מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מי שברך לחולים

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

מי שברך לחולים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' ינואר 24, 2020 12:39 am

בימי צעירותי, זכורני שהעולה היה לפעמים מצוה לומר מי שברך ומנדב מעות לביהכנ"ס. כאשר היה לו חולה בתוך ביתו, היה יכול להוסיף מי שברך עבור החולה, והיה מנדב צדקה לזכות החולה.

כהיום, נהיה מנהג שהגבאי עובר דרך רשימה ארוכה של שמות משמות שונות, שרשמו ברשימה לפני התפלה. רבים ניגשים אליו להוסיף שם, והדבר יש בו משום טרחא דציבורא. ובימי הדין, עולה הטרחה לכעשר דקות ועוד. איפוא שאני מתפלל, מבקשים ארבע אנשים לעמוד על המשמר לשמוע השמות מכל הניגשים אליהם. השנה הזאת בקשו ממני לעשות את זה, ולא רציתי להגיד להגבאי שאני לא מאמין בזה.

מה המקור לזה? האם סביר למישהו שע"י מלמול שמות על יד הבימה יבא איזה תועלת? האם אין צורך לפחות בתפלה דרך תפלה? אם בהתחלה היה לפחות זכות התורה של העולה, עם זכות הצדקה שלו, כהיום אין לו כלום אלא מלמול שמות. שמעתי שהרב הנקין כבר זלזל בהמי שברך ללא הבטחת צדקה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' ינואר 24, 2020 9:58 am

ראיתי בפוסקים שההיתר לקרוא שמות ל"מי שבירך" מתוך הכתב בשבת (ולא גזרינן משום שטרי הדיוטות) - הוא משום שמנדבים צדקה בעדם והוה צורך מצווה.
לכאורה משמע מדבריהם שהיו נותנים צדקה בעד כל שם, ולכאורה כן היה ראוי להנהיג.
יש לי הרגשה שאם ייתנו צדקה על כל שם - יהיו פחות חולים....

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' ינואר 24, 2020 1:21 pm

יש בזה כלל. הרבה פעמים נכנס איזה רעיון לבן אדם לתועלת הרבים או הענין. למשל, ללמוד בציבור אחרי כל תפלה שתי הלכות של חפץ חיים, או פרק תהלים עבור צרה זו או אחרת. כהיום כאשר מושג של ציבור נעלם כליל, והגבולות בין היחיד והציבור טושטשו, מיד נעמד לו אותו בן אדם ומזכה את הציבור בהחידוש שלו. אם מישהו אחר יבחור ללמוד חפץ חיים לפני התפלה, או ללמוד הלכה אחת בכל יום ולא שתים, או סתם ללמוד משהו אחר, כבר אין לו את הברירה הזאת. כבר שיחקו עם הרגשים שלו שלא יחשוב להכלל בין 'עוזבי ה'' והוא חייב להשאר בפנים.

לימוד התורה הוא בחירה אישית, כל אחד כפי חפץ לבו, והמחליף את זה לענין של רבים, חוטא את המטרה. וכ"ה לענין תפלה עבור חולה, בן אדם אחד יצום על חולה, השני יתן צדקה, והשלישי יוסיף בקבלות טובות בענין המדות. זה שאחד כופה על הציבור כוללו לעשות את העבודה בצורה מסוימת, יש בו משום טשטוש גבולות. ובפרט כאשר הדבר הוא בצורה זולה כזה, שאין בה עם פנימיות ולא כלום.

אמנם גם לי הק' יש הרגשים, ואם יש איזה ענין במלמול שמות, היה יותר קשה לי לבטל את זה. האם יש איזה מקור כלל לזה? זה שהשיקול הוא נגד זה, מובן. אבל האם יש בכלל שיקול? האם יש איזה ענין עפ"י איזה חלק מהדת שלנו, למלמל שמות חולים ללא פנימיות וללא איכפתיות אישית? (ואולי גם על רשימת השמות המועברות דרך הקופות למיניהם לשלחנם של גדולי ישראל בעת אכילת הקרעפליך בפורים יש לשאול, האם יש אפשרות שיש בזה תועלת?)

צורב מתחיל
הודעות: 796
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ש' ינואר 25, 2020 8:05 pm

הטקסט היבש של המי שברך הוא תפילה על החולה, אולי זה אחרי קריאת התורה בשביל לצרף את זכות התורה. וא"כ השאלה הנכונה היא תפילה שאינה מחוייבת בלא כוונה, האם יש בה תועלת?

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי הפשטן » ש' ינואר 25, 2020 8:52 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כהיום, נהיה מנהג שהגבאי עובר דרך רשימה ארוכה של שמות משמות שונות, שרשמו ברשימה לפני התפלה. רבים ניגשים אליו להוסיף שם, והדבר יש בו משום טרחא דציבורא. ובימי הדין, עולה הטרחה לכעשר דקות ועוד.


יצא לי לבקר בכמה בתי כנסת שבהם נהוג בעת אמירת מי שברך לחולה - להימנע מטירחא דציבורא - ע"י זה, שמייד לפני אמירת מי שברך הגבאי מכריז כי - כל מי שרוצים - רשאים להצטרף אליו בלחש, ואז הוא מתחיל לומר מי שברך, וכשהוא מגיע להזכרת שם החולה - כל אחד מהמצטרפים בלחש מזכיר שם של חולה - בעוד שהגבאי אומר בקול "החולים שאנחנו מזכירים כעת בלחש", ומייד ממשיך הלאה באמירת מי שברך מבלי להשתהות כלל, וכך נמנעים מטירחא דציבורא.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ש' ינואר 25, 2020 9:02 pm

יש פה עוד נקודה חוץ ממלמול השמות, והוא נוסח הבקשה.
הנוסח שכתוב בסידור הוא בעבור שפלוני נדר מתנה בעבורו בשכר זה הקב"ה וכו', דהיינו שהמי שברך הוא תפילה שמתפללים שבשכר מצוות צדקה יתרפא החולה. שינו אותו לבעבור שכל הקהל מתפללים בעבור החולה. ובכן התחילו הכל צובאים על הגבאי שיברך את חוליהם, והתחילו הגבאים לעשות מי שברך אחד לכל החולים [אולי התחיל הפוך, שנתרבו החולים [אולי בגלל התקדמות הרפואה שבמקום למות נהיו חולים] והחליטו הגבאים לעשות אחד מרוכז]. וכבר בשלב הזה נהיה הדבר חוכא ואטלולא שהגבאי מתפלל שתפילת הקהל תתקבל. ולא עוד אלא שהקהל עצמו אינו מתפלל כלל. רק עונים אמן על תפילת הדיוט [אל תהי קלה בעיניך] שמבקש שתפילה אחרת תתקבל, ואותה עצמה לא מתפללים כלל.

ולאחר שנתרבו מאוד הנהיגו המתחדשים שאין הגבאי אומר אף שם אלא הגבאי שותק לרגע וכל אחד מהקהל נשאר על עומדו ואומר את שמות חוליו בלחש. ובשלמא אם היה הגבאי אומר מי שברך וכו' הוא ירפא את החולים שהקהל יזכירו בפיהם כעת, בעבור שכל הקהל מתפלל בעבורם וכו', היה בזה רק את החוכא ואטלולא הקודמת, אבל אפי' את זה לא עושים אלא אומרים הוא ירפא את החולים [דקת דומיה] בעבור שכל הקהל וכו'. על מה בכלל עונים אמן?

לא מדובר פה על מנהג מקודש שקיבלנו מאבותינו ואיננו משנים אע"פ שאיננו מבינים, אלא על חוכא ואטלולא שעושים ליד סה"ת והתחילה בשנים האחרונות והתפשטה כאש בשדה קוצים. אלא שאין בידינו לשנות כלום, כי נתרבו החולים רח"ל, וכי ס"ד שלא יבקשו אוהביהם רחמים בעדם?

אבל לפי המנהג החדש שנוהגים אצל ליטואק פון ב"פ יש לייסד מנהג מתוקן יותר, שהרי כתב בהאי לישנא: "איפוא שאני מתפלל, מבקשים ארבע אנשים לעמוד על המשמר לשמוע השמות מכל הניגשים אליהם", וא"כ לא רק הגבאי אומר מי שברך אלא ד' גוברין יהודאין.

א"כ יכה הגבאי בידו על הבימה, ויכריז שכעת כל הקהל יאמרו מי שברך לחולים כל אחד על חוליו.
מה נרויח?
  1. שבאמת יתפללו על החולים
  2. אם יאמרו את הנוסח הכתוב מסתמא גם יתנו צדקה
  3. שלא יעשו חוכא ואיטלולא ליד ס"ת בביכנ"ס
  4. שיקח פחות זמן ויקצר טרחא דציבורא

מי שיש לו יכולת שישפיע על הגבאים.

טרם שולחי ראיתי שהפשטן הביא מנהג מתוקן שלא הכרתי.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי דרומי » ש' ינואר 25, 2020 10:11 pm

אגב, כתוב בספרים שלא לעשות מי שבירך אחד גדול לכל הזקוקים לרפואה, אלא לעשות לכל אחד מי שבירך בנפרד. ופלא שלא נוהגים כן בפועל.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי חלמישצור » א' ינואר 26, 2020 12:07 am

מי שבירך שאומרים החזנים בשבת אם יש לחוש משום שאין להתפלל בו

... ונ"ל טעם מניעת הבקשה בשבת משום שלא יהא דיבורך של שבת כשל חול ויכולה היא שתרחם, לכן אין לבקש על החולה אם לא תקף עליו חליו, דצורך שעה הוא ופיקוח נפש. וכל שאין בו סכנה יש לו לבטוח בזכות שבת ולא יבקש צרכיו כדרך שעושה בחול, והיינו נמי דאמרינן דהיום הוא ראוי לתפלת י"ח, אלא משום טורח הציבור אין מתפללין בו י"ח רק ז' ברכות, דהיינו משום שנצטוינו לענג השבת, ושלא נאריך בו בבקשתנו כמו בחול, האי הוא טירחא דצבורא, ולא שנא דרך כללי, או פרטי כמו שהוא הנוסח דמי שבירך, הכל אסור, וכ"ש לבריא שאין בו צורך כלל לבו ביום, דפשיטא דאסור וק"ו מתפלת י"ח, וכמ"ש גם מהירושלמי הנ"ל.

לכן אותו מנהג שנהגו לברך. טעות הוא בידי החזנים, והנושאים להם פנים, ואין להם על מה שיסמוכו, רק לטובתן ולהנאתן עושים והתברכו בלבבם למען יתברכו, ולא ילפינן ממקלקלתא. גם יש בו משום פיסוק מעות כמ"ש במקומו בס"ד וע"ש בחיבורי, אלא שאין כחנו יפה למחות מאחר שכבר נהגו משנים קדמוניות, ואשרי שיאחז במעוז הדת ונפץ עלולי המנהגים הגרועים, אל הסלעים ...

אבל מי שברך לכל יחיד שירצה, ודאי אינו נכון כלל, ויש בו ג"כ משום טירחא דציבורא טובא, דאפי' תפלת י"ח קצרו משו"ה. ועכשיו נוהגין להאריך במ"ש ולפעמים מתעכבין עד חצות. עלבון המנהיגים הוא, אי איישר חילי אבטליניה. יעב"ץ ס"ט (שאילת יעבץ א, סי' סד).

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' ינואר 26, 2020 5:31 am

ניים ושכיב כתב:
אבל לפי המנהג החדש שנוהגים אצל ליטואק פון ב"פ יש לייסד מנהג מתוקן יותר, שהרי כתב בהאי לישנא: "איפוא שאני מתפלל, מבקשים ארבע אנשים לעמוד על המשמר לשמוע השמות מכל הניגשים אליהם", וא"כ לא רק הגבאי אומר מי שברך אלא ד' גוברין יהודאין.


זה לא מנהג שנוהגים אצלי, רק בבית מדרש גבוה שבליקווד בארה"ב. אם היה מדובר רק בבתי כנסיות של בעליבתים, הייתי חושב שהדבר נבע מהבתי כנסיות שבשדות, קרי ערי השדה, שעושים כן לעורר את האנשים לבא להתפלל. בזה שיש להם היכולת להזכיר את חוליהם, יקפיד לפחות אלו שיש להם חולה בתוך חוג משפחתם ומכירם לבא להתפלל. וכמדומני שאצל הרפורמים וכדו', הרי הם עושים עסק גדול מהמתים והחולים, משום שללא זה כמעט ולא מגיעים לבית תיפלותם. אמנם כאשר ראיתי את זה בישיבה של אברכים לומדים, בבתי מדרש של יותר מאלף אנשים, מעורר הדבר תמיה. וכאשר תמהתי פעם למישהו, ושמע אותי הגבאי, הוא תמה עלי כאילו אין זה אלא דבר פשוט שצריכים להזכיר כל השמות של החולים שיש אחד מבין המתפללים שמכיר.

הד' גוברין היהודאין מקפידים לגמור את המי שברך ביחד, כך שהאמן של הציבור קאי על כולם.

האם יש באיזה מקום סיקור נרחב על ההיסטוריה של המי שברך הזה, השתלשלותה וסדר אמירתה במקומות שונים? במ"ב מביא מהפמ"ג שהיה מנהג לומר את המי שברך אחרי אשרי, ולא ישרה בעיניהם.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' ינואר 26, 2020 10:32 am

דרומי כתב:אגב, כתוב בספרים שלא לעשות מי שבירך אחד גדול לכל הזקוקים לרפואה, אלא לעשות לכל אחד מי שבירך בנפרד. ופלא שלא נוהגים כן בפועל.

א. באיזה ספרים זה כתוב?
ב. ראיתי א' שנוהג כך בפועל - ר' דוד מנדלבוים משכונת קראון הייטס. ולפי ראות עיני - הוא חוסך טרחא דציבורא, כי אנשים חושבים פעמיים לפני שהם מבקשים ממנו לעשות מי-שבירך...

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי דרומי » א' ינואר 26, 2020 10:56 am

ראיתי כן בספר 'נתיבים בשדה השליחות' עמ' 344, ומציין שם ל'בית דוד' לר"ד כ"ץ ביסטריץ, ווייטצען תרע"א, ח"ב סי' שלה - ע' שה, וכן ל'הדרום' גליון יח ע' 133 ואילך.

הטעם שמצטט שם הוא: "אולי אחד הוא מרוב החולים למיתה ר"ל והאחד הוא מהרוב לחיים, ולא תקובל התפלה בעד שניהם".

ויש עוד טעמים שאינו מצטט שם.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי לעמל יולד » ג' ינואר 28, 2020 2:17 am

יש מן העניין לשאול, האם "מי שפרע" גם תורמים לצדקה (הגם שלדעתי אם היו נוהגים במי שפרע כמו מי שברך, התור ל "מי שפרע", היה ארוך יותר, והתרומות גדולות במיוחד, ואף אחד לא משתעמם כי כולם יקשיבו קשב רב לשימות היוצאים מפי הגבאי....)?
כנראה שיש עניין בעצם הקללה ובמידה טובה מרבה הברכה בציבור.

הגם שאני לעצמי סולד מכל ה"עניינים" האלו חשבתי אולי יש להשוואת בענייני מי שברך ומי שפרע.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 28, 2020 9:28 am

א. ב"מי שפרע" לא אומרים שמות.
ב. ב"מי שפרע" ברור באיזו "זכות" אנו מבקשים את התגמול מאת ה'. אבל לעומת זאת ב"מי שבירך" לומר שאנו מבקשים שה' ישלח ישועה לפלוני רק בזכות זה שאנו מתפללים - זה נשמע לי קצת "לא הוגן".

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי כדכד » ג' ינואר 28, 2020 10:56 am

למה לא הוגן?
בכל תפילה אנחנו מתפללים ה' ישמע בכות שאנו מתפללים ומה גרע מי שברך לחולים?
לעצם שאלת פותח האשכול - אני מבין את השאלה אבל אני זוכר אחד מגדולי הדור שהיה מאד מקפיד שיאמרו כל שם במי שברך לחולים ושיבטאו את המי שברך בשפתים ולא הסכים בשו"א שידלגו
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ג' ינואר 28, 2020 4:52 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15517
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' ינואר 28, 2020 1:52 pm

גם אצל סבי זצ"ל בשנים האחרונות בימים נוראים במי שברך לחולים היה הגבאי אומר את המי שבירך, ולפי הוראתו היה אומר: מי שבירך אבותינו וכו' הוא יברך את כל השמות שיזכירו המתפללים עתה, והיה ממתין כמה שניות (וצ"ע מדין שהה לגמור כולה) ומסיים בעבור וכו'.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי חלמישצור » ג' ינואר 28, 2020 2:16 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האם יש באיזה מקום סיקור נרחב על ההיסטוריה של המי שברך הזה, השתלשלותה וסדר אמירתה במקומות שונים?

ראיתי שמציינים:
א', יערי, 'תפלות 'מי שברך' השתלשלותן, מנהגיהן ונוסחאותיהן', קרית ספר לג, תשי"ח, עמ' 118-130, 233-250.
הנ"ל, שם לו, תשכ"א, עמ' 103-118.
נ' פריד, 'הערות למחקרי א. יערי על תפלות 'מי שברך'', שם לז, תשכ"ב, עמ' 511-514.
ד"י כהן, 'הערות ומלואים למחקרו של א. יערי על תפלות 'מי שברך'', שם מ, תשכ"ה, עמ' 542-559 (תדפיס באוצר).
י' אבידע, 'מי שברך... הוא יברך', סיני מה, עמ' קצא-קצב.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' ינואר 28, 2020 6:40 pm

מצאתי את זה ברשת, ויש בה הרבה חומר לענין, הגם שעיקר דבריו הם בענין מי שברך בשבת

Mi shebeirach - Hamburger.pdf
(33.45 MiB) הורד 354 פעמים


במנין כוותיקין בב.מ.ג. בלעיקוואד יש אחד שקונה עליה כל שנה בימים נוראים. הוא טוען ששאל את הגרח"ק שליט"א ואמר לו שטוב מה שהוא עושה, שרושם את כל שמות בני משפחתו על דף, ומצוה להגבאי לברך את 'כל הרשומים בדף זה', בעבור שיתן מתנה וכו'. אולי רצוי לעשות את זה גם לחולים. בספרו של מ. גרליץ הוא מספר על הגריל"ד זצ"ל שהיו נותנים לו הרבה פתקאות עם שמות להתברך ביוהכ"פ, והוא לא היה קורא אותם אלא מביט עליהם לפני נעילה, ודמעה היתה יורדת על לחיו, וכך בירך את כולם. האם הסיפור הוא אמיתי? לי לא נראה, אבל עכ"פ אמת הוא שכך מספרים

מגופת חבית
הודעות: 442
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי מגופת חבית » ג' ינואר 28, 2020 11:10 pm

נדרים דף ח עמוד א
אמר רב יוסף נידוהו בחלום צריך י' בני אדם להתיר לו והוא דתנו הלכתא אבל מתנו ולא תנו לא ואי ליכא דתנו הלכתא אפילו מתנו ולא תנו ואי ליכא ליזיל וליתב אפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי י' עד דמקלעי ליה עשרה דגמרי הלכתא
ופי' הר''ן וז''ל ויהיב שלמא לבי עשרה - ומתוך שישיבו לו שלום יגינו עליו מן היסורין, עד דמקלעין ליה עשרה וכו'.עכ''ל

והשערתי שגם הגבאים של בודאפעסט ועוזריהם ואפי' גבאי עייף מבני ברק נמנין בכלל הך עשרה

ושמעתי פעם שיחה מר' דן סגל שליט''א שתמה על א' ממכיריו שאמו הי' חולה ל''ע [וכבר באו אליו שיתפלל בעדה ועוד] וראהו בבית המדרש בשעת המי שבירך ולא ניגש להגבאי למסור שם אמו

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: מי שברך לחולים

הודעהעל ידי לעמל יולד » ד' ינואר 29, 2020 12:36 am

אני לא יודע אם יש להשוות מי שבירך לתפילה.
אבל בתפילה על החולה עי' משנ"ב קט"ז וקי"ט שאם התפילה אינו בפני החולה צריך להזכיר את שמו.

ובמי שפרע, הרי נחלקו הראשונים אם אומרים בלשון נוכח או נסתר (רא"ש ורמב"ם), ולדעת האומרים בלשון נוכח, קללה הוא, ויתכן שאף אומרים אותו ברבים (כשיטת המרדכי).
ולהלכה נחלקו גם המחבר והרמ"א (חו"מ ר"ד). ואפי אם לא מזכירים שם במי שפרע, הרי גם בחולה אינו צריך להיות נוכח, והוי כמי שהזכיר שמו.

ובאמת בתפילה אין אנו מתפללים מצד זכות מעשנו, אלא כמתנת חינם ממבוע דבירא.
ויתכן שכל זה בתפילה, אבל בנתינת ברכה לא שייך שהמברך יברך כמתנת חינם, ועכ"פ טעון זכות הצדקה שברכתו יתקיים.

עכ"פ בזה צודק הרב ברגר, שבמי שפרע אין צורך להזכיר נתינת צדקה, שסיבת העונש או הקללה היא עבור החטא (שאכן מפרטים לאותם השיטות).

ויש בנותן טעם לצטט דברי הרמב"ן בפרשת כי תצא:
ועל כן אמר למען יברכך ה' אלהיך, כי חסד ורחמים יעשה עם אחיו כאשר ילונו בלא רבית ותחשב לו לצדקה. וכן השמיטה חסד באחים, לכך אמר (שם פסוק ג) "את הנכרי תגוש", וקבע לו ברכה, כי הכתוב לא יזכיר הברכה רק בצדקה ובחסדים, לא בגזל ובגנבה ובאונאה.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים