פורום אוצר החכמה

יונת אלם כתב:בגליון 'מוסף שבת קדש' של ערב חג השבועות פורסמה שיחה נדירה שנערכה עם מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א בו הוא מבהיר את דעתו על יקרת מעלת האברכים בדורנו אנו. ובין השורות הוא מביע מורת רוחו ממעמדי סיום הש"ס הראוותניים שהחלישו כוחם של אברכים עמלי תורה שלא זכו לסיים ש"ס אבל מונחים בעומקא של סוגיא.
כפי הנדמה זוהי עמדתה הרשמית של סלבודקה בבני ברק כפי שהנחיל ראש הישיבה מרן הגר"מ שולמן זצ"ל ואחריו בנו הגאון רבי נתן זצ"ל ולהבחל"ח רבי דב שליט"א.
כמדומה שהדברים ראויים לדיון באתרא קדישא הדין.

לפי פשוטו כתב:

מוסף שבת קודש שיחת חג מאלפת עם גאון ישראל מרן הגרד לנדו שליטא.pdf

ישא ברכה כתב:המאמר מרתק, לדעתי משום שהגרד"ל מדבר בהרחבה ובבירור, ולא אומר מספר משפטים בודדים. תפסה אותי גם הנקודה שהגרד"ל מזכיר תמיד את האשת חבר.
מרתק גם לראות את השיחה גולשת לאפיקים שונים.

[ביקורת על סיום הש"ס לא חסר, בשעה שזה נהפך מאירוע אמיתי בו המסיימים חוגגים, לאירוע פוליטי יחצנ"י, שרוב המשתתפים אינם לומדי הש"ס. במיוחד מעיבה העובדה שהמוני הצעירים החרדים-העובדים, רובם המוחלט אינו שייך ללימוד דף היומי, ומדובר בנחלת בני הדור המבוגר שרובם כבר בפנסיה..]

יונת אלם כתב:לבקשתך

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:וואו! העיתונות בארה"ב היא רחוקה אלף מייל ממאמרים כאלה!

יש שמה את הבלוף והשקר בהתחלה, משום שזהו עיתון, ומה אנחנו מקוים מעיתון? אבל התוכן היא עניינית מאד, ופותחת פתח לתוך לבו של הגרד"ל שליט"א.

רואים מדבריו מאזן בריא, שהוא באמת לא מזלזל במסיימי ש"ס. בעת סיומי הש"ס הענקיים בעולם, התפרסם הקלטה מאחד מהראשי ישיבות בחו"ל, מלא בוז וגאוה, ללא שום הבנה בעניינים. ללכת בין הטיפות, להבין מה שיש בלימוד ש"ס ובד בבד להבין ולהסביר מה זה אברך המונח בלימוד, זהו רמה אחרת.

ובאמת, כל אלו שנכנסים לסוגיא, יוצרים כמה לומדות'ן בשיטה אחת בסוגיא, ואח"כ מטפחים לעצמם על הגב שהם אכן למדו ב'עיון', דלא כאותם 'מסיימי ש"ס', הם טועים באותו טעות של מסיימי הש"ס. אלו המסיימים את הש"ס, לפעמים גם עם רש"י, לא יודעים ומבינים שלא עשו אלא אולי טעימה בעלמא. כולנו יודעים מה שחסר להם לאלו, ואפ"ה טוב להם שעשו מה שעשו. אמנם אלו שלאמדעוו כמה מילים, ואולי הבינו באמת את ההגדרה של הגר"ח בסוגיא, והרחיבו אותו לפי ההבנה שלהם, יכול להיות שלעולם לא ידעו מה באמת חסר להם, וכמה יש בהסוגיא שאינם מודעים אליה כלל. כמו הדף יומי איד שלא פגש את התוספות מעולם, כמו"כ הבחור\אברך הזה שיצא מהסוגיא עם חידוש אחד, ללא היקף העניינים.

אכן, לבחורים צעירים פותחים את הראש שלהם עם הלומדות הזה. אבל אלו שנשארים בזה, ויש הרבה ובפרט בין אלו שנהיו מגידי שיעור, חסר להם בדיוק כמו הדף יומי איד, וגאוותם הוא שלא במקומו.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא ידעתי שהיו אנשים שפויים שהאמינו ב'שמועה' ההיא. ולמה היה לו להביא את הרב שך בשעה שהרב שך לא היה בגיל תלמידי החזו"א?

נוטר הכרמים כתב:אך גולת הכותרת, מבחינה היסטורית, היא שהוא מבטל כעפרא דארעא את השמועה בשם החזו"א
כביכול הכוללים היו 'הוראת שעה'.
מוסיף ומחדד ומבהיר בחריפות ובהבנה.

הפלא ופלא.

לתשומת לב רבים רבים....

נוטר הכרמים כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא ידעתי שהיו אנשים שפויים שהאמינו ב'שמועה' ההיא. ולמה היה לו להביא את הרב שך בשעה שהרב שך לא היה בגיל תלמידי החזו"א?

כנראה קראת מהר מידי, הוא מזכיר פעמיים את רבותיו בפוניבז' באותם שנים, ר' שמואל ור' דוד.
למיטב ידיעתי, כשר' דב למד בפוניבז' כבר הרב שך היה שם.

----

נוטר הכרמים כתב:ר' יהושפט, יישר כח.

דבר נוסף מעניין הראוי לציון היא הקביעה של רבי דב שהמסורה שחיבור ה'שב שמעתתא' היה בגיל פחות מבר מצוה על סמך הביטוי 'טרם היותי לאיש' הוא טעות!
ניתן לשמוע כי הדבר אינו מוכרח, ואולי זו מליצה בעלמא, אך האם הקביעה כי הדבר טעות מתבסס על מידע כל שהוא או השערה בעלמא.

בעיני העיוורות אין הדבר מופרך שרבינו הקצות 'ירה אבני פינתו' של הספר בגיל 12, וכי לא שמענו כהנה על גדולי הדורות?
מה גם שמוזר בעיני שהקצות ישתמש במליצות המאדירים את תוקפו וגדולתו שאינם מדויקות, ויוצאות מהמשמעות הפשוטה של 'טרם היותי לאיש'.

איוויע, תר"מ, מילדותי. הערות והארות בענין קטן אוכל נבלות.

[את הקונטרס הזה כתבתי בילדותי וכעת השמטתי הרבה והוספתי מעט וגמרתי סדורו ב"ה בח' כסלו תרצ"ט].

נוטר הכרמים כתב:ר' יהושפט, יישר כח.

דבר נוסף מעניין הראוי לציון היא הקביעה של רבי דב שהמסורה שחיבור ה'שב שמעתתא' היה בגיל פחות מבר מצוה על סמך הביטוי 'טרם היותי לאיש' הוא טעות!
ניתן לשמוע כי הדבר אינו מוכרח, ואולי זו מליצה בעלמא, אך האם הקביעה כי הדבר טעות מתבסס על מידע כל שהוא או השערה בעלמא.

בעיני העיוורות אין הדבר מופרך שרבינו הקצות 'ירה אבני פינתו' של הספר בגיל 12, וכי לא שמענו כהנה על גדולי הדורות?
מה גם שמוזר בעיני שהקצות ישתמש במליצות המאדירים את תוקפו וגדולתו שאינם מדויקות, ויוצאות מהמשמעות הפשוטה של 'טרם היותי לאיש'.

נוטר הכרמים כתב:מו"ר הגר"ש זצ"ל אמר על תופעת ריבוי האברכים בזמנינו, 'מי יתן כל עם ד' נביאים'.
התחזיות על היעלמות תוך תקופה,
תוך הקצנה ושימוש בשקר גס כביכול כל מי איננו אברך הוא עבריין
הינם עתיקות יומין,
משאלות לב שבס"ד לא יתגשמו!!

מקדש מלך כתב:יפה! יש לנו כאן המחשה לחילוק שבין שיטת הסברא של חזון איש ותלמידיו ("סיקול אבנים"), לבין ה"דינים" של בריסק ("לומדים פשט").

נוטר הכרמים כתב:הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

ישראל אליהו כתב:

נוטר הכרמים כתב:הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

מה שמכריח הוא, שלא הגיוני שילד בן 12 יחבר ספר כזה.
ואם חיבר כך בגיל כזה, הוא היה צריך לחבר עוד כמה מאות ספרים עמוקים פי כמה בשאר שנותיו.

נוטר הכרמים כתב: . . שמוזר בעיני שהקצות ישתמש במליצות המאדירים את תוקפו וגדולתו שאינם מדויקות, ויוצאות מהמשמעות הפשוטה של 'טרם היותי לאיש'.

נוטר הכרמים כתב:אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

אפרים זלמן כתב:

נוטר הכרמים כתב:אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

סברת כרס = סברא של מישהו שאני לא אוהב

אפרים זלמן כתב:

נוטר הכרמים כתב:אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

סברת כרס = סברא של מישהו שאני לא אוהב

מה שנכון נכון כתב:ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).

נוטר הכרמים כתב:

מה שנכון נכון כתב:ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).

בצעירותי הכרתי ת"ח גדול שהיה 'מבטל' מאין כמותו של כל הסיפורי נפלאות והמופתים. הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים. שמו היה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. ופעם באיזו שיחה או מבחן בישיבה הוא הזכיר את הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה, והסביר או הקשה מזה על איזה מאמר חז"ל. אצל כל אדם קיימת אמונה מעל השכל כלפי מי שמעריצים ומשגיבים, כל השאלה כלפי מי, ובאיזה מינון.

תם מה הוא אומר כתב:

נוטר הכרמים כתב:

מה שנכון נכון כתב:ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).

בצעירותי הכרתי ת"ח גדול שהיה 'מבטל' מאין כמותו של כל הסיפורי נפלאות והמופתים. הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים. שמו היה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. ופעם באיזו שיחה או מבחן בישיבה הוא הזכיר את הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה, והסביר או הקשה מזה על איזה מאמר חז"ל. אצל כל אדם קיימת אמונה מעל השכל כלפי מי שמעריצים ומשגיבים, כל השאלה כלפי מי, ובאיזה מינון.

חוש ראיה מיוחד שהיה למהריל"ד, [המעשה הידוע הוא לגבי המשפט שלו, ששם בראיה קלע כמה שטרות יש בערימה], אינו מופת כלל, כמו למשל סיפורים על דיבוקים וכדו'. זה חוש מיוחד בראיה האנושית.