פורום אוצר החכמה

חד ברנש כתב:רק אני לא מבין מהו "ט"ק צמר גפן" שבציטוט הנ"ל?

דרומי כתב:והנה לנו ראיה נוספות שתופעת ה'זנבנות' חדרה גם אצל המכונים ליטאים.

בברכה המשולשת כתב:

חד ברנש כתב:רק אני לא מבין מהו "ט"ק צמר גפן" שבציטוט הנ"ל?

כותנה

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:והנה לנו ראיה נוספות שתופעת ה'זנבנות' חדרה גם אצל המכונים ליטאים.

פשיטא.

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:והנה לנו ראיה נוספות שתופעת ה'זנבנות' חדרה גם אצל המכונים ליטאים.

פשיטא.

וכבר הביאו לעיל שיסודה בגמרא: מהדר אסילקא וארוזא, מהדר אתרי וחד, וכו'.

בברכה המשולשת כתב:

חד ברנש כתב:רק אני לא מבין מהו "ט"ק צמר גפן" שבציטוט הנ"ל?

כותנה

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף צֶמֶר גֶּפֶן אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ.

מעיין כתב:דרך אגב כותנה העברית לקוח מקוטו"ן הערבית [עי' פיה"מ להרמב"ם כלאים פ"ז מ"ב, וברש"י שבת כ"א ע"א ואולי נקרא כן גם בלשון צרפת שהוא סתם לשון לע"ז שברש"י]

סגי נהור כתב:

מעיין כתב:דרך אגב כותנה העברית לקוח מקוטו"ן הערבית [עי' פיה"מ להרמב"ם כלאים פ"ז מ"ב, וברש"י שבת כ"א ע"א ואולי נקרא כן גם בלשון צרפת שהוא סתם לשון לע"ז שברש"י]

כן הוא באנגלית של ימינו: cotton, מצרפתית (היא הלעז שברש"י), ששאבה זאת מערבית.

איש_ספר כתב:ישנו בית כנסת אחד שהוא מקום של תורה להרבה לומדים צעירים הבאים מישיבה סמוכה, והגבאי מבקש ללוכדם לתפילות הקבועות שם וכדי שלא ישמטו בתואנה שהז'קט והמגבעת שלהם אינם שם, הוא הכין שם מלתחה של כובעים מעוכים וז'קטים דהויים ובלויים, והוא מחלקם לבחורים כדי שיצטרפו לתפילה, נמוך הקומה נוטל ז'קט הגדול ממנו עד שהוא נראה כבן ק"ק חתם סופר, והגבוה מקבל מעיל קצר הנראה עליו כווסט, וזה וזה חבושים במגבעות של ציידים.

איש_ספר כתב:עוד שתי שגינות.

בחור מבוגר שלא מתחתן, ולא משנה מה גילו, חמישים, שישים, יושב בבית הכנסת בלי טלית גדול. גם מפסיד קיום המצוה בשלימותה בשביל איזה רמז קל (כי יקח וגו' גדילים וגו'), ובעיקר יושב בוש ונכלם, ובין כל המתפללים העטופים ללבן בטליתות צחורות, בולטת דמותו קשורה ליעק"ב, עטוי בגד כהה, וכאילו לא די לו במצבו, הוא גם צריך לבייש עצמו בכל שבת ושבת. ואם לא ראיתי בעיני לא האמנתי, בבית כנסת אחד ביוה"כ ישב בחור מבוגר, בלי טלית וכמובן בלי קיטל, לחשבוני הוא נושק לשישים, בחור מופלג מאד מאד בתורה ובירא"ש, והגבאי השוטה נתן לו... גלילה ! מדהוא בחור...!

שגיון יותר מצוי, גם הוא מתחום הציצית, ותתנפלו עלי כאוות נפשכם. בני תורה, לובשים ט"ק עם שיעור גדול (מ"ב, לא לצרף הפתח, ויחידים אפילו שיעור גדול מזה, עד הברכים וכו'), חוטי ניפוץ לשמה. והט"ק עשויה מכותנה. מפסידים שיטות הראשונים, אשכנזים וספרדים ששאר מינים אינם מה"ת, ושיטת מהר"ם (שי"א שרמ"א ס"ט ס"ב חש לה ושהמג"א שם סק"ד קורא למתעלמים ממנה, 'המקילים') שצמר פוטר בשאר מינים רק עם פשתן, ומקיימים שיטה יחידית של ניפוץ לשמה ('ולא ראינו מי שחשש לכך', ל' הב"י). ומילא אם היה מדובר באלו הלובשים ט"ק זעירות שהציציות טופחות על בית החזה, אבל כאמור במה אנן קיימין בבני תורה שרודפים אחרי כל חומרא רחוקה, ורק בענין זה השתנתה ההנהגה. תאמרו, כן נהג גדול הדור פלוני, וגדול שלפניו וכו', ג"ז שגיון לעצמו, במקום לעיין בגוף הדברים, נתלים בסיפורים ונאחזים בחיקויים.

ברקים רב כתב:העטופים ללבן - הבנתי, אבל מה הרמז בקשורה ליעק"ב?
:)

כדכד כתב:איני חושב שראוי לכנות שגעון מנהג שנהגו בו קהילות שלמות במשך דורות רבים

לגבי לבייש בחור שאין לו טלית - שמעתי אומרים שזה יסוד הענין שלא תהיה לו טלית כדי שיתבייש ויזדרז לחזר אחר אבדתו

כדכד כתב:איני חושב שראוי לכנות שגעון מנהג שנהגו בו קהילות שלמות במשך דורות רבים

לגבי לבייש בחור שאין לו טלית - שמעתי אומרים שזה יסוד הענין שלא תהיה לו טלית כדי שיתבייש ויזדרז לחזר אחר אבדתו

עזריאל ברגר כתב:יש סוד גדול ונורא, שאין מגלין אותו אלא וכו':
בהרבה דברים לא קיבלו עם ישראל את פסקי המשנ"ב, בפרט לא כאשר הם באים לשנות מנהג שקיים דורות רבים.

מעיין כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש סוד גדול ונורא, שאין מגלין אותו אלא וכו':
בהרבה דברים לא קיבלו עם ישראל את פסקי המשנ"ב, בפרט לא כאשר הם באים לשנות מנהג שקיים דורות רבים.

אין זה סוד כלל, ורבינו המשנ"ב במעט דברים לא קיבל את פסקיו אפי' לעצמו, לדוגמא קידש על כוס קטן ולא הקפיד אשיעור הצל"ח, מחמת מנהג אבותיו, ובספרו כתב כפי שעלה לו מצד נקודת ההלכה לנהוג, ומ"מ לענין המנהג יש שאר שיקולים הבאים בחשבון.

חפץ חיים כוס.png

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

כדכד כתב:איני חושב שראוי לכנות שגעון מנהג שנהגו בו קהילות שלמות במשך דורות רבים

לגבי לבייש בחור שאין לו טלית - שמעתי אומרים שזה יסוד הענין שלא תהיה לו טלית כדי שיתבייש ויזדרז לחזר אחר אבדתו

ומחה במנהגם רבינו הח"ח במשנ"ב.

מעיין כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש סוד גדול ונורא, שאין מגלין אותו אלא וכו':
בהרבה דברים לא קיבלו עם ישראל את פסקי המשנ"ב, בפרט לא כאשר הם באים לשנות מנהג שקיים דורות רבים.

אין זה סוד כלל,

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

כדכד כתב:איני חושב שראוי לכנות שגעון מנהג שנהגו בו קהילות שלמות במשך דורות רבים

לגבי לבייש בחור שאין לו טלית - שמעתי אומרים שזה יסוד הענין שלא תהיה לו טלית כדי שיתבייש ויזדרז לחזר אחר אבדתו

ומחה במנהגם רבינו הח"ח במשנ"ב.

כדכד כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

כדכד כתב:איני חושב שראוי לכנות שגעון מנהג שנהגו בו קהילות שלמות במשך דורות רבים

לגבי לבייש בחור שאין לו טלית - שמעתי אומרים שזה יסוד הענין שלא תהיה לו טלית כדי שיתבייש ויזדרז לחזר אחר אבדתו

ומחה במנהגם רבינו הח"ח במשנ"ב.

לא נכון
החפץ חיים תמה על המנהג ולא מחה בו וודאי שלא כינה אותו שיגעון

מעיין כתב:

כדכד כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

כדכד כתב:איני חושב שראוי לכנות שגעון מנהג שנהגו בו קהילות שלמות במשך דורות רבים


ומ"מ לענין האשכול אפשר דבאופן יוצא מן הכלל במקום שא"א לו להנשא מאיזה סיבה [ולא בכל אופן שייך לומר יזדרז אחר אבידתו] והוא מבוגר מאוד ויחיד בסביבתו, אפשר שגם הנוהגים כן יודו שיכול להתעטף בטלית ואין זה נקרא משנה מן המנהג, ויש לכללו בדברי הש"ך ריש סי' ק"צ דבדבר שאין מצוי לא שייך מנהג, הגם שאין דומה כמובן.
וזה לכאורה הרגשת איש ספר, דלנקוט במנהג באבססיה גם במקום שגובל בבושה מרובה זה בא מצד השגעון שבסביבה.
מ"מ צ"ע מצד המציאות, דאם מצד הבושה, זה עצמו שביום מן הימים יחליט שהיום אשנה מנהגי ואתעטף בטלית, זה עצמו הוי בושה, אם לא שילך במקום שאין מכירין אותו ויתעטף לבנים.

איש_ספר כתב:על איזה משנה ברורה מדברים כאן?

את חטאי אני מזכיר היום, בבחרותי חשקה נפשי להתפלל ביוה"כ בברויד'ס. התפללתי שם שנתיים ימים. איש לא הכירני, וכמנהג בתי כנסיות ישנים שבירושלים, שאין מוכרין מקומות גם לא בימים נוראים, א"צ להכין מקום מראש. התפללתי שם לבוש קיטל ומעוטף בטלית, תחושה אחרת לגמרי מאשר לעמוד חשוף ובולט בין שאר המתפללים המבוגרים...

מעיין כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש סוד גדול ונורא, שאין מגלין אותו אלא וכו':
בהרבה דברים לא קיבלו עם ישראל את פסקי המשנ"ב, בפרט לא כאשר הם באים לשנות מנהג שקיים דורות רבים.

אין זה סוד כלל, ורבינו המשנ"ב במעט דברים לא קיבל את פסקיו אפי' לעצמו, לדוגמא קידש על כוס קטן ולא הקפיד אשיעור הצל"ח, מחמת מנהג אבותיו, ובספרו כתב כפי שעלה לו מצד נקודת ההלכה לנהוג, ומ"מ לענין המנהג יש שאר שיקולים הבאים בחשבון.
העת' מספר שבח פסח ע' תקמו

חפץ חיים כוס.png

פלוריש כתב:ממה שאני רואה סביבי בציבור שכיפתו סרוגה, הרבה אשכנזים שינו את המנהג והם מתעטפים בטלית עוד לפני חתונתם

איש_ספר כתב:על איזה משנה ברורה מדברים כאן?

את חטאי אני מזכיר היום, בבחרותי חשקה נפשי להתפלל ביוה"כ בברויד'ס. התפללתי שם שנתיים ימים. איש לא הכירני, וכמנהג בתי כנסיות ישנים שבירושלים, שאין מוכרין מקומות גם לא בימים נוראים, א"צ להכין מקום מראש. התפללתי שם לבוש קיטל ומעוטף בטלית, תחושה אחרת לגמרי מאשר לעמוד חשוף ובולט בין שאר המתפללים המבוגרים...

פרנקל תאומים כתב:

איש_ספר כתב:על איזה משנה ברורה מדברים כאן?

את חטאי אני מזכיר היום, בבחרותי חשקה נפשי להתפלל ביוה"כ בברויד'ס. התפללתי שם שנתיים ימים. איש לא הכירני, וכמנהג בתי כנסיות ישנים שבירושלים, שאין מוכרין מקומות גם לא בימים נוראים, א"צ להכין מקום מראש. התפללתי שם לבוש קיטל ומעוטף בטלית, תחושה אחרת לגמרי מאשר לעמוד חשוף ובולט בין שאר המתפללים המבוגרים...

שמת טלית על הראש?
(אגב, לא ידעתי שאתה כזה צ'יקאב..)

יוסף חיים אוהב ציון כתב:משנה ברורה סימן יז
דוקא כשלא הגיע עדיין לי"ג אבל מי"ג ואילך חייב בציצית כגדול ומ"ש בדרשות מהרי"ל בהלכות נשואין שנוהגין שגם נערים גדולים אין מתעטפים בציצית עד שנושאין להם נשים וסמכו להן אקרא דכתיב גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה הוא דבר תמוה דעד שלא ישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות ציצית

עובדיה חן כתב:עניין של טלית לבחור ממש צודק,ויש להוסיף בכהנים שכל ימי בחרותו צריך לשאול טלית לברכ"כ לא יותר פשוט לקנות לו מהבר מצוה טלית גדול?