם לקובעו או לעבר את חודש אדר ולאחרו נעשה ע"פ שלשה אותות [סימנים, והכוונה לדברי הגמ' בסנהדרין (יא, ב), תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב, ועל פירות האילן, ועל התקופה].

ב'סדר יוצרות המבואר כוונת הלב' בעריכת הרב יעקב לויפר (מכון תכין לבם ב"ב תשע"ה) החזירו עטרה ליושנה. בשלשת פיוטי הקדושתא הראשונים נהגו לומר פסוקים הקשורים לתוכן הפיוט לפני חרוז החתימה. מסיבה לא ברורה הושמטו כל הפסוקים האלו מן המחזורים והסידורים במאות השנים האחרונות, ומבנה הפיוטים נפגם בשל כך. במהדורה הנ"ל שבו והדפיסו את הפסוקים.

והנה כתוספת לקטע זה מופיעים שני פסוקים:
ככתוב (דברים טז, א) שמור את חודש האביב ועשית פסח לד' א' כי בחודש האביב הוציאך ד' א' ממצרים לילה
. פסוק זה נדרש על ענין עיבור השנה שהפייטן דבר עליו בחרוז האחרון.
ונאמר (יואל ב, כג) ובני ציון גילו ושמחו בד' א' כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון.
מה ענינו של פסוק זה לכאן? הלא ב'משלש' עסקינן ולא ב'מחיה', ואין בברכה זו מענין הזכרת גשמים.

וחשבתי לבאר בס"ד, בגמ' ריש מס' תענית (ה, א; ו, א) פירשו שהמלקוש זמנו הוא ב'ראשון' בחודש ניסן, וזוהי ברכה מיוחדת של המלקוש בניסן – מלקוש בעתו (אגב, אולי ראוי לכוין על כך בברכת החודש ב'וגשמים בעתם').

והנה כאשר הסנהדרין עיברו את השנה, נמצא שחודש ניסן מתאחר, ועמו גם המלקוש וברכתו, ובזה הקב"ה גומר ומסכים עם קביעתם של הסנהדרין לעבר את השנה.

לא מצאתי עדיין תימוכין לרעיון כזה או בדומה לו.

שייף נפיק
הודעות: 2349
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: 'ואתם אל יגמור' – בירידת המלקוש בניסן המאוחר

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' אפריל 04, 2019 12:25 am

יפה מאוד!
עצם הרעיון שהקב"ה מסכים עם הסנהדרין ולפי זה גם מתנהג במציאות העולם הוא ידוע. וזש"כ תשעה ירחי לידה, ואקרא ... לקל גומר עלי. וכו' וכו'. והחת"ס וכמדומה שעוד אחרונים השתמשו ביסוד זה בביאור אחת הגמרות בדף הנזכר בענין הנ"ל

נוטר הכרמים
הודעות: 6442
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'ואתם אל יגמור' – בירידת המלקוש בניסן המאוחר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אפריל 04, 2019 8:35 am

אני מחפש מקור להסכמת הקב"ה המתבטאת בירידה המאוחרת של המלקוש.

נוטר הכרמים
הודעות: 6442
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'ואתם אל יגמור' – בירידת המלקוש בניסן המאוחר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 22, 2020 10:47 pm

עוד משהו ביוצר לפרשת החודש: פֶּלֶא עֲשׂוֹת נֶגֶד אָבוֹת. פָּץ מִבֶּעָשׂוֹר לְאָסְרוֹ בֶּעָבוֹת.

נראה בביאורו דהנה תנן בכלים (פי"ט מ"ב): החבל היוצא מן המטה עד ה' טפחים טהור מחמשה ועד עשרה טמא מעשרה ולחוץ טהור שבו קושרין את הפסחים ומשלשלין את המטות.

ועי' רש"י בחולין (נד, ב ד"ה לא חמשה): לא חמשה כלמעלה - כיותר מחמשה וטמא כדקתני טעמא במס' כלים מחמשה ועד עשרה טמא שבו קושרין את הפסחים זכר לפסח מצרים דכתי' אסרו חג בעבותים וגו' וכתיב והיה לכם למשמרת ובו משלשלין את המטה.

ובספר איסור והיתר לרש"י (סי' לג) נראה שזהו טעם אמירת הלל בסדר ההגדה, וז"ל, אסרו חג בעבותים (על) [עד] קרנות המזבח בפסח מצרים נאמר מקרא זה ונלקח מבעשור ונבקר ד' ימים דכתיב בי' בעשור לחדש הזה ויקחו להם וגו' והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה וזה שאמר הכתוב אסרו חג בעבותים (על) [עד] קרנות המזבח אסרו החג בעבותים ארבעה ימים עד שיבוא לקרנות המזבח בארבעה עשר שאמר דוד מזמור של פסח שהיה מקחו מבעשור ופסח דורות אין מקחו מבעשור.

ואכן בנוסח שנדפס אצל ר"י לויפר מופיע פסוק זה 'אסרו חג בעבותים' כא' הפסוקים בסוגריים!!


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים