הודעהעל ידי נחומצ'ה » א' נובמבר 29, 2020 11:42 pm
ג' מידות בנישואין.
יש להוליד תולדות [בני עליה והם מועטים]
יש לברוח מהישיבה ומהמשגיח [הרוב הדומם]
ויש שרוצים עזר כנגדו.
[במידה הג' שמעתי מיהודי צדיק שהביאוהו ליתן שיחת חיזוק בישיבה לבחורים מבוגרים.
אחר השיחה כולם נעמדו בתור לבקש ברכה.
כולם ביקשו להתחתן. אחד ביקש "אני רוצה אשה". הפטיר אותו צדיק: אתה רוצה להתחתן...].
ולעניינו.
ברור שהכוונה הפנימית בבריאת העולם הוא שלשֶבֱת יצרה. ואפי' אצל מי שאינם יהודים.
רואים היום אצל אומות העולם [שמעתי שבאירופה זה מגיפה], שהראש הגויי אומר אל תתחתן. בשביל מה להקים בית.
ולכן תופעת הרווקות רק גדילה.
רק אנו בני אברהם יצחק ויעקב מאמינים בישוב העולם ע"י הולדת בנים ובנות [גם הישמעאלים..].
רק יש שהבינו לעיל, ש'שלום-בית' טוב, זה סתירה לכוונה האלוקית ולא היא.
'האמצעי' הטוב והמעולה להשלמת הכוונה העליונה, הוא בשלום בית טוב. וזה חלק מהשלימות ו'האמצעי' של המצוה.
זה שחז"ל דרשו שאדם השרוי ללא אשה, הוא אמת [אפי' אצל יעקב אבינו איתא בזוה"ק, שזה שהקב"ה נגלה אליו בחלום, זה היה בגלל שהיה פלגא גופא ואין הקב"ה שורה וכו']. אך זה לא סתירה לזה שהכוונה העיקרית היא להעמיד תולדות.
ראו בהלכות תענית על שני רעבון או בשאר ימים מיוחדים בשנה, שיש להימנע מקיום הפו"ר.
אך במפורש איתא שם מי שעדיין לא קיים המצוה, אינו באיסור הנ"ל. [ובביה"ל איתא על אותם הימים, שמי שיצרו וכו' גם לא ימנע].
נ.ב. התגובה שהעליתי לעיל, רובה ככולה נכתבה כחיזוק לנושא האשכול
משום מה נסרכו לסיפא של הדברים, וכדרכה של תורה, 'קפצו' על ההשקפה