'מי שברך' של התוספות יום טוב

[קאצ'קלה]

ידוע שיש 'מי שברך' שתיקן הרב בעל תוי"ט לברך את אלה שאין מדברים בשעת התפילה.
חשוב ומענין לדעת מה הם המקורות הראשונים ל'מי שברך' זה.
בעליל קיימים אצלי ספקות אחדים:

א. האם אכן תיקנו בעל תוי"ט?
ב. במקרה והתשובה לשאלה א' היא חיובית, האם כבר נמצא גירסא קדומה יותר של ה'מי שברך' (זאת אומרת שהתוי"ט רק עיבד אותו)?
ג. האם נתקן לאומרו בכל שבת?
ד. והיא העיקר, את מי מברכים ב'מי שברך' זה? האם הברכה היא לאלה המקיימים את עיקר הדין ואינם מדברים בשעה שאסור לדבר (מ'ברוך שאמר' עד אחרי קדיש תתקבל), או הברכה נועדה לאלה העושים יותר משורת הדין, ואינם מדברים בשעה ש'הציבור' אוחזים במקום שאסור להם לדבר? או אלה שאינם מדברים עד גמר התפילה, דהיינו גם במקום שמעיקר הדין מותר לדבר?
לא נראה בעליל שהכוונה היא לברך את אלה שאינם מדברים כלל בביהכ"נ מצד קדושת ביהכ"נ, שהרי אמרו 'בעת התפילה'.

[קאצ'קלה]

הנה הנוסח כפי שהוא בויעש אברהם דף טז ע"א-ע"ב:

1.JPG (89.82 KiB) נצפה 5621 פעמים

[שברי לוחות]

ראה בספר סליחות לכ' סיון הנדפס בשנת ת"י בסופו

[קאצ'קלה]

ב'הזכרת נשמות' של קהלת וורמיישא (קבץ על יד, ג, 32) מובא:

2.JPG (70.09 KiB) נצפה 5617 פעמים

כאן כתוב "עד גמר התפלה עד קדיש האחרון". אם הכוונה אינה לקדיש תתקבל, אלא לקדיש בתרא שאחר סיום תפילת שחרית, צ"ע מה פירושו של "וגם בשעת קריאת התורה"? האם אין קריאת התורה לפני "גמר התפילה"?

[קאצ'קלה]

ראה בספר סליחות לכ' סיון הנדפס בשנת ת"י בסופו

יישר כוחך!
הנה זה, ומובא שם לפני זה שיסדו הגאון בעל תוי"ט:

3.JPG (150.16 KiB) נצפה 5617 פעמים

[קאצ'קלה]

ראיתי בביהמ"ד שלט עם ה'מי שברך' הנ"ל, ונוסף בו אחרי "מן ברוך שאמר", בסוגריים: "ולנוסח ספרד מן הודו".

האם אכן התכוון התוי"ט לכך? אז מדוע לא כתב אצל נוסחו, נוסח אשכנז: "מן מזמור שיר חנוכת"? וזה תלוי בשאלתי הנ"ל, שאלה ד' (שבהודעתי הראשונה).

בעצם, בסליחות לכ' סיון הנ"ל, שנדפס כבר בשנת ת"י, מובא שהתקנה היתה שלא לדבר בבית הכנסת. אם כן, מדוע כתוב מן ברוך שאמר עד גמר התפלה?

[בברכה המשולשת]

ב'הזכרת נשמות' של קהלת וורמיישא (קבץ על יד, ג, 32) מובא:

2.JPG

כאן כתוב "עד גמר התפלה עד קדיש האחרון". אם הכוונה אינה לקדיש תתקבל, אלא לקדיש בתרא שאחר סיום תפילת שחרית, צ"ע מה פירושו של "וגם בשעת קריאת התורה"? האם אין קריאת התורה לפני "גמר התפילה"?

רצו לחזק את המקומות המועדים לפורענות.

[בברכה המשולשת]

ראיתי בביהמ"ד שלט עם ה'מי שברך' הנ"ל, ונוסף בו אחרי "מן ברוך שאמר", בסוגריים: "ולנוסח ספרד מן הודו".

האם אכן התכוון התוי"ט לכך? אז מדוע לא כתב אצל נוסחו, נוסח אשכנז: "מן מזמור שיר חנוכת"? וזה תלוי בשאלתי הנ"ל, שאלה ד' (שבהודעתי הראשונה).

בעצם, בסליחות לכ' סיון הנ"ל, שנדפס כבר בשנת ת"י, מובא שהתקנה היתה שלא לדבר בבית הכנסת. אם כן, מדוע כתוב מן ברוך שאמר עד גמר התפלה?

מזמור שיר חנוכת נכנס לסידור האשכנזי רק אחרי זמנו.