Re: חתימת ברכת העבודה בנוסח "שאותך לבדך ביראה נעבוד"

[תוכן]

פוצל מאשכול העוסק בחתימת ברכת העבודה. א"ס.
==============

מגן אבות בדברו - מגן אברהם.
מחיה מתים במאמרו - מחיה מתים.
האל הקדוש שאין כמוהו - האל הקדוש.
המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה להניח להם - מקדש השבת.
לפניו נעבוד ביראה ופחד - שאותך לבדך ביראה נעבוד.
וכו'.

ומבואר שנהגו לומר שאותך לבדך ביראה נעבוד לפחות בכל שבת.

[סעדיה]

מגן אבות בדברו - מגן אברהם.
מחיה מתים במאמרו - מחיה מתים.
האל הקדוש שאין כמוהו - האל הקדוש.
המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה להניח להם - מקדש השבת.
לפניו נעבוד ביראה ופחד - שאותך לבדך ביראה נעבוד.
וכו'.

ומבואר שנהגו לומר שאותך לבדך ביראה נעבוד לפחות בכל שבת.

כל נוסח מעין שבע הוא ע"פ נוסח א"י כידוע מ'קונה שמים וארץ' ו'מעון הברכות'.

[איש_ספר]

וכן אדון השלום - עושה השלום.
---

[משולש]

וכן אדון השלום - עושה השלום.

כמדומני שהיתה חתימה כזו "בא"י אדון השלום" במקביל לחתימה הידועה "בא"י עושה השלום".

[איש_ספר]

מגן אבות בדברו - מגן אברהם.
מחיה מתים במאמרו - מחיה מתים.
האל הקדוש שאין כמוהו - האל הקדוש.
המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה להניח להם - מקדש השבת.
לפניו נעבוד ביראה ופחד - שאותך לבדך ביראה נעבוד.
וכו'.

ומבואר שנהגו לומר שאותך לבדך ביראה נעבוד לפחות בכל שבת.

כל נוסח מעין שבע הוא ע"פ נוסח א"י כידוע מ'קונה שמים וארץ' ו'מעון הברכות'.

ההתייחסות לברכה אמצעית בברכת מעין שבע הרי היא: המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה להניח להם ואח"כ: ומניח בקדושה לעם מדשני ענג לזכר למעשה בראשית.

וצריך להניח שמי שתמצת באופן זה, מנהגו היה לומר "הנח לעמך" (="הנח לעמך, שבת בריתך, מנוח ושלום והשקט ובטח, בסיני אמרת למשה עבדך פני ילכו והניחותי לך, וכ"כ בתורתיך ושמרו וגו'") לפחות בערבית של לילי שבת

ע, פליישר, על סידור קדום כמנהג אר"י, מאה שערים עמ' 31.

[מעט דבש]

אם כבר הוזכר הנוסח, יש לתמוה, מה ענין 'פני ילכו והניחותי לך' לשבת (עד שאומרים אחריו 'וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל את השבת')?

[איש_ספר]

אם כבר הוזכר הנוסח, יש לתמוה, מה ענין 'פני ילכו והניחותי לך' לשבת (עד שאומרים אחריו 'וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל את השבת')?

פסוק זה נזכר גם בסוף "אתה אחד" למנהג איטליה: ולמשה עבדך מסיני אמרת, פני ילכו והניחותי לך.
ופתרון לזה כתב בשבה"ל סי' קכו

ולמשה עבדך מסיני אמרת פני ילכו והניחותי לך: כתב אחי ר' בנימין נר"ו צא ולמד שבזכות שבת נתרצה הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל שהרי בהלכות שבת היו עוסקין כדכתיב אך את שבתותי תשמורו ושמרו בני ישראל את השבת וכתיב בתריה ויתן אל משה ככלותו וירא העם כי בושש משה וכן בשעה שנתרצה להם וצוום על מעשה המשכן הזהירם על השבת תחילה כדכתיב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגומר ששת ימים תעשה מלאכה ואחר כך צוום על מעשה המשכן וזהו שאמר פני ילכו והניחותי לך בזכות שבת שהוא יום מנוחה:

[איש_ספר]

חשבתי לפי דברי שבה"ל, שאולי פירוש המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה להניח להם כך הוא: כי בם, היינו בזכות מנוחתם בשבת, רצה, התרצה, להניח להם, ולא להענישם.

=======
הרעיון שתפילת מעין שבע משקפת נוסח אר"י הוא ידוע מאד. כאן במאמרו של היינמן בספרו עיוני תפילה, נרשמו המקורות שדנו בכך

היינמן.jpg (455.76 KiB) נצפה 4115 פעמים

עיינתי בפירושים וחידו' לירו' ובמאמרו של אלון ובמאמר של ר"ש טל, ולא ראיתי שעמדו על הדבר הבא (אותו שמעתי מא"מ שליט"א)

האל הקדוש שאין כמוהו -
סיום המשפט אין לו ביטוי בברכת קדושת השם שלנו.
אך אולי לפני המסדר עמדה נוסחה המצויה בסדרע"ג ובמנהג רומניא לכל השנה (ובהרבה קהילות מוסיפים אותה בר"ה ויוה"כ לפני הטופס הרגיל)
לדור ודור המליכו (או נמליך) לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש.


לא עיינתי במאמרו של מאן הנזכר שם וגם לא במאמר מפורסם של ברודי, שניהם נכתבו כנראה בלועזית.

[שמואל שלומוביץ]

סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.

[יוצא פוניבז']

סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.

כמדומה אי"ז נוסח מוסכם בא"י. אך עכ"פ בהחלט יתכן שהוא המקור לנוסח במעין שבע.

[איש_ספר]

סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.

דברי טעם. אבל האל הקדוש שאין כמוהו (קדוש), דומה יותר ל'הוא לבדו...קדוש' מאשר ל'אין אלוה מבלעדיך'.

[יוצא פוניבז']

אך אם בא"י לא הכירו נוסח זה, מה יועילנו הדמיון

[איש_ספר]

סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.

דברי טעם. אבל האל הקדוש שאין כמוהו (קדוש), דומה יותר ל'הוא לבדו...קדוש' מאשר ל'אין אלוה מבלעדיך'.

אך אם בא"י לא הכירו נוסח זה, מה יועילנו הדמיון

האם אכן נוסחה זו לא היתה בשימוש באר"י?

[שמואל שלומוביץ]

אצל לוגר - תפילת העמידה לחול ע"פ הגניזה הקהירית, לא נמצא נוסח כזה.

[איש_ספר]

יש"כ

(אולי יש לציין שסוכ"ס תפילת מגן אבות נאמרה (ונתקנה?) בבבל אע"פ שהיא משקפת נוסח אר"י וזו חידה ידועה).

[איש_ספר]

סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.

דברי טעם. אבל האל הקדוש שאין כמוהו (קדוש), דומה יותר ל'הוא לבדו...קדוש' מאשר ל'אין אלוה מבלעדיך'.

אך אם בא"י לא הכירו נוסח זה, מה יועילנו הדמיון

האם אכן נוסחה זו לא היתה בשימוש באר"י?

אצל לוגר - תפילת העמידה לחול ע"פ הגניזה הקהירית, לא נמצא נוסח כזה.

בספר שבאוצר עמ' 70 לא כ"כ חד משמעי. או שלא קראתי בעיון כה"צ.

[שמואל שלומוביץ]

אכן, לא עיינתי עד שם, אבל זו הופעה יחידאית או מעט יותר (ויש לעיין שם אם לא מדובר בתפילת ש"ץ או בימים נוראים וכדו' מן השינויים שהוא מצרף שם, ולא תמיד מעיר עליהם רק בסיווג כתה"י),
ואילו כל ברכת מגן אבות מבוססת היטב על נוסח א"י הרגיל והרווח,
כמו מגן אבות - מגיננו מגן אבותינו
לפניו נעבוד ביראה
אדון השלום
אל ההודאות
וכמובן אל עליון קונה שמים וארץ.

ולכן הנטיה היא לבסס זאת על נוסח הברכה המקובל והרווח בא"י שהוא קדוש אתה... ואין אלוה מבלעדיך.