אוי על שחת נגזרו
גם קבורה לא היתה להם,
ישחק כל ימיו כי עופף תבל,
טיסת כנפיו תחרוש חלד.
גם בני איש בהבל השמיד,
חבול ופצוע, חיבל גוויות,
קרע בשר, התיז דם - וישת,
ריוה רעבון בהמון פגרי אדם.
וישבע ויאמר הה! גזלתי נפש,
חיבלתי גוף, שיחתי גידים, עצמות שיברתי,
הכל גרסה נפשי, לתאוותי שרפתי עולל.
אך עתה אהה יבוא יום שחת,
צלמוות ואופל פגע בו,
נקמה לקחו מנהו חבורת אויבים,
שדים גם המה - ירצחו שעיר,
עוד בלעו בפיו, פרפר וייפח נפש.
אויה - קבר אין!
בבור פתנים גולל עיניו,
אבל גוויה כדומן בגיא צלמוות,
חינון עצמותיו - עפר יעטפנו נא!
מוטות כנפיו ישאפו בור קבר,
אמנם יעטפנו צינה רק אין משליך אל חור,
תאווה תבלע ותגלע, פיצוח גולגולת,
רחיפת ציפורניו בחרישות רוח,
מי יתעטף ויציל פגר, יכסה ויגמול עייף?!
חינון חלחלת חלוחיל.