רציני כתב:יש ב' עניינים.
א. דבר שתלוי בלימוד הרפואה.
ב. דבר שתלוי בשיקול הדעת.
לדוגמא: עצירת מעיים, לא יודעים אם זה משום חור במעיים ל"ע שאז צריך ניתוח דחוף [ואת זה יעשה רופא שיודע איך עושים ניתוח] או משהו אחר שזה עובר. יש כללים מתי לעשות את הניתוח [שלא כולם הם כללים לפי חכמת הרפואה אלא לפעמים יש שיקולים אחרים לכללים]. אבל בהרבה מקרים יש שאלה האם המקרה הזה הוא יוצא מן הכלל וכאן נכנס השיקול הדעת. כמו שאמר לי פעם רופא לפני ההחלטה אין כללים אחרי שעבר אני יכול לספר מה קרה ולנסות להוציא מזה כללים.
[כמדומה רופא חשוב בדרך כלל לא הולך עם ה'כללים' לכן מציל מה שאחרים לא מצילים].
כמעט בכל 'מקרה' יש את הב' עניינים.
לימוד כלשהו (כולל לימוד התורה) ושיקול הדעת הולכים זה עם זה, לא רק ברפואה אלא כמעט בכל תחום, באה שאלה לפוסק והרבה פעמים אין תשובה חדה וחלקה אלא צריך שיקול הדעת.
כיוון שהבאת בתור דוגמא עצירת מעיים, אתיחס לדוגמא זו מכיוון שלפני 17שנה היה לי מקרה כזה. עצירת מעיים וחור במעיים הם שני דברים שונים, עצירה יכולה להגרם מסיבות שונות ואז המעיים מתנפחים ואם לא משחררים את הלחץ, אז הם מתפוצצים. השאלה שעל הרופא המאבחן לענות היא האם כאבי הבטן הם סתם מה שנקרא עצירות שזה דבר שכיח, או מה שנקרא Diverticulosis, במקרה שלי הרופא הכללי (ד"ר יזרעאל שהזכרתי אותו כמה פעמים) מיד אבחן שזה זה ללא שום מיכשור והבהיל אותי לבית החולים, בבית החולים היום לא סומכים על שיקול הדעת של אף רופא אלא מיד שולחים לסי. טי. ולמ.ר.י.! ולפי זה הולכים הלאה, אם זו הבעיה לא צריך לעשות שום ניתוח בשלב ראשוני אלא רק לתת לגוף נוזלים לשחרר את העצירה, אם לא מטפלים בזמן אז המעיים יכולים להתפוצץ וזו סכנת נפשות שלא תמיד ניתוח יכול לעזור.
בכל מצב רפואי קשה (כלומר פרט לדברים שגרתיים כגון כאב גרון) יש על הרופא להחליט לפי שיקולי דעת של ידע הרפואה והנסיון (ולעתים התיעצות עם רופאים אחרים), ותלוי עם הדבר דורש טיפול מידי או יכול להמתין לראות איך יתפתחו הענינים. בקיצור רופא היום לא פועל לפי השערות באויר בענינים הדורשים ניתוחים אלא מסתמך על הרבה מיכשור ולא קשור כלל לכללים אלא לנסיון (נכון שיש כללים ברפואה אך כל אדם הוא שונה ולא ניתן ללמוד מאחד לשני, אחד מנותח ומצליח והשני אותו ניתוח ממש ולא מצליח, איזה כללים יש כאן?). כאשר מדובר במחלות שלא קשורות לניתוח יש כל מיני בדיקות כגון בדיקות דם ושתן וגנטיות עוד שברוב המקרים יכולים להצביע על מקור הבעיה.
בקיצור רופא טוב צריך הרבה ידע רפואי, כללי ובתחום שלו הספציפי, וכן נסיון והיכולת לקשר בין הסימפטומים לאבחון המחלה ולתת את הטיפול המתאים. למשל הרבה רופאים נותנים אנטיביוטיקה ללא צורך, ויש הרבה אנשים שלוקחים אנטיביוטיקה ללא צורך בטענה שאם לא יועיל לא יזיק, וזו טענה שטותית מכיוון שהיום הרבה חיידקים נעשו עמידים ושום אנטיביוטיקה לא עוזרת להם והכל גלל שימוש יתר.
בכל מקרה אספר שבאותה מקרה שלי שמו אותי בחדר מיון מבודד ללא פיקוח והאינפוזיה יצאה מהיד... לחצתי על כפתור החירום ואף אחות לא באה, בשארית כוחותי גררתי את עצמי לדלת ועברה אחות במסדרון ושאלתי מדוע איש לא בא לטפל בי? וענתה: משום שהכפתור מקולקל! וזה באחד מבתי החולים הכי טובים בעולם שהרבה מאנ"ש ואדמורים הולכים שם לטיפולים. ואספר עוד על ילד שנפצע במוחו בצורה קשה ביותר בתאונה והגיע לאותו רופא מח מנתח שניתח אותי בזמנו (ד"ר מיכאל טוביאס), והוא מהטובים ביותר במקצוע ואמר להורים שהמצב אבוד... אלא מאי אמר אם אתם נותנים לי רשות לעשות ניתוח ללא לקיחת אחריות, אעשה כמיטב יכולתי... הניתוח עבר בהצלחה והיום הילד הוא ילד כשאר הילדים. בקיצור, לפי הכללים ושיקול הדעת לא היה מה לעשות, אך התפילות עזרו וקרא נס).