במחזור האשכנזי ליום הכפורים, באמצע קדושת יוצר בין 'קדוש' ל'ברוך' יש פיוט שלם [אופן] על "ברוך שם כבוד מלכותו", (הפזמון הוא מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי וכו'). מה השייכות בין בשכמל"ו לקדושה?
במחזור נירנברג מופיע -
שמעתי וראיתי בשם ר' שמואל מלכותו בקהל עדתי וכבודו היא אמונתי בשעה שעלה משה בשמים שמע מלאכים שהיו מקלסים להק' ואומרים בלחש בשכ"מ וכשירד מן השמים לימד לישראל שיהיו מקלסין קילס זה בלחש כמו ששמע מן המלאכים וזה שהיה הק' משבח את משה לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא כלומר לא כן שום אדם בעולם שיהא נאמן כעבדי משה שאפי' כמו ששמע מן המלאכים כך גילה לישראל ולימדן ולא בעניין אחר ועל זה הפייט אומר בקהל עדתי כלומר מלכותו של הק' בישראל שממליכין אותו בקול רם שאומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד וכבודו היא אמונתי כלומר של הק' שישראל אומרים בשכ"מ היא אותה אמונה שלא מסר משה לישראל אלא כמו ששמע מן המלאכים".
וידועים דברי הטור בסי' תריט -
ונוהגין באשכנז לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם וסמך לדבר במדרש ואלה הדברים רבה בפרשת ואתחנן כשעלה משה לרקיע שמע מלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והורידו לישראל למה הדבר דומה לאדם שגנב הורמין פי' חפץ נאה מתוך פלטרין של מלך ונתנו לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעה בתוך ביתך לכן כל השנה אומרים אותו בלחש ובי"ה אומרים אותו בפרהסיא לפי שאנו כמלאכים.
ונראה שבפיוט עצמו יש רמיזה על כך שביוהכ"פ אומרים ברוך שם וכו' באופן מיוחד -
"קָדוֹשׁ לְיוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה שָׁת קְרִיאָתוֹ: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ".
וכ"כ בפי' מקדמוני צרפת (במחזור על הראשונים).
אבל מ"מ צריך ביאור למה הפיוט נמצא באמצע קדושת יוצר. ואולי משום שאמירה זו אצל המלאכים מקורה, ומתאים לאומרה יחד עם קדושת המלאכים.
ובמעשה רב אות ריד אכן כתב - "יוצר בשכ"מ מלכותו בקהל כו' א"א אותו אחר קדושה דיוצר כ"א בתוך חזרת הש"ץ אחר שמסיימים ליושב תהלות לרוכב ערבות קדוש וברוך שאחר הפיוט דקו"ב אומרים בשכ"מ מלכותו בקהל וכו' עד גמירא". וכמדומה שהטעם להעתקה הוא מפני שהגר"א לא הסכים לומר פיוטים בברכת יוצר. אבל עדיין צ"ב למה הועתק דוקא לשם. וכי יש קשר בין בשכמל"ו לקדושה?
במאמר של מב"א ראיתי שבספרות ההיכלות יש קדושות שיש בהם גם קריאת בשכמל"ו, מענין אם זה קשור.
בכיוון אחר, הראני הר"י סטל את ההצעה של ש"א על הפיוט "ליושב תהילות לרוכב ערבות קדוש וברוך" ושאר פיוטים הדומים לו, שה'ברוך' אינו רומז לפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו שבקדושה, אלא לאמירת בשכמל"ו של קריאת שמע. (מתחבר יפה עם ה'מעשה-רב' הנ"ל).