פורום אוצר החכמה

דהיינו עוד לפני הטור

לפי הנראה, את הקריאה לכהן בשבת אצל האשכ' - החליפו את ותיגלה ותראה לויעזור משום דבותיגלה מזכירים תחנונים על גלות ישראל כמ"ש ויחון פליטתנו ופליטת עמו וכו' לחן ולחסד וכו' וידוע שלא מתפללים על צרות בשבת משום דמביא לידי עצבות.

השאלה למה אומרים כן בשבת אה"ר הוא ירחם וכו' ויחון אותנו לפליטת עולמים ?

זכרנו לחיים וכו' וכתבנו בסה"ח...

ולהלן בספר חיים וכו' ניזכר וניכתב...
ובנעילה ניזכר וניחתם

הרי אם ישנו בכתיבה בודאי ישנו בזכירה

אין לך זכירה גדולה מזו וכ"ש חתימה למען יעמוד ימים רבים... ?

בפסוקי ההלל

יברך את בית ישראל ןגו' בית אהרן וגו' יראי ה'

ולקמן

יאמר נא ישראל
יאמרו נא בית אהרן
יאמרו נא יראי ה'

לכאורה בית ישראל מדבר על כללות האומה ויראי ה' הם בעלי המדריגה ובני העלייה. וא"כ ק"ק לי היה צריך להקדים את יראי ה' ?

ובפרט דביוה"כ הכה"ג מכפר קודם כל בעד ביתו ואח"כ בעד כל קהל ישראל, הרי מבואר דכללות האומה באה אחרי בית אהרן ?
ואותו דבר בסדר העבודה במוסף דיה"כ...

ואותו דבר בסוף מזמור קל"ז
בית ישראל ברכו את הוי"ה בית אהרן בית הלוי יראי ה'

הרי ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה ....

כלל ישראל תמיד קודם לפרטים
ביוה"כ אינו אלא כדי שיבוא זכאי ויכפר על החייב

ושאילה אחרונה בנושא : למה במזמורי ההלל לא מוזכר בית הלוי ?

יש מקורות
שיראי ה' זה הלויים
ובמזמור שמוזכרים הלויים ויראי ה', אז הכוונה לגרים.

יעקל כתב:ושאילה אחרונה בנושא : למה במזמורי ההלל לא מוזכר בית הלוי ?

אולי כי הלויים שרו אותו?

למה אחרי קריה"ת הצריכו לומר דווקא ח"ק ולא ק"י בעוד למשל בתיקון ליל שבועות אחרי כל ספר מהתורה (ככה זכור לי) צ"ל ק"י ?

ועוד שבחצה"ק קארלין מקובל שהש"ץ ורק הוא בעצמו יאמר ק"י בין ה' מלך לכגוונא ...
מה המקור לזה ? ברוב ככל הקהילות בעולם נהוג שהאבל אומר ק"י ?

או אם רוצים שהש"ץ יאמר את הקדיש, היה צריך לומר ח"ק לפני כגוונא, ככדוג' בני עדות המזרח ונוסח חב"ד שאומרים ח"ק סמוך לברכו ?

היכן יש הסבר למה ברכות 'ולמלשינים' 'ולירושלים' פותחות באות ו"ו החיבור?

ועוד בענין וא"ו החיבור

הפוסקים בסי' מז דנו בשאלה האם 'הערב-נא' היא ברכה בפני עצמה, או המשך של ברכת התורה של אקב"ו לעסוק וכו', ונפק"מ האם אומרים "הערב" או "והערב". ומחמת הספק הכריעו דנכון יותר לומר עם וא"ו החיבור, כי בזה יצאנו ידי כל הדיעות אבל אם תאמר בלא וי"ו הוי הערב נא ברכה בפ"ע והוי הפסק לאותה דיעה שס"ל ברכה אחת היא.

ולא זכיתי להבין פשט, וכי לא מצינו ברכות ארוכות שיש בהם קטעים קטעים שאינם מחוברים ע"י וא"ו? מה נענה לברכת חתנים "אשר ברא ששון ושמחה וכו' וכו' מהרה ה"א ישמע בערי יהודה", למה לא בעינן למימר "ומהרה"?

עושה חדשות כתב:ולא זכיתי להבין פשט, וכי לא מצינו ברכות ארוכות שיש בהם קטעים קטעים שאינם מחוברים ע"י וא"ו? מה נענה לברכת חתנים "אשר ברא ששון ושמחה וכו' וכו' מהרה ה"א ישמע בערי יהודה", למה לא בעינן למימר "ומהרה"?

ל"ד, דהתם מוכח דחד עניינא הוא, דפתח באשר ברא ששון ושמחה חו"כ וכו' בא"י משמח חתן עם הכלה, א"כ מוכח דחד ברכה היא. אבל בברכה"ת, שפתיחתה ברכת המצוות אקבו"ץ על ד"ת, או לעסוק בד"ת, והמשכה תחנונים והערב נא וחתימתה שבח בא"י המלמד תורה לעמו"י, שפיר י"ל דתרי ברכות נינהו, אם לא וא"ו החיבור.

זכר לנו היום ברית שלוש עשרה וכן כתוב וירד הוי'ה בענן וגו'הוי"ה הוי"ה וגו'

זכר לנו היום ברית י"ג וכן כתוב הוי"ה הוי"ה וגו' מבעי לי' ?

זה הרקע לכריתת הברית

בדברי הט"ז באו"ח סי' קטז מבואר שההיתר לשנות פסוקים בתפילה מלש' יחיד לרבים וכד' הוא רק בנאמר בדרך בקשה, אבל פסוקי שבח אסור, שהרי כ' שם לאסור לומר בפסוקים שקודם הבדלה "לנו לישועה".
האם מנהגינו (אשכנז) לומר בפסוקי השבח שלפני הסליחות כה"ג סותר את דברי הט"ז?
כגון; וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, ועוד

בפיוט אשמח בך של הבבא סאלי

יש חרוז על זרע ישראל והאבות וז"ל נצר נטיעה תמה / האבות ידידיו/ אבן צדק שלמה משורש גידלם

על מה מרמז החרוז האחרון ?

לש' הרמב"ם בסדר התפילה - "בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו', וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו' ...וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן, ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו".
האם הרמב"ם בא לומר שאין צורך שיגביה קולו, או שאסור שיגביה קולו? (ולמה?)

נעשה ונקריב וכו' כמו שכתבת עלינו וכו' ע"י משה עבדך מפי כבודך כאמור ...

מפי כבודך נראה לכאור' מיותר : הרגע אמרנו שהקב"ה כתב עלינו ע"י משה, מה צריך להוסיף מפי כבודך ?

אולי כדי להוציא שח"ו לא היה שום אמצעי ביניהם - א"כ למה דווקא פה רצו אנשי כנה"ג לציין זאת ?