מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
שייף נפיק
הודעות: 1954
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' יוני 27, 2019 1:17 pm

. הערות בנוסח הפיוט 'כי אשמרה שבת' לרבי אברהם אבן עזרא.
''בו לערוך לחם פנים בפניו\
על כן להתענות בו על פי נבוניו\
אסור לבד מיום כיפור עוני\ "
יש להבין מה השייכות בין עריכת לחם הפנים שבשבת כנתינת טעם לאיסור תענית בשבת, הלא איסור התענית עיקרו מחמת מניעת העונג. וצ''ע.
"'מיחל מלאכה בו סופו להכרית\
על כן אכבס בו לבו כבורית\ ''
יש להבין מה השייכות בין איסור המלאכה ועונשה, לכיבוס הלב כבורית, שנותן המשורר טעם ל'כיבוס הלב כבורית' מחמת עונש המלאכה. (ואם כוונתו שלא להרהר בלב על מלאכה בכדי שלא יבוא להתחיל במלאכה, הלא לא נאסר להרהר בשבת על עסקיו ואין זה אלא מידת חסידות. ויל''ע). ונראה שכוונתו שטעם איסור עשיית מלאכה בשבת הוא מחמת שיום השבת ניתן בעיקרו לקדושה ולעבודת הלב, וכעין דברי רבינו בפירושו לשמות
(כ, ח) "זכור את יום השבת לקדשו. טעם לקדשו, הוא הכתוב ששת ימים תעבוד (שמות כ ט). וככה פי' ויקדשהו (שמות כ יא), שהשם שבת בו מכל מלאכתו. וטעם, להיות דבק עם ברך ה', כאשר הוא כתוב בפ' ויכלו, כי השם קדש זה היום וזימנו לקבל הנפשות תוספת חכמה יותר מכל הימים, על כן כתוב ברך ה', וכבר פירשתי זה במזמור ליום השבת. ראינו כי שנת השמיטה דומה לשבת, כי גם היא שביעית בשנים, וצוה השם שיקראו התורה בתחלת השנה נגד האנשים והנשים והטף, ואמר הטעם למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' ושמרו. והנה השבת נתנה להבין מעשי השם ולהגות בתורתו. וככה כתוב, כי שמחתני ה' בפעלך, כל ימי השבוע אדם מתעסק בצרכיו, והנה זה היום ראוי להתבודד ולשבות בעבור כבוד השם, ולא יתעסק לשוא אפילו בצרכיו שעברו, או מה יועץ לעשות, וככה אמר הנביא ממצוא חפצך ודבר דבר..."
מובן אם כן שטעם חומרת איסור המלאכה הוא מחמת היות היום יום לעסק הלבבות והנפשות ברוחניות, ועל כן אמר בשירו 'על כן אכבס בו ליבי כבורית'. (וגם מדבריו נראה שמקפיד על הרוהור הלב מחמת היותו מסיח הדעת מכבוד ה'. ודוק).

הסרפד
הודעות: 765
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי הסרפד » א' יוני 30, 2019 8:15 pm

שייף נפיק כתב:. הערות בנוסח הפיוט 'כי אשמרה שבת' לרבי אברהם אבן עזרא.
''בו לערוך לחם פנים בפניו\
על כן להתענות בו על פי נבוניו\
אסור לבד מיום כיפור עוני\ "
יש להבין מה השייכות בין עריכת לחם הפנים שבשבת כנתינת טעם לאיסור תענית בשבת, הלא איסור התענית עיקרו מחמת מניעת העונג. וצ''ע.

ע"ז כבר ראיתי מאירים שהנוסח המקורי הוא 'לערוך לחם תמיד בפניו' (לפו"ר מצאתי כן בנוסח הנמצא בתוך מחזור וויטרי הרגיל, וגם בכמה סדרי זמירות עתיקים למנהג ק' הספרדים) והוא מליצה לחיוב סעודה, ותו לא קשה מידי.

נוטר הכרמים
הודעות: 5486
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יוני 30, 2019 8:37 pm

כיון שעלה, נעלה כמה גרגרים:

'כי אשמרה שבת א'ל ישמרני'

לכאורה זהו המקור הברור ביותר לפתגם הידוע 'יותר מששמרו ישראל את השבת - השבת שמרה עליהם'...
ואכן באבודרהם איתא על אמירת 'ושמרו' לאחר 'ופרוש עלינו' בערבית של ליל שבת, דהיינו שאם נשמור את השבת יפרוש כנפי שלומו עלינו, וכן יסד החכם הראב"ע פיוט לשבת 'כי אשמרה וגו'.



הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני


שמעתי מהגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א שמבואר בזה שברכת המן - לחם משנה, היא לא רק באותו הזמן במדבר, אלא זוהי המציאות לדורות שישנה ברכת מזונות כפולה בערב ש"ק.

והרחבנו בעבר בפורום זה.

סגי נהור
הודעות: 3339
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי סגי נהור » א' יוני 30, 2019 10:13 pm

שייף נפיק כתב:.
"'מיחל מלאכה בו סופו להכרית\
על כן אכבס בו לבו כבורית\ ''
יש להבין מה השייכות בין איסור המלאכה ועונשה, לכיבוס הלב כבורית, שנותן המשורר טעם ל'כיבוס הלב כבורית' מחמת עונש המלאכה.

מנהג כמה קהילות לאחרונה, בעיקר אלו הכוללות מתקרבים בשלבים שונים של התחזקות, שמשורררים: מחל מלאכה בו - סופו לתשובה. וכן נהגינן אצלי בבית הכנסת. ואע"פ שהחרוז מתקלקל, על דא ודאי שפיר קאמר: על כן אכבס בו לבי כבורית...

שייף נפיק
הודעות: 1954
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' יוני 30, 2019 11:07 pm

נוטר הכרמים כתב:כיון שעלה, נעלה כמה גרגרים:

'כי אשמרה שבת א'ל ישמרני'

לכאורה זהו המקור הברור ביותר לפתגם הידוע 'יותר מששמרו ישראל את השבת - השבת שמרה עליהם'...
ואכן באבודרהם איתא על אמירת 'ושמרו' לאחר 'ופרוש עלינו' בערבית של ליל שבת, דהיינו שאם נשמור את השבת יפרוש כנפי שלומו עלינו, וכן יסד החכם הראב"ע פיוט לשבת 'כי אשמרה וגו'.



הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני


שמעתי מהגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א שמבואר בזה שברכת המן - לחם משנה, היא לא רק באותו הזמן במדבר, אלא זוהי המציאות לדורות שישנה ברכת מזונות כפולה בערב ש"ק.

והרחבנו בעבר בפורום זה.

אין זה בגדר בקשה או תפילה?

עושה חדשות
הודעות: 7650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 01, 2019 1:04 am

נוטר הכרמים כתב:
הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני


שמעתי מהגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א שמבואר בזה שברכת המן - לחם משנה, היא לא רק באותו הזמן במדבר, אלא זוהי המציאות לדורות שישנה ברכת מזונות כפולה בערב ש"ק.

והרחבנו בעבר בפורום זה.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=44044#p518067


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים