פורום אוצר החכמה

המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

דרומי כתב:המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

ראה ליקוטי מהרי"ח, סדר פסוקי דזמרה; מבואר בטוב טעם ודעת

לא מצאתי שם מאומה בקשר לשאלתי

צודק, סליחה.

בפשטות כדי לשמור על הקצב של הציבור בקטע כ"כ ארוך.

אשר177 כתב:בפשטות כדי לשמור על הקצב של הציבור בקטע כ"כ ארוך.

א"כ מדוע ב"והא רחום" שבשני וחמישי החזן לא גומר כל קטע בקול?

וכיו"ב עצירות שונות בברכת 'אמת ויציב'
כגון: ומלכותו ואמונתו לעד קיימת"; "אחד מהם לא נותר"; "למלך קל חי וקים" ועוד.
כמובן, לא בכל בית כנסת עוצרים בכל המקומות הללו. אבל יש פה ויש שם.

דרומי כתב:המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

בסידור ווילנא יש סימון על בין הפרקים בתוך הודו, אינני יודע המקורות של הסידור ואולי זה קיים בעוד סידורים, אבל אולי העצירות קשורות לזה.

יענקלה הכונס כתב:

אשר177 כתב:בפשטות כדי לשמור על הקצב של הציבור בקטע כ"כ ארוך.

א"כ מדוע ב"והא רחום" שבשני וחמישי החזן לא גומר כל קטע בקול?

אם אינני טועה, מנהג קלם היה אף ב'והוא רחום' שיסיים הש"ץ בקול רם לעצור בכל קטע. (ולהנוהגים לומר והוא רחום בלחש ודאי לא קשה מדוע לא סיים הש"ץ).

דוקא בהודו יש מקומות הגיוניים לעשות עצירה. ראשית, בין החלק העיקרי שלקוח מדברי הימים לחלק הנוסף שהוא לקט פסוקים ממקורות שונים. שנית, בקטע מדה"י עצמו יש חלוקה בין הפסוקים שנאמרו בביהמ"ק בבוקר לפסוקים שנאמרו בערב (מ"שירו לה'" ואילך) וכמדומה בסידורים הספרדיים הנפוצים הוא אכן נחלק כך.

יישר כח לכל המגיבים.

כמו שציינו יש כמה מנהגים באיזה פסוקים בדיוק מגביה הש"ץ את קולו.

הבאתי את המנהג שמזכיר בקצות השולחן לסיים בקול בפסוק "יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך".

ולכאורה אין בפסוק זה שום סיום לפי כל הסברות שהובאו כאן, וגם הסברא של לעצור את הקצב אינה, שכן זה ממש סמוך לסוף "הודו" ("כי גמל עלי").

ומעתה הדרא קושיא לדוכתא, האם טרח מישהו לבאר טעם מנהג זה והדומים לו.

[במנהגי חב"ד כתוב שהש"ץ אומר בקול את הפסוק "כי כל .. וה' שמים עשה" - וגם בזה לא מובן לכאורה].

מענין לענין באותו ענין:

שמעתי שיש 'מנהג העולם' שבברכת 'יוצר אור' אין הש"ץ מסיים בקול את הפיסקא הראשונה המסתיימת במלים 'יפארוך סלה' (לפני 'תתברך לנצח').

האמנם קיים כזה מנהג? ומה טעמו?

דרומי כתב:מענין לענין באותו ענין:

שמעתי שיש 'מנהג העולם' שבברכת 'יוצר אור' אין הש"ץ מסיים בקול את הפיסקא הראשונה המסתיימת במלים 'יפארוך סלה' (לפני 'תתברך לנצח').

האמנם קיים כזה מנהג? ומה טעמו?

העצירות בברכת יוצר אור הם מסביב לקדושה.

אז יש כזה מנהג בפועל?

דרומי כתב:[במנהגי חב"ד כתוב שהש"ץ אומר בקול את הפסוק "כי כל .. וה' שמים עשה" - וגם בזה לא מובן לכאורה].

לכאורה פשר הדבר, כדי לדרבן את העולם להפסיק בין 'כל אלהי העמים אלילים' ל'והשם שמים עשה.

לגבי 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך' נראה שהוא משום ההפסק הנדפס בסידורים, ואין לכאורה ללמוד מכך הלכה וכמ''ש תוס' בערבי פסחים (קד, ב ד"ה חוץ) שאין להוכיח ממה שיש בהפטרה פיסקה חדשה ב'נאמן אתה הוא', דהיו רגילים לומר שם פיוטים כדאי' במס' סופרים. ואמנם אין להוכיח מזה לדהכא, דהא לא מצינו שאומרים פיוטים באמצע פסוד''ז, שמא הפסק הוא מטעם אחר. וזכורני שנשאל הגרח''ק מדוע נוהג לומר בקול 'ה' ימלוך לעולם ועד' שבובא לציון, והשיב 'כך נוהגים אצלנו'.

לכשיבקע כתב:לגבי 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך' נראה שהוא משום ההפסק הנדפס בסידורים, ואין לכאורה ללמוד מכך הלכה וכמ''ש תוס' בערבי פסחים (קד, ב ד"ה חוץ) שאין להוכיח ממה שיש בהפטרה פיסקה חדשה ב'נאמן אתה הוא', דהיו רגילים לומר שם פיוטים כדאי' במס' סופרים. ואמנם אין להוכיח מזה לדהכא, דהא לא מצינו שאומרים פיוטים באמצע פסוד''ז, שמא הפסק הוא מטעם אחר. וזכורני שנשאל הגרח''ק מדוע נוהג לומר בקול 'ה' ימלוך לעולם ועד' שבובא לציון, והשיב 'כך נוהגים אצלנו'.

ההפסק בומצאת את לבבו נובע משום שבהרבה קהילות נהגו לשורר 'וכרות' ולומר פסוק בפסו' חו''ק ביום שיש ברית מילה.

אכן ברור שזה מקור ההפסקה, ונשארה אח"כ בסידורים למרות שלא קיימו המנהג בברית.

ומעניין שבסידור 'תורה אור' חב"ד אין שום הפסקה והכל ממשיך ברצף מ"ויברך דוד" עד "במים עזים", ואכן מספרים שהאדמו"ר מהורש"ב לא היה מגביה קולו במלים "ומצאת את לבבו נאמן לפניך".

אמנם בסידורו האישי של הרבי מליובאוויטש הוא סימן לעצמו עיגול במלים הללו, וכנראה הכוונה בסימון זה הוא שצריך להפסיק ולומר בקול (ויתכן שסימן לעצמו שכן ראה בהנהגת חותנו האדמו"ר מהוריי"צ). וכך באמת נהג תמיד, למרות שבסידור שממנו התפלל אין שם שום הפסקה וזה ממש באמצע פסוק.

מעין זה כאן בסוף העמוד.
נ.ב. נכון לשנות הכותרת לעיצור באמצע 'הודו'.

דרומי כתב:המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

בן אדם כתב:

דרומי כתב:המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

כמדומני שיש שם לפחות עוד ארבעה פסוקים המסיימים מזמור בתהילים...

צורב מתחיל כתב: בסידור ווילנא יש סימון על בין הפרקים בתוך הודו, אינני יודע המקורות של הסידור.

יעויין מ"ב סי' נ"א ס"ק י"ג.
וע"ע כאן: https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/51/5.htm

עזריאל ברגר כתב:

בן אדם כתב:

דרומי כתב:המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

כמדומני שיש שם לפחות עוד ארבעה פסוקים המסיימים מזמור בתהילים...

במקום לדמיין, תביא לי עוד אחד!

עזריאל ברגר כתב:

בן אדם כתב:בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

כמדומני שיש שם לפחות עוד ארבעה פסוקים המסיימים מזמור בתהילים...

לאחר העיון מצאתי שבעה מזמורים נוספים שהפסוק האחרון שלהם מופיע שם, והם (על פי סדר אמירתם):
סח, ג, מו, פד, כח, מד, קמד.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

בן אדם כתב:בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

כמדומני שיש שם לפחות עוד ארבעה פסוקים המסיימים מזמור בתהילים...

לאחר העיון מצאתי שבעה מזמורים נוספים שהפסוק האחרון שלהם מופיע שם, והם (על פי סדר אמירתם):
סח, ג, מו, פד, כח, מד, קמד.

צודק, טעיתי