מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

המספר בין ישתבח ליוצר

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 5705
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

המספר בין ישתבח ליוצר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 02, 2019 11:41 pm

"עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה"

איתא בשולחן ערוך (או"ח סימן נד סעיף ג):
המספר בין ישתבח ליוצר, עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה.

ומקור דין זה בדברי הראשונים שהביאו הך מילתא בשם הירושלמי, בהגהות מימוניות (פ"ז דתפילה) ובספר המנהיג (הל' תפילה סי' ד), ובספר המנהגים (טירנא) ובאבודרהם ועוד, ויעויין בב"י.
[וראה עוד באוה"ח הק' פרשת קרח טז, כא ופרשת מטות לב, כג ובחפץ ד' שבת סד, א, ובחרדים מל"ת פרק ד ובמסילת ישרים פרק יא].

ובאמת שבירושלמי שלפנינו ליתא, וכמו שהעיד הגר"מ אריק בטל תורה במנחות (לו, א). אולם יתר על כן קשה טובא, שהרי דעת רבי יוסי הגלילי היא שהירא מעבירות שבידו חוזר מעורכי המלחמה, ואנן קיימא לן כר"ע שאינו חוזר מחמת עבירות, וכן הקשה בקרן אורה בסוטה שם.

ובספר אבני שהם להגרמ"ל שחור פרשת שופטים כתב שמפני קושיא זו העתיקו באליה רבא ובמשנ"ב (ס"ק ה) את פירושו של המטה משה (עמוד העבודה בית הכנסת, ברכות ופסוקי דזמרה סימן נג) וז"ל:
ואם סח בנתיים נתבטלה הכוונה, וחוזרים אותם גדודים לערוך מלחמה אתו לעכב תפלתו. וזה שאמרו בירושלמי השח בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא בידו וחוזרים אותו ממערכי מלחמה. רצה לומר אותם גדודים אשר המה מערכי מלחמה שכבר התפזרו בפסוקי דזמרה, ואם שח חוזרים מאותן מערכי מלחמה לעכב תפלתו. מספיק למבין.
[ופי' זה הובא גם בשל"ה הק' פר' בשלח תורה אור אות יא].

אולם בלשון המשנ"ב נראה שהתשובה הפשוטה לקושיא זו היא שונה, שמתחילה פירש באופן אחר ורק אח"כ העתיק פירוש המטה משה, וז"ל,
ר"ל דכתיב בקרא מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ואחז"ל הירא מעבירות שבידו, וזו ג"כ בכלל עבירה היא.
והיינו שהמחבר התכוין להביא ראיה משם שזה נחשב לעבירה, ולא לומר שחוזר מעורכי המלחמה, משום שהוצרך לחדש שזה נחשב לעבירה, וכן משמעות לשון המחבר.

נוטר הכרמים
הודעות: 5705
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: המספר בין ישתבח ליוצר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 02, 2019 11:43 pm

הקשר בין 'בין תפילה לתפילה' לבין 'בין ישתבח ליוצר'

והנה ביסוד וגדר איסור זה לשוח בין ישתבח ליוצר, ומה שבחרו באיסור זה כדוגמא לעבירה שחוזר עליה מעורכי המלחמה, למדנו בדברי הבאר שבע בסוטה (מד, ב), וז"ל,
לכן נ"ל ליתן טעם לשבח יותר טוב מזה, הא דאמרו חוזר עליה מעורכי המלחמה דוקא אהאי עבירה שח בין תפלה לתפלה, וכן אהאי עבירה השח בין ישתבח ליוצר אור טפי מאחריני, אף על גב שהוא חוזר על כל עבירה דרבנן, היינו משום דבא לאשמועינן חדוש דאפילו בהנך חוזר עליה מעורכי המלחמה, וכל שכן אם שח בקריאת שמע ובתפלת י"ח וכיוצא בהם, דסלקא דעתך אמינא דמותר לדבר בין תפלה לתפלה, כיון שכל אחת מצוה בפני עצמה היא כדתנן בריש פרק התכלת (לח, א) תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד, והיינו אפילו אם יש לו שתיהם כדמסיק שם הגמרא. ואולי מהאי טעמא פירש רש"י (ד"ה עבירה) עבירה היא בידו כו' אם לא חזר ובירך, דמשמע מתוך פירושו דאם סח ובירך שרי, וליכא איסורא אלא אדרבה מצוה ושכר ברכה, ואף על פי שאין כן דעת כל הפוסקים אלא שבכל ענין אסור לדבר אפילו אם חוזר ומברך, מכל מקום מודו הפוסקים (עיין טוש"ע סימן כ"ה) שיש להפסיק לענות בינתים קדיש וברכו מה שאין כן בקריאת שמע ובתפלת י"ח. ואפילו הרא"ש שכתב בהלכות קטנות שאסור להפסיק לענות בינתים קדיש וברכו וקדושה, מכל מקום כתב שם שאם עבר וענה בינתים אין העבירה גדולה כל כך שיהא חוזר עליה מעורכי המלחמה. וכן בין ישתבח ליוצר אור סלקא דעתך אמינא דמותר לדבר כיון שהם שני ענינים נפרדים, וכמו שכתב רבינו ירוחם ז"ל בהדיא בשם יש אומרים שבין ישתבח ליוצר אור יכול לדבר, ואף על גב שאין כן דעת כל הפוסקים, מכל מקום כתבו שמותר לדבר בין ישתבח ליוצר אור במידי דצרכי צבור או לפסוק צדקה לעניים, מה שאין כן אפילו בין ברוך שאמר לישתבח שכתב הכלבו (סימן ד) שאסור להפסיק לעניני מצוה, וכל שכן בקריאת שמע ובתפלת י"ח. הרי אתה רואה מפורש שכל אפי שוה להקל בהנך לדבר בינתים טפי מאחריני, ולכן סלקא דעתך אמינא שאם עבר וסח בינתים אין העבירה גדולה כל כך שיהיה חוזר עליה מעורכי המלחמה, קא משמע לן. כן נ"ל.

[וראה עוד במעשה רוקח על הרמב"ם פ"ז מה' תפילה הי"ב].

ולפי דרכו של הבאר שבע, לולי דמיספינא אמינא שדברי הירושלמי מוסבים על דברי הגמ' "שח בין תפילה לתפילה", ופירשו שתפילה אחת היינו ישתבח ותפילה שניה היינו יוצר, וזה כל ענין העבירה שאף שיש כאן ב' ענינים, מ"מ אין להפריד ביניהם.

נוטר הכרמים
הודעות: 5705
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: המספר בין ישתבח ליוצר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 02, 2019 11:44 pm

אמירת 'שיר המעלות ממעמקים' ושירת הים

במגן אברהם (שם ס"ק ב) כתב:
ובכתבים כתב לומר בעשרת ימי התשובה מזמור ממעמקים קראתיך ה' בין ישתבח ליוצר וצ"ע.
ובמשנ"ב (ס"ק ד) העתיק דבריו כצורתם.

ובספר ערוך השולחן השיב על כך, וז"ל,
ואין זה ענין למה שיש נוהגים לומר בעשרת ימי תשובה שיר המעלות ממעמקים אחר ישתבח דזה נחשב כמסדר התפלה כמו דלהרמב"ם אומרים אז ישיר אחר ישתבח כמ"ש בסי' נ"ב והפסק לא מקרי רק דברי חול [והמג"א סק"ב נשאר בצ"ע ולא ידעתי למה].

ומה דמייתי מהא דלהרמב"ם אומרים אז ישיר אחרי ישתבח, כבר קדמו בדגול מרבבה כאן.

ובישוב דעת המג"א נראה לחלק בזה, דשאני אז ישיר אחר ישתבח שזה חלק בלתי נפרד מן השבחים של פסוקי דזמרה, והטעם שאומרים אותו אחר ישתבח היינו לפי שאינו מ'שירי דוד' כמבואר בראשונים [ונתבאר במקומו], אולם קשה לומר כן על פסוקים אחרים שיחשב מסדר התפילה, כאשר אין אין זה מעיקר תקנת התפילה, וגם נאמר רק בימים מסוימים.

וביותר, שקשה לומר על פסוקים אלו שהינם בגדר 'שבחים', אלא זו תחינה ובקשה, וז"ל רבי נתן ב"ר יהודה בספר המחכים:
ואסור לספר בין ישתבח ליוצר, שאחרי שסידר שבחו של מקום יש לו להתחיל תפלתו שכן תכסיסי מלכות כשצריכין מן המלך שולחין לו דורון ואח"כ מבקשין ממנו ונוח לו כשאנו ממליכין אותו כדאית' במעשה מרכבה,


ובדגול מרבבה ציין עוד לדברי המג"א (סי' נז ס"ק ז) לענין אמירת ועתה יגדל נא כח ד' ועוד פסוקים טרם אמירת יתגדל בקדיש לפני ברכו,
"והאר"י לא היה רוצה שיאמרו, וכמעט היה מגמגם ואומר שאינו מדברי התיקונים ולכן אין לאומרו בין ישתבח ליוצר או בין גאולה לתפילה... ובתשובה (סי' סד) כתב רש"ל שאומרים אותו בין ישתבח ליוצר".

הרי שלכאורה מצינו היפוך היוצרות, שבעוד כאן המג"א מתמה על אמירת שיר המעלות ממעמקים שיסודו מדברי האריז"ל, לגבי אמירת פסוקים אחרים האריז"ל ריחק האמירה, והמג"א נראה שמצדד לאומרם. [ובמשנ"ב שם ס"ק יא לא העתיק דברי מהרש"ל].

ולפי הסברא שכתבנו, דשאני היכא שאינו בגדר 'שבח', אזי יש לומר דעדיף פסוק 'ועתה יגדל נא כח ד' שהוא שבח מפסוקי שיר המעלות ממעמקים. מאידך הפס' הנוסף 'זכור רחמיך' הוא בקשה, וזה כדברי הטור משום שזוכר רחמיו באותה שעה, וצ"ע.

[ועי' עוד במג"א סי' סח ס"ק א].

כולל יונגערמאן
הודעות: 268
הצטרף: ו' דצמבר 10, 2010 9:09 pm

Re: המספר בין ישתבח ליוצר

הודעהעל ידי כולל יונגערמאן » ג' ספטמבר 03, 2019 7:03 am

ברוך שאמר הרי הותקן רק אחרי חתימת התלמוד בבלי, האם לדעת כל אותן הראשונים שהעתיקו כן משם הירושלמי, נהגו מתחילה לומר ישתבח בלי ברוך שאמר? (או שיש בכאן מחלוקה גם לגבי ברוך שאמר, ואלו הסבורים שהותקן מאוחר אכן יאמרו שאין כזה ירושלמי, כמו שזה אכן בירושלמי לפנינו)

--
כל כך קשה לומר שהכוונה לומר שהיא עבירה גדולה עד כדי כך ש'למאן דאמר שחוזרים' חוזרים גם על זה? וביותר שהרי מימרא זו מופיע בבבלי ובפוסקים גם על שח בין תפילין של יד לשל ראש ושם א"א לפרש פירוש זה


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים