כנס אחוות התורה - רשמים

[צופה_ומביט]

כל זאת אני כותב לא מניחוש, אלא בתוך ציבור זה אנכי יושב.

דמיינו שהשכן בדירה ממול, ובקומה מעל ובקומה מתחת, נעדר מביתו ונלחם אי-שם, ואתם רואים בכל יום את הילדים יוצאים ושבים ממוסדות החינוך... ואת האם מנופפת להם לשלום...

ומי שלא יושב בתוך ציבור זה ומי שלא רואה בכל יום וכו'...

והנה איך זה נראה אצל מי שכן רואה:
דיירי [וכל ילדי] בנין בבני ברק -

[עקביה]

אם אתה לא רואה איך זה קשור לשורה האחרונה בדבריך אז חבל על ההסברים

השורה האחרונה בדבריי קשורה לשורה הקודמת.
לא עסקתי בפרקטיקה.
נטען כנגד האדישות בציבור החרדי כלפי מצבם, הרגיש והקשה, של משפחות החיילים, וכתבתי שאילו היינו קרובים אליהם פיזית ודאי שלא היינו אדישים.

[צופה_ומביט]

צריך גם לזכור שהציבור הזה ברובו מנותק מהתקשורת, ולכל היותר רואה כותרות ביתד בבוקר, וגם זה לא כולם. (אני מדבר בעיקר על ציבור האברכים בני תורה, אבל לא רק). זאת לעומת מי שצורך ידיעות וחדשות ועדכונים ומבזקים ורואה צילומים וסרטונים וכתבות וניתוחים וחי את הדברים.

אני לא נכנס כעת לגופה של טענה, רק להעמיד תחילה את העובדות שברקע.

וכמובן יש את מי שדי לו הכותרות ביתד בשביל להיות בצער ודאגה אמיתית כל היום, על ישראל הנתונים בצרה ובסכנה, והחיילים, וההרוגים, והפצועים, והחטופים האומללים, והמשפחות השבורות והמודאגות, ומשקיע בתורה ותפילה כראוי למצב מלחמה, ומדבר עם סובביו ומשפחתו על כך, בנוסף לאמירת תהילים ואחינו כל ב"י הקבועה בבתי הכנסת. וגם זה בעיניי ראיתי ורואה.

הטענה שממשיכים לקיים שמחות וללהג על דברים של מה בכך וחיים את החיים לא כ"כ הבנתי. רק בציבור שלנו זה ככה? או שאצלנו באחוזים זה יותר? או שהכוונה שמאיתנו נדרש יותר?

[זאב ערבות]

אם אתה לא רואה איך זה קשור לשורה האחרונה בדבריך אז חבל על ההסברים

השורה האחרונה בדבריי קשורה לשורה הקודמת.
לא עסקתי בפרקטיקה.
נטען כנגד האדישות בציבור החרדי כלפי מצבם, הרגיש והקשה, של משפחות החיילים, וכתבתי שאילו היינו קרובים אליהם פיזית ודאי שלא היינו אדישים.

כתבת שהלב יוצא אל כל אותם ילדים, רעיות, הורים, אחים ואחיות של החיילים המסכנים את נפשם...
כן, בוודאי כל מי שיש לו לב ורואה את תמונות הנופלים באותו רגע הלב יוצא... אך כמה זמן נמשכת היציאה הזו? האם נגשת פעם לאחת הלויות? האם הלכת לנחם אבלים? האם התענינת אם אתה יכול לעזור במשהו? מסופקני, וזה שרש הבעיה שאין ממש קשר ורגש מכיוון שלא מרגישיןם חלק מהם, כאילו הם עם אחר שבמקרה אנו נמצאים באותה פיסת אדמה הנקראת ארץ ישראל... והיא הנותנת שאיננו קרובים אליהם פיזית, ולא רק שאיננו קרובים אלא מעוניינים להיות כמה שיותר רחוקים שלא נושפע מהם.
זה דבר בסיסי ולא היית צריך אפילו לכתוב שאדם קרוב אצל עצמו ולאלו שיש לו עמהם שייכות, ולאו דווקא שהם גרים באותו מקום, שכן כמה שכנים יש שלא מדברים האחד עם השני, בין עם זה סכסוכים על הרחבת הדירה או שאחד שייך לקבוצה זו והשני לקבוצה האחרת שלא רואים עין בעין.
מה שאני מנסה לומר אם לא הבנת עד עתה, שהחרדים בחרו לבדל את עצמם מהציבור הכללי והחילוני, והנתק הוא הדדי, לחרדים אין ממש הרגש למה שקורא אצל החילוני ובוודאי שלחילוני אין, זה הדדי.

[זאב ערבות]

והנה איך זה נראה אצל מי שכן רואה:
דיירי [וכל ילדי] בנין בבני ברק -

לא רואים דבר רק שומעים, ולעומת זאת מראים סרטון איך חייל רוצה לרקוד עם כמה חרדים והם הודפים אותו...

[הרואה]

לענ"ד זה לא רק 'רחוק מהעין רחוק מהלב' כמו שאמרו פה, אלא גם קצת 'בשיטה', נערוון של חשש כוחי ועוצם ידי (מעניין למה אין נערוון של לא תירא מהם), וכמובן יסוד ההשקפה שזה ההתבדלות שהמיימינים בה מטיפים על האיסור להרגיש קשר כלשהו לחיילים.

[אליסף]

גרונם, או בן פקועה, או כל אחד משלל ניקיך,
מציע שתפתח 'פורום אוצר החכמה גירסת טוויטר'

מסתבר שאתה מנהל את הטוויטר הזה מצוין. אין לי אפוא סיבה מוצדקת להשיג את גבולך, או את גבולו של פרנקל תאומים, או כל אחד משלל ניקיך.

שומע ר' אליסף, הלץ המטריל סבור שאני ואתה חד ברנש נינהו, אני רואה זאת כמחמאה עבורי, רק מקווה שאתה לא נעלבת..

הוא לא רציני..
דווקא יש לי כבוד לגרונם וכו', מוותיקי וחריפי הפורום, ואם אני לא טועה, איש ספר וחוקר מוערך

[צופה_ומביט]

והנה איך זה נראה אצל מי שכן רואה:
דיירי [וכל ילדי] בנין בבני ברק -

לא רואים דבר רק שומעים,

מחילה, לא שמתי לב שהעליתי כMP3. במקור זה סרטון לצפיה.
יש אפשרות להעלות כאן סרטון? באיזה פורמט?

[צופה_ומביט]

הטענה שממשיכים לקיים שמחות וללהג על דברים של מה בכך וחיים את החיים לא כ"כ הבנתי. רק בציבור שלנו זה ככה? או שאצלנו באחוזים זה יותר? או שהכוונה שמאיתנו נדרש יותר?

נזדמן לי הבוקר להיות בעיר חילונית [ואפילו לא "מדינת תל אביב"]. בתי הקפה והמסעדות מלאים, חנויות גדושות, אנשים יושבים ומשחקים שש בש ומדברים ומלהגים על כוס קפה וחיים את החיים.
וזה אפילו בציבור שכן רואה, ומעורה, ומעודכן כל העת, ומאזין וצופה, ובשר מבשר המדינה וכו'.

מה פשר דבריי אלה, ולמאי נפק"מ? -
יש לי הרגשה שדנים כאן את הציבור שלנו בחומרה רבה מאד,
בו בזמן שלצד זה גופא מציגים את המציאות הפשוטה והידועה שגורמת באופן טבעי למה שגורמת במידה שגורמת,
וכוללת בתוכה כמה גורמים אמיתיים [שהם עצמם בדר"כ מוצדקים], רובם ככולם כבר דוברו באשכול אבל רוכזו כעת לפינה אחת.

אני טרם הצלחתי להבין כיצד מתקיימים שני אלה זה לצד זה. הכרת המציאות והגורמים הטבעיים ובדר"כ המוצדקים - לצד שיפוט מחמיר כ"כ.

[איש_ספר]

הטענה שממשיכים לקיים שמחות וללהג על דברים של מה בכך וחיים את החיים לא כ"כ הבנתי. רק בציבור שלנו זה ככה? או שאצלנו באחוזים זה יותר? או שהכוונה שמאיתנו נדרש יותר?

נזדמן לי הבוקר להיות בעיר חילונית [ואפילו לא "מדינת תל אביב"]. בתי הקפה והמסעדות מלאים, חנויות גדושות, אנשים יושבים ומשחקים שש בש ומדברים ומלהגים על כוס קפה וחיים את החיים.
וזה אפילו בציבור שכן רואה, ומעורה, ומעודכן כל העת, ומאזין וצופה, ובשר מבשר המדינה וכו'.

מה פשר דבריי אלה, ולמאי נפק"מ? -
יש לי הרגשה שדנים כאן את הציבור שלנו בחומרה רבה מאד,
בו בזמן שלצד זה גופא מציגים את המציאות הפשוטה והידועה שגורמת באופן טבעי למה שגורמת במידה שגורמת,
וכוללת בתוכה כמה גורמים אמיתיים [שהם עצמם בדר"כ מוצדקים], רובם ככולם כבר דוברו באשכול אבל רוכזו כעת לפינה אחת.

אני טרם הצלחתי להבין כיצד מתקיימים שני אלה זה לצד זה. הכרת המציאות והגורמים הטבעיים ובדר"כ המוצדקים - לצד שיפוט מחמיר כ"כ.

מסכים איתך גם עם זה. בתחילת המלחמה הזדמנתי למרכז ירושלים (איזור בן יהודה/הלל/ וכו') בתחילה הרגשתי כמו חרדי ביום הזכרון בהר הרצל... עד שראיתי את בתי הקפה ששולחנותיהם הפזורים ברחוב, מלאים בצעירים וצעירות עד אפס מקום...

[עקביה]

אני מעלה את המצו"ב כדי להראות שיש מי שעוסק בנושא הזה ברצינות.
אין לי שום כוונת פרסומת.

[פרנקל תאומים]

גרונם, או בן פקועה, או כל אחד משלל ניקיך,
מציע שתפתח 'פורום אוצר החכמה גירסת טוויטר'

מסתבר שאתה מנהל את הטוויטר הזה מצוין. אין לי אפוא סיבה מוצדקת להשיג את גבולך, או את גבולו של פרנקל תאומים, או כל אחד משלל ניקיך.

שומע ר' אליסף, הלץ המטריל סבור שאני ואתה חד ברנש נינהו, אני רואה זאת כמחמאה עבורי, רק מקווה שאתה לא נעלבת..

הוא לא רציני..
דווקא יש לי כבוד לגרונם וכו', מוותיקי וחריפי הפורום, ואם אני לא טועה, איש ספר וחוקר מוערך

נו נו, לפום חורפא שבשתא.
(ולגבי כבוד, יש כלל שטבעו חז"ל: איזהו מכובד? המכבד את הבריות. וד"ב).

[זאב ערבות]

והנה תגובת ר' לייבל לאשכול...

[עקביה]

האם הרב לייבל מעודד תלמידי ישיבה להתגייס לצבא?

[אליסף]

הבנאדם מחפש צומי
(דרך אגב השם 'ישיבת תורה ודעת' תפוס כבר..)

[בן אליהו]

הבנאדם מחפש צומי
(דרך אגב השם 'ישיבת תורה ודעת' תפוס כבר..)

ותשובה עניינית לדבריו תוכל לתת?

[בן אליהו]

איזו פארסה: על החשיבה הילדותית הדמיונות הכוזבים והשקרים בשם התורה שכתב הרב של מודיעין עילית שום תגובה. דממת אלחוט.

על הדברים של הרב לייבל שרמת הכתיבה והטיעון שלו פי כמה יותר רציניים, לא שזה קשה במיוחד, מתחילה מתקפה צינית.

בעצם ברור למה. דבריו של הראשון מאפשרים להמשיך לישון. דבריו של השני מחייבים חשיבה והתמודדות. אבל אין לנו כח לזה אז מה נעשה? פשוט מאוד, העצה של המסילת ישרים בפרק על מפסידי הזהירות היא קלה וזמינה ונוחה לשימוש: לצון. באמת אחלה עצה. מזל שיש רמחל בעולם.

[בן אליהו]

רק מתי יקום הבן אדם שידפוק על השולחן ויסביר למי שצריך שהשש בש שמשחקים פה זה לא סתם בשביל להעביר את הזמן ובשביל התענוג, מדובר בשש בש על חיי אדם ועל דם של אנשים.

[עקביה]

איזו פארסה: על החשיבה הילדותית הדמיונות הכוזבים והשקרים בשם התורה שכתב הרב של מודיעין עילית שום תגובה. דממת אלחוט.

על הדברים של הרב לייבל שרמת הכתיבה והטיעון שלו פי כמה יותר רציניים, לא שזה קשה במיוחד, מתחילה מתקפה צינית.

בעצם ברור למה. דבריו של הראשון מאפשרים להמשיך לישון. דבריו של השני מחייבים חשיבה והתמודדות. אבל אין לנו כח לזה אז מה נעשה? פשוט מאוד, העצה של המסילת ישרים בפרק על מפסידי הזהירות היא קלה וזמינה ונוחה לשימוש: לצון. באמת אחלה עצה. מזל שיש רמחל בעולם.

אני לא חושב שזו הסיבה.
משל למה הדבר דומה, יש לא מעט אנשים שחוזרים בתשובה מרוב שהם טיפשים. הם משתכנעים לכך ע"י מחב"תים טיפשים.
האם נתקוף את חזרתם בתשובה, או את המחב"תים שמשכנעים אותם? ברור שלא (כלומר בדיונים כאן בפורום אולי נתקוף את הטיעונים שלהם, אבל לא מעבר לזה), כי עצם הדבר שיהודי שומר שבת, כשרות ושאר מצוות הוא מבורך.

כן הדבר הזה. המסגרת הנתונה משכבר הימים היא שתלמידי ישיבות ואברכי הכוללים אינם מתגייסים לצבא. כאשר מגיע רב פלוני ואומר שטויות בתוך אותה מסגרת, כאלה התומכות בה, אין סיבה לתקוף אותו רק מפני שהוא אומר שטויות. אבל כאשר מגיע מישהו ואומר דברים הקוראים לצאת מהמסגרת, אע"פ שהוא אומר דברי טעם, מובן מאליו שיתקפו אותו.

[יבנה]

שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תשנב
שאלת ממני אודיעך דעתי על מחלוקת אשר נפל בירושלם בין הבעלי בתים ובין החכמים על ענין פריעת שומרי השכונה.
תשובה כבר ידעת דאמרינן בבבא בתרא אמר רב יהודה הכל לאגלי גפא ואפי' מיתמי אבל רבנן לא צריכי נטירותא וזה מוסכם לא נפל בו מחלוקת אבל במס המוטל אקרקפתא דגברא הוא דאיכא פלוגתא אם חייבים הצבור לפרוע בעדם או לא וכבר נהגו לשמוע למיקול ופורעין הכל. אבל בנ"ד אפי' האומרים שאין החכמים חייבין לפרוע כסף גלגלתא מודים הם דחייבים החכמים לפרוע בשמירות דבשלמא היכא שהמלך או שר העיר מצוה להניח שומרים בכל שכונה ושכונה או שיצאו הם בעצמם לשמור כל אחד ואחד לילו בכי האי גוונא החכמים פטורים דלא בעו נטירותא ופורעין הבעלי בתים עליהם ואם צריכין לשמור בעצמם יצאו הם ולא החכמים דרבנן לאו בני מיפק באכלוסא נינהו א"נ שאין המלך מצוה ולא כופה אותם ובני העיר צריכים (לשמור) [לשכור] שומרים החכמים פטורים כדכתיבנא. אבל בנ"ד הבעלי בתים אומרים אין אנחנו צריכין שומרים כי עניים אנחנו והחכמים צועקים לאמר תעמידו שומרים והם בעצמם מודים דבעו נטירותא היש מן הדין או כן הסברא שיכופו את הבעלי בתים להעמיד שומרים ולא יסייעו עמהם ולכוף אותם על כיוצא בזה לא אמרה אדם מעולם ואי אמרה לא צייתינן ליה כי לקת /לקתה/ מדת הדין אבל יכולין לכוף אותם שיעמידו שומרים אם דבר צריך הוא ויסייעו כולם כדתנן כופין בני העיר זה את זה וכו' ואף על פי שידעתי שיש חכמים שהם חלוקים על זה לעצמם הם דורשין ואין שומעים להם ומ"מ אל תטעה בדברי שלא אמרתי אלא בזמן שהבעלי בתים טוענין אין אנו צריכין שמירה אם לא יסייעו כולם והחכמים אומרים עכ"פ תעמידו שומרים בכה"ג אני אומר כופין אלו את אלו ואף על פי שיש טעם אחר כי מסופק אני אם יש עתה מאן דלא בעי נטירותא איני נכנס בחקירה זו עתה כי דברי יעציבו את קצת חכמים ולכן השתיקה טובה מהדבור ומכל מקום מה שכתבתי נראה לי ברור בלי חולק ומכל מקום אם הדבר ברור שגם הבעלי בתים צריכין שמירה ואין טוענים כך אלא כדי שיסייעו החכמים עמהם בזה הדבר ברור שאם החכמים טוענים לא בעיא נטירותא א"נ דשתקו אינם חייבים לסייע אותם אבל אם הם מודים דבעו נטירותא וצועקים לאמר תעמידו שומרים הדבר ברור אצלי דחייבים לסייע עמהם דהודאת בעל דין כמאה עדים והא אמרו דבעי נטירותא וכ"ש במה שאני רואה בירושלם שנתרבה עין הגנבים בשביל החכמים שאין לבושם כלבוש הבעלי בתים ונראין מכובדים יותר מהם וכ"ש שיש בדבר ספק נפשות כאשר הוא מפורסם ואין ראוי שיהיה בדבר התרשלות והנראה לעניות דעתי כתבתי וכתב הרשב"א בתשובה על אחד שהיה פטור ממסים וארנונות דחייב לפרוע בפסי העיר משום דבעי נטירותא אף הכא נמי ת"ח אף על גב דפטורי ממסים וארנונית /וארנונות/ אי בעו נטירותא יהבי בפסי העיר.

הערות הגרי"ש אלישיב מסכת בבא מציעא דף קח עמוד א
רבנן לא צריכי נטירותא. בזה נפסק שמי שתורתו אומנותו נחשב גם היום רבנן ופטור משמירה. והנה בישובי הספר שקיימת בהם תורנות של שמירת התושבים, היה נ"ל שאינם פטורים, דמש"כ הכא בגמ' אינו אלא בדבר שאינו פקו"נ, שרבנן טוענים שא"צ חומה, אך בישובי הספר שרוצים שישמרו מרוצחים, בזה אין יכולים לטעון שאחרים ישמרו ולא הם. וכן מצאתי בשו"ת רדב"ז ת' תשנ"ב שכן כתב.

[פרנקל תאומים]

הבנאדם מחפש צומי
(דרך אגב השם 'ישיבת תורה ודעת' תפוס כבר..)

ותשובה עניינית לדבריו תוכל לתת?

האיש הזה פשוט חצוף. הרמיזות בתוך דבריו עבות כקורת בית הבד. אסור לענות לו ואסור להתייחס אליו (ואולי גם לא לך/אליך). כ"ש דפקר טפי.
הקנאה והכבוד כנראה עלו לו לראש.

[בן אליהו]

האיש הזה פשוט חצוף. הרמיזות בתוך דבריו עבות כקורת בית הבד. אסור לענות לו ואסור להתייחס אליו (ואולי גם לא לך/אליך). כ"ש דפקר טפי.
הקנאה והכבוד כנראה עלו לו לראש.

הרב פרנקל תאומים, תניח לרב לייבל. צא מנקודת הנחה שהוא מושתל של דעאש. אבל יש דברים שכתובים על חתיכת נייר שנושא את שמו. הדברים האלו נכונים או לא נכונים? אם לא, מדוע לא?

[ישעיהו לוריא]

הרב פרנקל תאומים, תניח לרב לייבל. צא מנקודת הנחה שהוא מושתל של דעאש. אבל יש דברים שכתובים על חתיכת נייר שנושא את שמו. הדברים האלו נכונים או לא נכונים? אם לא, מדוע לא?

נתחיל מהדמוגגיה בסוף.

אלו שצריכים לקחת אחריות אישית על כך שהתורה לא הגינה ולא הצילה.

אלמלא שכל המכתב הזה נראה כניסיון להיות 'אמיץ' ונאור, אילו חשבתי שאכן מתכוין ברצינות,
הייתי משיבו בפשטות שהשאלה ממש לא לעניין וההשוואה לצבא הלוחם, שהרמטכ''ל וראש אמ''ן צריכים להסתתר מבושה ולהתפטר,
מגוחכת, ילדותית שלא לומר, תינוקית.
בצבא הלוחם, הרמטכ''ל אחראי מלמעלה, על המודיעין, על הלוחמים, על החיילים הקטנים שסרחו אם לאו.מעליו, ראה''מ ושהב''ט.
בצבא לומדי התורה, רבי דויב, שאליו הוא כנראה פונה בחציפות לקחת אחריות, אינו 'אחראי על' על התורה ולומדיה,
זה לא כמו צבא.
ישיבת תפרח אינה מגינה על נתיבות והסביבה ומדרשיית קרית שמונה על רמת הגולן.
הדברים פשוטים. ההשוואה מגוחכת וההתרסה מקטינה את כותבה עוד יותר.

מלבד זאת, ראשי עולם התורה משולים לאותו אלוף בודד שצעק שיש *להגדיל* את הצבא הסדיר, והם צעקו אל נא תייבשו את הישיבות והניחו לנו לקיים תפילות בהפרדה, פלאפונים ללא אינטרנט, אירועים עם מחיצה, וקיום עולם תורני ותפילתי ללא הפרעה.
הם הזהירו מפני הכתוב שרבי דויב לא רוצה לחזור עליו, מרוב אהבת ישראל שבו. ולא תקיא.

יתר על כן בדרך שלישית, הם אכן מסיקים מסקנות אישיות ומעוררים עוד יותר ועוד יותר להילחם בכל העצמה להגנת עמ''י, באמצעות חרבנו וקשתנו המה התפילות, התהילים ומסכת בבא בתרא.

אגב. היה מי שאמר בהלצה, על הטענה המטופשת הזאת, כי אכן רק גדול אחד לקח אחריות והתפטר, הלא הוא הרמטכ''ל מהבדיחה המפורסמת, הגרב''מ אזרחי זצ''ל. בדיחה עצובה על חסרונו, ועם זאת, כמו כל האמרות עליו וממנו, מרחיבה לב ומעלה קורת רוח.

לכן, מכתב זה של הרב לעבל, קרוב משפחתי, לא ראוי לתגובה וחבל שהוא גלש למחוזות כאלו.
מרן הגאון הגדול רבי מנחם מנדל שפרן שליט''א, חוה התקפות והצקות חצופות מבחורי ישיבה מסויימת, שהרשת המרכזית של אותה ישיבה, ספגה ממנו הפסד בדין תורה, לטענתם.
הדברים מקוממים וזועקים עד שמי שמים.
לאחד מבני משפחתו, שניסה לארגן מחאה של גדולי ישראל על החוצפה והיותם מלעיבים במלאכי אלוקים, התברר שאין סיכוי, בגלל טעמים של עסקנים ופוליטיקאים מכמה אנפין.
רק הרב לעבל הנ''ל, יצא חוצץ בקול גדול על החילול ה' והקטרוג הנורא אותו גורמים הבחורים.
מתברר כעת, שגם מכתב זה, היה ניסיון להראות שהוא אמיץ, איש במקום שאין אנשים וכו',
ואילו היה מאמר מערכת ביתד ובהמודיע נגד ביזיון ת''ח, כדבעי,
כנראה לא היינו 'זוכים' למכתבו האמיץ.
חבל גם על זה.

[בן אליהו]

למה שכתב בסוף, הבעת דעה אישית שלו, ללא כל עיגון במקורות, על אף שאני לחלוטין לא מבין כמוך את כוונתו, נניח שענית תשובה ניצחת ואף אחד לא צריך לקחת אחריות. בסדר.

ומה עם תשובה לשאר הדברים שלהם הביא ראיות מגמרות? יש פירכא לדברים? ועוד הפעם אני מדגיש: לענ"ד הקלושה, אכן צריך להתעלם מהאומר ולהתייחס לדברים לגופם. רק בוחן כליות ולב יודע כוונתו וליבו של אדם, אם לעקל ואם לעקלקלות. לנו זה ממש לא רלוונטי. כי אם הדברים צודקים, אז גם אם יצאו מפיו של דואג האדומי, נקבלם. ואם שגויים הם, אז גם אם ליבו של אומרם נקי כסיד ההיכל, וכגובה ארזים גבהה מעלתו בתורה, נדחה את דבריו.

[זאב ערבות]

כי אם הדברים צודקים, אז גם אם יצאו מפיו של דואג האדומי, נקבלם. ואם שגויים הם, אז גם אם ליבו של אומרם נקי כסיד ההיכל, וכגובה ארזים גבהה מעלתו בתורה, נדחה את דבריו.

אתה בטוח בדבריך אלו? יש ראיות לכאן ולכאן שלא כדבריך.

[איש_ספר]

כנראה פספסתי משהו, עם מי מתכתב ר"ד לייבל?

הרב בן אליהו מבקש התייחסות עניינית, אבל אין כאן כלום.

החלק הראשון של המכתב מיועד למי שהעמיד את אי השירות על טענת 'תורה מגנא ומצלא', וטענות המשיג (מצלא לעצמו, אינו פוטר מהשתדלות ונשיאה בעול). רק שלע"ע לא ידעתי מי הוא. (כלומר מבין גדולינו, ולא דרשנים לבלבלרים וסנגורים או מי שעיטר איזה מכתב במליצה כזו או אחרת).

טענה שניה, אם תלמידי הישיבה תורמים תרומה רוחנית להצלחת ישראל שיקחו אחריות גם על הכשלונות. בזה הוא צודק לגמרי, אבל איזו אחריות הוא מצפה שיקחו? שיעזבו את בתי המדרש וידבקו במוסר הנביאים של עמוס, כמו שהיה אומר פרס..?! יצא לי לשמוע שיחות מוסר בכמה ישיבות, כולם קוראים לחיזוק בהתמדה, שישי שבת, קדושה, בן אדם לחבירו, וכל הערכים המקודשים לנו. כמובן לא מעט חוזרים על אמרת הגרי"ז 'בשלי הסער הגדול' ואחרים מתקוממים ומרגישים שלא יתכן שאחריותם גדולה מאחריותם של רשעים וכו', אלו ואלו מודים שמצבינו הגשמי הוא לפי מצבינו הרוחני.

בקיצור, אולי ר' דוד לייבל מלא ביקורת על הישיבות, אבל סגנון הטיעונים ובעיקר ההתחכמויות שלו, הוא של בחור ישיבה שמסרב להתבגר...

[דרומי]

הרב בן אליהו היקר, עצה קטנה:

גם אם אתה צודק בוודאות, כשאתה בא לשכנע - תתאמץ למצוא דרך יצירתית ומתוחכמת לעשות זאת, ואל תעשה זאת בדרך של 'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני'... כי זה לא ילך.

[זאב ערבות]

אולי הוא ממשיך בדרכו של ר' דוד קאסעל בקונטרס שצירף לספרו דרכי דוד שכולו מלא טענות...

[איש_ספר]

אולי הוא ממשיך בדרכו של ר' דוד קאסעל בקונטרס שצירף לספרו דרכי דוד שכולו מלא טענות...

כמש"כ בעבר, כשמסר את ספרו לאוצר, ביקש להוציא את הקונטרס...

[זאב ערבות]

אולי הוא ממשיך בדרכו של ר' דוד קאסעל בקונטרס שצירף לספרו דרכי דוד שכולו מלא טענות...

כמש"כ בעבר, כשמסר את ספרו לאוצר, ביקש להוציא את הקונטרס...

וכשהעליתי לאשכול הקבצים קבלתי אזהרה חריפה מאיזה ניק עלום להסירו.

[אור עולם]

כנראה פספסתי משהו, עם מי מתכתב ר"ד לייבל?

הרב בן אליהו מבקש התייחסות עניינית, אבל אין כאן כלום.

החלק הראשון של המכתב מיועד למי שהעמיד את אי השירות על טענת 'תורה מגנא ומצלא', וטענות המשיג (מצלא לעצמו, אינו פוטר מהשתדלות ונשיאה בעול). רק שלע"ע לא ידעתי מי הוא. (כלומר מבין גדולינו, ולא דרשנים לבלבלרים וסנגורים או מי שעיטר איזה מכתב במליצה כזו או אחרת).

טענה שניה, אם תלמידי הישיבה תורמים תרומה רוחנית להצלחת ישראל שיקחו אחריות גם על הכשלונות. בזה הוא צודק לגמרי, אבל איזו אחריות הוא מצפה שיקחו? שיעזבו את בתי המדרש וידבקו במוסר הנביאים של עמוס, כמו שהיה אומר פרס..?! יצא לי לשמוע שיחות מוסר בכמה ישיבות, כולם קוראים לחיזוק בהתמדה, שישי שבת, קדושה, בן אדם לחבירו, וכל הערכים המקודשים לנו. כמובן לא מעט חוזרים על אמרת הגרי"ז 'בשלי הסער הגדול' ואחרים מתקוממים ומרגישים שלא יתכן שאחריותם גדולה מאחריותם של רשעים וכו', אלו ואלו מודים שמצבינו הגשמי הוא לפי מצבינו הרוחני.

בקיצור, אולי ר' דוד לייבל מלא ביקורת על הישיבות, אבל סגנון הטיעונים ובעיקר ההתחכמויות שלו, הוא של בחור ישיבה שמסרב להתבגר...

לא יודע מה אמר פרס,
אבל לא הגיוני שמה שהקב"ה רצה להגיד בקורונה זה שנמשיך לעשות מה שעשינו לפניה, וכן באסון מירון, וכן כעת, וכן באסון הבא רח"ל היל"ת.
אולי יש דברים שהציבור ככלל צריך לחשוב מה עושים להיות אחרת ממה שעשינו עד עכשיו?
אולי ביחס לקירוב רחוקים, אולי לקירוב קרובים, אולי בצניעות אמיתית (ה'מידה', לא התקנון)?
אולי לא עוד חזרה על מה שכבר דיברנו עד אין קץ? אולי לא להתחזק בלהיות אותו דבר? אולי לא להתחזק בלהטיף לאחרים?

בהיות ואותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה, כמה רעיונות מדברי נביאי האמת והצדק שבהם בחר הקב"ה:

א קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם. ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱ-לֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱ-לֹהִים יֶחְפָּצוּן. ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַי-הוָה. ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְ-הוָה יַאַסְפֶךָ. ט אָז תִּקְרָא וַי-הוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן. י וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. יא וְנָחֲךָ יְ-הוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְ-הוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. יד אָז תִּתְעַנַּג עַל יְ-הוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְ-הוָה דִּבֵּר.

ו בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהוָה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. ז הֲיִרְצֶה יְהוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. ח הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ.

וכו' וכו'.

[יהושפט]

לא נעים לכתוב
אבל כמדומה שר"ד לייבל פשוט פתח את העיתון ביום שלישי [הוא לא חשוד להיות מנוי חלילה], וראה כותרת גדולה עם הכינוי "מרן הגרד"ל", ופשוט פתח את הר"ת לא נכון, ודי בהערה זו.

והעיקר שהאשכול חזר לנושא כותרתו המקורית...

[עקביה]

בהיות ואותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה, כמה רעיונות מדברי נביאי האמת והצדק שבהם בחר הקב"ה:

א קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ

וכו' וכו'.

מדוע בחרת דווקא ברעיונות הללו?
היה לך להעתיק כאן את כל ספרי ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.

[עקביה]

אתרום אף אני לחזרת האשכול לנושאו המקורי.
קיבלתי היום את הקישור הזה: https://www.bhol.co.il//news/1632266?ut ... ter_ticker

זו הכותרת:
מנהיג עולם הישיבות ראש הישיבה הגרמ"ה הירש על העמלים לפרנסתם: "להתייחס אליהם וכן הם צריכים להתייחס בעצמם, לא בתור בעלי בתים. אלא שאדם יחשוב אני בן תורה לגמרי. במהלך משאו קרא להקים כוללים לעמלים לפרנסתם. "לא כולל בעלי בתים, כולל לבני תורה שעובדים". צפו בתיעוד וידאו

האם נראה כעת כוללים בסגנון הרב לייבל?...

[זאב ערבות]

והעיקר שהאשכול חזר לנושא כותרתו המקורית...

אולי פותח האשכול יכניס איפשהו לכותרת רב לייבל כך שניתן יהיה למצוא בנקל, מן הסתם לא תיאר שזה יגיע לאן שהגיע

[תא חזי]

"לא כולל בעלי בתים, כולל לבני תורה שעובדים".

האם נראה כעת כוללים בסגנון הרב לייבל?...

אם הרבה רבנים חשובים בציבור היו מדברים כך (או מעיקרא מתעלמים, כמשנת חסידים, ולא עושים מהקיטוב בין האברך לעובד עסק כל כך, והיו מוצאים דרכים אחרות לקיים "ויגבה לבו") - לא היינו יורדים לדיוטא שבה אנו עומדים.
אבל מה לעשות?
לגבי כוללים - בל נשלה את עצמנו.
(לגבי גופם של דברים - אפשר וזו קצת הוצאה מהקשר, ואולי החגיגה מוקדמת מדאי)

[תא חזי]

יש לי הרגשה שדנים כאן את הציבור שלנו בחומרה רבה מאד,
בו בזמן שלצד זה גופא מציגים את המציאות הפשוטה והידועה שגורמת באופן טבעי למה שגורמת במידה שגורמת,
וכוללת בתוכה כמה גורמים אמיתיים [שהם עצמם בדר"כ מוצדקים], רובם ככולם כבר דוברו באשכול אבל רוכזו כעת לפינה אחת.

אמת ויציב ונכון, אבל מאידך ישנם קוריוזים (שאגב, גם להם יש מקבילות מחרידות אצל החילונים) שמעוררים שאט נפש.
כמו דרשנים ותלשנים מטעם עצמם, שמדברים דברי שטנה ודילטוריא של ממש, שלא היו מבזים את שטנו של איוב, ובלעם, והמן הרשע, ושמשי ספרא, והכל בשם ה"התבדלות" (למי ששכח - מוכ"ז דוגל בקנאות כשיטת מהר"י ט"ב, ויעידו דבריי באשכולות אחרים, ואעפ"כ לאן הגענו?!?).
כך יושבי הקרנות דתל-אביב ורח' יפו בירושלים, עושים זאת מתוך הדוניזם ודקדנס אופייני לכל חברה מערבית, אני ואפסי עוד.
המתבדלים למיניהם ושאר המשקרים לעצמם ולסובבים - עושים זאת כביכול בשם האידאולוגיה.
אין מגמתי "לרצות" את החילוני, הוא לעולם לא ידע שובע מנכונות כוונותי והשקפותיי (וכ"ש וק"ו מפלגותיו ועסקניו ויחצני"ו ושאר תככנים וסכסכנים), וכמשל השותה מים מלוחים וכו' (וכך דומים עלי כל החרדים החדשים למיניהם, ו"מתגייסי שלב ב'" למיניהם (אגב, מתי היה שלב א', ומתי שלב ג' הבעל"ט?), אבל ישנה דרך האמצע, ולענ"ד תמצאנה אצל הרוב הדומם, ולמרבה הצער - אנחנו נמצאים בפוקוס, כי סיבות, אבל אלה שמושכים אותו אחריהם עושים את זה בצורה שמזיקה מאוד לכלל הציבור החרדי (ולמה ולאיזה צורך? איש איש וסיבותיו, ולאלוקים פתרונים)

[פרנקל תאומים]

הבנאדם מחפש צומי
(דרך אגב השם 'ישיבת תורה ודעת' תפוס כבר..)

ותשובה עניינית לדבריו תוכל לתת?

האיש הזה פשוט חצוף. הרמיזות בתוך דבריו עבות כקורת בית הבד. אסור לענות לו ואסור להתייחס אליו (ואולי גם לא לך/אליך). כ"ש דפקר טפי.
הקנאה והכבוד כנראה עלו לו לראש.

הרב פרנקל תאומים, תניח לרב לייבל. צא מנקודת הנחה שהוא מושתל של דעאש. אבל יש דברים שכתובים על חתיכת נייר שנושא את שמו. הדברים האלו נכונים או לא נכונים? אם לא, מדוע לא?

איך כתבו כאן? "העצה של המסילת ישרים בפרק על מפסידי הזהירות היא קלה וזמינה ונוחה לשימוש: לצון. באמת אחלה עצה. מזל שיש רמחל בעולם" עכ"ל.


נ"ב:
אם להשתמש בעולם הדימויים שלך (הרגיש להפליא לימים אלו, יש לציין), אז יש להעיר שבימים אלו מקובל לומר שאם החמאס משחרר סרטון של לוחמה פסיכולוגית, אסור להתייחס אליו בשופו"א. אסור בכלל להעלות את הסרטון. שיתכתבו עם עצמם, לא איתנו.

נ"ב 2:
וכי אנחנו עורכי הדין של הגראי"ה קוק זצ"ל? שלייבל יתעמת איתו ישירות, לשם מה צריך את התיווך שלנו.

נ"ב 3:
כמה טפשות ואוויליות, חוסר ענייניות וחוסר יר"ש יש בטענה הדמגוגית שבחורי הישיבות צריכים ללכת ללוויות ולביקורי חולים של נפגעי המלחמה. משל רק הם חסרים שם. משל אין זו מצוה שיכולה להיעשות (וגם נעשית) ע"י אחרים, משל מצוה זו עדיפה מעסק התורה (משל לא ברור לכולנו מה המטרה האמיתית של המצוה הזאת..). מאי אהנו לן רבנן בהתגלמותו המגושמת.

[זאב ערבות]

בסדר, לא ללכת ללויות, לא לבקר חולים, לא להתגייס, לא לומר ברכה לשלום המדינה והחיילים (זה בא על חשבון הדרשה של הרב והלימוד אחר התפילה) וכו', אז מה כן ניתן לעשות להראות שמשתתפים בצער הציבור? אולי לוותר קצת מהקצבאות לטובת המשפחות השקולות? ואיני כותב זאת בסרקסטיות!
ומדברי תא חזי נראה שביננו לחילוניים ממש מפרידה תהום עמוקה כמו הגרנד קניון באריזונה ושמדובר בשני עמים שונים שלעולם לא תהיה שפה משותפת ביניהם, אז מדוע שהחילוני ירצה להגן עלינו או שתהיה לו איזה סימפטיה כלפינו.

[אור עולם]

בהיות ואותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה, כמה רעיונות מדברי נביאי האמת והצדק שבהם בחר הקב"ה:

א קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ

וכו' וכו'.

מדוע בחרת דווקא ברעיונות הללו?
היה לך להעתיק כאן את כל ספרי ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.

הרעיון חוזר על עצמו בכל הספרים הנ"ל שוב ושוב ושוב.