פורום אוצר החכמה

האם יש קהילות אשכנזיות שלא נוהגים לומר את הפיוט י-ה א-לי בג' רגלים?

לפי ויקיפדיה - הפיוט מושר בקהילות אשכנז המזרחי, ולא נתקבל כלל בקהילות אשכנז המערבי, וגם בקצת קהלות אשכנז המזרחי כגון קהילת וויען לא נתקבל.

בקהילות הונגריה נראה שלא אמרו אותו, ראה: https://tablet.otzar.org/#/book/147958/ ... /0/end/0/c
שו"ר שכן כתב גם בקובץ שהועלה פה: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=9126#p82309

זה לא התקבל בשום קהילה אשכנזית (-מובהק, כמובן) לא באשכנז ולא באוסטריה - הונגריה.

בקהילות החסידיות זה התקבל אצל כולם?

איש בן פרצי כתב:זה לא התקבל בשום קהילה אשכנזית (-מובהק, כמובן) לא באשכנז ולא באוסטריה - הונגריה.

בקהילות הולנדיות גם לא?

כדכד כתב:בקהילות הולנדיות גם לא?

לא הובא בספר מנהגי אמסטרדם.

בני ברקי כתב:בקהילות החסידיות זה התקבל אצל כולם?

בגור לא.

זהו פיוט שכנראה חובר ע"מ שלא לאומרו.

שהרי זה "פיוט לג' רגלים", אך -

אין לאומרו כשמזכירים נשמות,

ולא כשאומרים תפילת טל או גשם,

ולא כשחל הרגל בשבת,

וא"כ בארץ ניתן לאומרו ביום א' של סוכות בלבד...

התפרסם במוסף ש"ק פרשת עקב תשס"ט:

דרך אגב, מה שיש נוהגים שגם הציבור אומר אותו ביחד עם הש״ץ, יש לזה מקור?

ההשוואה ל"הנני העני" לענ"ד אינה מדויקת.
הנני העני היא רשות מפורשת לחזן, ומי שאינו השליח ציבור לא יכול לאומרה, כי היא מדברת על משהו שהוא לא, ואיך יגיד שקרים.
משא"כ י-ה אלי, מדבר על סלה אהללך באשרי יושבי ביתך ועל תפילה במקום קרבנות ותפילה להשבת ישראל לאדמתם ולבית המקדש,
וזהו דבר שבעצם נכון ונוגע לכל אחד מהציבור.
אז גם אם במקורו נתקן כרשות לחזן [ולא כפיוט פתיחה לתפילת מוסף], אין לא איסור ולא חילול ולא טעות לאומרו על ידי אחרים ג"כ [שהם ישתמשו בו כפיוט פתיחה לתפילת מוסף].
ובזה מובן המנהג כיום בהרבה מקומות שכולם שרים את הפיוט עם החזן, ואני הקטן ביניהם, ויש לי טעם טוב ומתוק בפיוט זה,
והא קמן שאין בו משהו מסוים שהופך אותו "בעצם" להיות רשות לחזן.

ומנין שיקום פורקן ואב הרחמים שייכים לחזן מוסף?

אפרקסתא דעניא כתב:זהו פיוט שכנראה חובר ע"מ שלא לאומרו.
שהרי זה "פיוט לג' רגלים", אך -
אין לאומרו כשמזכירים נשמות,
ולא כשאומרים תפילת טל או גשם,
ולא כשחל הרגל בשבת,
וא"כ בארץ ניתן לאומרו ביום א' של סוכות בלבד...

הפיוט לא חובר ע"מ שלא לאמרו שהרי הוא חובר בחו"ל (או עכ"פ הכללים מתי הוא לא נאמר נקבעו בחו"ל).
כל הספק הוא האם הכללים מתי לא לאמרו מיועדים רק לחו"ל או שהפיוט עצמו מיועד רק לחו"ל (מלבד יו"ט ראשון של סוכות שלא חל בשבת)...

עץ הזית כתב:כל הספק הוא האם הכללים מתי לא לאמרו מיועדים רק לחו"ל או שהפיוט עצמו מיועד רק לחו"ל (מלבד יו"ט ראשון של סוכות שלא חל בשבת)...

כאמור לעיל, המנהג לאומרו ביו"ט א' דפסח (אף שאומרים גם תפילת טל).

ברשילא כתב:

עץ הזית כתב:כל הספק הוא האם הכללים מתי לא לאמרו מיועדים רק לחו"ל או שהפיוט עצמו מיועד רק לחו"ל (מלבד יו"ט ראשון של סוכות שלא חל בשבת)...

כאמור לעיל, המנהג לאומרו ביו"ט א' דפסח (אף שאומרים גם תפילת טל).

ונראה שטעם המנהג הוא כמו שכתבתי (הצד הראשון) שהכללים מיועדים רק לחו"ל [אבל נקטו כך דווקא לגבי הכלל של תפילת (גשם ו)טל, אבל לגבי הכלל של הזכרת נשמות נקטו שהוא גם בארץ ישראל ולכן בחג השבועות לא אומרים].

שמעתי בשם הגר"א נבנצאל שליט"א
שהטעם שאומרים אותו הוא כדי שלא יהיה תורה(קריאת התורה) נביאים (הפטרה) כתובים (אשרי) רצוף ולכן בשבת שיש הפסקה של "יקום פורקן" או שיש יזכור אין טעם לאומרו.
תפילת טל זה לא הפסקה לפני אשרי ואולי בחו"ל לא אומרים ביו"ט א של פסח מפני אריכות תפילת הטל קיצרו

בן מיכאל כתב:

בני ברקי כתב:בקהילות החסידיות זה התקבל אצל כולם?

בגור לא.

בגלל שהם לא אומרים שום יוצרות?

בני ברקי כתב:שמעתי בשם הגר"א נבנצאל שליט"א
שהטעם שאומרים אותו הוא כדי שלא יהיה תורה(קריאת התורה) נביאים (הפטרה) כתובים (אשרי) רצוף ולכן בשבת שיש הפסקה של "יקום פורקן" או שיש יזכור אין טעם לאומרו.
תפילת טל זה לא הפסקה לפני אשרי ואולי בחו"ל לא אומרים ביו"ט א של פסח מפני אריכות תפילת הטל קיצרו

לפי"ז למה בא"י נוהגים כן לאומרו ביו"ט ראשון של פסח אבל לא ביו"ט שמיני עצרת?
ואולי כי בא"י שמינ"ע הוא גם שמחת תורה וכבר האריכו די בפיוטים ושירה.
ובחו"ל בגלל תפילת גשם כמנהגם.

צופה_ומביט כתב:

בני ברקי כתב:שמעתי בשם הגר"א נבנצאל שליט"א
שהטעם שאומרים אותו הוא כדי שלא יהיה תורה(קריאת התורה) נביאים (הפטרה) כתובים (אשרי) רצוף ולכן בשבת שיש הפסקה של "יקום פורקן" או שיש יזכור אין טעם לאומרו.
תפילת טל זה לא הפסקה לפני אשרי ואולי בחו"ל לא אומרים ביו"ט א של פסח מפני אריכות תפילת הטל קיצרו

לפי"ז למה בא"י נוהגים כן לאומרו ביו"ט ראשון של פסח אבל לא ביו"ט שמיני עצרת?
ואולי כי בא"י שמינ"ע הוא גם שמחת תורה וכבר האריכו די בפיוטים ושירה.
ובחו"ל בגלל תפילת גשם כמנהגם.

באר"י בשמחת תורה לא אומרים בגלל שיש יזכור ולא בגלל תפילת הגשם

צודק, שכחתי.

בני ברקי כתב:כדי שלא יהיה תורה (קריאת התורה) נביאים (הפטרה) כתובים (אשרי) רצוף

מה הבעיה?

עושה חדשות כתב:

בני ברקי כתב:כדי שלא יהיה תורה (קריאת התורה) נביאים (הפטרה) כתובים (אשרי) רצוף

מה הבעיה?

כנראה, כדי שלא יחשבו שתמיד צריך לקרוא תורה נביאים כתובים ברצף

מי יכול להעלות את הפיוט כפי שמושר בישיבות/קהילות אשכנז?

איש פלוני כתב:

כדכד כתב:בקהילות הולנדיות גם לא?

לא הובא בספר מנהגי אמסטרדם.

ככל הזכור לי גם אצל פרינס [בית כנסת מיסודם של יוצאי הולנד ברחובות] אין אומרים אותו.