עמוד 1 מתוך 1

"בנין הקידוש"

פורסם: ג' פברואר 04, 2020 12:58 am
על ידי דורשי יחודך
ידוע מה שכתב הטור ששלשת התפילות המשתנות בשבת משום ששבת כוללת ג' שבתות- שבת מע"ב, שבת מתן תורה, שבת דלעתיד לבא.
כמו"כ מבואר בספרים שגם שלשת הסעודות מקבילות לשלשת השבתות.
והנה היה מסתבר לכאורה שבקידוש היום, שהוא הכרזת והחלת הקדושה על כל משך השבת, יהיו רמוזים כל שלשת חלקי השבת שהם שהם מקבילות לשלשת השבתות.
וחשבתי לפרש ששלשת ההגדרת שאומרים בקידוש מקבילות לזה:
זכרון למעשה בראשית -היינו ליל שבת, שבת בראשית, כמובן.
תחילה למקראי קודש - צפרא דשבתא, שבת מתן תורה. מדוע? כי ענין מקראי קודש היינו האפשרות של כלל ישראל להחל את קדושת התורה על משך הזמן, ויסודו במצות החדש הזה לכם שהיא המצוה הראשונה שבתורה, ו"תחילה למקראי קודש". (אף שהכח ניתן כבר במצרים מ"מ עיקר הכח והסמכות הוא כנראה מכח קבלת התורה בסיני.) וקדושת השבת היא המקור לזה.
זכר ליציאת מצרים - רעוא דרעוין, שבת דלעתיד לבא. משום שיצ"מ שורש לגאולה האחרונה, תיקון כל הבריאה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. וידוע דברי הסמ"ק שמצות ציפיית הגאולה כתובה במצות אנכי "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" כשם שגאלתי אתכם ממצרים כך תאמינו כו'.
אשמח אם מישהו מחו"ר שמע או ידע מפירוש כזה או אם יש למישהו מה להעיר.

Re: שלש שבתות בנוסח הקידוש

פורסם: ג' פברואר 04, 2020 5:17 am
על ידי בקרו טלה
דורשי יחודך כתב:ידוע מה שכתב הטור ששלשת התפילות המשתנות בשבת משום שיש ג' שבתות- שבת מע"ב, שבת מתן תורה, שבת דלעתיד לבא.
כמו"כ מבואר בספרים שגם שלשת הסעודות מקבילות לשלשת השבתות.
והנה היה מסתבר לכאורה שבקידוש היום, שהוא הכרזת והחלת הקדושה על כל משך השבת, יהיו רמוזים כל שלשת השבתות שהם מקבילות לשלשת חלקי השבת.

אשמח אם מישהו מחו"ר שמע או ידע מפירוש כזה או אם יש למישהו מה להעיר.

קרוב לזה בספר "סדר תפלות מכל השנה עם פירוש הרי בשמים" מהרה"ג ר' ישעי' מושקאט מפראגא
סידור הרי בשמים.png
סידור הרי בשמים.png (32.72 KiB) נצפה 1381 פעמים

Re: שלש שבתות בנוסח הקידוש

פורסם: ג' פברואר 04, 2020 8:10 am
על ידי דורשי יחודך
תודה רבה על המראה מקום!

Re: "בנין הקידוש"

פורסם: ג' פברואר 04, 2020 11:12 pm
על ידי דורשי יחודך
בעיקר מבנה נוסח הקידוש (עכ"פ של הגאונים ושל רוב הראשונים, ושל הגר"א, דהיינו שאין אומרים "כי הוא יום" כו', אבל כן אומרים "כי בנו בחרת ואותנו קידשת"),
לכאורה נראה דעיקר ה"קידוש" הוא מה שאומרים:

"זכרון למע"ב, תחילה למקראי קודש, זכר ליצ"מ."

שהרי להרמב"ם והרשב"א והחינוך מצות קידוש הוא "להזכיר דרך שבח וקידוש וגדולה ומעלה". וזה מתקיים כשבאים לתאר את גדלות ותמצית השבת.

אלא שמבנה הברכה הוא שאחרי הפתיחה משבחים על קידוש ישראל שהוא היכ"ת לקבלת מתנת השבת, ואח"כ משבחים על עצם מתנת השבת, ואז מגדירים ומזכירים מהו עצם השבת.
אחרי זה שוב משבחים על מתנת השבת, שוב פעם בהקדמת בחירת ישראל (ויש בזה כמה פירושים מדוע חוזרים על העניין, ולפי פשוטו זה מובן בפשטות שאחרי שהזכרנו את מעלת ועצם השבת צריך שוב להודות על זה,) ואז חותמים.

כשנשים לב יש סך הכל שבעה חלקים בקידוש, שלשה לפני "גוף הקידוש", ושלשה לאחריו.

ואפשר לחלק את הקידוש כך:
1
(פתיחה)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ
אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

2
(בחירת ישראל)
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו
וְרָצָה בָנוּ

3
(מתנת השבת)
וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ
בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ

("קידוש")
1 - זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית
2 - תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ
3 - זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם

1
(בחירת ישראל)
כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ
וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ
מִכָּל הָעַמִּים

2
(מתנת השבת)
וְשַׁבַּת קָדְשֶׁךָ
בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ

3
(חתימה)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ
מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

מעניין שכשם שיש שלשה חלקים לפני ואחרי הקידוש, גם "גוף הקידוש" עצמו מורכב משלשה חלקים.
וגם כל חלק מורכב משלש מילים.