מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברכת ושירת קיבוץ גלויות

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

ברכת ושירת קיבוץ גלויות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 05, 2019 7:53 pm

לרגלי הימים, אני מעלה כאן שביבי רעיונות שנלקטו אצלי ביממה האחרונה, ותן לחכם וגו', ואולי במקום ה'חספא' תימצא מרגניתא

****************************************************************************************************************************************
"כי אז לא יצטרכו לתפילת תקע בשופר"

כתב רבינו חיים מוולאזין בפירוש 'רוח חיים' ריש מסכת אבות (פ"א מ"ב ד"ה ועל העבודה): "אבל באמת היא [התפילה] גבוה יותר מבינת כל אדם... ולא תשתנה ח"ו עד ביאת הגואל במהרה בימינו אמן, כי אז לא יצטרכו לתפילת תקע בשופר, והבן".

ושמעתי מאחי הגדול הרה"ג ר' יצחק שליט"א להעיר, מפני מה נבחרה ברכה זו של 'תקע בשופר' דייקא ע"י רבינו הנפה"ח כברכה שלא יצטרכו לה, ואטו אחר בנין ירושלים וצמיחת קרן דוד וכו' במהרה בימינו אמן יזדקקו לברכות אלו?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכת ושירת קיבוץ גלויות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 05, 2019 7:54 pm

שריקת הרחמה – שריקה של קיבוץ גלויות

איתא בברייתא דפרק שירה: רחמה מה היא אומרת, אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו.

וביאור הדברים מפורש יוצא מבין בתרי דברי הגמ' בחולין (סג, א):
רחם זו שרקרק. א"ר יוחנן למה נקרא שמו רחם, כיון שבא רחם באו רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק, וגמירי, דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא, שנאמר אשרקה להם ואקבצם.

והרחבת היריעה גילה לנו מהרש"א בחידושי אגדות שם:
ויש בזה רמז בקרא דכתיב מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וגו' כלומר רגלי מבשר הוא עוף הזה המבשר על המטר כשאינו יושב על הארץ אבל מה נאוו כשיהיו רגלי מבשר על ההרים דהיינו כשעומד אארעא דאז משמיע ישועה וגו' וקול צופיך הוא עוף זה המצפצף נשאו קול יחדיו ירננו וגו' רננו לא נאמר אלא ירננו לעתיד כדאמרי' ר"פ חלק וק"ל.

ונראה להטעים עוד השייכות בין השריקה לקיבוץ, כמו שביאר במצודת ציון עה"פ בזכריה (י, ח) אשרקה להם ואקבצם, וז"ל,
ענין צפצוף קול הבאה בקבוץ השפתים וכן ושרק לו מקצה הארץ (ישעיה ה').

וראה עוד בירושלמי (קידושין פ"א), ואית דאמרין שרקוקיתה - כלי שמצפצפים עליו הרועים והצאן שומעים קולו והולכין אחריו והוא מלשון אשרקה להם ואקבצם.

ובסנהדרין (סז, ב), כתנאי, רבי עקיבא אומר צפרדע אחת היתה, ומלאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא, מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו.

ומבואר שכל מהות השריקה בקול היינו לקבץ את הנדחים, וזה ענין הצפצוף המיוחד של ה'שרקרק' המרמז על ביאת המשיח וקיבוץ גלויות.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכת ושירת קיבוץ גלויות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 05, 2019 7:56 pm

השירה על גבי טורי אמנון

ונראה לבאר עוד בס"ד ענין 'על ההרים רגלי מבשר', באיזה הרים מדובר, ומהו 'קול צופייך'.

ובהקדם דברי רש"י הנפלאים בפירושו עה"פ בשיר השירים (ד, ח): אִתִּ֤י מִלְּבָנוֹן֙ כַּלָּ֔ה אִתִּ֖י מִלְּבָנ֣וֹן תָּב֑וֹאִי תָּשׁ֣וּרִי׀ מֵרֹ֣אשׁ אֲמָנָ֗ה מֵרֹ֤אשׁ שְׂנִיר֙ וְחֶרְמ֔וֹן מִמְּעֹנ֣וֹת אֲרָי֔וֹת מֵֽהַרְרֵ֖י נְמֵרִֽים, וז"ל,
ד"א מראש אמנה הר הוא בגבול צפונה של ארץ ישראל ושמו אמנה ובלשון משנה טורי אמנון והר ההר שנאמר בו מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר וכשגליות נקבצות ומגיעות שם הם צופים משם ורואין גבול ארץ ישראל ואוירה של ארץ ישראל ושמחים ואומרים הודיה לכך נאמר תשורי מראש אמנה.

ומקור הדברים נמצא כבר בירושלמי שביעית (פ"ו ה"א):
אמר רבי יוסטא בר שונם לכשיגיעו הגליות לטורי אמנה הן עתידות לומר שירה מה טעם תשורי מראש אמנה.

ועומק הדברים הוא בהקדם מה דאיתא בגיטין (ח, א):
איזה ארץ ואיזה חו"ל כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים א"י מטורי אמנון ולחוץ חו"ל. ופירש"י, מקצוע צפונית מערבית של א"י הר ההר. ובתרגום ירושלמי מתרגם הר ההר. כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים לצד א"י דהיינו לצד דרום הוי א"י דגובה ההר הוא הגבול, מטורי אמנון ולחוץ לצד צפון חו"ל וכו'.

ומעתה מבוארים היטב דברי רבי יוסטא שכאשר יגיעו הגליות לטורי אמנה לצד חוץ לצד צפון כבר שם עתידין לומר שירה שאף שצד זה הוא עוד חו"ל כבר אומרים שירה על ראיית הארץ. ונמצא איפוא שתי משמעויות בתיבת 'תשורי', גם מלשון שירה וגם מלשון ראיה (מלשון בנות צעדה עלי שור), שישירו על הראיה.

ולפי"ז מה מתוק האור בדיוק לשון הכתוב 'קול צופייך נשאו קול יחדיו ירננו', שקול השירה הוא שירת הצפיה של ארץ ישראל, והיינו מחמת כי נאוו על ההרים – טורי אמנה רגלי מבשר, קול שריקת קיבוץ גלויות.

ולפי דברי הירושלמי הנ"ל ביאר בשו"ת מפענח נעלמים (סימן ג) לשון הפיוט ליום ראשון של ר"ה המתחיל אנסיכה, שיר מתליליות יפצחו כי ימלוך, שיר מתליליות דהיינו מהרי הגבול, (לשון הר גבוה ותלול, יחזקאל יז, כב) יפצחו כי ימלוך.

ובספר ברית שלום (פרשת בשלח) כתב לבאר בדרך זו לשון הפיוט ביוצר דשבת ראש חודש המתחיל אמונתיך וכו', מראש אמנה ולפנים גלויות משבויים בהשחל, פרק שיר נחל. וביאורו, מראש אמנה ולפנים, דהיינו מטורי אמנון ולפנים, משפוע ההר לצד ארץ ישראל, גלויות משבויים בהשחל, רצה לומר, כשיוציא הקדוש ברוך הוא הגלויות מארץ שבים, (ופירוש השחל, הוא ענין הוצאת והמשכת דבר, כמו (ברכות ח, א) כמשחל בניתא מחלבא), אז כשיגיעו לגבול ארץ ישראל, פרק שיר נחל, שיאמרו שירה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכת ושירת קיבוץ גלויות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 05, 2019 7:57 pm

שני חלקים בקיבוץ גלויות

אלא שיש לנו כאן כמין סתירה, אם השירה המיוחדת על הנס של קיבוץ גלויות יהיה בחלק של 'לפנים' של טורי אמנון, בתוככי ארץ ישראל, כמפורש בדברי הפיוט, או בחלק של חוצה לארץ, כמפורש בדברי רש"י שהשירה היא על ראיית ארץ ישראל "הם צופים משם ורואין גבול ארץ ישראל ואוירה של ארץ ישראל ושמחים ואומרים הודיה". וצ"ב.

ואשר נראה בס"ד דאמנם ישנם ב' ענינים שונים של קיבוץ גלויות, ובהקדם מה שמצינו שנחלקו הנוסחאות בסיום ברכת תקע בשופר, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, כן הוא בנוסח אשכנז, אבל בנוסח ספרד [ובאמת כן הוא הנוסח בהרבה סידורים קדמוניים, רב עמרם גאון, רמב"ם, אבודרהם ועוד] מוסיפים 'לארצנו'. ולכאורה צ"ב, מאי אשמועינן בתוספת זו, אטו יש צד בעולם שקיבוץ גליות אינו אל ארץ ישראל אלא אל מקום אחר.

אלא שבאמת בקיבוץ גלויות ישנם ב' חלקים, וכדלהלן.

הא' מצד המצב של כלל ישראל לקבץ נדחי עם ישראל, האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים וללקט הנפזרים אחד לאחד, וכבר בזה ישנה בחינת גאולה להשלים הקומה של עם ישראל ולאסוף את האיברים המדולדלים והמנותקים מכל מקום שהוא.

והב' מצד ארץ ישראל שהיא כאם רחמניה המקבלת את בניה בשובם אליה, וכנוסח הברכה, שוש תשיש ותגל העקרה (כפירוש הראשונים שנעקרו בניה ממנה) בקיבוץ בניה בתוכה בשמחה.

וזהו התוספת 'לארצנו', היינו שלפי נוסח זה עיקר הדגש הוא על קיבוץ בניה לתוכה של הארץ, ואילו בלא התוספת הרי זה מתפרש כתפילה על קיבוץ הנדחים, ולאו דווקא בתוך ארץ ישראל.

ובזה מבואר שאמנם יתכן שהיו שתי רננות על ההרים בעת רגלי מבשר, ושתי שריקות השמיע האי שרקרק, רינה אחת מבחוץ על עצם מציאות הקיבוץ גלויות, ורננו עוד בעודם בחלק ההר בחוצה לארץ, ורינה שניה מלפנים שמחת ורינת ארץ ישראל בקיבוץ בניה בתוכה בשמחה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכת ושירת קיבוץ גלויות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 05, 2019 7:58 pm

ברכת תקע בשופר על קיבוץ גלויות בחוצה לארץ

ועתה ניהדר אנפין למה שהקשינו מתחילה על דברי רבינו הנפש החיים למה נקט בדווקא ברכת תקע בשופר.

ונראה פשוט שכל הברכות על בנין ירושלים וצמיחת קרן דוד ושיבת ציון הינם ברכות ותפילות תמידיות גם אחר הגאולה וביאת משיח בן דוד, כי תמיד יש לבקש על הטובה שתתמיד ולא תסתלק ח"ו, ושלא יחיה שום פגם חלילה במציאות הרוחנית רק תוספת ברכה ועליה בהשפעה מלעילא, אולם אם נימא כפי המשתמע בנוסח אשכנז שברכת תקע בשופר מוסבת על קיבוץ גלויות ונדחי ישראל עוד בחוצה לארץ, ולא בהדגשה שמתקבצים בארץ, אזי ברכה זו שונה משאר הברכות שאינה מצב קבוע שיהיה במהרה בימינו, שהמצב הקבוע זה ה'קיבוץ בניה לתוכה בשמחה', ולא ע"ז מוסבת הברכה, וברכה זו קאי על השלב הראשון של קיבוץ גלויות בקיבוץ נדחי ישראל עוד בחוצה לארץ, וברכה זו תשתנה בביאת הגואל במהרה בימינו אמן, כי אז לא יצטרכו לה, ודוק.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים