בברכה המשולשת כתב:
(ומן ההגינות להזכיר שעצם השאלה על נסיעה למירון לא נוגעת אליי בפועל, בהיותי כהן)
זה בסדר, יבוא כבודו.
בלא"ה חלק גדול מהקהל לא מצליח להיכנס לפני ולפנים.
בברכה המשולשת כתב:
(ומן ההגינות להזכיר שעצם השאלה על נסיעה למירון לא נוגעת אליי בפועל, בהיותי כהן)
אבני גזית כתב:בברכה המשולשת כתב:
(ומן ההגינות להזכיר שעצם השאלה על נסיעה למירון לא נוגעת אליי בפועל, בהיותי כהן)
זה בסדר, יבוא כבודו.
בלא"ה חלק גדול מהקהל לא מצליח להיכנס לפני ולפנים.
מקדש מלך כתב:שמעתי פעם בשם אחד האדמורי"ם שהעובדה שהתורה אסרה על כהנים להיטמא למת מראה לנו שאין אצלם את העניין של השטתחות על קברים, ועל כן אין להם ליסוע לקברי צדיקים, גם בדרך היתר.
חיימשה כתב:אין כל ספק כי רשאי אדם לבטל תורה כדי לקיים מצוות תפילה ודבקות בהידור, וזהו מעשה ההר ביום הזה, גם לדברי השוטים שזהו 'יום שבדו מליבם',
לו יהי!
כמו כן יש לציין שרבים מהמתנגדים לעליה התייחסו למצב הקיים בדור הקודם כאשר רוב העולים היו מהמסורתיים והמכשולים היו רבים ועצומים, ולמרות זאת רבו המחייבים שעלו במסירות נפש כאשר הזמן שנדרש להקדיש לזה היה פי כמה וכמה.
ב''ה איכשר דרא, העלייה ברובה הגדול של שלומי אמוני ישראל לגווניהם, הזמן הנדרש התקצר למינימום, המכשולים כמעט ואינם, ומצב ההתעלות הרוחנית הוא פי כמה וכמה.
רואים שם חסידים לבושי שיראין עם אברכים מרופטי מגבעות רוקדים כתף אל כתף לרבבות, נוספים אליהם מיעוט נערי חרד''ל ומסורתיים אשר מתקנאים בקנאת סופרים ומצטרפים לשמחה יחד עם אלפי שוטרים וכבאים אשר מוזילים דמעה למראה המחזה הגדול.
גם היכלי תורה ותפילה הוקמו במקום ומלאים המה עד אפס מקום לאורך כל שעות היממה, כולל שיעורי תורה ברבים עם אוצר ספרים של ממש. אשרי דורנו שזכה, אשרי עין ראתה אלה.
קו ירוק כתב:לא ידען. אלו הרהורי לבך. לא מה שראשי הישיבות הנחילו.
הם לא עסקו בענין דוקא ממבט של ת"ת ולא בביטולה (אף שברור שתחילת זמן זה קודש קדשים בישיבות).
היות וענין זה היה בעיניהם זניח וחסר חשיבות ביחס לדברים החשובים שביהדות, לכן זה לא תפס אצלם עסק, והרבה פחות מכך.
המראות שאתה רואה כיום זה הדור הבליין. זה עדיין נשאר לא נושא בקרב רבותינו ראשי הישיבות.
(ואת"ל תגובתי זאת היא גם מפנקסו של אברך ליטאי...)
את''ל זו התורה כולה על רגל אחת.קו ירוק כתב:נכון, וזה בסדר גמור. משום שזו נצרכת לאיורור. אבל ה'מקומות הקדושים' זו לא מעלה שנמצאת בפוקוס (מי שיש לו צרה ניחא, כמו שמצינו בכלב).
מי שנוסע סתם לאירור שלא לצורך, הרי זה ככל ייצר הרע אחר. אבל מה הקשר להתשטחויות למיניהם.
רק אזכירך מה אמר הגה"צ רבי אריה פינקל זצ"ל, בסרטון המפורסם של קופת העיר לנסיעה ההיא לקבר הגר"א - המראיין במטוס שאול אותו למה ראש הישיבה נוסע - והוא עונה במאור הפנים היחודי שלו: למה נוסעים? מה הפירוש - קופת העיר צריכה כסף....
ואם א' כתב שטות ביחס לידיעת הש"ס, וזו לא רק שטות, שהלא הוא מפהא"מ - 'מפגר האמיתי' ... אז מה ?
קו ירוק כתב:זו כל התורה שלך על רגל אחת?
ואגב הרבה קוננו על הטירוף של קופת העיר, ובכל אופן צדקה.. (אגב, כמדומה נהנים ממנה כל החוגים). בעיקר מה שרציתי לומר, שהוא לא ראה סום סיבה להתשטח על קברים מלבד שזה ירבה בצדקה! והוא אמר את האמת אף שהיא אולי מזיקה למטרה שלשמה הוא נסע, אבל זו האמת שיצאה מפיו... איש מהדור של פעם שהטירוף העכשוי לא עטף אותו.
מענין שמעמד האמונה הגדול של חג השבועות למשל, לא תופס כל כך הרבה מקום אצל רוב העולים המסורתיים מירונה... אף שביום זה מתעסקים עם קודשא בריך הוא, ואעפ"כ ..
גם 'אומן' זה מעמד האמונה הגדול... אע"פ שלא נראה לי שרצינות הימים הנוראים היא רצון המשתתפים.. רק אמונות טפילות שמא צדיק זה יושיע אותי בקשיש.. תשובה בזיל הזול, תשובה בסייל.. וזה כבר כע"ז אבל לא זה הנושא פה
קו ירוק כתב:זה רק משום שהדור של היום חלש ומחפש בילויים, ו'מירון' זה אחד מהתופעות, ולכן אני כותב שמא יבא מי שראוי לו לפי דרך רבותיו להבין כמה דרכו נחותה ולהתעורר. זה הכל.
דרומי כתב:איני חושב שיש אדם אחד שפוי שסובר שמי שגר במירון, בצפת או בספסופה יש איזה 'ענין' שלא יעלה לציון רשב"י בל"ג בעומר.
השאלה היא כמובן למי שגר במרחק קצת יותר גדול והנסיעה עבורו היא טירחא הלוקחת זמן ממושך.
ובפירוש אין ראיה ש'מאות שנים' נוהגים ככה בכל תפוצות ישראל, כי רוב האשכנזים בכלל לא גרים בארץ מאות שנים אלא כשמונים שנה לכל היותר. והמציאות היא שבהרבה שנים רוב האשכנזים מירושלים ובני ברק לא באו.
דרומי כתב:יש בהחלט משהו יפה ב'עקשנות' הליטאית שלא להימשך בזרם ולהמשיך את הלימוד כמו שהיה נהוג עד כה. יש בכך מסר לתלמידים, כי אנחנו לא 'נגררים' אחר האופנה ומתמידים בלימוד גם כאשר אחרים לא לומדים משום מה.
ההשוואה לימים אחרים שבהם מקדמת דנא נהוג לתת חופש - היא קצת בגדר 'דמגוגיה', לענ"ד.
כל זה בתור הצדקה למנהג הישיבות, כמובן שאין בכוונתי למי שהופך את זה לתעמולה נגד הנסיעה, ח"ו. אני מדבר רק על מי שמורה לעצמו ולתלמידיו להמשיך ולנהוג כמו שהיה עד כה.
שאינך יכול להשתמש בטענה של מה שהיה עד כה, כאשר לא זה מה שהיה.דרומי כתב:אז מה זה קשור לעליה למירון? וכי המהרי"ל עלה למירון?
אף אחד לא מדבר על להכריח. השאלה אם אפשר לערום הררים של טיעוני ביטול תורה על מי שחשקה נפשו לטעום מפרי האמונה, כאילו זהו 'חג שבדו מליבם'. ובכן ל''ג בעומר הוא יומא דפגרא מדבריהם כמו פורים וחנוכה, התקבל בימים קדמונים, ובבקשה לא לבלבל במח.דרומי כתב:אפשר לטעון כל מיני טענות, אבל זה שהמהרי"ל עשה חופש באמת לא אומר כלום על היום. בימי המהרי"ל כנראה שלא היה בין הזמנים... וכשהיה יום אביבי נאה בשילוב עם העובדה שבאמת מדובר ביום מיוחד שיש לו מקורות קדומים - ניצלו זאת ועשו 'יומא דפגרא'. וכי מכך למדנו שיש ענין ביום הזה לסגור את הגמרות בדווקא? ברור שלא.
אז אם יש ישיבה שכבר 50 שנה לומדים שם כרגיל בל"ג בעומר, אתה באמת חושב שיש 'ענין' להכריח אותם לשנות ממה שהורגלו בו? לדעתי אין בזה שום ענין.
קרית מלך כתב: איך ניתן להתעלם מדברי החת"ס
הרואה כתב:קרית מלך כתב: איך ניתן להתעלם מדברי החת"ס
לוגיקה משונה כמו שאר הודעותיך כאן,
החת"ס התנגד לעליה למירון.
אתה תוקף את המתנגדים לעליה למירון בכך שהם מתעלמים מדברי החת"ס.
המשך יום נעים.
נקדש את שמך בעולם כתב:באזני שמעתי איך מכרו זכות שפיכת שמן באחד המדורות והמוכר הכריז ''מי רוצה לזכות לשפוך שמן למדורה לעשות נחת רוח לר' שמעון'', (ובכלל צריך עיון מדוע מנסכים דווקא שמן זית אם לא שחשים שיש בכך איזו משמעות רוחנית מיוחדת).
סיפרו לי חברים שהיו במירון שדבר נפוץ הוא לשמוע מתפללים צועקים ''ר' שמעון עננו''.
העלתי פה בעבר כבר (viewtopic.php?f=28&t=33318&p=453008#p453008) חוברת של ארגון אור הרשב"י המלאה בדברי גידוף כלפי שמיא, ומשום מה כשאני אוסף את החוברות האלו מבתי הכנסת ע"מ לבער ע"ז מארצנו במקום שכל האנשים שצועקים שאין שום עבודה לצדיק יצטרפו לאיסוף, אדרבא, הם מפריעים ומתייחסים כאילו אני הוא העובד עבודה זרה, וצ"ע.
ובכלל, כל הביטויים הממלאים את העיתונות החסידית (מרווה לצמא, מוספי המודיע והמבשר) מלאים בביטויים מוזרים ר' שמעון קורא לי, ר' שמעון דואג לנו וכו', שכל ביטוי בפני עצמו יכול להיות נסלח אבל המקבץ יוצר תחושה משונה של טשטוש הבדלי המעמדות בינו לרבונו של עולם.
ועוד נקודה לפעמים בויכוחים עם אנשים הם ממהרים לשלוף את המשפט מהזוהר ''יראה את פני האדון ה' דא רשב"י, כאומרים הנה לך ראיה שהוא בבחינת אל, משמע הם מאמינים במשפט זה כפשוטו רח"ל.
נקדש את שמך בעולם כתב:באזני שמעתי איך מכרו זכות שפיכת שמן באחד המדורות והמוכר הכריז ''מי רוצה לזכות לשפוך שמן למדורה לעשות נחת רוח לר' שמעון'', (ובכלל צריך עיון מדוע מנסכים דווקא שמן זית אם לא שחשים שיש בכך איזו משמעות רוחנית מיוחדת).
סיפרו לי חברים שהיו במירון שדבר נפוץ הוא לשמוע מתפללים צועקים ''ר' שמעון עננו''.
העלתי פה בעבר כבר (viewtopic.php?f=28&t=33318&p=453008#p453008) חוברת של ארגון אור הרשב"י המלאה בדברי גידוף כלפי שמיא, ומשום מה כשאני אוסף את החוברות האלו מבתי הכנסת ע"מ לבער ע"ז מארצנו במקום שכל האנשים שצועקים שאין שום עבודה לצדיק יצטרפו לאיסוף, אדרבא, הם מפריעים ומתייחסים כאילו אני הוא העובד עבודה זרה, וצ"ע.
ובכלל, כל הביטויים הממלאים את העיתונות החסידית (מרווה לצמא, מוספי המודיע והמבשר) מלאים בביטויים מוזרים ר' שמעון קורא לי, ר' שמעון דואג לנו וכו', שכל ביטוי בפני עצמו יכול להיות נסלח אבל המקבץ יוצר תחושה משונה של טשטוש הבדלי המעמדות בינו לרבונו של עולם.
ועוד נקודה לפעמים בויכוחים עם אנשים הם ממהרים לשלוף את המשפט מהזוהר ''יראה את פני האדון ה' דא רשב"י, כאומרים הנה לך ראיה שהוא בבחינת אל, משמע הם מאמינים במשפט זה כפשוטו רח"ל.
מקדש מלך כתב:א. יתכן ליישב שלא מתכוונים לטעון שהוא אל רח"ל,
ב. אלא שגם על הזוהר יש להקשות מדוע לא חשש ל'מקבץ היוצר תחושה משונה של טשטוש מעמדות בינו לריבונו של עולם'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים