גבול ים כתב:מה הכוונה שלא כפשוטו ? שזה היה בט"ז באב ולא בט"ו באב ?
הבעיה היא לא בדברים כשלעצמם אלא בתפיסה שלנו אותם, ובמקום לתקן את עצמנו אנו מעוותים את המציאות.
עובדיה חן כתב:ד"א מה הפשט שט"ו באב חשיב כמו יו"כ ?
אש משמים כתב:בין אם זה כפשוטו או לא צריך להבין שהחיים והאנשים בדורות ההם אינם פשוטים וברורים ואין לנו ציור כלל בגדולתם ומעלתם כך שהשאלה אינה משמעותית כל כך.
אש משמים כתב:יעקב_ב. כתב:עובדיה חן כתב:ד"א מה הפשט שט"ו באב חשיב כמו יו"כ ?
הפשט הוא ששניהם היו ימים שמחים, כיון שבשניהם בנות ישראל יוצאות לכרמים ומחוללות שם.
אין שום סיבה להוציאו מפשוטו, כשם שאין סיבה להוציא גמרות רבות מפשוטם.
האם דין השקאת סוטה בשער נקנור ש'כהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו אם נפרמו נפרמו' ו'כל הרוצה לראות בא לראות' ו'אחר כך מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה', היה כפשוטו? ואם כן, האם כשבמהרה יבנה בית המקדש, יקיימו דין זה כפשוטו, או שיוציאו קודם לכן כל גבר מהעזרה?
אני רואה שאת השיטחיות שלך אתה מפרסם בכל אשכול.
תעיין קצת במקורות התורניים מלפני 70 שנה ואחורה עד בריאת העולם ואולי תשכיל להבין שדור עם ביהמ"ק ודור בלעדיו זה שמים וארץ וכן האנשים שחיו בדורות אלה ואפילו הפשוטים שבהם היו הרבה יותר גבוהים ממחשבתנו והלך רוחנו.
ואין להביא ראיה מכל דבר כאילו שגם היום שייך להבין את הדברים 'כפשוטם' משום שאנו פשוטים ולא הדברים.
יעקב_ב. כתב:עובדיה חן כתב:ד"א מה הפשט שט"ו באב חשיב כמו יו"כ ?
הפשט הוא ששניהם היו ימים שמחים, כיון שבשניהם בנות ישראל יוצאות לכרמים ומחוללות שם.
אין שום סיבה להוציאו מפשוטו, כשם שאין סיבה להוציא גמרות רבות מפשוטם.
האם דין השקאת סוטה בשער נקנור ש'כהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו אם נפרמו נפרמו' ו'כל הרוצה לראות בא לראות' ו'אחר כך מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה', היה כפשוטו? ואם כן, האם כשבמהרה יבנה בית המקדש, יקיימו דין זה כפשוטו, או שיוציאו קודם לכן כל גבר מהעזרה?
יעקב_ב. כתב:אש משמים כתב:יעקב_ב. כתב:הפשט הוא ששניהם היו ימים שמחים, כיון שבשניהם בנות ישראל יוצאות לכרמים ומחוללות שם.
אין שום סיבה להוציאו מפשוטו, כשם שאין סיבה להוציא גמרות רבות מפשוטם.
האם דין השקאת סוטה בשער נקנור ש'כהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו אם נפרמו נפרמו' ו'כל הרוצה לראות בא לראות' ו'אחר כך מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה', היה כפשוטו? ואם כן, האם כשבמהרה יבנה בית המקדש, יקיימו דין זה כפשוטו, או שיוציאו קודם לכן כל גבר מהעזרה?
אני רואה שאת השיטחיות שלך אתה מפרסם בכל אשכול.
תעיין קצת במקורות התורניים מלפני 70 שנה ואחורה עד בריאת העולם ואולי תשכיל להבין שדור עם ביהמ"ק ודור בלעדיו זה שמים וארץ וכן האנשים שחיו בדורות אלה ואפילו הפשוטים שבהם היו הרבה יותר גבוהים ממחשבתנו והלך רוחנו.
ואין להביא ראיה מכל דבר כאילו שגם היום שייך להבין את הדברים 'כפשוטם' משום שאנו פשוטים ולא הדברים.
כמובן, "שטחיות".
כנראה ב"עומק" סברתך הינך סבור שאת ההשקפה שאתה משפריץ כאן בכל מקום אפשרי, לא ידעתי בגיל 9, כמוך. אבל לא, אמנם בגיל ההוא סברתי כמוך, שפעם כולם היו 'קדושי עליונים', אבל מאז גדלתי מעט, קריתי ושניתי, קראתי ספרי היסטוריה וביוגרפיה, והסקתי שאין לי אלא ללכת אחר דבריו הנפלאים של שלמה המלך 'מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש'. האדם הוא אותו אדם, בין אם זה עכשיו, לפני 1000 שנה ולפני 2000 שנה.
שווארצעוואלף כתב:שא עיניך ביופי הכוונה ליופי פנימי ולחשוב כפשוטו זה כבר תנ"ך בגובה עיניים...
איש גלילי כתב:די להבלים!
הברייתא מציינת מה שהיו אומרים בנות מכל מיני סוגים, ויש כאלו שאמרו כך. אך מי אמר שזאת הדרך הרצויה? התנא דמתניתין סתם כמו הבנות שאמרו "תן עיניך במשפחה", וחזינן דסבר שזאת היא הדרך הנכונה, ולא כל שאר הדברים שנזכרו שם.
אש משמים כתב:תעיין קצת במקורות התורניים מלפני 70 שנה ואחורה עד בריאת העולם ואולי תשכיל להבין שדור עם ביהמ"ק ודור בלעדיו זה שמים וארץ וכן האנשים שחיו בדורות אלה ואפילו הפשוטים שבהם היו הרבה יותר גבוהים ממחשבתנו והלך רוחנו.
אש משמים כתב:תעיין קצת במקורות התורניים מלפני 70 שנה ואחורה עד בריאת העולם ואולי תשכיל להבין שדור עם ביהמ"ק ודור בלעדיו זה שמים וארץ וכן האנשים שחיו בדורות אלה ואפילו הפשוטים שבהם היו הרבה יותר גבוהים ממחשבתנו והלך רוחנו.
ואין להביא ראיה מכל דבר כאילו שגם היום שייך להבין את הדברים 'כפשוטם' משום שאנו פשוטים ולא הדברים.
שווארצעוואלף כתב:אז כשכתבת די להבלים! לא התכוונת כמשמעו, הבנתי.
איש גלילי כתב:שווארצעוואלף כתב:שא עיניך ביופי הכוונה ליופי פנימי ולחשוב כפשוטו זה כבר תנ"ך בגובה עיניים...
די להבלים!
הברייתא מציינת מה שהיו אומרים בנות מכל מיני סוגים, ויש כאלו שאמרו כך. אך מי אמר שזאת הדרך הרצויה? התנא דמתניתין סתם כמו הבנות שאמרו "תן עיניך במשפחה", וחזינן דסבר שזאת היא הדרך הנכונה, ולא כל שאר הדברים שנזכרו שם.
אבי 1000 כתב:אש משמים כתב:תעיין קצת במקורות התורניים מלפני 70 שנה ואחורה עד בריאת העולם ואולי תשכיל להבין שדור עם ביהמ"ק ודור בלעדיו זה שמים וארץ וכן האנשים שחיו בדורות אלה ואפילו הפשוטים שבהם היו הרבה יותר גבוהים ממחשבתנו והלך רוחנו.
ואין להביא ראיה מכל דבר כאילו שגם היום שייך להבין את הדברים 'כפשוטם' משום שאנו פשוטים ולא הדברים.
הרב אש משמיים
כפי שהעירו לך כאן רבים על דברי ההשקפה השזורים בדבריך לאורך כל האשכולות הרבים שבהם הינם כותב, אני ממליץ לך בחום לא להסתפק בלהתווכח ולצעוק כמה אתה צודק, אלא לחפש מקורות ורבנים שנותנים עוד רובדים מעבר להשקפה הרגילה שכולנו שמענו מהדור הקודם.
ישנו אתר בית מדרש הגר"א של שיעורי הרב אוריה ענבל שניתן לקבל ממנו רבות, ישנו הרב פייבלזון שנמצא גם בקול הלשון וכו וכו.
יעקב_ב. כתב:כמובן, "שטחיות".
כנראה ב"עומק" סברתך הינך סבור שאת ההשקפה שאתה משפריץ כאן בכל מקום אפשרי, לא ידעתי בגיל 9, כמוך. אבל לא, אמנם בגיל ההוא סברתי כמוך, שפעם כולם היו 'קדושי עליונים', אבל מאז גדלתי מעט, קריתי ושניתי, קראתי ספרי היסטוריה וביוגרפיה, והסקתי שאין לי אלא ללכת אחר דבריו הנפלאים של שלמה המלך 'מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש'. האדם הוא אותו אדם, בין אם זה עכשיו, לפני 1000 שנה ולפני 2000 שנה.
בעל קורא כתב:מעשה מהאדמו"ר מסאטמר, ט"ו באב, ושלוש שבועות
שמעו סיפור מעניין על רבי אהרן טייטלבוים, אדמו"ר מסאטמאר,
נקלעתי לבית מדרשו בהרי הנופש בארה"ב.
(הוא נופש עם מניין מצומצם מחסידיו המובחרים)
ובתוך דרשתו בסעודה שלישית - הזכיר בהבלעה את העובדה שהיום הוא יום מיוחד, ט"ו באב שבו בנות ישראל יוצאות וכו',
והוסיף דרך אגב שבוודאי אין זה כפשוטו,
(דהיינו העובדה המצויינת בסוף מסכת תענית שפעמיים בשנה היו בנות ישראל יוצאות ורוקדות בכרמים למול הבחורים למטרת נישואין - לא התרחשה באמת במציאות!!)
ניגשתי אליו ביום ראשון אחר התפילה,
שאלתי אותו הייתכן? לומר על משנה שלא כפשוטו? וכי היכן מצאנו דבר כזה?
בתחילה הוא ניסה לנפנף אותי בתמיהה רבתי עלי אישית: "מה? אתה לא מבין לבד? אתה לא קולט למה אי אפשר לומר שזה כפשוטו?"
כאילו חסר לי ביראת שמים בעצם השאלה המטונפת הזאת.
אך אני לא ויתרתי: "מילא אגדות רבה בר בר חנה במסכת בבא בתרא - הייתי מבין אם היית אומר שזה שלא כפשוטו, אך כאן מדובר במשנה! וכן במקרא מפורש בסוף שופטים! "הנה חג לה' מימים ימימה" וגו' שבני בנימין חטפו להם נשים מהמחולות הללו,
האם גם מקרא זה יוצא מידי פשוטו??
הוא שב וקבע בנחרצות: "עם ישראל - היה תמיד עם קדוש, ומוכרח הדבר שלא היה יכול להיות כפשוטו,
ואם אין אתה מבין לבד - אין אני יכול להסביר לך!"
כאן כבר לא יכלתי להתאפק מלהתחצף קצת, עניתי:
"אם ההתייחסות למשנה היא כזו - אז אולי נפרש המימרא 'שלש שבועות השביע' (-הבסיס של התזה האנטי ציונית בספר ויואל משה) גם שלא כפשוטו!
מיד ברחתי משם...
אגב:
בעלון השבועי שחסידי סאטמאר מדפיסים (את דברי התורה בסעודה שלישית)
- הושמט המשפט הזה.
ע"כ מצוטט מתוך בלוג פלוני אלמוני.
ולמרות שהבלוג ההוא ידוע באי אמינותו,
הריני לאשר ששמעתי סיפור זה מיהודי ששמע מבעל המעשה בעצמו.
אם כי יש לציין שסופו של המעשה,
דהיינו האם ואיך הגיב האדמו"ר להשוואה של האברך הנ"ל,
- לא זכור לי.
הועתק מ: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים