פורום אוצר החכמה

משלי שועלים כתב:אדם שרגיל להתפלל במנין רציני וביישוב הדעת, ובדרכו לביה"כ נקרא בדחיפות להשלים מנין (א צענטר) במקום שהוא יודע שמתפללים בחופזה ובצורה שאינה 'מתאימה', ובלעדיו יתפזר המנין ואין לדעת היכן יתפללו (והאם), האם לדעתכם עדיף איכות התפילה או החסד?

בברכה המשולשת כתב:

משלי שועלים כתב:אדם שרגיל להתפלל במנין רציני וביישוב הדעת, ובדרכו לביה"כ נקרא בדחיפות להשלים מנין (א צענטר) במקום שהוא יודע שמתפללים בחופזה ובצורה שאינה 'מתאימה', ובלעדיו יתפזר המנין ואין לדעת היכן יתפללו (והאם), האם לדעתכם עדיף איכות התפילה או החסד?

(אם לא מדובר שבגלל זה הוא יפסיד תפילה בהנץ החמה, כדינה, וכה"ג במנחה) למה שלא ישלים להם ואח"כ יתפלל?

עזריאל ברגר כתב:הלב שלי נוטה להשלים מנין, גם אם זה יבוא על חשבון הרוחניות שלי.
אבל אני משוחד בנושא הזה:
לפני למעחה מעשרים שנה, מדי שבת בשבתו במשך כמה חודשים טרחתי לקבץ מנין בביתנו עבור אבי מורי שליט"א ששבר אז את רגלו.
ולאחר שחוויתי על בשרי את הקושי הגדול בקיבוץ מנין - קשה לי לסרב למבקשים ממני...

קרית מלך כתב:אכתוב מעשה רב: ביום ראש השנה [לפני מספר שנים] בבני ברק הלך בחור צעיר לכיוון בית המדרש של רבו כדי להתפלל במחיצתו, בדרכו עצר אותו יהודי מבוגר ברחוב ר"ע וביקש שישלים מנין בבית מדרשו - מדובר ביהודים מבוגרים הרגילים להתפלל יחד, והעשירי למנין לא הגיע - הבחור לא ידע את נפשו מה מוטל עליו להשלים להם מנין או להתפלל אצל רבו ברוב עם ובהתעוררות המתאימה לר"ה, בצר לו הכריע בשב ואל תעשה ואכן התפלל שם תפילת שחרית של ר"ה רק לקראת תקיעת שופר הגיע העשירי למנין והבחור המשיך לבית המדרש בו רצה להתפלל. אך היה אכול ספיקות אם אכן נהג כראוי.
ברצוני להרגיע את רוחו שאלתי לאחר ראש השנה את אחד מגדולי מורי ההוראה בירושלים זצ"ל מה היה על הבחור לעשות והשיב לי בנחרצות שלא היה עליו להשאר ולהתפלל עמם אעפ"י שלא היה נשאר שם מנין, והסביר דבריו, שבעצם יכול היה לומר להם שיתכבדו כולם ויגיעו להתפלל גם הם אצל רבו [או בכל בית מדרש אחר שיבחרו...], וכל מה שנפסק בשו"ע להלכה שאסור לאדם לעזוב את העיר אם נשארים שם ללא מנין עשרה, מדובר במקום שאין בתי מדרשות נוספים, אבל בכה"ג שיש אפשרויות אחרות פשיטא שאין כל חיוב להשלים להם מנין ולהפסיד בכך את ההתעוררות שלו בתפילה בכוונה כפי רצונו.

ושנית מנ"ל שההתעוררות שלו יותר חשובה מהשלמת מנין ליהודים מבוגרים?

הא לחמא עניא כתב:למה אותו מורה הוראה פסק בנחרצות שלא היה לו צורך להשאר????

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ, הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַייָ: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח, וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְיָ יַאַסְפֶךָ:

ביקורת תהיה כתב:שנינו במסכת אבות: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ, זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדֹם.
והנביא ישעיהו קורא בגרון:

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ, הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַייָ: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח, וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְיָ יַאַסְפֶךָ:

ביקורת תהיה כתב:שנינו במסכת אבות: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ, זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדֹם.
והנביא ישעיהו קורא בגרון:

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ, הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַייָ: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח, וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְיָ יַאַסְפֶךָ:

מקדש מלך כתב:הרב פסק את הדין.

איני מבין את חוסר האונים של התשעה שיכלו בקלות לוותר על המניין וללכת למקום אחר.

עזריאל ברגר כתב:אתה צועק על תשעת האנשים שמנעו מהבחור להתפלל בבית המדרש של רבו?

עזריאל ברגר כתב:אנו יודעים שרב רציני פסק.

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:אנו יודעים שרב רציני פסק.

מנא לן הא?

קרית מלך כתב:אכתוב מעשה רב: ... שאלתי לאחר ראש השנה את אחד מגדולי מורי ההוראה בירושלים זצ"ל ...

קו ירוק כתב:אצל הבחור הזה יש את הכלל אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך.

וְהָא דִתְנַן בְּהַשּׁוֹלֵחַ מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, וְאַף עַל גַּב דִּבְהַאי פִּרְקָא אָמַר רַב יְהוּדָה כָּל הַמְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, יֵשׁ לוֹמַר דְּדַוְקָא הֵיכָא דְפָשַׁע קָאָמְרִינַן וְכִי אוֹמְרִים לוֹ לְאָדָם חֲטָא כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵרְךָ. וְאָתֵי שַׁפִּיר הָא דְאָמְרִינַן בְּרֵישׁ תָּמִיד נִשְׁחָט דְּאָתֵי עֲשֵׂה דְפֶסַח שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כָּרֵת וְדָחֵי עֲשֵׂה דְהַשְׁלָמָה, וְקָא עָבְרִי כֹּהֲנִים בַּעֲשֵׂה דְהַשְׁלָמָה וּמַקְרִיבִין לִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים כַּפָּרָתוֹ כְּדֵי שֶׁיָּבִיא פִּסְחוֹ. וְכֵן בְּפֶרֶק בָּתְרָא דְעֵרוּבִין כֹּהֵן שֶׁנִּמְצָא בּוֹ יַבֶּלֶת חֲבֵרוֹ חוֹתְכָהּ לוֹ בְּשִׁנָּיו אַף עַל גַּב דְּהָוֵי שְׁבוּת.

האם הוא חייב לעשות כך?

דרומי כתב:וד"ל

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הם לא מוותרים על כלום בזה שהם נוסעים למקומות שונים ובונים שם בית חב"ד

משלי שועלים כתב:מה מקורה ההלכתי של חובה זו לפעול לפי ההרגשים שלך?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:זה אותו מסירות נפש שכל אברך עובר כאשר הוא ׳מחליט׳ לישאר בכולל במקום לצאת לעבוד.

והרוחניות איננו חשבון כאן. אצל מפלגת ליובאוויטש, הרוחניות הוא לצאת לשליחות. אם היו נשארים בנ.י. היו מוותרים על רוחניות.

המשל הוא, שיוותר וישים קניידלעך בסדר טיש, כדי לזכות אחר במצוה, למשל אם הלה לא יבא ללא קניידלעך. בזה יוותר על רוחניות עבור אחרים.

ביקורת תהיה כתב:

משלי שועלים כתב:מה מקורה ההלכתי של חובה זו לפעול לפי ההרגשים שלך?

משנה היא בריש פאה: גמילות חסדים אין לה שיעור, והיינו גמילות חסדים בגופו, כדמוקמינן לה בירושלמי.
וביאור הענין, שלא נתנה תורה חק וזמן למצוה זו, אלא איש איש כפי אשר ידבנו לבו כן עוסק בה, אם מעט ואם הרבה.
וכבר מצאנו אצל גדולי חכמינו, רבה עסק בגמילות חסדים מעט, ואביי עסק בה הרבה.