בסיום פסוד"ז אומרים ד' פסוקים אלו (העתקתי מאיזה מאגר עם השמות הק')
בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: (תהלים פ"ט נ"ג).
בָּרוּךְ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּיָהּ: (שם קל"ה כ"א).
בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: (שם ע"ב יח).
וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: (שם ע"ב י"ט).
כתב במשנה ברורה (סימן נ"א ס"ק י"ג), ואלו הן באמצע הפרקים: מהודו עד אמן והלל וכו' ומן ברוך ה' לעולם, עד אמן ואמן, עכ"ל.
והנה ארבעת פסוקים אלו מ"ברוך ה' לעולם" ועד "אמן ואמן" אינם סמוכים בתהילים ורק שני הפסוקים האחרונים מ"ברוך ה' אלוקים" עד "אמן ואמן" הם סמוכים (פרק ע"ב פסוקים י"ח י"ט).
וא"כ היה אפשר לומר דרק בהם וביניהם נחשב כאמצע הפרק, אבל בין פסוק ראשון לשני דהיינו בין "ברוך ה' לעולם" ל"ברוך ה' מציון", ובין שניהם ל"ברוך ה' אלוקים" הוי כבין הפרקים וכמו שכן הוא בשאר פסוקים מלוקטים שבפסוד"ז שבין פסוק לפסוק הוי בין הפרקים.
ובאמת דברי המ"ב לקוחים מדרך החיים (סימן ל סעיף ז)* ודברי הדרך החיים לקוחים לכאורה מאליה רבא (סימן נ"א ס"ק ד) ושם אכן כתוב מ"ברוך ה' אלוקים" עד "אמן ואמן", ונראה א"כ שט"ס נפלה בספרי הדרך החיים במש"כ מ"מברוך ה' לעולם" וט"ס זו נשתרבבה למ"ב.
אמנם יתכן שבדוקא נקט המ"ב כן, שלדעתו אע"פ שהם פסוקים מלוקטים, מ"מ כיון שהוא ענין אחד של כעין ברכה חשיב הכל כפרק אחד וכמו שכן הוא בפיסקא "ה' מלך ה' מלך" וכו', וצ"ע למעשה.
==============
*בדרך החיים דפו"י כתוב אחר הרשימה של בין הפרקים: א"ח סימן נ"א, ונר' כט"ס, ובדפו"ח תקנו: א"ר סימן נ"א, ואכן הקטע הנ"ל בדה"ח הוא כמעט מילה במילה מהא"ר