מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' ספטמבר 26, 2011 10:25 pm

זה עתה ישבתי לעיין בפיוטי ראש השנה כהכנה ליום הדין, והבחנתי בחריגה בפיוט 'וחיות', שלא מצאתי עדיין מי שיעורר על זה, ואח"כ נזדמן לי בעז"ה השערה יפה לבאר כוונת הפייטן הקדוש רבינו הקליר.
הפיוט מתחלק לארבעה חלקים: הראשון נאמר אחרי "קדוש קדוש קדוש וכו' " והוא מתחיל "וחיות אשר הנה מרובעות [ל]כסא" ואח"כ החזן ממשיך "כבודו מלא עולם משרתיו שואלים וכו' ". פיוט זה בנוי על האלפא ביתא כסדרן, ובסופו חתום אלעזר [וגם שם הוי"ה נרמז שם בסוף].
השני נאמר אחרי "ברוך כבוד ה' ממקומו" והוא מתחיל "ועמך תלואים בתשובה להתיחד" ואח"כ החזן ממשיך "ממקומו הוא יפן וכו' ". פיוט זה בנוי על תשר"ק ובסופו חתום אלעזר.
השלישי נקבע אחרי "שמע ישראל וכו' " והוא מתחיל "ואתה אזון קול מפאריך בכל איבריהם" ואח"כ החזן ממשיך "הוא אלוקינו הוא אבינו וכו' ". הפיוט בנוי על א"ת ב"ש.
הרביעי נאמר אחרי "אני ה' אלוקיכם" והוא מתחיל "תהילות כבודיך, אמצך מלוא כל הארץ" וממשיכין "אדיר אדירינו וכו' ". הפיוט מבוסס על ת"א ש"ב.

והנה כאשר יבחין הוקרא, בכל הפיוטים זולת האחרון, האקרוסטיכון מתחיל במילה השניה שבשורה הראשונה בפיוט.
"וחיות - אשר הנה מרובעות -------- כסא
במאתיים וחמישים ושש מכניפות --- כסא
גועשות בו בסוככם פנים בפנים ---- בכסא"

וכן הוא בפיוט השני:
"ועמך תלואים בתשובה ---- להתיחד
שני לבבות לך כאחד ------- לאחד
רחץ בנקיון כפים נשוא לב --- אחד"

ובפיוט השלישי:
ואתה אזון קול מפאריך בכל ---- איבריהם
תוכן מצוות מעשיהם ברמ"ח --- איבריהם
בזה חודש תקוע שלושים כמו שלושים בכף --- רגליהם וכו'

ולדעתי הביאור במילה הפותחת שאינה שייכת לאקרוסטיכון, הוא שהוא כדמות כותרת. [בכמה מחזורים ראיתי שכן עשו, ואמנם היא תופעה רגילה בפיוטים].
ונראה שהכוונה לכותרות הללו הוא להראות שהפיוטים הם מעין הענין. למשל הפיוט שהכותרת שלו "וחיות", החזן ממשיך לומר "כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו וכו' " שענינו על האופנים וחיות הקודש, וכן פשוט. כמו כן, הפיוט שהכותרת שלו "ועמך", אחריו ממשיך החזן "ממקומו הוא יפן ברחמים [לעמו] ויחון עם המייחדים שמו וכו'" דמשתעי בעם ישראל. וכן הפיוט "ואתה", אחריו ממשיכים לומר "הוא אלוקינו וכו'" דמשתעינן בו יתברך.
וחושבני שכל הדברים שכתבתי פשוטים הם, ולכן לא ראיתים כתובים בשום מקום, אבל מתוך שעלה ברעיוני חביב הוא אצלי.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' ספטמבר 26, 2011 10:51 pm

ישבב הסופר כתב:ונראה שהכוונה לכותרות הללו הוא להראות שהפיוטים הם מעין הענין. למשל הפיוט שהכותרת שלו "וחיות", החזן ממשיך לומר "כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו וכו' " שענינו על האופנים וחיות הקודש, וכן פשוט. כמו כן, הפיוט שהכותרת שלו "ועמך", אחריו ממשיך החזן "ממקומו הוא יפן ברחמים [לעמו] ויחון עם המייחדים שמו וכו'" דמשתעי בעם ישראל. וכן הפיוט "ואתה", אחריו ממשיכים לומר "הוא אלוקינו וכו'" דמשתעינן בו יתברך.
וחושבני שכל הדברים שכתבתי פשוטים הם, ולכן לא ראיתים כתובים בשום מקום, אבל מתוך שעלה ברעיוני חביב הוא אצלי.


בימי קדם לא נהגו לומר הנוסח המפויטת הקבוע של סדר הקדושה בימים הנוראים ("כבודו מלא עולם וכו'" "ממקומו הוא יפן וכו'" אחד הוא אלוקינו וכו'" אדיר אדירנו וכו'") ובמקום זה אמרו הפיוטים שבתוך סדר קדושה הנק' "קדושה מפיוטת", ולדוגמא בר"ה אמרו סדר הפיוטים "והיחות אשר הנה" לר"א הקליר שהוא במקום פיוט הקדוש הרגילים (ולא אמרו רק עיקר נוסח הקדושה כגון "קק"ק" "ברוך כבוד ה' ממקומו" וכדו'), כך דלא יתכן לומר כדבריך הנ"ל

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' ספטמבר 26, 2011 10:55 pm

שבטי, היא הנותנת. מכיוון שזה בא במקומו, על כן הפייטן שומר עיקרי הדברים שבנוסחא המקובלת, ולכך הוא תמיד שייך לנוסח הפשוט, כי הוא תופס מקומו, אף אם אין אומרים אותו בפועל.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' ספטמבר 27, 2011 2:49 am

מזה שהפיוט בא במקום נוסח הפיוטי הקבע של הקדושה בוודאי שהפיוט הוא מענין תוכן פיוטי הקדשוה הקבועים

מ"מ מש"כ "למשל הפיוט שהכותרת שלו "וחיות", החזן ממשיך לומר "כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו וכו'" - "הפיוט שהכותרת שלו "ועמך", אחריו ממשיך החזן "ממקומו הוא יפן ברחמים [לעמו] ויחון עם המייחדים שמו וכו'" "וכן הפיוט "ואתה", אחריו ממשיכים לומר "הוא אלוקינו וכו'" - זה אינו נכון כלל שהרי אחר הפיוט שבא במקום הנוסח הקבוע של הקדושה החזן והקהל ממשיכין מיד עם סדר הקדושה "ברוך כבוד ה' ממקומו" - "שמע ישראל ה"א ה' אחד" ואינו ממשיכין לומר "כבודו מלא עולם" - "ממקומו הוא יפן ברחמים" - "אחד הוא אלוקינו" כמו שכתבת, ודו"ק.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' ספטמבר 27, 2011 4:09 am

אכן, דברי הודעתי הראשונה היו מכוונים לנוסחא המקובלת כיום, אבל לגבי כוונת הפייטן בעצמו, העלינו כבר שהוא בא להאריך מעין הענין.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' ספטמבר 27, 2011 4:17 am

המנהג המקובלת היום הוא מנהג מאוחרת כדמוכח מכמה מקומות (ובכלל כהיום מנהגנו תמיד לומר הנוסח הקבוע גם כשאומרים פיוט "סילוק" לפני קדושה אעפ"כ אומרים "נקדישך או "כתר" ויש הרבה מה לדון בענין)
ובוודאי שהפיוט שתפקידו להחליף את הנוסח הקבוע של הקדושה שמאריך מעין ענין הקדושה וכמש"כ

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' ספטמבר 27, 2011 4:37 am

ושוב, אטחון קמחי עד אשר דק..
אפילו אם הוא בא למלאות מקום הקדושתא הרגילה ולא להסתפח אליו, כאשר היה בראשונה, מ"מ מכיוון שעיקר ענין החרוז 'כבודו מלא עולם' מדבר על חיות הקודש, ראוי שהפיוט שבא במקומו ישא עליו כותרת 'וחיות'. וכן החרוז 'ממקומו הוא יפן' משתעי בעם ישראל המייחדים שמו יתברך, ןלכך ראוי אותו פיוט הממלא מקומו לשאת עליו כותרת 'ועמך'. וכן החרוז 'הוא אלוקינו' מדבר עליו יתברך ולכך מתנוסס עליו הכותרת 'ואתה', ולכך אין המלה הראשונה של כל אלו הפיוטים נכללת באקרוסטיכון, כי היא כותרת.
זה מה שהערתי כאן, והוא משתלב יפה מאוד עם העובדה שלא אמרו עיקר הקדושתא הרגילה, ואינני מבין מדוע אתה מתעקש לחזור שוב על הערתך.

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי הבונה » ג' ספטמבר 27, 2011 2:18 pm

הבעיה ר' ישבב, שמובא במחזורים ראב"ן שלא כדבריך:
כתב הראב"ן:
אל ישיאך הפסקות של רבי אלעזר הקליר שתהא סבור כשאתה מגיע להפסקה והוא חוזר ומתחיל שהענין של מטה מופלג מענין של מעלה, דע לך כי סמוך ומחובר הוא, לפי שאמר למעלה שישראל רוגשים נשף ושחר בק"ש לכן אמר ואתה הקב"ה אזון קול מפאריך בכל איבריהם אלו ישראל שקורין ק"ש שיש בה רמ"ח תיבות כמנין איברים שבאדם, ותפס לו הלשון שמצא במדרש, שכך שמע מרבי עזריאל שהלשון הזה מצא במדרש צדיקים שבישראל מתיראים מיום הדין ומברכים ומיחדים ומקדשים להקב"ה בכל איבריהם, ובמיתתן הקב"ה מרביצן בכבוד גדול תחת עץ החיים ובקבריהם נותן להם מנוחה, ובכל ערב שבת ויו"ט עומדים מקבריהם ומשבחים להקב"ה שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, ואחר הלשון הזה יסד הפיוט הזה, עכ"ל:

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' ספטמבר 27, 2011 10:41 pm

תודה להבונה על תשובתו.
כמדומני שאין כוונת הראב"ן להפריך את הנידון כאן, וכוונתו אחרת לגמרי.
הוא בא להוציא מלב הקורא שיחשוב שמכיוון שכל אחת מאלו הפיוטים יש להם אלפא ביתא משלהם, וסוגר שונה בכל אחת מהם, א"כ יבואו לדון כל פיוט בפנ"ע, כאילו אין להם קשר יסודי המבריח מן הקצה אל הקצה. ובא הראב"ן ומבאר שודאי פיוט אחד מתחבר אל הבא לאחריו, ואין כל אחד בפנ"ע, וזה המשך מפיוט הקודם.
אבל הראב"ן לא בא להכחיש שזה נתייסד ליחלק בין חלקי הקדושתא, ושכל אחד יש לו ענין משלו, המקביל לנוסח הפשוט באופן ארוך ומסולסל, פוק חזי שהאלפא ביתא חוזרת על עצמה כל פעם מחדש ובאופן אחד לכל פיוט. והוא פשוט. ולא בא רבינו הראב"ן אלא להראות יפי פיוטי הקליר, שצלחה עליו רוה"ק לחבר פיוטיו אחת אל אחת והיו לאחדים בידו.

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי הבונה » ב' אוקטובר 03, 2011 1:12 pm

מסכים עמך ישבב ספרא רבה, ואוסיף (אולי כבר הופיע בתגובות קודמות ולא שמתי לב) שכנראה היתה פתיחה קבועה כזו שנהגו בה כמה פייטנים, כי הקטע הראשון "וחיות" יש גם בשחרית קטע שמתחיל כך לפני הארוסטיכון "וחיות בוערות וכו" כאשר "בוערות" הוא תחילת האקרוסטיכון "בנימן בן שמואל אמנו".
אגב, מישהו יודע מיהו פיטן זה?

תוספת: מצאתי כעת בפיוט אקדמות וילנא תרס"ב מבוא עמ' 12, אריכות על פשר שם זה

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' אוקטובר 03, 2011 2:03 pm

הבונה כתב:מסכים עמך ישבב ספרא רבה, ואוסיף (אולי כבר הופיע בתגובות קודמות ולא שמתי לב) שכנראה היתה פתיחה קבועה כזו שנהגו בה כמה פייטנים, כי הקטע הראשון "וחיות" יש גם בשחרית קטע שמתחיל כך לפני הארוסטיכון "וחיות בוערות וכו" כאשר "בוערות" הוא תחילת האקרוסטיכון "בנימן בן שמואל אמנו".
אגב, מישהו יודע מיהו פיטן זה?
תוספת: מצאתי כעת בפיוט אקדמות וילנא תרס"ב מבוא עמ' 12, אריכות על פשר שם זה


פייטן זה פעל, לפי המשוער, בבזנטיון במאה האחת עשרה. כן לדעת ע' פליישר (במאמרו 'אזהרות לר' בנימן (בן שמואל) פייטן', קבץ על יד, סדרה חדשה, ספר יא (כא), חלק א, ירושלים תשמה, בתחילת מאמרו), ונחלק על צונץ. עי' שם.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' אוקטובר 03, 2011 3:05 pm

לא העירו על זה לעיל, כמובן זה ראיה די טובה, אבל צריך רק לקחת בחשבון שכפי הנראה רבב"ש התכוון לדמות פיוטו לשל הקליר.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' אוקטובר 03, 2011 3:42 pm

הבונה כתב:מסכים עמך ישבב ספרא רבה, ואוסיף (אולי כבר הופיע בתגובות קודמות ולא שמתי לב) שכנראה היתה פתיחה קבועה כזו שנהגו בה כמה פייטנים, כי הקטע הראשון "וחיות" יש גם בשחרית קטע שמתחיל כך לפני הארוסטיכון "וחיות בוערות וכו" כאשר "בוערות" הוא תחילת האקרוסטיכון "בנימן בן שמואל אמנו".


אי משום הא אין ראי' - מאחר דיתכן דנוסח הקדושה שלפני הפייטן רבב"ש היה "אז בקול רעש גדול אופנים וחיות משמיעים קול" במקום הנוסח "אדיר וחזק" שבסידורים שלנו
ומש"ה התחיל לפייט "וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש" ע"ש הנוסח הקדושה הפיוטית הקבועה של כל שויו"ט
ואין קשר כלשהו בין פתיחתו של רבב"ש לפתיחתו של הקליר

(אם איני טועה הרי כבר היה לנו אשכול בענין הר"ת של או"ח)

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי הבונה » ב' אוקטובר 03, 2011 3:46 pm

שבטיישראל כתב:
הבונה כתב:מסכים עמך ישבב ספרא רבה, ואוסיף (אולי כבר הופיע בתגובות קודמות ולא שמתי לב) שכנראה היתה פתיחה קבועה כזו שנהגו בה כמה פייטנים, כי הקטע הראשון "וחיות" יש גם בשחרית קטע שמתחיל כך לפני הארוסטיכון "וחיות בוערות וכו" כאשר "בוערות" הוא תחילת האקרוסטיכון "בנימן בן שמואל אמנו".


אי משום הא אין ראי' - מאחר דיתכן דנוסח הקדושה שלפני הפייטן רבב"ש היה "אז בקול רעש גדול אופנים וחיות משמיעים קול" במקום הנוסח "אדיר וחזק" שבסידורים שלנו
ומש"ה התחיל לפייט "וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש" ע"ש הנוסח הקדושה הפיוטית הקבועה של כל שויו"ט
ואין קשר כלשהו בין פתיחתו של רבב"ש לפתיחתו של הקליר

(אם איני טועה הרי כבר היה לנו אשכול בענין הר"ת של או"ח)


אם תעיין היטב בטענת ישבב, תראה שאם כדבריך, טענתו רק מחוזקת יותר על ידי ההוכחה שהבאתי.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' אוקטובר 03, 2011 3:49 pm

טענתו של ישבב הוא על פיוי הקדושה "והחיות אשר הנה" של הקליר המיוסד לקדושה רבה של מוסף
ובקדושה רבה כלל לא נמצא הנוסח של "והחיות" כי אם "משרתיו שואלים זל"ז"

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי הבונה » ב' אוקטובר 03, 2011 3:54 pm

שבטיישראל כתב:טענתו של ישבב הוא על פיוי הקדושה "והחיות אשר הנה" של הקליר המיוסד לקדושה רבה של מוסף
ובקדושה רבה כלל לא נמצא הנוסח של "והחיות" כי אם "משרתיו שואלים זל"ז"

בכל זאת מוכח שהמילה הנ"ל היא כותרת קבועה, והיא מענין הקטע, בין אם נזכר בפירוש (ואז רואים ממש את הקשר בין הקטע לכותרת), בין אם נזכר בכינוי "משרתיו" שאנו יודעים שכולל את החיות.
חוץ מזה לדחות את הפירוש על סמך השערה רחוקה ולא מוכחת קצת מוזר.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' אוקטובר 03, 2011 4:14 pm

הבונה כתב:בכל זאת מוכח שהמילה הנ"ל היא כותרת קבועה, והיא מענין הקטע, בין אם נזכר בפירוש (ואז רואים ממש את הקשר בין הקטע לכותרת), בין אם נזכר בכינוי "משרתיו" שאנו יודעים שכולל את החיות.
חוץ מזה לדחות את הפירוש על סמך השערה רחוקה ולא מוכחת קצת מוזר.


זיי מוחל, רבב"ש פעל שנים רבות אחר הקליר (וזאת מבלי להתיחס להפולמוס על תקופתו של הקליר) כך דמגוחך להביא ראי' מפיוטו של רבב"ש לפיוטו של הקליר ולומר ש"משרתיו" הוא כינוי ל"החיות" מכיון דגם רבב"ש משמתמש בלישנא זו [חוץ מזה שיש אופנים חיות וכרובים שכולם מוזכרים בסוף הפיוט וכולם בכלל "משרתיו"]

הבונה כתב:חוץ מזה לדחות את הפירוש על סמך השערה רחוקה ולא מוכחת קצת מוזר.

נכון לעכשיו הרי גם הפירוש וגם הדיחוי שניהם בגדר "השערה" ..
ויבוא "השערה" וידחה "השערה" ...

ולגופו של ענין "השערה" של הר"ת של איו"ח כ"אופנים וחיות" הוא "השערה" ישנה וידוע שרבים כבר דנו בה, משא"כ ה"השערה" המחודשת

מתעמק
הודעות: 598
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי מתעמק » ב' אוקטובר 03, 2011 6:28 pm

לבאר הדברים יש להקדים כמה הנחות ידועות ופשוטות, ומהם תסתייעא שמעתתא. (ויסלחו לי על האריכות).
א) דברי חז"ל הידועים במסכת חולין דף צב:-צג.
חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה פעם אחת בשבת וכו', וישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שנאמר שמע ישראל ה' וגו', ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג' תיבות כדכתיב קדוש קדוש קדוש ה' צב'אות, וכו'. והאיכא ברוך [כבוד ה' ממקומו, דהוזכר ה' אחר ב' תיבות], ברוך אופנים הוא דאמרי ליה וכו'.

ובתוס' שם ד"ה ברוך כתבו
ברוך אופנים הוא דאמרי ליה, אבל קדוש אומרים שרפים כדכתיב שרפים עומדים ממעל לו וגו' וכתיב בתריה וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש וכו'. ומה שאנו אומרים בתפלת יוצר והאופנים וחיות הקדש כו', דחיות נמי אומרים ברוך, דעדיפי משרפים. וקרא נמי מוכח דחיות ואופנים אומרים ברוך, דבתר קרא דברוך כתיב וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעומתם קול רעש גדול. ובכל דוכתא משמע דהאופנים בתר חיות גרירי, דכתיב ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים, וכתיב נמי כי רוח החיה באופנים.

ב) כתב האו"ז חלק ב' סימן נ', הובא בדרכי משה או"ח סימן רפו
וזה שאנו אומרים פעמים באהבה שמע אומרים השיב רב שלום ריש מתיבתא דמתא מחסיא, בתפלות של שחרית של שבתות וימים טובים ויום הכפורים אין מנהג לומר פעמים באהבה בישיבה ובבבל כולה, אלא בתפילת מוסף בלבד, וביוה"כ אף בנעילה, מפני מפני שנגזרה גזירה על שונאיהם של ישראל שלא לקראות קריאת שמע, והיה אומר אותו שליח ציבור בהבלעה בעמידה בכל תפלת שחרית בין בחול בין בשבת, כיון שבטלה גזירה והיו פורסים את שמע כתקנה ומתפללין בקשו לסלקה כל עיקר שהרי חזרה קריאת שמע למקומה, אלא אמרו חכמים שבאותו הדור נקבע אותה במוסף שאין בה קריאת שמע וכו', ויש מקומות שאומרים להיות לכם לאלקים אני ה' אלקיכם ואינם מפסיקין, אבל בספר המקצעות כתב התקינו רבנן למימר בהבלעה בכל צלותא וצלותא רישא וסיפא, רישא פעמים באהבה שמע אומרים וענו צבורא שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, וסיפא להיות לכם לאלקים וענו צבורא אני ה' אלקיכם, דהיינו כמנהגינו.

ג) מבנה קדושה של חול היא מבנה קדושה של שבת, אלא בתוספות פיוטים ושינויי סגנון קטנים. כלומר אחר הפתיחה של חול נקדש או נקדישך וכו', בא הפתיחה "ככתוב על יד נביאך" - ורישא דקרא "וקרא זה אל זה ואמר", ואחר זה אומרים הקדושה. ואחר זה הפתיחה לקדושת אופנים וחיות "לעומתם משבחים ואומרים", ואחר זה "ברוך וגו'". ואחר זה הפתיחה להסיום "ובדברי קדשך כתוב לאמר", והסיום "ימלוך". ובשבת חוץ מתוספת פיוטים יש תוספת שמע ישראל כנ"ל, ולכן יש פתיחה לזה "פעמים באהבה שמע אומרים", ואחר הפיוט "הוא אלקינו" מסיים בפתיחה לקטע הבא "וישמיענו ברחמיו שנית וכו'", ומה ישמיענו "להיות לכם לאלקים אני ה' אלקיכם". וביו"ט מוסיפין "אדיר אדירנו וכו'", והוא פתיחה ומעבר ל"ימלוך".
והנה אחר כל זה יתבאר לן דבקדושת מוסף של שבת יש ארבעה חלקים, קדוש דמלכים ושרפים אמרי לה, ברוך דאופנים וחיות אמרי לה, שמע דישראל אמרי לה, והקב"ה ישמיעני שנית "להיות לכם לאלקים אני ה' אלקיכם".
ועל פי זה צדקו דברי ישבב, אף אם בשינוי מועט מדבריו, שאף אם ננקוט כדברי שבטיישראל שבימי קדם היתה קדושתא דוהחיות מיוחדת לראש השנה ולא אמרו אז פיוט דכבודו מלא עולם, אבל חלוקת הקדושתא היא גם כן באופן הנ"ל. ושפיר יש כותרות מיוחדות להודיע שאחר דברי המלאכים באים דברי "החיות", ואחר זה דברי "עמך", ואחר זה "אתה" תשיב ותאמר אני ה' אלקיכם.
ויש להוסיף עוד הערה, שעדיין לא בירר לן שבטיישראל מקור הנחתו שלא אמרו פיוטי שבת "כבודו מלא עולם" יחד עם פיוט "והחיות". אבל אף אם כן, יש להדגיש שלכל הפחות לא דלגום בשלימות אלא איזה תיבות אמרו משם. והיינו, כי אין להתעלם מצורך המעבר והפתיחה לכל קטע. ולכן פשוט שלא סיימו "וחיה לחיה לעומת כסא", כי אין לזה משמעות וקשר עם אמירת ברוך כבוד, אלא וודאי שהוסיפו אחר זה המעבר והפתיחה הקבועה "משבחים ואומרים" או "ברוך יאמרו". וכן ב"תהלת כבודך" לא סיימו "יורשו בחוניו לפארו בארץ" אלא הוסיפו אחר זה "ובדברי קדשך כתוב לאמר". ואף אחר "ואתה אזון" שאין צורך במעבר דמסיים שפיר "שמוע שנית מאלקיהם" עדיין יש להוסיף "להיות לכם לאלקים" שהרי זה מפסוק אחרון שבקריאת שמע שנקבע עם "אני ה' אלקיכם" כדברי רב שר שלום גאון הנ"ל.
ואחר כל זה יש לציין לדברי הלבוש, לפני ד' מאות שנה, שקבע ברורות בסימן תקצב שלכל הפחות "אדיר אדירנו" יש לומר אף בימים נוראים, משום ש"תהלות כבודך" נמשך על זה.
אך אחר העיון בדבריו יוצאים כמה נקודות חשובות וז"ל
ונ"ל שיש לקהל לומר בונתנה תוקף אדיר אדירנו וכו' מיד אחר שיאמרו אני ה' אלקיכם, כי לומר עליו מיד הפיוט תהלות כבודו וכו' שהוא מיוסד על פסוק זה, כי כן כל הפיוט של ונתנה תוקף נתייסד על מה שאמרו הקהל כבר, וכן בי"כ. ומה שייסד הפייט ואתה אזון לקול מפאריך וכו' על פסוק שמע ישראל שאמרו הקהל, נ"ל משום שיש בקריאת שמע רמ"ח תיבות כמנין איברים של אדם, לכך יסד הפיוט גם כן בכאן הפיוט המדבר באיברים, וכן בכל הפיוט הוא מעין מה שאמרו הקהל.

והנה ממה שקובע לומר "אדיר אדירנו" יש לדון אם הכוונה שעד אז לא נהגו לומר כלל אדיר אדירנו בראש השנה, או שאכן אמרו החזן וכהגדשתו "שיש לקהל לומר", כלומר שהקהל לא אמרוהו כדרך שלא אמרו נקדישך כדין השו"ע בסימן קכ"ה. (אך יש לעיין כיון שאמרו תהלות כבודך, וס"ל שזה נתקן לכל הקהל, למה לא נהגו גם לומר אדיר אדירנו)
אך עיקר החידוש שבדבריו, דמשמע מיניה שפתיחת הקדושה של מוסף היא "ונתנה תוקף" במקום "נעריצך" או "כתר", עד שכל פיוטי הקדושתא נקראות אצלו בשם "ונתנה תוקף". (האם יש מקום לקבוע מזה שלדעת הלבוש מקור ונתנה תוקף היא מהקליר?).
עוד מצאנו בזה הסברא שהובא לעיל בשם הראב"ן, ש"ואתה אזון" המיוסד על רמ"ח איברים שבאדם מקומו אחר שמע ישראל דוגמת רמ"ח תיבות שבקריאת שמע. והגם שכאמור הובא לעיל בשם הראב"ן, אך בעניי לא מצאתי בראב"ן, לא בספרו אבן העזר ולא בסידור ראב"ן שבגנוזות ג'.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' אוקטובר 04, 2011 12:00 am

הרב המתעמק:
שבטי צודק בזה שהקדושתאות נתייסדו למלא מקום הנוסח הרגיל, ואתה צודק שמ"מ עדיין אמרו הנוסחא שבסוף 'לעומתם' ו'פעמיים באהבה' שהוא המקשר ובלי הסיום חסר המובן. וכן מבאר הרב גולדשמידט כאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 33&hilite=

כמו כן פשוט שונתנה תוקף הוא 'סילוק', וגם הפיסקא 'נקדישך' ו'כתר' וכן 'נעריצך' הם סילוקים, ונהגו אז לומר אחרי 'דרי מעלה עם דרי מטה' - "ככתוב (על יד נביאך) וקרא זה אל זה ואמר", כך שדברי הלבוש הם פשוטים ואין בהם חידוש גדול, אם כי זה מעניין עד מאוד שהוא מכנה את הקדושא 'ונתנה תוקף'!. כי באותה מדה שלקח 'וחיות' את מקום 'כבודו מלא עולם', כך 'ונתנה תוקף' מילא מקום 'נקדישך'.

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי הבונה » ג' אוקטובר 04, 2011 12:29 pm

באוצר השירה של דוידסון יש 5 קדושתות המתחילות "וחיות" מהם 2 למוסף ו-1 למנחה, כאשר אחרי וחיות מופיעות מילים שתחילתן א' לשם הא"ב של הפייט. ושתיים מהן הן כנראה לשחרית (אחד בודאי) כאשר אחרי מילת הפתיחה מתחיל האקרוסטיכון של שם המחבר.
מאידך, לא מופיעים שם פיוטים שכותרתם "ואתה" או "ועמך", מלבד אלו של מוסף לימים נוראים, יש לציין שבמילואים מופיע פיוט "ואתה אוהב את גרים" שהוא ע"פ א"ב אחרי הכותרת, לא נרשם שם למתי נועד.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' ספטמבר 05, 2012 5:57 pm

הקפצה

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' ספטמבר 05, 2012 7:28 pm

שוב מצאתי בשנה זו, בהקדמת גולדשמידט למחזורו, בהערת שוליים, שהביא שפליישר דן במילים הפותחות שבפיוטי הקדושתאות, ומצו"ב מאמרו של עזרא פליישר בסיני סג, ותודה ליאיר שהמציא לי את הקובץ מהאוצר באשכול 'נא שגבם'.
פליישר מסיק מראיות חזקות ומהשוואת הרבה פיוטי קדושתאות, שמילים הפותחות האלו הם תדירים למדי, ופליישר רואה בהם סימן של נוסח קדום של הקדושה, יעויין בדבריו.
קבצים מצורפים
PrintPDF.pdf
פליישר סיני סג
(1.61 MiB) הורד 317 פעמים

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

ישבב הסופר כתב:פליישר מסיק מראיות חזקות ומהשוואת הרבה פיוטי קדושתאות, שמילים הפותחות האלו הם תדירים למדי, ופליישר רואה בהם סימן של נוסח קדום של הקדושה, יעויין בדבריו.

קצת הגזמת.
קראתי ושניתי, בזמנו, את מאמרו המופלא של פליישר, ומתוך האוקיינוס העצום של הפיוטים הוא לא מצא אלא חמשה-ששה פיוטי קדושה בהם מופיע מילת הקבע 'וחיות'.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' ספטמבר 05, 2012 9:43 pm

לא התכוונתי לומר שהם תדירים ומצויים כ"כ, שזו אכן הגזמה, אלא כוונתי כך - שמהדוגמאות שהביא פליישר מפייטנים שונים מתקופות שונות, ניכרת תבנית מסויימת לפיוטי הקדושתאות. שכחת לציין שגם שני המילים הפותחות - הכותרות "ועמך" ו"ואתה", אף הם נמצאים בפיוטים האלו שהביא פליישר, דהיינו שחלק מהפיוטים שהביא מכילים את כל שלושת הכותרות, וחלקם כוללים רק שנים מהם, אבל לכאורה נראה כאן בעליל שזה היה תבנית לפיוטי הקדושתאות, ולדעת פליישר זה סימן של נוסח קדום לקדושה, שעליו וסביבו ביססו הפייטנים הקדומים את פיוטיהם, ובעקבותיהם גם פייטנים מאוחרים - יחסית. ותל"מ.

עושה חדשות
הודעות: 12665
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 25, 2020 9:57 am

הבונה כתב:הבעיה ר' ישבב, שמובא במחזורים ראב"ן שלא כדבריך:
כתב הראב"ן:
אל ישיאך הפסקות של רבי אלעזר הקליר שתהא סבור כשאתה מגיע להפסקה והוא חוזר ומתחיל שהענין של מטה מופלג מענין של מעלה, דע לך כי סמוך ומחובר הוא, לפי שאמר למעלה שישראל רוגשים נשף ושחר בק"ש לכן אמר ואתה הקב"ה אזון קול מפאריך בכל איבריהם אלו ישראל שקורין ק"ש שיש בה רמ"ח תיבות כמנין איברים שבאדם, ותפס לו הלשון שמצא במדרש, שכך שמע מרבי עזריאל שהלשון הזה מצא במדרש צדיקים שבישראל מתיראים מיום הדין ומברכים ומיחדים ומקדשים להקב"ה בכל איבריהם, ובמיתתן הקב"ה מרביצן בכבוד גדול תחת עץ החיים ובקבריהם נותן להם מנוחה, ובכל ערב שבת ויו"ט עומדים מקבריהם ומשבחים להקב"ה שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, ואחר הלשון הזה יסד הפיוט הזה, עכ"ל:

האם יש לפנינו במדרשים מעין דברים אלו?
(דהיינו מה שיראים מהדין, ומיחדים ומקדשים, ועומדים בקבריהם כל ער"ש וכו').

חד ברנש
הודעות: 5783
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי חד ברנש » ש' ספטמבר 26, 2020 11:14 pm

לזכרוני, הפרט שבכל ערב שבת הם יוצאים מקבריהם וכו', מופיע במדרש סדר גן עדן (וכעין זה גם בספר חסידים).

עושה חדשות
הודעות: 12665
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 12, 2023 12:39 am

ישבב הסופר כתב:פליישר מסיק מראיות חזקות ומהשוואת הרבה פיוטי קדושתאות, שמילים הפותחות האלו הם תדירים למדי, ופליישר רואה בהם סימן של נוסח קדום של הקדושה, יעויין בדבריו.
ובמאמר המצו"ב הוא מוסיף לזה עוד משמעות והבנה בפסוקי הקדושה כפי אותו נוסח קדום.
פליישר - קדושת העמידה.pdf
(4.8 MiB) הורד 104 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12665
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוקטובר 02, 2023 3:15 pm

מעל"ע, ראיתי אצל הולנדר שעל פיוט "וחיות" יש עשרות כת"י של פירושים מהראשונים, (למעלה מארבעים). האם הודפס משהו מכל זה (מלבד המפורסמים שכ' על שאר הפיוטים ג"כ)?

חד ברנש
הודעות: 5783
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: חידוש בפיוט 'וחיות' - קדושתא לרבינו אלעזר הקליר

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' אוקטובר 02, 2023 3:57 pm

כנראה שלא.
זה לא "ארבעים פירושים" אלא ארבעים כתבי יד של פירושים, שהרבה מהם חופפים ומקבילים זה לזה.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים