פורום אוצר החכמה

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כהיום, נהיה מנהג שהגבאי עובר דרך רשימה ארוכה של שמות משמות שונות, שרשמו ברשימה לפני התפלה. רבים ניגשים אליו להוסיף שם, והדבר יש בו משום טרחא דציבורא. ובימי הדין, עולה הטרחה לכעשר דקות ועוד.

1. שבאמת יתפללו על החולים
2. אם יאמרו את הנוסח הכתוב מסתמא גם יתנו צדקה
3. שלא יעשו חוכא ואיטלולא ליד ס"ת בביכנ"ס
4. שיקח פחות זמן ויקצר טרחא דציבורא

מי שבירך שאומרים החזנים בשבת אם יש לחוש משום שאין להתפלל בו

... ונ"ל טעם מניעת הבקשה בשבת משום שלא יהא דיבורך של שבת כשל חול ויכולה היא שתרחם, לכן אין לבקש על החולה אם לא תקף עליו חליו, דצורך שעה הוא ופיקוח נפש. וכל שאין בו סכנה יש לו לבטוח בזכות שבת ולא יבקש צרכיו כדרך שעושה בחול, והיינו נמי דאמרינן דהיום הוא ראוי לתפלת י"ח, אלא משום טורח הציבור אין מתפללין בו י"ח רק ז' ברכות, דהיינו משום שנצטוינו לענג השבת, ושלא נאריך בו בבקשתנו כמו בחול, האי הוא טירחא דצבורא, ולא שנא דרך כללי, או פרטי כמו שהוא הנוסח דמי שבירך, הכל אסור, וכ"ש לבריא שאין בו צורך כלל לבו ביום, דפשיטא דאסור וק"ו מתפלת י"ח, וכמ"ש גם מהירושלמי הנ"ל.

לכן אותו מנהג שנהגו לברך. טעות הוא בידי החזנים, והנושאים להם פנים, ואין להם על מה שיסמוכו, רק לטובתן ולהנאתן עושים והתברכו בלבבם למען יתברכו, ולא ילפינן ממקלקלתא. גם יש בו משום פיסוק מעות כמ"ש במקומו בס"ד וע"ש בחיבורי, אלא שאין כחנו יפה למחות מאחר שכבר נהגו משנים קדמוניות, ואשרי שיאחז במעוז הדת ונפץ עלולי המנהגים הגרועים, אל הסלעים ...

אבל מי שברך לכל יחיד שירצה, ודאי אינו נכון כלל, ויש בו ג"כ משום טירחא דציבורא טובא, דאפי' תפלת י"ח קצרו משו"ה. ועכשיו נוהגין להאריך במ"ש ולפעמים מתעכבין עד חצות. עלבון המנהיגים הוא, אי איישר חילי אבטליניה. יעב"ץ ס"ט (שאילת יעבץ א, סי' סד).

ניים ושכיב כתב:
אבל לפי המנהג החדש שנוהגים אצל ליטואק פון ב"פ יש לייסד מנהג מתוקן יותר, שהרי כתב בהאי לישנא: "איפוא שאני מתפלל, מבקשים ארבע אנשים לעמוד על המשמר לשמוע השמות מכל הניגשים אליהם", וא"כ לא רק הגבאי אומר מי שברך אלא ד' גוברין יהודאין.

דרומי כתב:אגב, כתוב בספרים שלא לעשות מי שבירך אחד גדול לכל הזקוקים לרפואה, אלא לעשות לכל אחד מי שבירך בנפרד. ופלא שלא נוהגים כן בפועל.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האם יש באיזה מקום סיקור נרחב על ההיסטוריה של המי שברך הזה, השתלשלותה וסדר אמירתה במקומות שונים?

א', יערי, 'תפלות 'מי שברך' השתלשלותן, מנהגיהן ונוסחאותיהן', קרית ספר לג, תשי"ח, עמ' 118-130, 233-250.
הנ"ל, שם לו, תשכ"א, עמ' 103-118.
נ' פריד, 'הערות למחקרי א. יערי על תפלות 'מי שברך'', שם לז, תשכ"ב, עמ' 511-514.
ד"י כהן, 'הערות ומלואים למחקרו של א. יערי על תפלות 'מי שברך'', שם מ, תשכ"ה, עמ' 542-559 (תדפיס באוצר).
י' אבידע, 'מי שברך... הוא יברך', סיני מה, עמ' קצא-קצב.