איש_ספר כתב:ישנן כמה אנשים ומעסיקים שתעודת עניות עומדת לעטר את כותלי ביתם, כאלה שעצמו עיניים והעדיפו להתעלם במשך שנים. (והלוואי והם ישלמו מחיר גבוה יותר). אבל אני רוצה להתייחס למגזר אחר, שבלא משים חשף חלק מתוי פניו המכוערים. אלה החרדשי"ם, שאין בהם לא ממסירות הנפש לתורה ומצוות של הציבור התורני, ולא מהחלוציות והערבות ההדדית של הלאומיים, לא אהלה של תורה, ולא שירות בצבא. חבורת נהנתנים בהמית, שנאורות וערכי קידמה מהם והלאה. מי שהתבלבל בזהותם, בודאי הופתע שחבורה מתקדמת שכזו, היתה הראשונה והדומיננטית ביותר בין הקולות שהתייצבו מאחוריו של הסופר, בנוסח טהרני של הצדק יעשה בבית משפט (כמובן, לא בבית הדין). לגזור ולשמור.
דפח"ח, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
כך הגדרתי זאת בשיחת חברים בשבוע העבר - כל עוד וטורו היה עומד בחזית בתוך "יתד נאמן", היה איזה היכי תימצי לכל הפרחחים החרדש"ים להצדיק את עצמם בריבוי מעשיהם הנלוזים עד לזרא.
(ובמאמר מוסגר, כבודו היה עדין. ולוואי שהנ"ל אינו "מדגם מייצג" ח"ו ח"ו ח"ו)
ממזרח שמש כתב:חמור לא פחות הוא השמועות המבוססות היטב לכאו', והגם שבתור חילוני לא יתפסו מקום של חשיבות, מאחר 'כיון שהי' בהסכמה אין בזה עוול', אבל בעיניים תורניות הרי נוצר מצב של לאוסרן על בעליהן.
אכן, גם להלכה למעשה - מה נעשה במצבים שכאלו? (ובכל שאר הבושות והחרפות שנתחדשו על הציבור השומתומ"צ בשנים האחרונות).
דרומי כתב:בעניי לא הצלחתי להבין איזה 'מסר לילדים' מעבירים על ידי זריקת הספרים.
[הרי גם אם חטא כו', אין שום אפשרות לדעת בבירור מתי זה התחיל, ומסתבר שיש ספרים שנכתבו לפני שהחמיץ כו'].
ובאמת שזו שאלה ישנה, במחברי ספרי הלכה וכיו"ב שהתפקרו ל"ע (יש דברים כאלה), האם צריך להוציא את ספריהם מבית המדרש או שלאו דוקא.
וה' ירחם.
[במקרה הספציפי הזה, לענ"ד יותר נכון להסביר לילדים (במקרה שברור שיש צורך בזה) שמדובר באדם שהיה בסך הכל איש טוב אך לפתע תקפה אותו רוח שטות וכו'. ותל"מ].
מה פתאום?!
א. מה כ"כ יש צורך בספרים שלו דווקא?! בתי הקברות מלאים בכאלה שאמרו ש"אין להם תחליף". תנוח דעתך.
ב. לגבי השאלה הישנה - כנ"ל, האין להם תחליף? מאידך גיסא - יש הבדל לא קטן בין ללמוד בספרי שו"ת של חרדי לשעבר, לבין להחזיק ספרים המציגים גישה חינוכית, ונקראים על ידי ילדים, שנכתבו בידי וכו'. בוחן המציאות של אדם בוגר (וכ"ש אברך ת"ח) שונה (או אמור להיות שונה...) מזה של ילד בחיידר. הוא מספיק בוגר להבין שזה שהשו"ת נמצא באוצר, זה לא אומר שהמחבר שלו היה איזו דמות נערצת, ובפרט בדורנו שמחשב עולה פרוטות והדפוס לא ביוקר...
ג. במקרה הספציפי הזה, אם סביר להניח שהילדים לא יודעים. יש פנים פשוט "להעלים" את הספרים (ואם חס על ממונו, ומשער כי אותו אחד יצא לבסוף זכאי - שישמור אותם באיזה מחסן...) בלי לדבר על זה עם הילדים. למה מכל דבר עושים עסק? האם לא מחביאים דברים אחרים מהילדים (מספרים חדות, או ממתקים לשבת)? אז גם את זה שיחביא.
פרנקל תאומים כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:אמרו חז"ל אין אפוטרפוס לעריות!!!!!!!!!!!! חד וחלק, הגיע הזמן שכל רב שיש לו עסק עם נשים, לנו אין עסק עמו.
ר' יוסף חיים,
הצרה היא שבימינו מתריעים נואשות גם מפני פגיעה של זכרים בזכרים (ואף נקבות בנקבות). ואף טוענים שרוב הפגיעות הם בתוך המשפחה הגרעינית, ה' ירחם.
(וכבר שמעתי מאחד מהמו"צים בעירנו שיש "הידור" ותוספת קדושה לטבול (גברים!) דווקא במקווה עם מצלמות...)
