הפסק עליה בין הארון לכפורת

[ברשילא]

בפרשת תרומה, עליית הלוי (שני) מפסיקה בין הארון לכפורת, למרות שאין שם הפסק פרשה (סתומה/פתוחה), ואפשר היה בנקל להפסיק לאחר עשיית הכפורת, לפני השולחן.
האם יש הסבר להפסקה תמוהה זו במקום זה דוקא?

[איקטורין]

תיקון יששכר.PNG (15.55 KiB) נצפה 837 פעמים

כך אכן מופיע בתיקון יששכר [ע' פ' בדפי הספר] וכן ההפסקה הבאה היא אחרי המנורה כדי שלא להפריד בין המנורה לשולחן, והשאר כלפנינו.
אבל כידוע - בתיקון יששכר עצמו הביא שני מנהגים בהפסקות לפרשה, ובמנהג השני אינו כן.

[יוצא פוניבז']

אכן יש מנהגים שהפסיקו אחרי ענין הכפורת, כמובא אצל קצנלבוגן (סיני קיט).
אבל הביאור למנהג הרווח הוא פשוט מאד, שהוא ע"פ העיקרון שבדר"כ ההפסקה ללוי היא היכן שמסיימים את הקריאה בשני ובחמישי, וכיון שאז לא היה טעם להאריך את הקריאה כ"כ, אז גם ההפסקה ללוי נשארה באותו מקום.
דוגמא נוספת, ההפסקה בפרשת חוקת ללוי היא באמצע פרשת פרה בפסוק "ונתן עליו מים חיים אל כלי".

[עזריאל ברגר]

דוגמא נוספת, ההפסקה בפרשת חוקת ללוי היא באמצע פרשת פרה בפסוק "ונתן עליו מים חיים אל כלי".

שם יש טעם נוסף - שמעדיפים לסיים ב"מים חיים" מאשר לסיים ב"תטמא עד הערב" (ולפתוח במיתת מרים).

[במסתרים]

ההפסקה הבאה היא אחרי המנורה כדי שלא להפריד בין המנורה לשולחן

למה לא

[כדכד]

ואת המנורה נוכח השולחן
כמה פעמים נראה שהמנורה והשולחן קשורים זה בזה
כנלע"ד ליישב הענין

[איקטורין]

כדברי הרב כדכד

פניני חשוקי חמד.pdf

(67.9 KiB) הורד 77 פעמים