מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
שייף נפיק
הודעות: 2639
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' יוני 27, 2019 1:17 pm

. הערות בנוסח הפיוט 'כי אשמרה שבת' לרבי אברהם אבן עזרא.
''בו לערוך לחם פנים בפניו\
על כן להתענות בו על פי נבוניו\
אסור לבד מיום כיפור עוני\ "
יש להבין מה השייכות בין עריכת לחם הפנים שבשבת כנתינת טעם לאיסור תענית בשבת, הלא איסור התענית עיקרו מחמת מניעת העונג. וצ''ע.
"'מיחל מלאכה בו סופו להכרית\
על כן אכבס בו לבו כבורית\ ''
יש להבין מה השייכות בין איסור המלאכה ועונשה, לכיבוס הלב כבורית, שנותן המשורר טעם ל'כיבוס הלב כבורית' מחמת עונש המלאכה. (ואם כוונתו שלא להרהר בלב על מלאכה בכדי שלא יבוא להתחיל במלאכה, הלא לא נאסר להרהר בשבת על עסקיו ואין זה אלא מידת חסידות. ויל''ע). ונראה שכוונתו שטעם איסור עשיית מלאכה בשבת הוא מחמת שיום השבת ניתן בעיקרו לקדושה ולעבודת הלב, וכעין דברי רבינו בפירושו לשמות
(כ, ח) "זכור את יום השבת לקדשו. טעם לקדשו, הוא הכתוב ששת ימים תעבוד (שמות כ ט). וככה פי' ויקדשהו (שמות כ יא), שהשם שבת בו מכל מלאכתו. וטעם, להיות דבק עם ברך ה', כאשר הוא כתוב בפ' ויכלו, כי השם קדש זה היום וזימנו לקבל הנפשות תוספת חכמה יותר מכל הימים, על כן כתוב ברך ה', וכבר פירשתי זה במזמור ליום השבת. ראינו כי שנת השמיטה דומה לשבת, כי גם היא שביעית בשנים, וצוה השם שיקראו התורה בתחלת השנה נגד האנשים והנשים והטף, ואמר הטעם למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' ושמרו. והנה השבת נתנה להבין מעשי השם ולהגות בתורתו. וככה כתוב, כי שמחתני ה' בפעלך, כל ימי השבוע אדם מתעסק בצרכיו, והנה זה היום ראוי להתבודד ולשבות בעבור כבוד השם, ולא יתעסק לשוא אפילו בצרכיו שעברו, או מה יועץ לעשות, וככה אמר הנביא ממצוא חפצך ודבר דבר..."
מובן אם כן שטעם חומרת איסור המלאכה הוא מחמת היות היום יום לעסק הלבבות והנפשות ברוחניות, ועל כן אמר בשירו 'על כן אכבס בו ליבי כבורית'. (וגם מדבריו נראה שמקפיד על הרוהור הלב מחמת היותו מסיח הדעת מכבוד ה'. ודוק).

הסרפד
הודעות: 793
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי הסרפד » א' יוני 30, 2019 8:15 pm

שייף נפיק כתב:. הערות בנוסח הפיוט 'כי אשמרה שבת' לרבי אברהם אבן עזרא.
''בו לערוך לחם פנים בפניו\
על כן להתענות בו על פי נבוניו\
אסור לבד מיום כיפור עוני\ "
יש להבין מה השייכות בין עריכת לחם הפנים שבשבת כנתינת טעם לאיסור תענית בשבת, הלא איסור התענית עיקרו מחמת מניעת העונג. וצ''ע.

ע"ז כבר ראיתי מאירים שהנוסח המקורי הוא 'לערוך לחם תמיד בפניו' (לפו"ר מצאתי כן בנוסח הנמצא בתוך מחזור וויטרי הרגיל, וגם בכמה סדרי זמירות עתיקים למנהג ק' הספרדים) והוא מליצה לחיוב סעודה, ותו לא קשה מידי.

נוטר הכרמים
הודעות: 7141
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יוני 30, 2019 8:37 pm

כיון שעלה, נעלה כמה גרגרים:

'כי אשמרה שבת א'ל ישמרני'

לכאורה זהו המקור הברור ביותר לפתגם הידוע 'יותר מששמרו ישראל את השבת - השבת שמרה עליהם'...
ואכן באבודרהם איתא על אמירת 'ושמרו' לאחר 'ופרוש עלינו' בערבית של ליל שבת, דהיינו שאם נשמור את השבת יפרוש כנפי שלומו עלינו, וכן יסד החכם הראב"ע פיוט לשבת 'כי אשמרה וגו'.



הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני


שמעתי מהגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א שמבואר בזה שברכת המן - לחם משנה, היא לא רק באותו הזמן במדבר, אלא זוהי המציאות לדורות שישנה ברכת מזונות כפולה בערב ש"ק.

והרחבנו בעבר בפורום זה.

סגי נהור
הודעות: 4296
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי סגי נהור » א' יוני 30, 2019 10:13 pm

שייף נפיק כתב:.
"'מיחל מלאכה בו סופו להכרית\
על כן אכבס בו לבו כבורית\ ''
יש להבין מה השייכות בין איסור המלאכה ועונשה, לכיבוס הלב כבורית, שנותן המשורר טעם ל'כיבוס הלב כבורית' מחמת עונש המלאכה.

מנהג כמה קהילות לאחרונה, בעיקר אלו הכוללות מתקרבים בשלבים שונים של התחזקות, שמשורררים: מחל מלאכה בו - סופו לתשובה. וכן נהגינן אצלי בבית הכנסת. ואע"פ שהחרוז מתקלקל, על דא ודאי שפיר קאמר: על כן אכבס בו לבי כבורית...

שייף נפיק
הודעות: 2639
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' יוני 30, 2019 11:07 pm

נוטר הכרמים כתב:כיון שעלה, נעלה כמה גרגרים:

'כי אשמרה שבת א'ל ישמרני'

לכאורה זהו המקור הברור ביותר לפתגם הידוע 'יותר מששמרו ישראל את השבת - השבת שמרה עליהם'...
ואכן באבודרהם איתא על אמירת 'ושמרו' לאחר 'ופרוש עלינו' בערבית של ליל שבת, דהיינו שאם נשמור את השבת יפרוש כנפי שלומו עלינו, וכן יסד החכם הראב"ע פיוט לשבת 'כי אשמרה וגו'.



הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני


שמעתי מהגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א שמבואר בזה שברכת המן - לחם משנה, היא לא רק באותו הזמן במדבר, אלא זוהי המציאות לדורות שישנה ברכת מזונות כפולה בערב ש"ק.

והרחבנו בעבר בפורום זה.

אין זה בגדר בקשה או תפילה?

עושה חדשות
הודעות: 9225
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 01, 2019 1:04 am

נוטר הכרמים כתב:
הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני


שמעתי מהגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א שמבואר בזה שברכת המן - לחם משנה, היא לא רק באותו הזמן במדבר, אלא זוהי המציאות לדורות שישנה ברכת מזונות כפולה בערב ש"ק.

והרחבנו בעבר בפורום זה.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=44044#p518067

עושה חדשות
הודעות: 9225
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' דצמבר 29, 2019 2:07 pm

שייף נפיק כתב:הערות בנוסח הפיוט 'כי אשמרה שבת' לרבי אברהם אבן עזרא.

רשם בדת האל חוק אל סגניו
בו לערוך לחם פנים בפניו
על כן להתענות בו על פי נבוניו
אסור לבד מיום כיפור עוני

יש להבין מה השייכות בין עריכת לחם הפנים שבשבת כנתינת טעם לאיסור תענית בשבת, הלא איסור התענית עיקרו מחמת מניעת העונג. וצ''ע.


הביאו כעי"ז גם מסידור יעב"ץ.

וכנראה ענין אכילת לחה"פ בשבת מישך שייכא לכך שהשבת היא זמן עונג ושמחה.

(ולא כמו שראיתי מפרשים שזוהי הסיבה שחז"ל אסרו עינוי כדי שלא תיבטל מצות אכילת לחה"פ).

עושה חדשות
הודעות: 9225
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 11, 2020 7:18 pm

עושה חדשות כתב:
שייף נפיק כתב:הערות בנוסח הפיוט 'כי אשמרה שבת' לרבי אברהם אבן עזרא.

רשם בדת האל חוק אל סגניו
בו לערוך לחם פנים בפניו
על כן להתענות בו על פי נבוניו
אסור לבד מיום כיפור עוני

יש להבין מה השייכות בין עריכת לחם הפנים שבשבת כנתינת טעם לאיסור תענית בשבת, הלא איסור התענית עיקרו מחמת מניעת העונג. וצ''ע.


הביאו כעי"ז גם מסידור יעב"ץ.

וכנראה ענין אכילת לחה"פ בשבת מישך שייכא לכך שהשבת היא זמן עונג ושמחה.

(ולא כמו שראיתי מפרשים שזוהי הסיבה שחז"ל אסרו עינוי כדי שלא תיבטל מצות אכילת לחה"פ).


שו"ר במחזור ויטרי נוסח שונה -

רשם בדת היום חוק אל סגניו. בו לערוך לחם תמיד לפניו. על כן להתענות על פי נבוניו. אסור לבד מיום אסור כיפור עוני.

שייף נפיק
הודעות: 2639
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' ינואר 12, 2020 12:51 am

ומה הריווח בגירסא זו?

שמשון
הודעות: 215
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי שמשון » א' ינואר 12, 2020 1:08 am

לפני שנים רבות שמעתי מיהודי חסידי פי' על ב' העניינים.
א. על כן להתענות בו על פי נבוניו וכו'. שזמן אכילת לחם הפנים הוא עד שש שעות ומחצה, וזה הזמן שאסור להתענות בשבת. (יש בעיה עם חצי שעה. כי אסור להתענות עד חצות).
ב. בפני אחד מאדמור"י לעכוויץ קוברין סלונים, איני זוכר מי, התאונן בפניו חסיד שאינו מרגיש קשר לשבת קודש. בלשונו: "וואס בין א מחותן מיט שבת קודש". אמר לו האדמו"ר: אם חלילה תחלל שבת יענשוך בכרת (בסקילה), אם בשביל העונש אתה מחותן אז גם בשביל הרגשת קדושת שב"ק אתה מחותן.
ועל פי זה פי' לי אותו יהודי חסידי, מחל מלאכה בו סופו להכרית, "על כן" אכבס בו ליבי כבורית. מי שמחלל את השבת סופו להכרית, ואין זה משנה באיזה דרגה הוא נמצא, זו הסיבה שאכבס בו ליבי כבורית. כי אם אתה מחותן עם הכרת אתה מחותן עם סגולת השבת ודפח"ח.

לבי במערב
הודעות: 3593
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' מרץ 27, 2020 4:31 am

שייף נפיק כתב:ומה הריווח בגירסא זו?

כדלעיל:
הסרפד כתב:ע"ז כבר ראיתי מאירים שהנוסח המקורי הוא 'לערוך לחם תמיד בפניו' (לפו"ר מצאתי כן בנוסח הנמצא בתוך מחזור וויטרי הרגיל, וגם בכמה סדרי זמירות עתיקים למנהג ק' הספרדים) והוא מליצה לחיוב סעודה, ותו לא קשה מידי.

אליהו חיים
הודעות: 298
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ו' מרץ 27, 2020 8:00 am

שייף נפיק כתב:
נוטר הכרמים כתב:
הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני


שמעתי מהגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א שמבואר בזה שברכת המן - לחם משנה, היא לא רק באותו הזמן במדבר, אלא זוהי המציאות לדורות שישנה ברכת מזונות כפולה בערב ש"ק.

והרחבנו בעבר בפורום זה.

אין זה בגדר בקשה או תפילה?


נצטט בדומה לזה מלשון בעל ה'עמודי אור' (הגאון ר' יחיאל העליר זצ"ל) מתוך פירושו 'אור ישרים' על הגדה ש"פ בברכת המזון על אמירת הרחמן וכו' אחרי ברהמ"ז בשבת
'שמעתי מהזקן הרב ר' מאיר הכהן מסערהיי ז"ל שאין חשש לאומרם בשבת ויו"ט שאין לומר תחנות, כי ענינם נתכוין בדרך בטחון הרחמן הוא בסוף גלגולי הדברים ימלוך עלינו לעולם כיעוד התורה ונביאיו, שבאחרית ימלוך ה' לעולם, וכן כולם, ונכון הענין' עכ"ל
כיוצא בזה י"ל לענין זה דהרי על פרנסה לא מתפללים בשבת אלא יש לנו בטחון לדורות ע"י שראינו נס המן הרי זה גם לנו מופת שככה בכל ששי יכפיל מזוני

נוטר הכרמים
הודעות: 7141
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יוני 14, 2020 11:26 pm

עושה חדשות כתב:
שייף נפיק כתב:הערות בנוסח הפיוט 'כי אשמרה שבת' לרבי אברהם אבן עזרא.

רשם בדת האל חוק אל סגניו
בו לערוך לחם פנים בפניו
על כן להתענות בו על פי נבוניו
אסור לבד מיום כיפור עוני

יש להבין מה השייכות בין עריכת לחם הפנים שבשבת כנתינת טעם לאיסור תענית בשבת, הלא איסור התענית עיקרו מחמת מניעת העונג. וצ''ע.


הביאו כעי"ז גם מסידור יעב"ץ.

וכנראה ענין אכילת לחה"פ בשבת מישך שייכא לכך שהשבת היא זמן עונג ושמחה.

(ולא כמו שראיתי מפרשים שזוהי הסיבה שחז"ל אסרו עינוי כדי שלא תיבטל מצות אכילת לחה"פ).

חשבתי לפרש באופן אחר, לפי מה שכתב אור זרוע (הל' ר"ה סי' רנז), וז"ל,
ור' משה בן רבינו אפרים היה אומר להתענות בר"ה כדי שלא יהא שלחנך מלא ושולחן רבך ריקם שהרי בכל המועדים כתיב פרים ובראש השנה כתיב פר בן בקר אחד.

ובדומה לזה בהגהות הרמ"א על המרדכי ראש השנה רמז תשח, וז"ל,
מ"ו הר"ר אברהם יצחק בן הר"ם היה מתענה בר"ה מק"ו דתענית חלום שהתירו להתענות בשבת אף על פי שספק אם ע"י מלאך או ע"י שד כ"ש בר"ה שברור לו שנידון שמותר. ומ"ו הר"ר אברהם היה מחייב להתענות כדי שלא יהא שולחנך מלא ושל רבך ריקם שהרי בכל המועדות כתיב פרים וביו"כ פר.

ומעתה יש לומר לאידך גיסא, ד'לחם הפנים' בשבת היינו בחינת שולחן רבך מלא, וזה מחייב הנהגה של איסור תענית.

שייף נפיק
הודעות: 2639
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' יוני 14, 2020 11:31 pm

יפה מאוד. וייש''כ על המ''מ של הגהת הרמ''א!

יוצא פוניבז'
הודעות: 1187
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' יוני 15, 2020 12:08 am

וי"ג "גם בו" להתענות וכו' עי' כאן


זמירות מוגהות 1.JPG
זמירות מוגהות 1.JPG (23.88 KiB) נצפה 525 פעמים
זמירות 2.JPG
זמירות 2.JPG (46.05 KiB) נצפה 525 פעמים

אראל
הודעות: 1576
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי אראל » ב' יוני 15, 2020 12:17 am

נוטר הכרמים כתב:כיון שעלה, נעלה כמה גרגרים:

הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם בששי, ככה בכל ששי יכפיל מזוני


שמעתי מהגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א שמבואר בזה שברכת המן - לחם משנה, היא לא רק באותו הזמן במדבר, אלא זוהי המציאות לדורות שישנה ברכת מזונות כפולה בערב ש"ק.

בדברי יחזקאל החדש, מובא שהה"ק משינאווא אמר בשם הה"ק רבי הירש מרימאנאוו, זמר 'כי אשמרה' מסוגל לפרנסה, שכן אומרים בו 'ככה בכל ששי יכפיל מזוני'

אשי ישראל
הודעות: 362
הצטרף: א' נובמבר 30, 2014 12:52 am

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי אשי ישראל » ב' יוני 15, 2020 10:56 am

בפני משפחתי אמרתי כך כמה פעמים [ואשמח לשמוע מכם האם צדקתי] :
"המתאבלים בו אחור נסוגים" יש ששינו ואמרו "השמחים בו שמחה משיגים" כנראה משום שלא רצו לומר דבר רע בשבת - שמי שמתאבל יסוג אחור.
אלא שיש להקשות, שהרי הפייטן אומר גם "סופו להכרית" וכדו'.
והכי חשוב: לענ"ד כוונת הפייטן אינה שמי שמתאבלים בשבת עונשם ש"אחור נסוגים" אלא הפיסוק הוא שונה: "התאבלים [בימות החול] - בו אחור נסוגים [דהיינו שבשבת הם נסוגים אחור ומפסיקים מאבילותם]". ולפי"ז כלל אין כאן עונש שנזכר בשורה זו בפיוט.

אישצפת
הודעות: 1022
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: הערות בפיוט 'כי אשמרה שבת'

הודעהעל ידי אישצפת » ב' יוני 15, 2020 1:23 pm

אשי ישראל כתב:בפני משפחתי אמרתי כך כמה פעמים [ואשמח לשמוע מכם האם צדקתי] :
"המתאבלים בו אחור נסוגים" יש ששינו ואמרו "השמחים בו שמחה משיגים" כנראה משום שלא רצו לומר דבר רע בשבת - שמי שמתאבל יסוג אחור.
אלא שיש להקשות, שהרי הפייטן אומר גם "סופו להכרית" וכדו'.
והכי חשוב: לענ"ד כוונת הפייטן אינה שמי שמתאבלים בשבת עונשם ש"אחור נסוגים" אלא הפיסוק הוא שונה: "התאבלים [בימות החול] - בו אחור נסוגים [דהיינו שבשבת הם נסוגים אחור ומפסיקים מאבילותם]". ולפי"ז כלל אין כאן עונש שנזכר בשורה זו בפיוט.

אם אינני טועה.
נוסח בני תימן הוא 'אוייבי אבלים בו אחור נסוגים'


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים