מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אוגוסט 23, 2019 12:24 am

טעמו של הלבוש והתמיהה בדבריו

כתב הרמ"א (סימן נא סעיף ז): ונהגו לעמוד כשאומרים ברוך שאמר, ויברך דויד וישתבח.
והנה בטעם מנהג העמידה כאן מצינו בלבוש (סעיף ט):
ונוהגין לעמוד כשאומרים ברוך שאמר ויברך דוד וישתבח מפני שהם עיקר השבחים.


ולכאורה צ"ב, דהתינח ברוך שאמר וישתבח, שתקנום כעין ברכה שלפניה וברכה שלאחריה לפסוקי דזמרה, ניתן לומר שנחשבים כ'עיקר השבחים', אולם מהיכי תיתי ש'ויברך דוד' יחשב כחלק מ'עיקר השבחים', והרי מקור אמירה זו היינו מנהג שנזכר רק בגאונים (ראה סדר רב עמרם גאון; ובלשון הטור כאן: "ובתקון הגאונים יש נוהגין לומר").
וב'סודות התפילה' לרבינו הרוקח וז"ל,
בימי הגאונים כשהגיעו כאן [לשם תפארתך] היה ש"ץ עומד ומתחיל ישתבח וכשבא הגאון ר' משה מלוקא בן ר' קלונימוס היה מנהיג בני דורו לומר עד ושמו אחד. ובסידור רע"ג דילג על השירה.

וביותר, שהרי הלכה למעשה נפסק להלן בטור (סימן נב): ואם בא לבהכ"נ ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה על זה שאלו לרב נטרונאי מהו שיתפלל עם הצבור ויאמר פסוקי דזמרה אח"כ. והשיב שאינו יכול כי תקנום קודם תפלה אלא אומר ב"ש עד מהולל בתשבחות ואומר תהלה לדוד ומדלג עד הללו אל בקדשו ואומר כל הנשמה תהלל יה הללויה וחותם בישתבח. וכן הוא בשו"ע שם סעיף א. ולא נזכר שיאמר גם ויברך דוד.
ובמשנה ברורה (שם ס"ק ד): וכתב המ"א עוד דאמירת ויברך דויד עד לשם תפארתך ג"כ קודם להודו לד' קראו אבל לא קודם הללויה.

והיינו משום שעיקר פסוקי דזמרה זה תהילה לדוד ומזמורי התהילים של הללויה, וויברך דוד זוהי תוספת מאוחרת, וכנ"ל.

ואולם כבר מצינו בדומה לדברי הלבוש באחד הראשונים, בספר המחכים (לר' נתן ב"ר יהודה), וז"ל,
ואם עת לקצר יאמר האל אב הרחמן, אשרי, הללויה הללו אל בקדשו, דאמרינן יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום עד ומהללים לשם תפארתך דאית ביה שבח גדול.
וצריך תלמוד.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ו' אוגוסט 23, 2019 1:06 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אוגוסט 23, 2019 12:26 am

טעם המג"א ודחייתו בדברי הרמ"א

והנה בדברי המג"א כאן (ס"ק ט) מצינו: בויברך דוד יעמוד עד שיאמר אתה הוא ה' האלקים ויכוין ר"ת אהי"ה ואח"כ ישב [הכוונות].

ונראה בדברי המג"א שישנה שייכות בין מנהג העמידה בויברך דוד לאמירת אתה הוא ד' האלקים ולכוונה המיוחדת בה דהיינו שם אהי"ה, ולכאורה זהו טעם נפרד למנהג העמידה, ולא שייך למנהג שהביא הרמ"א. זאת ועוד, בדברי הרמ"א בדרכי משה (ס"ק ח) מובא:
מהרי"ל (מנהגים ריש הל' תפלה) לא היה עומד בשעה שאמר הפסוקים של לך ה' הגדולה כו', אבל המנהג עכשיו לעמוד מויברך דוד עד תפארתך.

ובדברי המשנ"ב (ס"ק יט) נראה קצת שהביא את המנהג של המג"א כביאור לדברי הרמ"א, וצ"ב.

נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אוגוסט 23, 2019 12:27 am

טעם ה'נפש חיה' ודחייתו

בספר נפש חיה להגר"ר מרגליות כתב טעם למנהג זה, וז"ל, יעויין להלן סי' ריט מג"א ס"ק ב שבברכות ההודאה מהטוב שיעמוד, וברוך שאמר וישתבח הן הם ברכות הודאה, וגם בויברך דוד כתיב ברוך אתה ד' וכו'.

ויש להעיר על כך, חדא, עצם הדבר שבברכות ההודאה טוב שיעמוד נזכר שם במג"א לגבי ברכת הגומל שטוב לברך מעומד, ומקורו בדברי הרמב"ם (הל' ברכות פ"י ה"ח), וראה בכס"מ שתמה מנא ליה, ובשו"ע שם לא נזכר מאומה מזה, ובמחצית השקל שם כתב שהשמיטו השו"ע כי לא ס"ל כהרמב"ם.

ברם, יתירה מזו, אם מצד המילים ברוך אתה ד', מפני מה אין מנהג לעמוד באמירת הפסוקים שקדמו ל'ויברך דוד', ברוך ד' לעולם אמן ואמן, ברוך ד' מציון וגו' וברוך ד' א' וגו', והרי מצינו בספר תשב"ץ קטן (סימן רד), וז"ל,
ואסור לדבר מן ברוך שאמר עד סוף ישתבח. אבל שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד כמו בק"ש באמצע הפרקים ובסוף מזמור שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד שלום לכל אדם. והלכה כרבי יהודה דאמר שואל מפני היראה ומשיב וכו'. אמנם מהר"ם ז"ל היה רגיל כשהיה מפסיק בין ברוך שאמר לישתבח אומר אותן ג' פסוקים ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם כו' עד אמן והלל לה' וברוך ה' לעולם אמן ואמן עד ויברך דויד וכשחוזר להתחיל ממקום שהפסיק אומר אלו ג' פסוקים לפי שהם כמו ברכה.
(וכן מובא בשם מהר"ם בכל בו סי' ד ובאבודרהם; ב"י סי' נא).

נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אוגוסט 23, 2019 12:29 am

טעם הגר"י קמינצקי זצ"ל ודחייתו

טעם מקורי נוסף ידוע בשם הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל (מובא בשמו בספר אמת ליעקב כאן) ע"פ המבואר בטור (יו"ד סי' שסא) שיש לעמוד מפני עושי מצוה, "ובעבר נזהרו מאוד בזה, ומטעם זה נהיה המנהג לעמוד כשאומרים ויברך דוד וכו', משום שאז היו נותנים צדקה [וכדהביא המשנ"ב סי' נא ס"ק יט בשם האר"י ז"ל], ושאר כל הקהל עמדו מחמת שיש לעמוד לפני נותני צדקה משום שהם עושי מצוה. ועי' ביכורים פ"ג מ"ג ובקידושין לג, א.

והנה מלבד עצם הזרות שיש בדבר, לבאר את מנהג העמידה שבודאי קדם למנהג נתינת הצדקה הנזכר במקובלים, הנה בדברי שער הכוונות מבואר להדיא שיש ליתן את הצדקה בעמידה, אבל לא נזכר שזה טעם לעמוד בשעת אמירת ויברך דוד, וז"ל,
ולכן צריך ליתן צדקה עתה מעומד, והטעם הוא משום שהצדקה היא מצות עשה וראוי לעשות המצוות מעומד. ואח"כ מביא שיתן הצדקה כשאומר "ואתה מושל בכל".

שמואל שלומוביץ
הודעות: 579
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ו' אוגוסט 23, 2019 1:12 am

נוטר הכרמים כתב:טעם ה'נפש חיה' ודחייתו

בספר נפש חיה להגר"ר מרגליות כתב טעם למנהג זה, וז"ל, יעויין להלן סי' ריט מג"א ס"ק ב שבברכות ההודאה מהטוב שיעמוד, וברוך שאמר וישתבח הן הם ברכות הודאה, וגם בויברך דוד כתיב ברוך אתה ד' וכו'.

ויש להעיר על כך, חדא, עצם הדבר שבברכות ההודאה טוב שיעמוד נזכר שם במג"א לגבי ברכת הגומל שטוב לברך מעומד, ומקורו בדברי הרמב"ם (הל' ברכות פ"י ה"ח), וראה בכס"מ שתמה מנא ליה, ובשו"ע שם לא נזכר מאומה מזה, ובמחצית השקל שם כתב שהשמיטו השו"ע כי לא ס"ל כהרמב"ם.

ברם, יתירה מזו, אם מצד המילים ברוך אתה ד', מפני מה אין מנהג לעמוד באמירת הפסוקים שקדמו ל'ויברך דוד', ברוך ד' לעולם אמן ואמן, ברוך ד' מציון וגו' וברוך ד' א' וגו', והרי מצינו לבספר תשב"ץ קטן (סימן רד), וז"ל,
ואסור לדבר מן ברוך שאמר עד סוף ישתבח. אבל שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד כמו בק"ש באמצע הפרקים ובסוף מזמור שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד שלום לכל אדם. והלכה כרבי יהודה דאמר שואל מפני היראה ומשיב וכו'. אמנם מהר"ם ז"ל היה רגיל כשהיה מפסיק בין ברוך שאמר לישתבח אומר אותן ג' פסוקים ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם כו' עד אמן והלל לה' וברוך ה' לעולם אמן ואמן עד ויברך דויד וכשחוזר להתחיל ממקום שהפסיק אומר אלו ג' פסוקים לפי שהם כמו ברכה.
(וכן מובא בשם מהר"ם בכל בו סי' ד ובאבודרהם; ב"י סי' נא).

איישר חילך.
להערתך,
יש לחלק בין ויברך דוד שיש שם לשון ברכה בשם ובמלכות שהרי אומר ה' אלקי ישראל אבינו ... לך ה' הממלכה, לבין שאר פסוקים שיש בהם לשון ברכה אבל אין המטבע כשר לברכות ההודאה.
וידעתי מח"א שבכל ספק ברכה פותח ויברך דוד וכו' עד לך ה' הממלכה, ואומר כמו שהוארוצה בלא חשש. ומענין המקור לזה.
בטח ידעת שלדעת הגר"א אין עומדים כאן כלל ככל פסוקי דזמרא.

לבי במערב
הודעות: 4026
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אוגוסט 23, 2019 1:37 am

שמואל שלומוביץ כתב: . . וידעתי מח"א שבכל ספק ברכה פותח ויברך דוד וכו' עד לך ה' הממלכה, ואומר כמו שהוא רוצה בלא חשש. ומענין המקור לזה . .

בפת"ש יו"ד סי' שכח כתב:יברך. עיין בתשובת פרי תבואה סי' ס"ו לענין פת מקמח שהתליע במילבין וכתב דמן הדין פטורה מחלה . . אך יש לחייבו מדרבנן . . אך לא יברך . . והרוצה להחמיר להפריש גם בברכה יעשה כאשר קבלתי מרבותי בכל כה"ג שיאמר דרך תפלה פסוקים של ויברך דוד בא"י אלקי ישראל כו' לך ה' הממלכה דאית בי' שם ומלכות ולסיים אח"כ ברוך אשר צונו להפריש חלה דבכה"ג ליכא חשש ברכה לבטלה וכתב עוד סוף תשובת 'פרי תבואה' הנ"ל; ל. ב.] דמדברי הפ"י בברכות דף י"ב נראה דיכול לומר בריך רחמנא מרא אשר צונו להפריש חלה דג"כ ליכא הזכרת שם ומלכות לבטלה כיון שהוא בלשון תרגום ואפ"ה יצא ידי ברכה אך דאין דבריו מוכרחים די"ל דאפילו בלשון חול ג"כ שייך הזכרת שם לבטלה ע"ש:

[הו"ד בקצוה"ש ח"ב סי' סג ס"ק יג (ע' צ); והוסיף ראי' לענין זה בהערות שבסופו (במהדורת תשל"ה - ריש ע' קד). יעו"ש].

דרומי
הודעות: 6564
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי דרומי » ג' יוני 02, 2020 5:25 pm

אנצל אשכול זה לשאול - האם ידוע אולי לאחד החכמים מקור מסכם שבו מדבר על ענין עמידה וישיבה בכל חלקי התפלה, מתי עומדים ומתי יושבים ומה טעם - באופן שלא צריך לחפש על כל חלק בפני עצמו

לבי במערב
הודעות: 4026
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' יוני 02, 2020 6:00 pm

שו"ע הקצר (ווייס) פכ"ו ס"ק יב.

אשר177
הודעות: 301
הצטרף: א' ספטמבר 17, 2017 11:07 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי אשר177 » ג' יוני 02, 2020 10:39 pm

אולי הטעם הוא בגלל שכתוב בתחילת הפרשה דברי הימים א כח ב וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, עַל-רַגְלָיו, וַיֹּאמֶר...

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מנהג העמידה

הודעהעל ידי צביב » ג' יוני 02, 2020 10:55 pm

עומדים
עטיפת טלית
הנחת תפילין של ראש
פרשת התמיד
הודו יש עומדים .ה' מלך ( לפני ברוך שאמר)
ברוך שאמר
מזמור לתודה יש עומדים.
( פסוקי דזמרא התירו לשבת)
ויברך דוד עד אתה הוא ה' האלקים ( כמדומה עומדים, כי שם אהי' שנרמז שם עניינו בעמידה)
תהילות ( לא' עליון)
תפילה,
וידוי,
י''ג מידות,
שיר של יום אמרו בשם רבי אהרן מבעלז שיש לעמוד
כי נאמר כמו בבית המקדש ( וכן הודו לד' קראו בשמו בעמידה כמו נתקן לאומרו על התמיד)

עזריאל ברגר
הודעות: 8280
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יוני 03, 2020 11:11 am

פרשת התמיד - לא שמעתי שצריך לעמוד בה.
החסרת: ברכו, קדושה, מודים דרבנן, עלינו, הוצאת ס"ת וכו'.
רוב ככל האשכנזים עומדים מ"ויברך דוד" (ויש שנעמדים מברוך ה' לעולם, או מהמזמור הללוי' הללו א-ל בקדשו וגו') עד אחרי ברכו.
יש מחלוקת אם צריכים לעמוד בשמיעת הקדיש.

לארץ ולדרים
הודעות: 126
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » ד' יוני 03, 2020 11:35 am

בעניין פרשת התמיד נחלקו האחרונים בסי' מח המג"א אומר לעמוד ועי"ש בשע"ת ומ"ב.
ושמעתי דבר מעניין בשם הגרח"ק שאמר ע"פ הזית רענן על הילקוט בירמיהו לג שכותב שכהן העוסק בתורת קרבן כאילו הקריבו וישראל כאילו הביאו, שי"ל שכהנים יעמדו בפרשת התמיד, וישראלים יכולים לישב. וכן פסק הערוך השלחן סי מח.

עזריאל ברגר
הודעות: 8280
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יוני 03, 2020 12:28 pm

לארץ ולדרים כתב:בעניין פרשת התמיד נחלקו האחרונים בסי' מח המג"א אומר לעמוד ועי"ש בשע"ת ומ"ב.

אכן העירוני משו"ע אדמו"ר הזקן (סימן א, בשתי מהדורותיו) שחזר בו ממהדו"ק (שכתב לעמוד בעת אמירת פרשת הקרבנות - ולא רק בפרשת התמיד) למהדו"ת שסובר שא"צ.

לבי במערב
הודעות: 4026
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' יוני 03, 2020 12:47 pm

וראה גם שם סי' מח (מהדו"ק, כמובן) סוס"א.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1749
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' יוני 03, 2020 1:04 pm

כמדו' כי בספר הליכות שלמה הובא על הגרשז"א זצ"ל שלא נהג לעמוד בויברך דוד, שאמנם הרמ"א כתב שנהגו לעמוד, אבל היום אין נוהגין לעמוד, וצ"ב.

בברכה המשולשת
הודעות: 12019
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מנהג העמידה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יוני 03, 2020 2:58 pm

צביב כתב: מזמור לתודה יש עומדים.


אבל שם צריך לשבת ע"פ סוד.

לארץ ולדרים
הודעות: 126
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » ד' יוני 03, 2020 4:23 pm

בקיצור שלחן ערוך סי' יד כתב לומר מזמור לתודה בעמידה

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי צביב » ד' יוני 03, 2020 4:36 pm

עוד מקומות ( בהם י''א- יש טעם ) לעמוד
ברכות השחר.
ברכות המצוה ( ברכת התורה, התפילין)
ה' מלך ביהי כבוד ( כך נהג רבי דוד הקשר זצ''ל. וכ''כ באור הישר
עמוד העבודה סימן ז ד ושם הגהה שאין נוהגין כן כיון שכבר אמר ב''פ קודם ברוך שאמר)
והוא רחום שאומרים בימי שני וחמישי
עלינו לשבח (כמדומה גם על כן נקוה)
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ה' יוני 04, 2020 3:33 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 4026
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יוני 04, 2020 1:00 am

לארץ ולדרים כתב:בקיצור שלחן ערוך סי' יד כתב לומר מזמור לתודה בעמידה
וכ"ה בשו"ע אדה"ז שם (מהדו"ק סי' א סי"ד).

ולהעיר מלקו"ש חי"ב ע' 28 הע' 52.

לבי במערב
הודעות: 4026
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מנהג העמידה

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יוני 04, 2020 5:56 am

בברכה המשולשת כתב:אבל שם צריך לשבת ע"פ סוד.
תשובת הנאמ"ן שליט"א:
פלוני | מס' שאלה 14564
מה שאמר רבנו האר"י ז"ל שבמזמור לתודה בפסוקי דזמרא יש לשבת האם זה גם במזמור לתודה בקבלת שבת?
תשובה: הכוונה בפסוקי דזמרא דוקא.
הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת 'כסא רחמים'

כדכד
הודעות: 4769
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 04, 2020 11:52 am

לארץ ולדרים כתב:בקיצור שלחן ערוך סי' יד כתב לומר מזמור לתודה בעמידה

מבא במשנ"ב ג"כ

יגל
הודעות: 635
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי יגל » ה' יוני 04, 2020 11:55 am

אשר177 כתב:אולי הטעם הוא בגלל שכתוב בתחילת הפרשה דברי הימים א כח ב וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, עַל-רַגְלָיו, וַיֹּאמֶר...


נפלא ביותר

לארץ ולדרים
הודעות: 126
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » ה' יוני 04, 2020 12:00 pm

כדכד כתב:
לארץ ולדרים כתב:בקיצור שלחן ערוך סי' יד כתב לומר מזמור לתודה בעמידה

מבא במשנ"ב ג"כ

איפה? לא מצאתי.

כדכד
הודעות: 4769
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 04, 2020 12:55 pm

חפשתי גם ולא מצאתי
אדרבה בסי' מ"ח ס"ק א' משמע שאינו מקבל את המג"א לעמוד בפ' הקרבנות שזה מאותו טעם
כנראה מצאתי בבה"ט או בשע"ת והונח בזכרוני בטעות בשם המ"ב

סעדיה
הודעות: 1484
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי סעדיה » ה' יוני 04, 2020 4:57 pm

דרומי כתב:אנצל אשכול זה לשאול - האם ידוע אולי לאחד החכמים מקור מסכם שבו מדבר על ענין עמידה וישיבה בכל חלקי התפלה, מתי עומדים ומתי יושבים ומה טעם - באופן שלא צריך לחפש על כל חלק בפני עצמו

יעויין ב'אלה יעמדו' להג' אדר"ת זצ"ל.

דרומי
הודעות: 6564
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי דרומי » ה' יוני 04, 2020 5:07 pm

יישר כח על ההפניה לאדר"ת - אכן חיבור מיוחד בענין זה.

אם כי הוא די מקצר ולא מביא ריבוי מנהגים אלא רק הדברים הידועים והמפורסמים בדורנו דור הליקוטים... (ועדיין יש שם חידוש בכמה פרטים, וגם בכמה הערות שמעיר בין הדברים).

מבולבל
הודעות: 138
הצטרף: ד' יוני 10, 2020 3:09 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי מבולבל » ה' יולי 09, 2020 9:10 pm

בפתיחת האשכול הביא פותח האשכול בשם הלבוש שויברך דוד הוא מעיקר השבחים. ולכאורה זה טעם מספיק לעמוד. ומה שהקשה עליו אי"ז קושיא כי מהיכ"ת שדיני הדילוג הם לפי עיקר השבח?.

נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 09, 2020 10:10 pm

מבולבל כתב:בפתיחת האשכול הביא פותח האשכול בשם הלבוש שויברך דוד הוא מעיקר השבחים. ולכאורה זה טעם מספיק לעמוד. ומה שהקשה עליו אי"ז קושיא כי מהיכ"ת שדיני הדילוג הם לפי עיקר השבח?.

מסברא, וכן נראה בלשונות הפוסקים, אי הדילוג לפי החשיבות.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד' <והמסתעף בדיני עמידה בתפילה>

הודעהעל ידי צביב » ה' יולי 09, 2020 11:37 pm

ויברך דוד וגו' אמר דוד המלך בעמידה,
ולכאורה זה טעם מספיק לאומרו בעמידה,
( אכן באמירת הפסוק ה' א' אי''ו שמרה זאת לעולם וגו' מנהג רוב העולם לשבת)

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1749
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מנהג העמידה ב'ויברך דוד'

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' יולי 19, 2020 1:16 am

דרומי כתב:אנצל אשכול זה לשאול - האם ידוע אולי לאחד החכמים מקור מסכם שבו מדבר על ענין עמידה וישיבה בכל חלקי התפלה, מתי עומדים ומתי יושבים ומה טעם - באופן שלא צריך לחפש על כל חלק בפני עצמו


יש את החיבור של הגאדר"ת זצ"ל שהוזכר,
ויש ספר בן זמנינו "ישראל במעמדם"


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים