מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 24, 2019 11:25 am

טעם שו"ת בנימין זאב דילוג פרקי לא לנו ואהבתי וקושיית הכנסת הגדולה

הנה בימים שאין גומרין בהם את ההלל כימי חוה"מ ויום טוב אחרון של פסח וכיוצא בזה, מדלגין על אמירת לא לנו ה' וכן על אהבתי כי ישמע ה' וגו'. וזה אומר דרשני למה דולגין דווקא פרקים אלו.

ובמשנ"ב ציין לדברי אליה רבה (סי' תכב ס"ק יב) הביא בשם שו"ת בנימין זאב (סי' שסא) שהטעם שדלגו דווקא פרקים אלו הוא לפי שפרשיות לא לנו וה' זכרנו שוין ברוב ענינים וכן פרשיות אהבתי ומה אשיב.

אמנם צ"ב, מהי הכפילות שבין פרקים אלו, הרי כמעט לא נמצא כפילות.

ובהגהות כנסת הגדולה על הטור שם כתב וז"ל,
ואין זה מספיק, דמאי חזית לדלג פרשת לא לנו ופרשת אהבתי שהם הראשונות ולא לדלג פרשת ה' זכרנו ופרשת מה אשיב שהם אחרונות. וכבר הרגיש בעל בנימין זאב בזה, וכתב ואין זה טעם מספיק, אלא די"ל דכך נהגו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 24, 2019 11:26 am

ביאור אחר בטעם הדילוג וענין הכפילות

ויתכן לומר על דרך דבריהם, אבל לפרש ענין הכפילות בענין אחר, שאין הכפילות מצד הפרק שאחרי הפסוקים שדולגים, אלא הפרקים שדולגים הינם בעצמם פירוש והרחבת דברים לפרקים הקודמים להם.

ויתבאר בס"ד בהקדם הבנת עיקר התוכן של תחילת ההלל, והדברים ידועים מאוד, ומצאתים מתומצתים בפי' האברבנאל לתחילת ספר מלאכי, וז"ל,
הנה אם כן אין שום אדם שלא יודה במציאות הסבה הראשוה ושלא יכבדהו בכל יכולתו ודעתו אבל יפול בהם הטעות אם בהעדרם ממנו ית' הידיעה וההשגחה בשפלים מפני רוממות מעלתו ובחשבם שהנהגת העולם השפל כולו מהסבות האמצעיות השמימיות ושהיו מתרצים לפני האמצעיים ההם כאשר יכבדו ויעבדו את סבתם הראשונה, גם שמהם חשבו שאותה הסבה הראשונה אשר חייב עיונם וחקירתם היה שר משרי מעלה או אדם היה כאחד ממנו בשום זמן מהזמנים, ומהם בכפרם שנתיחדה השגחתו והנהגתו על אומת ישראל, וזה היה ענין פרעה באומרו לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח שסכל השם ההוא על מה יורה וסכל שהסבה העליונה ישגיח בארץ וכמו שאמר לו על זה למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ...

וכבר ביאר כל זה המשורר באומרו ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' (תהלים קיג, ג) שענינו כמו שפירשתי שבסבת זריחת השמש ובואו ושקיעתו שם ה' מהולל בפי כל הבריות שמקלסין אותו מפני מה שיראו מאותה תנועה העצומה, וביאר עוד סלוק השגחתו באומרו רם על כל גוים ה' על השמים כבודו ר"ל שהיה הקדוש ברוך הוא רם ונעלה מהנהיג ומהשגיח בשפלים ושלבד על השמים היה כבודו והשפעתו, אמנם אנחנו לא נאמין כן כי מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות, וביאר המגביהי באומרו בשמים כי שם תשוער ישיבתו מפני הנעת הגלגל העליון המקיף, וביאר המשפילי לראות באומרו ובארץ שבשפלים ישגיח ויראה עם כל מעלתו, וזכר מהשגחתו באומרו מקימי מעפר דל וגומר, והביא ראיה לזה מענין האומה בצאת ישראל ממצרים וגומר היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו שייחד השגחתו וממשלתו עליהם עד שעשה להם נסים ונפלאות וקרע להם את הים.


ומעתה נראה לבאר שענין הפרק 'לא לנו' הוא בעצם חזרה ופירוש יותר מפורט לאמור בפרק הראשון, וזהו הדין ודברים כאן, שהגויים אומרים 'איה נא אלהיהם', והיינו שכיון שעם ישראל מופלים ונרדפים בין האומות, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, מזה נראה כי אין הקב"ה משגיח על הבריאה ועזב ד' את הארץ ח"ו ומסר את ההשגחה בידי כוחות אחרים.

וע"ז אנו משיבים, 'ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה'. הלא אתם מודים כי את השמים לא נטש ד', ועל השמים כבודו והשפעתו, והרי גם בשמים כל אשר חפץ עשה, ועושה הכל ברצונו, ואין אתם מבינים את מערכות השמים והנהגתם כראוי, וכמה פסוקים מפורשים בזה, בתהלים (קלה, ו-ז) כֹּ֤ל אֲשֶׁר־חָפֵ֥ץ עָ֫שָׂ֥ה בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָ֑רֶץ בַּ֝יַּמִּ֗ים וְכָל־תְּהוֹמֽוֹת: מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים מִקְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ בְּרָקִ֣ים לַמָּטָ֣ר עָשָׂ֑ה מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו'. וכן אנו אומרים בברכת ק"ש של ערבית, ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם כרצונו'.

ואח"כ ממשיכים שהרי לא יתכן שנתן לכוחות אחרים לנהל את הבריאה, כי עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם ואין בהם שום כח, פה להם ולא ידברו וגו'.

וענין הפרק 'אהבתי כי ישמע ד' הוא פירוש והרחבה לפרק הקודם שאומרים 'לא המתים יהללו י'ה ולא כל יורדי דומה ואנחנו נברך י'ה מעתה ועד עולם הללויה', ותוכנו הוא שבכל מצב בחיים מעתה ועד עולם אנו נהלל י'ה, וזה היתרון לחי על פני המת, ואפילו אם יעבור עלינו מה במצבים קשים, ועל זה באה ההרחבה 'אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא ובשם ד' אקרא וגו' שובי נפשי למנוחיכי כי ד' גמל עליכי כי חלצת נפשי ממות וגו'.

ונראה להוסיף עוד, דבאמת יסוד ענין ההלל זה הכפילות והחזרה וכמו שכתב רבינו בחיי בפרשת בשלח (טו, א) על שירת הים ועל ההלל, "והקלוס הכפול רמז לכח לפנים מכח", ולכן כאשר רוצים למעט מכח ההלל ולומר חצי הלל ולא הלל השלם, גורעים מן הכפילות וההרחבה שבפסוקי ההלל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 24, 2019 11:27 am

אופן אחר בטעם הדילוג, ותוספת ביאור שבחצי הלל מדלג על העיקר

ועוד יש לומר באופן אחר בס"ד, לפי דברי הגמ' בפסחים קיח, א:
וכי מאחר דאיכא הלל הגדול, אנן מאי טעמא אמרינן האי... רב נחמן בר יצחק אמר מפני שיש בו מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם שנאמר אנה ה' מלטה נפשי. חזקיה אמר מפני שיש בו ירידתן של צדיקים... ירידתן דכתיב לא לנו וגו',
יעו"ש.
ולפי"ז נראה דכיון דכל יחודו ומעלתו של הלל זה נמצא בשני פרקים הללו, ע"כ בדילוגן שפיר אין לך הלל חסר מזה, ועי'.

ושוב מצאתי בספר שלמי יוסף [כולל פוניבז'; ברכות סי' לז] שהאריך בדבר להוכיח כי חצי הלל אינו בגדר הלל, וביסס דבריו על דברי החוות יאיר בשו"ת סי' רכה ומהרש"ק בהגהות חכמת שלמה סי' תכב, ועוד כמה הוכחות, וזה עולה בקנה אחד עם מה שנתבאר שמדלגין עיקרו של הלל.

ועוד טעמים בזה, ראה בספר חידושי בתרא המסביר לתענית כח, ב סי' שז, ובספר שים שלום (לר' אליעזר שלום הכהן רוטלוי) עמ' קס.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 24, 2019 11:29 am

אם אפשר לדלג פסוקים אחרים; תמיהה רבתא על הוראת הגרי"ש זצוק"ל

ועתה דברתי בענין זה עם הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א וסיפר שביקר פעם בחול המועד פסח אצל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ושאלו מה הדין כשאחד נזכר בחול המועד פסח באמצע אמירת הלל בפסוקי הודו שלא דילג כדין את הפרקים לא לנו ואהבתי אם יכול עתה לדלג פרקים אחרים. והגרי"ש זצ"ל נזדעק מיד לשמע השאלה, שבודאי אין לדלג אלא מה שתקנו חז"ל.

ויבדלחט"א הגרמ"צ שליט"א אמר שהוא ממש נשתומם ואישתקיל מילוליה מגודל תקיפות הגרי"ש, ולא אזר עוז לקרוא בפניו את דברי הרמב"ם בהל' חנוכה (פרק ג הלכה ח):
כיצד מדלגין, מתחילין מתחלת ההלל עד חלמיש למעינו מים ודולג ואומר ה' זכרנו יברך כו' עד הללויה ומדלג ואומר מה אשיב לה' עד הללויה ומדלג ואומר מן המצר קראתי יה עד סוף ההלל, זה הוא המנהג הפשוט, ויש מדלגין דילוג אחר.


ובקרית מלך שם:
עי' בסדר רע"ג ח"ב סי' מ"ה ליתא לדילוג אחרון, ובסדור רס"ג עמוד קנ"ד הדלוג בנוסח אחר ע"ש
.

ודברי הרמב"ם הועתקו להלכה במשנ"ב סי' תכב ס"ק יב, וזה פלא גדול מאוד על הגרי"ש.

[ושמא פליג מאיזה טעם, ואולי יש לומר שהרי בשולחן ערוך (שם סעיף ו): הקורא הלל למפרע, לא יצא. ובביאור הלכה (שם ד"ה למפרע לא יצא), וז"ל,
כן איתא בש"ס מגילה ריש פ"ב. ולכאורה הש"ס לא קאי אלא אזמנים שמחוייב לקרותן דבהן שייך לומר יצא או לא יצא משא"כ בימים שאין גומרין והוא רק מצד מנהגא בעלמא מאי שייך יצא או לא יצא וא"כ מנ"ל להשו"ע להעתיק הדין לגבי ר"ח. ועוד לכאורה למפרע נקרא אם דילג פסוק אחד באיזה קאפיטל ואחר שאמר אחריו איזה פסוקים נזכר מדילוגו ואמר שם זה הפסוק דכתב הב"י ומביאו המ"א דזה נקרא קורא למפרע. וקשה לי דזה שייך רק לגבי ק"ש ששם אם חיסר פסוק אחד לא יצא וזה הפסוק שקרא שלא כסדרן לא עדיף משלא קראהו כלל [כגון שקרא והיו הדברים קודם ואהבת דינא הוא שצריך לחזור ולקרות והיו הדברים דקריאה ראשונה שקרא והיו הדברים לא נחשב לקריאה ואם לא יקראהו פעם שניה נמצא שחסר זה הפסוק] אבל הכא גבי הלל דר"ח שקוראין אותו בדילוג מאי נ"מ אם חיסר פסוק אחד הלא בודאי לענין דילוג אינו מיוחד שידלג דוקא קאפיטל לא לנו דה"ה אם עושה דילוג אחר כמו שכתב הרמב"ם,
ויעו"ש מה שהרחיב בדברי ישוב.

וסתימת לשון השו"ע נראה קצת שחצי הלל ג"כ מעכב המילות].

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 24, 2019 11:31 am

דין האומר חצי הלל במקום הלל השלם אם שב ומברך על קריאת ההלל שנית

והנה יש לדון בגוונא שהיה איפכא, שביו"ט ראשון של פסח או ביום טוב אחר אמר בטעות חצי הלל במקום הלל, שזה פשוט וברור שלא יצא ידי חובת הלל, וצריך לחזור ולומר הלל בשלימות, האם ישוב לברך עליו, ויסוד הספק משום שהרי מטבע הברכה שווה להלל השלם ולחצי הלל 'לקרוא את ההלל', וא"כ מחד גיסא יש לומר שידי הברכה יצא שמטבע ברכה אחת היא, ואף חצי הלל שמיה קריאת הלל לענין הברכה, רק ידי הלל בשלימות לא יצא, ומהיכי תיתי יברך שנית.

וכן מצאתי בשו"ת שבט הלוי (חלק ז סימן סב) שהכריע כהך גיסא, וטעמו ונימוקו עמו, וז"ל,
אבל למעשה יראה לענ"ד יותר דיחזור כל ההלל ובלי ברכה תחלה וסוף ואפרש טעמי דהנה ידוע שיטת הרמב"ן בסה"מ שורש א' דעיקר הלל דאורייתא הלל"מ או שהוא משום שמחה, ועיקר חילי' דילי' מהאי דפסחים קי"ז ע"א דפליגי תנאי דאר"א בר' יוסי דהלל אמרו משה וישראל בשעה שעמדו על הים, ואפשר ישראל שחטו פסחיהם ונטלו לולביהם ולא אמרו הלל, ולחד מ"ד נביאים שביניהם תקנוה שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק יעש"ה, ובשאג"א סי' ס"ט הוכיח מש"ס פסחים קי"ח דמעיקר הדין לאו דוקא נוסח זה, והקשה מזה ארמב"ן דמשמע דנוסח זה הלל"מ, ובאמת אין הכרח גמור דלרמב"ן כל נוסח זה החל מהללו עבדי ה' יהי' הלל"מ, אלא דעיקר הלל בתוכנו ומצותו הלל"מ או משום חיוב שמחה.

והנה בטור סי' תפ"ח וז"ל, ומברכין לגמור את ההלל, והר"ם מרוטנבורג לא הי' מברך לגמרי אף כשגומרין אותו אלא לקרות את ההלל כי היה אומר כשמברך לגמור אם יחסר ממנה אות אחת או תיבה אחת הוי ברכה לבטלה וא"א הרא"ש ז"ל היה אומר שאין לחוש לזה כי לגמור הוי פירושו לקרות כמו ותיקין היו גומרין וכו' ע"כ, המוכח עכ"פ דהרא"ש שוה בזה עם רבו מהר"ם דכשיברך לקרות בימים שגומרין את ההלל אפי' ידלג תיבה או תיבות דלא הוי ברכה לבטלה, וקשה כיון דאפי' תיבה אחת מעכבת וכמו במגילה א"כ גם עם ברכת לקרות ג"כ הו"ל ברכה לבטלה, ושו"ר במ"ב בשעה"צ סי' תפ"ח אות ג' שעמד בזה. ומש"כ המ"ב בתי' דרך אפשר דמהר"ם ס"ל כדעה ראשונה שבסימן תר"צ דאפילו דילג תיבות ממש לא מעכב במגילה וה"ה בהלל, הנה תי' זה לא מתקבל דיסתום מהר"ם והרא"ש והטור נגד מה שהם סוברים בעצמם בסי' תר"צ לענין מגילה דעכ"פ קריאה בעל פה מעכב בכל תיבה ותיבה.

אבל יראה לי בעניי מזה דנהי ודאי מתקנתם ז"ל לקרות לגמור כל הלל עם לא לנו ואהבתי בי"ח ימים בשנה, וכמבואר בעירובין י' ע"ב ותקנה גמורה היא אפילו לעכב, וכן לענין קריאה למפרע וכמבואר במגילה י"ז ע"א ושו"ע או"ח סי' תכ"ב, אבל אין להכחיש דאם קרא אחד ההלל אפילו בלי ב' פרקים אלה קרא הלל של תורה ושל שמחה דאם לא הי' בדרך הלל כלל רק בגומר א"כ איך מברכים לקרות את ההלל בר"ח ובימי חוה"מ דפסח, אבל ודאי הלל נקרא גם אם דילג ב' פרקים האלה או תיבה אחת, וחל שפיר הברכה דלקרות את ההלל ולא יצאה לבטלה, דקרא הלל וברך על הלל, אלא דלא קיים תקנתם ז"ל בפרקים האלה דימים טובים לגמור כולו, אבל לענין ברכה לברך עוד פעם כיון דשפיר חל ברכה ראשונה על הלל הראשון לא תקנו לברך פעמים, ויקרא פעם שני מתחלה ועד סוף בלי ברכה, דמקרה זה אינו דומה לכל שאר דרבנן שלא יצא כלל דעושה עוד פעם עם ברכה, ועיין היטב לשון הרמב"ם פ"ג מחנוכה ה"ה, וא"כ בנ"ד יראה בעניי דיקראו עו"פ הלל כולו ובלי ברכה.
[וראה עוד מה ששנה והחזיק דעתו בשבה"ל ח"ח סי' לט].

אולם לאידך גיסא מובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ מבקשי תורה לו, תשס"ד, עמ' עו) ויבלחט"א הגר"ח קניבסקי שליט"א (קובץ צוהר אוהל חנוך עמ' רכז) שבכה"ג יחזור ויאמר כל ההלל בברכה.

ולכאורה הביאור בשיטתם הוא שלחצי הלל אין שם הלל כלל במקום הלל השלם, ואף שלא נשתנה נוסח הברכה, ותמיד מברך לקרות את הלל, מ"מ כאשר מחויב בהלל השלם וקרא רק חלקו נחשב שלא קרא את ההלל כלל.

ואולי יש לבאר יותר, דלהצד הראשון, גדר חצי הלל אינו חלוק מהלל השלם, שלא תקנו ב' תקנות של הלל, אלא ביסודו הלל אחד הוא, רק שבימים מסוימים אין גומרים ומשלימים את קריאת ההלל, והרי זה מחסיר ומגרע מן ההלל השלם, אבל הקיום הוא אותו הקיום של ההלל השלם ולא תקנה נפרדת, ולסברא זו בודאי נראה שלא איכפת לן מה ידלג מן ההלל, שהעיקר הוא שאינו הלל השלם.

אולם להצד השני נראה שתקנו ב' תקנות של אמירת הלל, וחצי הלל זו תקנת אמירת הלל בפנ"ע שנתקן עליה אותו מטבע ברכה של לקרוא את ההלל, אבל באמת זה מטבע אחר של הלל, וביום שגומר בו את הלל, חצי הלל אינו קיום של הלל כלל, ולהך גיסא מובן היטב שאין לחסר ולדלג באופן שונה ממה שתיקנו חז"ל. ונמצא שהגרי"ש זצ"ל קאי לטעמיה בסברא, ועדיין צ"ע.

[ובאמת הרי חצי הלל של ראש חודש הוא סוג אחר של הלל הנאמר בתורת מנהג, כמבואר בדברי הרמב"ם הל' חנוכה שם, אולם חצי הלל של חוה"מ, מבואר במגיד משנה שם בשם הרמב"ן שמברכין עליו וחלוק מחצי הלל דר"ח. וצ"ע].

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אפריל 24, 2019 11:34 am

יש כו"כ מנהגים בדילוג. עי' ברמב"ם חנוכה פ"ג ה"ח שהביא מנהג אחר (וציין עליו שהוא מנהג פשוט!) שמדלגין גם מהללו את ה' כל גויים עד מן המיצר. וכך נוהגים עד היום בני תימן (בלדי עכ"פ). ויש בגאונים מנהגים נוספים. עי' אנצ"ת ערך הלל ציון 212 ואילך.

====
עד שעלתה ההודעה המצומקת שלי, הארכת בדברי טעם ובמקורות רבים, ויש"כ.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 24, 2019 8:38 pm

עוד שמעתי מהגרמ"צ ברגמן שליט"א שמנין הפסוקים שכופלים אותם בקריאת ההלל עולה למנין שלשה עשר, והציע דברים נפלאים בביאור הדבר, וזה בהקדם מה שכתב בספר משך חכמה פרשת כי תבא כתב, וז"ל,
בפרשת ביכורים נזכר י"ג פעמים שם הוי"ה כנגד י"ג מדות של רחמים, ובפרשה דויעבור ה' על פניו ויקרא וכו' השלש עשרה מדות, הזהיר על ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' וכו', ודוק.

ויש לבאר דענין י"ג מידות של רחמים מישך שייכא לענין הודאה, ולכן בפרשת ביכורים שכל תוכנה הוא הודאה להקב"ה, אזי מתעוררים י"ג מידות של רחמים.

ובענין ההלל ג"כ נמצא מנין י"ג, דהנה כתיב: עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, זו עולה י"ג. וכן ישנם י"ג הילולים במזמור הללו אל בקדשו, וכתבו הרד"ק בתהילים קנ ובסידור הגאון יעב"ץ דהן כנגד י"ג מידות שמנהיג בהן ה' את עולמו.

[א"ה, ובמקו"א הבאנו בזה שבבן איש חי (שנה שניה פרשת תולדות אות ו) כתב, בברכת ישתבח יש י"ג שבחים, והם כנגד י"ג מכילין דרחמי וי"ג מדות, ]ובאמת יש מונין ט"ו שבחים בישתבח, ואכ"מ.

והארכתי בזה במאמר מאור החנוכה אור היחוד, ושם נתבאר שענין מנין זה הוא היחוד, אחד הוא מנין י"ג, דאמנם מעלת ההלל הוא שהוא מבטא את אמונת היחוד שזהו סוד ההלל וההודאה, והאריך בזה בספר דליות יחזקאל, והביא כמה לשונות המורים כן בעליל, כמו בסוף ברכת אהבה רבה: להודות לך וליחדך באהבה. וכן וכל החיים יודוך סלה ויהללו את שמך באמת, והיינו שמו הגדול ית' שמורה על היחוד.

ושם הבאנו עוד מקורות נפלאים, ומהם שבספר משך חכמה פר' בהעלותך (ח, ו) כתב וז"ל: קח את הלויים מתוך בני ישראל וכו'. בפרשה זו, בדברי השי"ת נאמר שלוש עשרה פעמים "בני ישראל", לרמז שהיו ראוים לכליה עבור העגל, רק הלויים קנאו לשמו יתברך, ונתכפר להם בי"ג מידות של רחמים שהזכיר משה].


והגרמ"צ שליט"א הוסיף בזה דבר נפלא, שבעשי"ת מזכירים כמה הזכרות בשמו"ע ובכולם אנו מתפללים על עם ישראל, ורק בהזכרה שבברכת הודאה אומרים, וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בנוסח אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך שמוסיפים שם חותמים 'מעלינו ומעל כל בני בריתך'.

וביאר על פי הידוע בשם מרן הגרי"ז (חידושי הגרי"ז סטענסיל סימן קכ) דאמנם סגולת י"ג מידו ישנה גם ביחס לשאר אומות העולם. וראיה לזה מפורש בקרא ביונה (ד, א' וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו, ויתפלל אל ה' וגו' כי ידעתי כי אתה קל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה. הרי דגם אצל אוה"ע הוויין י"ג מדות, ואלא מה החילוק בזה בין ישראל לאוה"ע ודעל זה חרה ליונה, דהנה איתא בר"ה י"ז אמר ר"י ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם שנאמר הנה אנכי כורת ברית (שמות לד י), והברית הזה הא הוי רק לישראל, אבל אוה"ע אף על גב שנאמרו גם להם, אבל ברית אתם ע"ז אין, משא"כ עם ישראל יש כריתת ברית על י"ג מידות שאינן חורות ריקם, ומשום זה הוא דחרה ליונה, דהרי לא היה בהכרח שיתקבל תשובתם מכח הי"ג מדות, שאין ברית אתם על זה. [ויעו"ש עוד].

ולפי האמור מבואר דכיון דבברכת הודאה קיימינן, ואנו מכוונים כנגד המעלה של י"ג מידות שנכרתה עליהם ברית שאין חוזרות ריקם, וזהו רק ל'בני בריתך'.

לענין
הודעות: 2294
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי לענין » ד' אפריל 24, 2019 9:29 pm

מתוך הקובץ שהעליתי כאן -
viewtopic.php?f=46&t=38239&p=539516&hilit=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5#p539516

אאאא.PNG
אאאא.PNG (76.75 KiB) נצפה 2331 פעמים
בבבב.PNG
בבבב.PNG (12.22 KiB) נצפה 2331 פעמים



ולכשעצמי הבנתי שהואיל והדילוג הוא במה ששייך לענין עולם הבא, שכעת אנו לא אוחזים בו, לכן כל חג שיש בו שמונה עניינו הוא מעל הטבע, ואין דולגים בו. סוכות הוא בן שמונה ימים (וכידוע עניינו הוא ספירת הבינה שהיא עולם הבא), וכן חנוכה הוא מענין עולם הבא שהוא שמונה ימים (ופורים שאינו שייך לבחי' זו, אכן אין בו הלל אלא בתורת קריאת המגילה שהוא הילול בדרך הסתר וכידוע).
גם חג השבועות הוא מגיע אחרי שבע כפול שבע, ועניינו הוא כעין ענין השמיני הבא אחרי השביעיות (וכידוע מענין גדלות שלישי).
ומה שביו"ט ראשון של פסח אומרים הלל שלם הוא מפני שאז מגיעים כל ההארות העתידים לבא לאחר מכן, וכ"ז בדרך דרוש בעלמא.

דרומי
הודעות: 5162
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי דרומי » ד' אפריל 24, 2019 10:15 pm

ראה כעין זה ב'לקוטי תורה' לבעה"ת פ' צו טו, א ('חסידות מבוארת - מועדים' חלק ב ע' קעו-קעז).

דרומי
הודעות: 5162
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי דרומי » ד' אפריל 24, 2019 10:44 pm

לגבי העובדה שמדלגים דוקא ב'לא לנו' ו'אהבתי' - יש להעיר מהמובא ב'מנחת שי' בהקדמתו לתהלים, שיש נוסחאות שבהן חלוקת המזמורים היא אחרת ו'לא לנו' הוא המשך של 'בצאת ישראל ממצרים' ולא מזמור חדש, וכן 'הללו את ה' כל גוים' הוא המשך של המזמור 'אהבתי'. איני יודע איך לפרש לפי זה את הדילוג דוקא בקטעים הללו, אבל הלוא דבר הוא שדוקא בשני מזמורים אלו שבהם מדלגים יש חילוקי דיעות בחלוקת המזמורים מה שכמעט לא מצינו במזמורים אחרים.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אפריל 25, 2019 11:52 am

אאמו"ר שליט"א ציין לי שיש על ענין זה מאמר בישורון לפני שנים מאת הגאון רבי דוד כהן שליט"א. אודה למי שיעלה פה.

----

בקשר לחלוקת הפרקים, עצם העובדה שהפרקים המדולגים הינם חלק מתוך פרק ולא פרק נפרד מלמדת שאופי הדילוג הוא לא לדלג ענין שלם.

המשורר
הודעות: 27
הצטרף: ה' מרץ 22, 2018 7:11 am

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי המשורר » ש' אפריל 27, 2019 11:34 pm

נוטר הכרמים כתב:אאמו"ר שליט"א ציין לי שיש על ענין זה מאמר בישורון לפני שנים מאת הגאון רבי דוד כהן שליט"א. אודה למי שיעלה פה.

----

בקשר לחלוקת הפרקים, עצם העובדה שהפרקים המדולגים הינם חלק מתוך פרק ולא פרק נפרד מלמדת שאופי הדילוג הוא לא לדלג ענין שלם.


אגב נדון זה של חצי הלל. נתקשתי שנים רבות מדוע בשעה שגומרים את ההלל עדין נוהגין להפסיק הציבור והש''ץ בחצי הפרקים הרי היה צריך לגמור כל הפרק בבת אחת.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 28, 2019 12:42 am

בקשר לקושיא לעיל על הוראת מרן הגרי"ש זצ"ל.

הגאון רבי אליהו ליברמן שליט"א טען שיש מקום ללמוד בדברי הרמב"ם שיש מדלגין דילוג אחר, אבל לא שיכול לדלג כרצונו, אלא שישנו סדר אחר של דילוג, אבל על הקושיא מדברי המשנ"ב וביאור הלכה צ"ע טובא.

ומהגאון רבי מרדכי גולדשטיין שליט"א מרבני בית שמש שמעתי לדחות הראיה מדברי הרמב"ם, שהרי שיטת הרמב"ם היא שאין מדרכין על חצי הלל כלל, ובזה ודאי ישנה סברא למימר שאין לזה שם הלל, ויכול לומר מתוך פסוקי ההלל איזה שירצה, וא"צ לומר סדר מסוים, אולם לדידן דמברכינן על חצי הלל, ודאי ישנה סברא לומר שיש לזה שם חצי הלל, ונתקן סדר מסוים של הלל ובדווקא כך, ואין לשנות, ודפח"ח.

עזריאל ברגר
הודעות: 5684
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 28, 2019 1:30 pm

המשורר כתב:אגב נדון זה של חצי הלל. נתקשתי שנים רבות מדוע בשעה שגומרים את ההלל עדין נוהגין להפסיק הציבור והש''ץ בחצי הפרקים הרי היה צריך לגמור כל הפרק בבת אחת.

א. מנהג החזנים לסיים (כמעט) כל פיסקא בקול רם, גם במקום שאינו סיום ענין.
ב. כאן יש בזה תועלת - שיהיה ניכר לציבור שאמרו את הפיסקא הזו ולא דילגוה.

חכם הרזים
הודעות: 112
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2011 8:59 pm

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי חכם הרזים » ב' אפריל 29, 2019 9:54 am

נוטר הכרמים כתב:
ומהגאון רבי מרדכי גולדשטיין שליט"א מרבני בית שמש שמעתי לדחות הראיה מדברי הרמב"ם, שהרי שיטת הרמב"ם היא שאין מדרכין על חצי הלל כלל, ובזה ודאי ישנה סברא למימר שאין לזה שם הלל, ויכול לומר מתוך פסוקי ההלל איזה שירצה, וא"צ לומר סדר מסוים, אולם לדידן דמברכינן על חצי הלל, ודאי ישנה סברא לומר שיש לזה שם חצי הלל, ונתקן סדר מסוים של הלל ובדווקא כך, ואין לשנות, ודפח"ח.

וכי הנדון אם מברכים על המנהג מישך שייך לעיקר הגדרת שם הלל, אתמהה.
נוטר הכרמים כתב:[b]
ושוב מצאתי בספר שלמי יוסף [כולל פוניבז'; ברכות סי' לז] שהאריך בדבר להוכיח כי חצי הלל אינו בגדר הלל, וביסס דבריו על דברי החוות יאיר בשו"ת סי' רכה ומהרש"ק בהגהות חכמת שלמה סי' תכב, ועוד כמה הוכחות, וזה עולה בקנה אחד עם מה שנתבאר שמדלגין עיקרו של הלל.

לכאו' יש להוכיח כן שהרי הביא בב"י סי' ת"צ דברי השבה"ל שאין לומר הלל בשביעי של פסח שהרי מעשי ידיו טובעין בים ואין לומר שירה וכבר האריכו בזה הרבה.
ויש לתמוה שא"כ היכי אמרי' חצי הלל שהרי מאותו הטעם אין לומר הלל כלל, ומדוע הותר חצי הלל, אמנם אי נימא שאין כאן הלל כלל, א"ש. ועדיין יל"ע לדברי הרמב"ן שחלוק הוא חוה"מ פסח משאר חצי הלל והוא הלל מעיקר הדין אלא שהוא חצי הלל. וא"כ הקל"ד מ"ט לא חייש' למעשי ידיו טובעין בים
ויש לפלפל הרבה בזה ולא באתי אלא להעיר.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 29, 2019 10:43 am

האגודה מסכת פסחים פרק י - ערבי פסחים;
והלל יש בו חמשה דברים יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה ואותם כבר עברו ומלחמת גוג ותחיית המתים אומר אחר אכילה כי הם לעתיד ולכך מדלגין שם בראש חודש.

סידור רס"ג;
ויקרא את הפרק הראשון וישמיט מן הפרק השני מן לא לנו ה' לא לנו עד ה' זכרנו יברך ולא יקרא מן הפרק השלישי אלא ד' פסוקים והם מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים הללויה אבל הפרקים ד' וה' קוראים בשלמותם.

וע"ע קובץ עץ חיים באבוב, יג, עמוד סה.

הא לחמא עניא
הודעות: 1585
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' יולי 07, 2019 6:30 pm

עושה חדשות כתב:וע"ע קובץ עץ חיים באבוב, יג, עמוד סה.

האם יש האפשרות להעלות ענין זה משם??
בתודה מראש, זה יבוא לי לעזרה.

הא לחמא עניא
הודעות: 1585
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' יולי 07, 2019 6:31 pm

נוטר הכרמים כתב:אאמו"ר שליט"א ציין לי שיש על ענין זה מאמר בישורון לפני שנים מאת הגאון רבי דוד כהן שליט"א. אודה למי שיעלה פה.

למעלתו יש אפשרות להעלות זאת,
יהיה לי לעזר רב.
בתודה מראש.

הא לחמא עניא
הודעות: 1585
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' יולי 07, 2019 6:35 pm

שאלה מעניינת מענינא דיומא:
שאלני אחד על מה שהיה לו שבוע שעבר ביום חמישי יום ב' דר"ח תמוז האי שתא,
אמר הלל עם הציבור ולא שם לב [או מחמת דביקות או מחמת חלומות וכדו'] ושכח לדלג את הקטעים שנוהגים אנו לדלג, וסיים "כל האדם כוזב" ובטרם התחיל לומר "מה אשיב" תפס את עצמו ששכח לדלג...
ושאלתו היה, א) האם היה צריך להמשיך את כולו כמו ביו"ט? ב) אם צריך כן לדלג, מה עדיף? שידלג את כל פיסקת מה אשיב או את הקטע של הללו כדעת הרמב"ם?
נו, מה הרבנים סוברים בכגון דא??

עזריאל ברגר
הודעות: 5684
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יולי 07, 2019 9:21 pm

הא לחמא עניא כתב:שאלה מעניינת מענינא דיומא:
שאלני אחד על מה שהיה לו שבוע שעבר ביום חמישי יום ב' דר"ח תמוז האי שתא,
אמר הלל עם הציבור ולא שם לב [או מחמת דביקות או מחמת חלומות וכדו'] ושכח לדלג את הקטעים שנוהגים אנו לדלג, וסיים "כל האדם כוזב" ובטרם התחיל לומר "מה אשיב" תפס את עצמו ששכח לדלג...
ושאלתו היה, א) האם היה צריך להמשיך את כולו כמו ביו"ט? ב) אם צריך כן לדלג, מה עדיף? שידלג את כל פיסקת מה אשיב או את הקטע של הללו כדעת הרמב"ם?
נו, מה הרבנים סוברים בכגון דא??

בגמ' תענית כח,ב "תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר", ויש בזה כמה פירושים בראשונים, וצ"ע האם יש מי שפירש שאם התחיל את הפיסקאות המדולגות - יסיים אותן.

הא לחמא עניא
הודעות: 1585
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' יולי 08, 2019 4:54 pm

עזריאל ברגר כתב:
הא לחמא עניא כתב:שאלה מעניינת מענינא דיומא:
שאלני אחד על מה שהיה לו שבוע שעבר ביום חמישי יום ב' דר"ח תמוז האי שתא,
אמר הלל עם הציבור ולא שם לב [או מחמת דביקות או מחמת חלומות וכדו'] ושכח לדלג את הקטעים שנוהגים אנו לדלג, וסיים "כל האדם כוזב" ובטרם התחיל לומר "מה אשיב" תפס את עצמו ששכח לדלג...
ושאלתו היה, א) האם היה צריך להמשיך את כולו כמו ביו"ט? ב) אם צריך כן לדלג, מה עדיף? שידלג את כל פיסקת מה אשיב או את הקטע של הללו כדעת הרמב"ם?
נו, מה הרבנים סוברים בכגון דא??

בגמ' תענית כח,ב "תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר", ויש בזה כמה פירושים בראשונים, וצ"ע האם יש מי שפירש שאם התחיל את הפיסקאות המדולגות - יסיים אותן.

ראה מש"כ המשנ"ב בביאור הלכה סי' תכ"ב ד"ה למפרע.

עזריאל ברגר
הודעות: 5684
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 08, 2019 7:09 pm

הא לחמא עניא כתב:
עזריאל ברגר כתב:
הא לחמא עניא כתב:שאלה מעניינת מענינא דיומא:
שאלני אחד על מה שהיה לו שבוע שעבר ביום חמישי יום ב' דר"ח תמוז האי שתא,
אמר הלל עם הציבור ולא שם לב [או מחמת דביקות או מחמת חלומות וכדו'] ושכח לדלג את הקטעים שנוהגים אנו לדלג, וסיים "כל האדם כוזב" ובטרם התחיל לומר "מה אשיב" תפס את עצמו ששכח לדלג...
ושאלתו היה, א) האם היה צריך להמשיך את כולו כמו ביו"ט? ב) אם צריך כן לדלג, מה עדיף? שידלג את כל פיסקת מה אשיב או את הקטע של הללו כדעת הרמב"ם?
נו, מה הרבנים סוברים בכגון דא??

בגמ' תענית כח,ב "תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר", ויש בזה כמה פירושים בראשונים, וצ"ע האם יש מי שפירש שאם התחיל את הפיסקאות המדולגות - יסיים אותן.

ראה מש"כ המשנ"ב בביאור הלכה סי' תכ"ב ד"ה למפרע.

דבריו שם ברור מללו, שהוא נוטה לומר שאף המדלג דילוג אחר יצא ידי חובתו.
אבל אינני יודע מה ראית שם לשאלה זו האחרונה בדווקא.

מוטוש
הודעות: 52
הצטרף: ג' פברואר 19, 2019 12:07 am

Re: חצי הלל. האם הדילוג הוא דווקא לא לנו ואהבתי, ומה טעם?

הודעהעל ידי מוטוש » ג' יולי 23, 2019 5:15 pm

ובכלל.
מדלגים פחות מחצי!
וקוראים לזה חצי הלל...


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים