מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי ברסלב » א' יולי 08, 2012 9:44 pm

ולכבודך הרב שליט"א
אעתיק מספר ארחות יושר למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שער רוח הקודש.
בזה"ל

ויש עוד עניין שמן השמים נותנין בפיו מה לומר, ואע"פ שאינו יודע כלל שזה ברוה"ק, רק נותנין לו מחשבה לומר כך וכך, לפי דעת תורה שבידו, והוא מכוין לאמת.

עוד שם. ודבר זה ראינו כמה פעמים אצל גדולי ישראל, וירא שמים שסומך כל דבר על החכם ושומע לו לכל אשר יאמר יש לו סיעתא דשמיא שנותנין להחכם בפיו מה לומר ועצותיו מצליחין בדרך כלל

אם אפשר לפנות לאשכול נא שגבם לבקש להוריד מספר אורות יושר למרן הגר"ח שליט"א מעמוד פ"ב עד עמוד פ"ד כולל.
ותווכח לדעת למה זה נוגע ומה זה שתלן ומה זה גדול הדור.

ודומני שבזה נוכל לסיים את האשכול.
----
אספר רק דבר קטן, שמיד, או קרוב לזה, אחר הוצאת הספר קיבל מרן הגר"ח את האירוע כידוע, והתבטא מרן הרב שטיינמן שליט"א בזה"ל היה אסור לו לפרסם כזה פרק על עצמו, זה קרה לו מעין הרע....

צביב
הודעות: 1697
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי צביב » א' יולי 08, 2012 10:26 pm

ברסלב כתב:ולכבודך הרב שליט"א
אעתיק מספר ארחות יושר למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שער רוח הקודש.
בזה"ל

ויש עוד עניין שמן השמים נותנין בפיו מה לומר, ואע"פ שאינו יודע כלל שזה ברוה"ק, רק נותנין לו מחשבה לומר כך וכך, לפי דעת תורה שבידו, והוא מכוין לאמת.

עוד שם. ודבר זה ראינו כמה פעמים אצל גדולי ישראל, וירא שמים שסומך כל דבר על החכם ושומע לו לכל אשר יאמר יש לו סיעתא דשמיא שנותנין להחכם בפיו מה לומר ועצותיו מצליחין בדרך כלל

רבי אליהו הכהן מאיזמיר [בעל שבט מוסר]
כותב באחד מספריו [אולי אזור אליהו]
שיש כמה אופנים של מגיד
יש שרואה כעין אדם שאומר
יש שנכנס קול באזניו
יש שנכנסים דברים למוחו

שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי שליטא » ב' יולי 09, 2012 5:28 pm

למאי_נמ? כתב:ולעניות דעתי התשובה מתחלקת לשלוש:
א. לעניין כיבוד 'גדולי הדור' - כבר הביאו לעיל מקורות מדברי הפוסקים שיש לכבדם כרבו מובהק.

ב. לגבי דעת תורה בעניינים שאינם הלכתיים - כתבתי באשכול אחר ע"ש.


א. לענ"ד צעג"מ אם יש חיוב לכבדם כרבו המובהק כוון שיש לחלק בין גדול הדור של כלל ישראל לבין גדול הדור של ציבור מסויים בעם ישראל וצ"ע להלכה (הדברים מאד עדינים ואולי יכולים לעורר שלא לצורך לכן אני מעדיף לדבר בקיצור)

ב. מה שכתבת בענין דעת התורה בעניינים שאינם הלכתיים - במילים אחרות אתה אומר בדיוק את מה שטענתי בתחילת האשכול
ולדעתי זה פלא עצום מאד מאד שעל כל ענין הלכתי אנחנו נוהגים לשאול ולברר מה המקור ומי הכריח שדווקא כך ולא אחרת....
אבל בענין הזה אנחנו סומכים בסה"כ על סברא למה??? כי כולם עושים את זה!!!! זה פלא עצום שאף אחד לא לוקח את הסברא הזו בצורה מבוקרת וצעג"מ.

אישית אני פשוט מאד ב ה ל ם !!!
כי חשבתי לעצמי שחייב להיות שאני טועה בענין אבל לצערי הרב מתברר שאני צודק ויש בזה הרבה מאד רוח וצילצולים ואנחנו החסידים של גדול דור זה או אחר אשמים בכך!! וה' ירחם עלינו במהרה!! אמן!

שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי שליטא » ב' יולי 09, 2012 5:46 pm

ברסלב כתב: הרב שליט"א איני רוצה להיכנס לפוליטיקה בשום פנים ואופן ואל תחפש אותי בין השורות, שמעתי את הרב שך ז"ל זועק בנאום הידוע, אני ורק אני יש לי דעת תורה, אני שימשתי את רבי חיים עוזר ז"ל. {כמובן שגם הסטייפלער זיע היה אצלו קדוש וכפי שסיפר בהספד על הסטייפלר בישיבת פוניבז', שהיה מתבטל לגמרי למרן הסטייפלר זיע}.

כלומר, וכך אני מבין את זה לפחות, שגדולי הדור אמונים על השו"ע החמישי, על דברים, שאינם כתובים בשו"ע, האם לזרוק פצצת אטום על אירן למשל, האם צריך לברוח מפני הפצצה של אירן, האם צריך להשתתף בבחירות, האם לשבור את הלוחות, ועוד כהנה דברים שאיש מן השורה אינו יכול להחליט בזה וגם לא הפוסק הגדול ביותר, לגדולי הדור יש השקפה רחוקה מאוד, כאילו שכינה מדברת מגרונם, ובמבט לאחור רואים בחוש שהם תמיד צודקים, וזכור לי, שבמלחמת המפרץ לא לקחתי מסכות וגם לא הצטיידתי בכמויות של שימורים, וגם לא שמתי אקונומיקה במשקוף הדלת, ואת הילדים שלי שלחו מן החיידר, באמרם, אסור לבוא ללא מסכות, {משקה גז, באמרית}, וכתבתי להם אז בפתק, והוא עודני עמי, הרב קנייבסקי אמר שאין צריך מסכות, דברים כאלו יכולים לומר רק גדולי הדור, והם אומרים וגם אינם מסתירים את עצמם, עמם אנוכי בצרה, וגם אם הם מהל"ו צדיקים, בשעת הצורך, הם מופיע בקול רעש גדול, והם מורים לנו מה לעשות, כאשר כולנו מגששים באפילה.
כנלע"ד מוקירך ברסלב.


א. אני מכיר את הרב שך ז"ל די טוב יחסית, ואני יודע בברור שהרב שך הוא קודש קודשים ואם הוא אמר משפט כזה "ורק אני יש לי דעת תורה" אז בברור שאצלו זה לא פוליטיקה! (אני לא אומר שצריך לקבל את המשפט הזה כמו מעמד הר סיני.. אבל בברור שזה לא נבע משום שיקול פוליטי! ) יש לי יותר ממליון הוכחות לכך ואני מוחה בתוקף על השימוש במילה הזו "פוליטיקה", על אף שזה בדיוק מה שהתכוונתי לומר בתחילת האשכול (ובזה אני מסכים איתך) אבל על כל פנים הפוליטיקה אינה קשורה לגדולי הדור עצמם אלא לסובבים אותם ואכמ"ל

אני בטוח במאה אחוז שהרב שך דיבר רק על אותם גדולים שהם מאותו זרם שלו (הזרם הליטאי) שמביניהם לו ורק לו יש דעת תורה (והאמת שאני לא מבין אותך מה אתה מתפלא כוון שבציבור הליטאי זה פשוט ומקובל ואפילו הרב אלישיב מסכים עם זה כאשר זה נוגע להנהגה כידוע )

ב. אני חושב שאם אינך יודע את התשובה התורנית עדיף שתגיד שאינך יודע ובנוסף אתה יכול להוסיף שנראה לך כך וכך
כל מה שכתבת זה לא דעת תורה אלא דעת הציבור ומי יודע כמה שיבושים יכולים לצאת מזה (ותאמין לי שאני לא רוצה למנות... כי בכל מה שקשור לדעת הציבור מאבדים בקלות מאד את הפרופורציות ולפחות בזה אתה צריך להודות )

שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי שליטא » ב' יולי 09, 2012 5:48 pm

ברסלב כתב:ולכבודך הרב שליט"א
אעתיק מספר ארחות יושר למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שער רוח הקודש.
בזה"ל

ויש עוד עניין שמן השמים נותנין בפיו מה לומר, ואע"פ שאינו יודע כלל שזה ברוה"ק, רק נותנין לו מחשבה לומר כך וכך, לפי דעת תורה שבידו, והוא מכוין לאמת.

עוד שם. ודבר זה ראינו כמה פעמים אצל גדולי ישראל, וירא שמים שסומך כל דבר על החכם ושומע לו לכל אשר יאמר יש לו סיעתא דשמיא שנותנין להחכם בפיו מה לומר ועצותיו מצליחין בדרך כלל

אם אפשר לפנות לאשכול נא שגבם לבקש להוריד מספר אורות יושר למרן הגר"ח שליט"א מעמוד פ"ב עד עמוד פ"ד כולל.
ותווכח לדעת למה זה נוגע ומה זה שתלן ומה זה גדול הדור.

ודומני שבזה נוכל לסיים את האשכול.
----
אספר רק דבר קטן, שמיד, או קרוב לזה, אחר הוצאת הספר קיבל מרן הגר"ח את האירוע כידוע, והתבטא מרן הרב שטיינמן שליט"א בזה"ל היה אסור לו לפרסם כזה פרק על עצמו, זה קרה לו מעין הרע....


כנל באות ב' אלא שכאן זה לא דעת הציבור אלא דעת ת"ח אבל אין זה דעת תורה כוון שזה נכון בצורה מאד מאד כללית ואפילו צדיקי יסוד עולם טעו בזה כמו שהמרח"ל כותב באגרות שלו על עצמו (ורק על עצמו) שהוא מהנקיים בענין הזה לגמרי לגמרי לגמרי (ובגלל זה חלקו עליו) אבל שאר הצדיקים אינם נקיים בזה ולא תמיד הכל מאיר להם כך שאין לקחת את זה כמו איזה פסק הלכתי פרטי אלא כמו אמונת חכמים כללית בכח הגדול של גדולי הדור

שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי שליטא » ב' יולי 09, 2012 6:05 pm

צביב ראה ליקוטי מוהר"ן תורה כא בחלק ראשון http://212.143.3.82/users/09585/sfarim/ ... 633474.pdf

(זה נמצא בעמוד 58)

ע"ש ויתחדד אצלך המושג שבעל השבט מוסר אמר "מגיד בבחינה שנכנסים הדברים למוחו"

ש.י.ר.
הודעות: 12
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:45 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי ש.י.ר. » ב' יולי 16, 2012 12:23 am

ברסלב כתב:----
אספר רק דבר קטן, שמיד, או קרוב לזה, אחר הוצאת הספר קיבל מרן הגר"ח את האירוע כידוע, והתבטא מרן הרב שטיינמן שליט"א בזה"ל היה אסור לו לפרסם כזה פרק על עצמו, זה קרה לו מעין הרע....


שטותים והבלים, הספר יצא לאור זמן רב לפני האירוע אצל מרן הגר"ח שליט"א.
אם מישהו קינא בהגר"ח שאל יתלה זאת בספרו...

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ב' יולי 16, 2012 4:47 pm

להרב 'שליטא',
לגבי נושא א' דומני שהוויכוח מתחיל להיות מי הם 'גדולי הדור', אבל מוסכם שמי שמופלג משאר דורו בחכמת התורה (ולא משנה מאיזה מגזר וכו' או מידת פרסומו) - חובה לכבדו כרבו מובהק.
שליטא כתב:
למאי_נמ? כתב:לגבי דעת תורה בעניינים שאינם הלכתיים - כתבתי באשכול אחר ע"ש.

ב. מה שכתבת בענין דעת התורה בעניינים שאינם הלכתיים - במילים אחרות אתה אומר בדיוק את מה שטענתי בתחילת האשכול. ולדעתי זה פלא עצום מאד מאד שעל כל עניין הלכתי אנחנו נוהגים לשאול ולברר מה המקור ומי הכריח שדווקא כך ולא אחרת...

בעניינים שאינם הלכתיים ישנם שני סוגי שאלות: מוסרי ומציאותי. בעניינים מציאותיים הסברא נותנת שאין מה לשאול ת"ח (מלבד אם יש לו נבואה, רוח הקודש וכד', ושוב זה לא מידיעת התורה שלו); ובעניינים מוסריים/השקפתיים/רעיוניים - לענ"ד ברור שיש לברר מהי השקפת התורה, וממילא ברור שצריך לשאול לת"ח ולבקש 'דעת תורה'.

אגב, מה שכתבתי שם זה בדיוק הפוך. כלומר, אע"פ שבקונטרס 'לדופקי בתשובה' כתבו שאין מקור לזה, מ"מ במאמרים שציינתי בתחו"מין הביאו כמה מקורות לזה, ע"ש.

יעקב123
הודעות: 2
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 12:24 am

כל הכבוד לכם

הודעהעל ידי יעקב123 » ד' יולי 18, 2012 1:04 am

באמת אני נהנה מהשירות שלכם, כל הכבוד !

שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי שליטא » ו' יולי 20, 2012 12:09 pm

למאי_נמ? כתב:להרב 'שליטא',
לגבי נושא א' דומני שהוויכוח מתחיל להיות מי הם 'גדולי הדור', אבל מוסכם שמי שמופלג משאר דורו בחכמת התורה (ולא משנה מאיזה מגזר וכו' או מידת פרסומו) - חובה לכבדו כרבו מובהק.
שליטא כתב:
למאי_נמ? כתב:לגבי דעת תורה בעניינים שאינם הלכתיים - כתבתי באשכול אחר ע"ש.

ב. מה שכתבת בענין דעת התורה בעניינים שאינם הלכתיים - במילים אחרות אתה אומר בדיוק את מה שטענתי בתחילת האשכול. ולדעתי זה פלא עצום מאד מאד שעל כל עניין הלכתי אנחנו נוהגים לשאול ולברר מה המקור ומי הכריח שדווקא כך ולא אחרת...

בעניינים שאינם הלכתיים ישנם שני סוגי שאלות: מוסרי ומציאותי. בעניינים מציאותיים הסברא נותנת שאין מה לשאול ת"ח (מלבד אם יש לו נבואה, רוח הקודש וכד', ושוב זה לא מידיעת התורה שלו); ובעניינים מוסריים/השקפתיים/רעיוניים - לענ"ד ברור שיש לברר מהי השקפת התורה, וממילא ברור שצריך לשאול לת"ח ולבקש 'דעת תורה'.

אגב, מה שכתבתי שם זה בדיוק הפוך. כלומר, אע"פ שבקונטרס 'לדופקי בתשובה' כתבו שאין מקור לזה, מ"מ במאמרים שציינתי בתחו"מין הביאו כמה מקורות לזה, ע"ש.


גדול הדור הנראה לעינינו זה אדם שהגדולים צריכים אותו וזה דבר פשוט.
כיום נתפס שלהיות גדול הדור היינו בפסיקת הלכה ואכן זו ההגדרה המינימאלית אבל זו לא כל ההגדרה
(כמדומני שהרב בן ציון אבא שאול זיע"א אמר שעל החזו"א אפשר לחלוק בהלכה אבל בהשקפה/הנהגה אי אפשר לחלוק עליו, ושוב כמדומני)

- מה אתה מתכוון כשאתה אומר ענין מציאותי??

לגבי המקורות אשמח אם תביא את המקורות שאתה מתכוון אליהם כוון ששם הדברים לא נכתבו בצורה מסודרת
(בלי לראות את המקורות אני מבטיח לך שבאמת אין לכך שום מקור ויש לזה סיבה מכוונת)

אורייתא!
הודעות: 564
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי אורייתא! » ה' יולי 26, 2012 7:11 pm

אעתיק כאן מאשר כתבתי לפני כשנתיים במחברותי....

****

"אמונת חכמים" ביאורה
בברייתא המצורפת למסכת אבות (פ"ו מ"ה) שנינו: "גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים בתלמוד בשמיעת האוזן וכו' באמונת חכמים וכו' ע"כ.
ידוע שמכיון שברייתא זו אינה מגוף המשנה לא נמצאו עליה פירושים רבים וראיתי כתוב במחזור ויטרי לרבי שמחה מויטרי (-תלמיד רש"י סימן תכט) בזה"ל: "באמונת חכמים. שמאמין בדבריהם. ולא כצדוקים ובייתוסין" עכ"ל. ועי' תפארת ישראל (שם).
רבי משה אלמושנינו [לפני כחמש מאות שנה] בפרקי משה (אבות פ"ו מ"ה) כתב וז"ל: "באמונת חכמים, והוא, כי בהיות שעדיין לא הגיע למדרגת הרב, ראוי שיאמין במה שיאמרו החכמים, שהם גדולים ממדרגתו, שהגיעו למדרגת שלמות החכמה, ואף אם יקשה בעיניו מאמרם, ראוי להאמין בהם, עד שיגיע למקומם ומדרגתם, כי בזה יוסיף לקח".
ובדבריו יובנו דברי הרמב"ן בהקדמתו למלחמת ה' שכתב בזה"ל: "ואתה המסתכל בספרי אל תאמר בלבבך כי כל תשובותי על הרז"ה (בעל המאור) כולן בעיני תשובות נצחות, ומכריחות אותך להודות בהם על פני עקשותך, ותתפאר בהיותך מספק אחת מהן על לומדיה, או תטריח על דעתך להכנס בנקב המחט לדחות מעליך הכרח ראייתי אין הדבר כן, כי יודע כל לומד תלמודינו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורת ונסיוני התכונה, אבל נשים כל מאודינו ודעתינו בכל מחלוקת להרחיק אחת מן הדעות בסברות מכריעות, ונדחוק עליה השמועות, ונשים יתרון הכשר לבעל דינה משפטי ההלכות והוגן הסוגיות עם הסכמת השכל הנכון, וזאת תכלית יכלתינו וכונת כל חכם וירא אלוקים בחכמת הגמרא". עכ"ל. ר"ל גם חכם החולק עד דעתו של חכם אחר, מכל מקום יש לו אמונת חכמים בדבריו שאינם חס ושלום דברי הבאי, והוא מנסה בכל מאודו להבין את נימוקו לפשט. אך וודאי אין ב'אמונת חכמים' לומר שלא יחלוק חכם על חכם. וכמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה: "וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בגמרא, אין שומעין לראשון אלא למי שהדעת נוטה לדבריו בין ראשון בין אחרון" עכ"ל.
וראה מש"כ הרא"ש (שו"ת הרא"ש כלל נה ס"ט ד"ה והצעה השנית): "ומה שכתבת, כי הזקן החכם רבי יעקב בן שושאן, נ"ע, היה שלם באותן שתי המדות, ומי יעלה על לבו להרהר אחריו ולבטל פירושו; זו אינה ראיה. מי לנו גדול כרש"י זצ"ל, שהאיר עיני הגולה בפירושיו, ונחלקו עליו בהרבה מקומות יוצאי יריכו, ר"ת ור"י ז"ל, וסתרו דבריו; כי תורת אמת היא, ואין מחניפין לשום אדם. ועל שתי המדות שהיו בו, קורא אני עליו במדת הסברא, ועליך במדת הלשון: יפתח בדורו כשמואל בדורו".
ולא אמנע עצמי להביא דברי רבי ישעיה דטראני הזקן [לפני כשבע מאות וחמישים שנה] מש"כ בשו"ת שלו (סימן סב) וז"ל: "תחלת כל דבר אני משיב לאדוני על מה שכתבתה אלי שלא אחלוק על הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל, חלילה לי מעשות זאת ולא עלתה במחשבה כחולק עליו, ומה אני נחשב פרעוש אחד כתרגומו (שמואל - א כד, טו, ותרגמו: בתר הדיוט חד) כנגד תלמידו אף כי בדבר אחרי המלך, אך זאת אתי כל דבר שאינו נראה בעיני אי אמרה יהושע בן נון לא צייתנא ליה (חולין קכד, א) ואיני נמנע מלדבר עליו מה שייראה לי לפי מיעוט שכלי ואני מקיים עלי מקרא זה (תהלים קיט, מו) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, ועדי בשחק נאמן סלה (מלשון הפסוק שם פט, לח) שאף במקום שנראה לי שאני אומר יפה על כל אחד מדברי רבותי' הראשונים ז"ל חלילה שיזהיהני לבי לומר אף חכמתי עמדה לי (קהלת ב, ט) אלא אני דן בעצמי משל הפילוסופים (משל זה מביא בעל שבלי הלקט בהקדמתו בשם רבינו ומכנהו האלוף המסובל הר"ר ישעיה מטראני) שמעתי מחכמי הפילוסופים שאלו לגדול שבהם ואמרו לו הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו והלא אנחנו מודים שאנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם בהרבה מקומות והאמת אתנו היאך יכון הדבר הזה, השיבם אמר להם מי צופה למרחוק הננס או הענק הוי אומר הענק שעיניו עומדות במקום גבוה יותר מן הננס, ואם תרכיב הננס על צוארי הענק מי צופה יותר למרחוק הוי אומר הננס שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק, כך אנחנו ננסים רכובים על צוארי הענקים מפני שראינו חכמתם ואנו מעניקי' עליה ומכח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים, ולא שאנו גדולים מהם, ואם זה באנו לומר שלא נדבר על דברי רבותינו הראשונים אם כן במקום שאנו רואים שזה חולק על זה וזה אוסר וזה מתיר אנו על מי נסמוך הנוכל לשקול בפלס הרים וגבעות במאזנים (ישעי' מ, יב) ולומר שזה גדול מזה שנבטל דברי זה מפני זה הא אין לנו אלא לחקור אחרי דבריהם שאילו ואילו דברי אלהים חיים הן (מלשון הגמרא עירובין יג, ב) ולפלפל ולהעמיק מכח דבריהם להיכן הדין נוטה שכך עשו חכמי המשנה והתלמוד לא נמנעו מעולם האחרונים מלדבר על הראשונים ומלהכריע ביניהם ומלסתור דבריהם וכמה משניות סתרו האמוראים לומר שאין הלכה כמותם וגדולה החכמה מן החכם, ואין חכם שינקה מן השגיאות שאין החכמה תמימה בלתי לה' לבדו" עכ"ל. לכן החובה והזכות לנסות לברר את האמת, אינה מוגבלת אך ורק למורי ההוראה ופוסקים, והתורה נתנה לכל ישראל, ולכל יהודי באשר הוא שם. ועי' לר"ז בשולחן ערוך שלו (הלכות לתלמוד תורה ס"ב ס"א).
ויתר על כן נאמר דאף השואל דבר הלכה לרב מובהק, חובה עליו לברר שאמנם הפסק שקיבל נכון הוא. כמבואר בהוריות (ב' ע"א) דמחייב בגוונא דהוי תלמיד והוא ראוי להוראה ועשה איסור ע"פ ב"ד ובגמ' (ע"ב) אמרינן: כגון דידע דאסור וקא טעי במצוה לשמוע דברי חכמים, וכתב רש"י: "וקא טעה במצוה לשמוע דברי חכמים - אפי' למיעבד איסורא.
מה תאמר הני מילי בידע דאסור, אך אין לומר שיש לחייבו לבדוק העניין בעצמו, זה אינו, וראה מש"כ בעל המאור [סנהדרין דף יב ע"א מדפי הרי"ף] "ואי קשיא לך כיון דקי"ל דדיינין דינא דגרמי אמאי אמרי' טעה בדבר משנה חוזר ואינו משלם אפי' בשאי אפשר להחזיר את הדין כגון פרה של בית מנחם דליתא דתיהדר שהרי האכילה ר"ט לכלבים דקאמרי' עלה בגמ' לימא ליה כיון דאילו איתא הדרא בעינא אישתכח דדינך לאו דינא ולא כלום עבדת ומשני חדא ועוד קאמר ליה הא מדלא קאמר גרמא בעלמא הוא וקאמר לא כלום עבדת ש"מ דאפי' למאן דדאין דינא דגרמי האי לאו כלום הוא ואפי' גרמא נמי לא הוו! תשובתך: טעמו של דבר זה כעין ההוא טעמא דפרשינן לעיל בבבא רביעאה ומשום פשיעותיה דבעל דין נגעו בה דכיון דטועה בדבר משנה הוא ידיעה טעותיה ולא איבעיא ליה לבעל דינא למיסמך עילייהו ולמעבד על פיו דה"ל לשיולי ולגלויי טעותא דהא דבר ברור הוא כדבר משנה הברורה הלכך בעל דינא הוא דפשע ודיינא לא עבד ולא כלום והיינו דאמרי' עלה אישתכח דדינך לאו דינא ולא כלום קא עבדת אבל ודאי אם כפאו לבעל הדין ונשא ונתן בעל כרחו אם א"א להחזיר את הדין דנין אותו כדין גזלן ומשלם ככל הגזלנין" עכ"ל.
המבואר מן האמור הוא זה: ביאור "אמונת חכמים" הוא למצוא טעם לדברי חכמינו ז"ל כ'מעתיקי השמועה' מחברי המשנה והתלמוד, ובמקום שאחר חקירתנו לא נמצא לעניות דעתנו, הדלה וענייה, טעם לדברי חכמים, נקבל הדברים ממי שאמרם ונסמוך על קבלתם איש מפי איש עד משה רבינו מפי הגבורה. אמנם לצערינו בדור זה רוב בני האדם מפרשים את קניין התורה "אמונת חכמים" באופן שלא נשמע כמותה בדברי חכמינו ז"ל. לפירושם גם בדברי הרשות יש לחכמים סמכות נבואית, עד כדי כך שנתלים הם באילן גדול בלי חשיבה עצמאית לחלוטין. אין כוונתינו לשאלת עצה מחכמי התורה, [וראה בדברי הרמב"ן לעיל שכתב שיש לקבל דבריהם 'עם הסכמת השכל הנכון'] שבגלל צדקותם, תורתם ופקחותם יש ליהנות מהם עצה ותושיה. - וודאי דרך זו ישרה שיבור לו האדם להיעזר ולהיוועץ כל ימיו בעצת גדולים ממנו כמבואר במשנה [באבות פ"ד מ"כ]: "והלומד מן הזקנים למה הוא דומה לאוכל ענבים בשולות". אך זה בנוטל עצה, לומד ומחכים, ואח"כ שוקל בפלס הדברים ופועל באחריותו. ומי שאינו נוהג כך אע"פ שחושב הוא לקיים דברי רש"י [דברים פי"ז פי"א, והוא מוזכר במדרשים רבים]: "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" וכו'. אינו יודע שטועה הוא בן ימינו לשמאלו, וה"ז סילוף של מעלה גדולה, מקנייני התורה.

וה' הטוב יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן.

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ו' יולי 27, 2012 3:51 am

שליטא כתב:...גדול הדור הנראה לעינינו זה אדם שהגדולים צריכים אותו וזה דבר פשוט...

- מה הכוונה?

שליטא
הודעות: 701
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2010 7:41 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי שליטא » ו' יולי 27, 2012 5:34 am

מאי נ"מ

אני לא יכול להסביר את הכוונה כוון שהסוגיא הזו איננה מסודרת אצלי בראש

מה שכן אני יכול להמליץ לך מאד לשמוע\לצפות בשעורים בפרשת השבוע\ליקוטי מוהרן של הרב דוד בן נעים - מדובר במהלכים נדירים מאד - אין מהלכים כאלה בכל הארץ בהתחייבות! בשפה השווה לכל נפש.

הנה רשימת השעורים של הרב דוד בן נעים http://www.youtube.com/playlist?list=PL ... ature=plcp

(אם יש לך חסימה אז הנה קישור לשני שעורים שמצאתי http://video.yahadoot.com/tag/%D7%94%D7 ... 7%99%D7%9D )

אם יש לך אפשרות לראות ביוטיוב אז הנה שני שעורים מומלצים שכרגע נזכרתי בהם - http://www.youtube.com/watch?v=3HgfXTCm ... plpp_video

שעורי ב - http://www.youtube.com/watch?v=3HgfXTCm ... plpp_video

משה בן עמרם
הודעות: 75
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 1:43 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי משה בן עמרם » ה' יוני 06, 2013 12:54 pm

הנה מחקר של בנימין בראון בו הוא מביא בתוך הדברים מתי נכנס המושג "גדול הדור" אמונת חכמים וכו'
קבצים מצורפים
pp_89.pdf
(850.35 KiB) הורד 268 פעמים

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ה' יוני 06, 2013 3:35 pm

משה בן עמרם כתב:הנה מחקר של בנימין בראון בו הוא מביא בתוך הדברים מתי נכנס המושג "גדול הדור" אמונת חכמים וכו'

תודה. לכל מי שביקש כאן
viewtopic.php?f=7&t=5838&p=49724#p49724
ועיי"ש היטב בענין הגיחוך שבדבר...

לוי
הודעות: 153
הצטרף: ב' נובמבר 05, 2012 10:17 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי לוי » ו' יוני 07, 2013 1:48 am

במקרה עברתי קצת על אשכול זה, וראיתי דברים שנכתבו לפני תקופה.

צוטט בשם מרן הגרא"מ שך זצוק"ל שכביכול אמר (ב"נאום הידוע" - מה הכוונה?) אני ורק אני יש לי דעת תורה.

פלא בעיני שאיש לא נזעק להכחיש דברים אלו.

אני הקטן שמעתי בצמאון דרשות ונאומים רבים של מרן זצוק"ל, ומעולם לא שמעתי, וגם לא קראתי בשום מקום, מילים כאלו. כמובן שגם בלאו הכי מוזר מאד לייחס למרן זצוק"ל משפט שכזה.

אקוה שיצאתי ידי חובת מחאה.

יאיר
הודעות: 10358
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי יאיר » ו' יוני 07, 2013 2:16 am

הרב שך זצ"ל אמר דברים אחרים לגמרי אבל מי שרוצה יכול לעוות ולסלף אותם ולהגיע למשפט כזה...

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1604
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי מאיר סובל » ו' יוני 07, 2013 11:17 am

גם אני שמעתי את הרב שך ברוב הדרשות הפומביות. את המשפט הזה לא שמעתי. סביר שאם היה אומר את זה הייתי שומע, וגם היה עושה בזמנו רעש גדול כמו שבכל שיחה ודרשה שלו, היו עיתונאי הד"ל וחב"ד מוצאים החוצה את ה"פנינים" להתקיף אותו, וזה לא היה על מילים כאלו מעולם. (אולי במאמר העורך של כפר חבד, או שאולזון בעיתונו "פנים חדשות" לא בדקתי. הם היו ממציאים כל שבוע קישקוש אחר על הרב שך שלהד"מ).

זה גם לא מתאים ל"שפראך" שלו. להיפך מי שזוכר איך תלה כל דבר באחרים. או בקבלה מהבריסקער-רב. או בהלכה מרבי חיים ונגד עיני כמו חי איך שהרב שך הכריז קבל רבבה "זו ההלכה וכך תעשו. אל תסמכו עלי, זה הוא אמר, עליו תסמכו" ואז הסתובב לאחוריו לחפש את רבי חיים קניבסקי על הבמה, והוא לא היה שם, ומלמל "אוו איז רבי חיים" וזה נשמע ברמקול לכולם. ואכן מיד לקחו את הגר"ח שעמד בין הקהל והעלוהו לבמת הכבוד, ואז המשיך הרב שך לדבר הלאה.

אבל מילים "אני יש לי דעת תורה" או "אני היחיד". זה פשוט מגוחך.
ואני לא חושב שעל כל שטות מופרכת ומגוחכת צריך למחות.

לוי
הודעות: 153
הצטרף: ב' נובמבר 05, 2012 10:17 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי לוי » ו' יוני 07, 2013 3:28 pm

נכון שלא צריך למחות על כל שטות. אבל אחרי שהמשפט הוזכר כאן כמה פעמים, ואף אחד לא הכחיש, היה מקום למי שלא הכיר את מרן זצוק"ל לטעות.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1312
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' יוני 17, 2016 6:34 pm

הגעתי פה עכשיו, ורציתי להעיר על כמה דברים.
א. קשה לקבל ולהבין שדבר כ"כ יסודי תלוי אך ורק בריח של כלל ישראל, ובפרט כאשר ראינו היום שיש כמה סוגי ריח בעולם. אם באמת יש חיוב להאמין ולקבל ולהכנע ל'גדול הדור' היינו צריכים פרמטרים יותר מבוססים איך להבין מי זה גדול הדור.
ב. בגר"א באבן שלמה מבואר שלא בכל דור יש התפשטותו של משה, ולכן לא הגיע הגאולה האחרונה, באשר לא הספקנו כל הדורות האמורים להיות עד ימות המשיח, שיש דורות שאינם נחשבים ברשימה שאין להם התפשטותו של משה. אני הייתי מציע שדורנו אנו, שאין לנו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד, שאין לנו גדול הדור שיכול לפסוק תשובה ברורה כמו שהיה לנו אצל רח"ע ור' משה פיינשטיין ועוד, ואין לנו יותר מפסקי 'הכלל', הרי הוא חלל נורא, והרבה בעיות הלכתיות ניווצרו מזה, וכמו שיודע כל שמי שמתמחה קצת בענייני אבה"ע או חו"מ.
ג. מבואר בחו"מ ענייני ודיני קהלות ומנהיגי הקהלות, שאם הקהל מקבלים עליהם, תוך כדי בחירה חפשית של כל אחד, מנהיג, הרי דינו כ'אביר האבירים' וחייבים לשמוע לדבריו ויכול לענוש אפילו שלא כדין. אמנם דברים אלו אינם נוגעים כהיום, שאינם אלא באופן שגם המיעוט היה להם הזכות לפרסם דעותיהם ולדון בענין 'מי הוא הגדול הדור', ואם לאחמ"כ הפסידו בבחירות צריכים להכנע להרוב. כאשר למדתי את הסוגיא שמעתי ממו"ר שליט"א שאין זה אלא בעיר אחת, ובמדינה שלמה אין לכוף רב אחד על כולם, אמנם איני יכול להאריך בזה (דברנו אז על ענין הקהלות בהונגריא, ולא לענין א"י, ולא היה שום השלכה פוליטית).
ד. המושג של נשיא הדור של חב"ד ועוד הוא מהפסוק 'אשר נשיא יחטא', ועי"ש ברש"י.
ה. מה שיש אנשים שמכח כשרונם יש להם השפעה על הרבה אנשים אחרים אין זה מחייב כלום, אמנם זה יכול להיות ביאור מאמר האגדה 'עמד ושתלן בכל דור' שאין דור שאין שם אנשים שיכולים להתפעל ולהתרשם ולהיות מושפע מהם. ד"ז קיימת אצל מפורסמים ובלתי מפורסמים גם יחד. כמו שידוע שהרב שך היה מדבר על הרבה עניינים לפני שעשה אותם עם הגאון ר' גדליה נדל (היה להם קביעות במוצ"ש ביחד) ומזה היו לו לדעותיו ולשיטתו של הרב נדל השפעה גדולה בעולם, על אף שלא היה מהמפורסמים בתחום הזה. ויש אנשים שכאשר מסתובבים אצלם מרגישים בוז לכל הבלי העולם והתרוממות לחיים של תורה, ועל אף שלא אמרו מלה ואין שם שום כפייה או תביעה. מזה אין שום מובן הלכתי או למעשה.

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי קו ירוק » א' יוני 19, 2016 10:34 am

אני מכיר את הרב שך ז"ל די טוב יחסית, ואני יודע בברור שהרב שך הוא קודש קודשים ואם הוא אמר משפט כזה "ורק אני יש לי דעת תורה" אז בברור שאצלו זה לא פוליטיקה!

זה נכון שהוא היה נקי במושגים של למעלה מהדור הזה.
אבל, כיהודא ועוד לקרא, הוא לא אמר כזה משפט.. זה לא הוא ! וגם שמעתי אותו בכל הדרשות בתקופה ההיא, והבנתי טוב.. הוא לא אמר משפט כזה. סתם טעות אוילית של המצטט אותו...
אם שמעת בהקלטה משהו דומה, תשמע כמה מילים לפני ואחרי ותבין שלא זו היתה כוונתו. או שאינך מבין בכלל את שיחו, אז בבקשה שאל את מי שכן מבין

ש. ספראי
הודעות: 987
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' יוני 29, 2016 10:59 pm

מועד קטן כב:
ומעשה בגדול הדור אחד שמת אביו וביקש לחלוץ וביקש גדול הדור אחר שעמו לחלוץ ונמנע ולא חלץ אמר אביי גדול הדור רבי גדול הדור שעמו רבי יעקב בר אחא ואיכא דאמרי גדול הדור רבי יעקב בר אחא גדול הדור שעמו רבי.
הנה לנו שני גדולי הדור יחדיו...

אגב, עי' תוס' בברכות (לא, ב) ותרומה"ד (סי' קלח) שגדול הדור נחשב לרבו מובהק אף שלא למד ממנו דבר.

אפרופו הגרב"ש דויטש שהוזכר כאן לעיל כגדול הדור:
סיפר לי השבוע חכ"א שהגרי"י בורדיאנסקי סיפר לו שבישיבת רבני ישיבת קול תורה, נכנס הגרב"ש דויטש והגרשז"א נעמד מלוא קומתו.
לאחר מכן שאלו הרב בורודיאנסקי מדוע קם מלוא קומתו, והשיב לו הגרשז"א שלרב"ש דויטש דין ת"ח אמיתי, משום שיודע הוא את כל הש"ס עם הראשונים, ומלבד זאת הוא גם מיוחד בעריכת ספרי קדמונים, וציין מעלות נוספות.
וכנודע אצל כל תלמידיו גודל בקיאותו והבנתו, ואני עני ביקשתי ממנו פ"א שיבחן אותי על מסכת נזיר. הוא ביקש דף ועט, פתח מסכת נזיר בדף ב' עמוד א' והחל לכתוב שאלות על כל המסכת. עשרות שאלות. בלי לדפדף בגמרא...
כך הוא כתב מבחנים לכל מי שביקש בישיבה. לפעמים היה מדפדף דף- שניים.

אגב, הגמרא בקדושין דף ל"ב מכנה את אברהם בשם גדול הדור. כאשר לא היו מולו הרבה מתמודדים ולא שרו לו 'ימים'...
ורש"י כותב שאבימלך היה גדול הדור...
בועז, כתוב בחז"ל כמה פעמים, היה גדול הדור, ובכ"ז מצינו שנחלקו עליו בעוז בנושא של מואבי ולא מואבית.
גם אלימלך מוגדר במדרש כגדול הדור. וכו'.
הרמב"ן דברים ז, יב מגדיר גדול הדור כראש העם.

ש. ספראי
הודעות: 987
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: מקור המושג "גדול הדור" "נשיא הדור" "אמונת חכמים"

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' יוני 30, 2016 2:03 pm

להלן מאמר מתורתו של רבי יששכר מאיר זצ"ל בנידון דידן:

"שלח לך אנשים" - המבט הפנימי של גדולי הדורות
(רשימות התלמידים - תשנ"ה, תשנ"ו)

הפליאה בדרישת טיב הארץ המובטחת אם טובה היא או רעה
"וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר. וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב. ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה" (יג יז-יט)
לשון ציוויו של משה רבינו ראוי להתבוננות, שמאחר והובטחו ישראל בהיותם בארץ מצרים כי "אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג ח), לכאורה אין מקום לגמגם בזה כלל, ואף ששלח משה רבינו מרגלים לתור את הארץ לא היה זה אלא בכדי להעצים אצל ישראל את הכמיהה לבא אל הארץ המובטחת, מתוך ידיעת שבחה ומעלתה של הארץ וכאמרו "וראיתם את הארץ מה היא", אך מה שהמשיך משה לצוותם "ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה", פלא נשגב הוא, שהרי מובטחים היו שהארץ טובה עד למאוד. וכבר כתב על כך הריקאנטי שלפליאה זו לא מצא תיקון על דרך הפשט, כתב בזה ביאור על דרך הסוד:
"אמנם על דרך הסוד יתיישב הכל, כי רמז לארץ העליונה, והחקירה בה אם היא נקייה מכחות הטומאה והזוהמא, כענין כולך יפה רעייתי ומום אין בך, ומה שהעיר אותי על זה הוא אמרו היש בה עץ אם אין. וידעת סוד ה"עץ" מפסוק והשענו תחת העץ, וסוד "אין" מפסוק היש ה' בקרבנו אם אין, והבן זה מאד"
ונבא נא להתבונן מאד בעומק סוד דבריו, ולקרבם במעט להבנתנו.
הליכת אברהם אבינו בארץ "עד אלון מורה"
בפרשת לך לך, אחרי שיצא אברהם אבינו מחרן ובא אל ארץ כנען בציווי ה', "ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה, והכנעני אז בארץ" (בראשית יב ו).
והנה, שתי בחינות ראה אברהם אבינו בדרכו, האחת היא בחינת "עד אלון מורה" אשר שם "הראהו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו ישראל שבועת התורה" (רש"י שם), ואותו הברית שכרת עמהם באותו מקום מורה על הבחינה הנשגבה של הארץ, המסוגלת לכריתת הברית אשר לא תופר בין ישראל לאביהם שבשמים. מאידך, ראה אברהם אבינו באותה הליכה כי "הכנעני אז בארץ" - וזה יורה על בחינת הטומאה אשר אין למטה הימנה, שטומאת שבעה עממין שלטה בכל מקום שהלך בו אברהם אבינו, ומעלתה הרוחנית של הארץ היתה מוסתרת בהסתרת אותה הטומאה.
ומכל מקום, אף שבאותה שעה היתה טומאת הכנעני שולטת בכל הארץ מכל מקום בעת בא אברהם אבינו לאלון מורה - "וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת" (שם פס' ז), ועל אותו גילוי ואותה בשורה שמח אברהם מאד ומיד "ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו" - "על בשורת הזרע ועל בשורת הארץ" (רש"י), ואמנם שתי בשורות טובות נכללו בזה. האחת - שירשו זרעו את הארץ. והשניה - שראויה היא הארץ להשיג בה את מעלת הנבואה וזוהי אמנם "בשורת הארץ" אשר עליה בנה אברהם את המזבח להודות לשם ה'.
ונמצא, כי עבודה קשה ונסיון גדול היו כרוכים בהליכה זו שהלך אברהם אבינו, שאחר ש"אל הארץ אשר אראך" והבין כי זו הארץ טובה היא מאוד, מכל מקום במשך כל הליכתו בה ובכל המקומות שעבר ראה כי טומאת אנשי כנען שולטת בארץ, ומתוך כך הוצרך לטרוח ולבקש איזו נקודת אחיזה שיש לקדושה בארץ הזו אשר הטומאה שולטת בה בכל מקום.
ומתוך כך למדים אנו את גדלותו של אברהם אבינו, שלא נתייאש בכל משך הליכתו מלמצוא מקום לאחיזת הקדושה בארץ, ולא נלאה מלמצוא בה שורש של קדושה אשר מתוך כך יוכל לזכות לחיבת הארץ, ולהכיר את מעלתה וסגולתה על אף אותו ההסתר עצום שהסתירו אנשי כנען בטומאת מעשיהם, ומתוך בקשת קדושת הארץ זכה והגיע "עד אלון מורה" - הוא המקום אשר בו ישובו ויקבלו ישראל את התורה באלה ובשבועה, ושם זכה והכיר כי אמנם טובה הארץ עד מאוד, להשיג בה את מעלת תורת ה' בשלימות, ואז "ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו".
ומתוך העיון בלשון הציווי שנצטוה בו אברהם אבינו למדים אנו כי שני עניינים היו בהליכה זו (וכפי שנתבאר ב"נר יששכר" - לך לך תשע"ה), שתחילת ההליכה עניינה הוא ההתרחקות וההתבדלות ממקור הרע והיא ההליכה שנצטווה לילך "מארצך ממולדתך ומבית אביך", והחלק השני בהליכתו הוא להמשיך ולהתרחק עוד משם עד אשר יבא אל התכלית של ההליכה הנשגבה "אל הארץ אשר אראך", ואז יזכה לגלות מתוך ההסתר של טומאת אנשי הארץ את קדושתה ומעלתה, ולהתקרב אל המציאות האמיתית של ארץ ישראל, המסוגלת לראיית פני האדון ה'.
תכלית הליכה המרגלים לגלות את נקודות הקדושה שבארץ
וכשם שהוצרך אברהם אבינו בעת עברו בארץ, לברר את נקודות הקדושה מתוך הסתר טומאת אנשי כנען, כך היה גם כן תכלית שליחת המרגלים לתור את הארץ, וזו היתה תמצית כוונתו של משה רבינו שציוום במאמר "עלו זה בנגב ועליתם את ההר" (יג יז), שעיקר תכלית הליכה זו היא "לעלות בארץ" - לתור ולברר את נקודות הטוב האמיתי הטמונות בארץ, אשר בזכותם ירשו ישראל את אדמתם, ועל ידם יוכלו להתגבר על טומאת עמי הכנענים השרויים בה.
וכבר נתבאר מלפנים, כי שני אופנים יש בראיית הארץ. האופן האחד הוא בעיון ובהשקפה חיצוניים, במבט של עיני בשר, אשר כפי הנראה לעין היבשה נדמה כי חזקה ישיבתם של הרשעים בארץ כל כך, עד שהרואה סבור כי חלילה גברה יד טומאתם ו"לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו" - וכפי שאמרו המרגלים, וכוונתם היתה לומר שטומאת שבעה עממין חזקה כל כך, עד שלא תניס קדושת ישראל את אותה טומאה נוראה.
אך האופן השני בראיית הארץ הוא מתוך מבט פנימי, מעין אותה ראייה שבה ראו אבותינו הקדושים את מהותה של הארץ בעת ישיבתם בה, שעל אף אותה טומאה נוראה ששרתה בארץ טרחו ויגעו לגלות בארץ את נקודות הקדושה שהיו בה, ובעת גילוי אותם נקודות של קדושה, טרחו וקבעו בה מזבחות והעלו עליהם קרבנות לה', וזכו במעשיהם לייחד מקום מקודש לה' בהר המוריה, ועוד הוסיפו וקראו בשם ה' להודיע ולהוודע לאותו דור ולדורות הבאים אחריהם כי זו הארץ המסוגלת לכל מעלה רוחנית נשגבה, אף שבאותו הזמן היתה הארץ מושפעת בטומאת הכנעני.
מבטם של יהושע וכלב לעומת מבטם של שאר המרגלים
"ויקרא משה להושע בן נון יהושע" - "התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים" (יג טז, ורש"י שם)
הוספת אות יו"ד לשמו של יהושע, ותפילתו של משה רבינו עליו, על העניין הנזכר היו, ועל זה ביקש משה רבינו על יהושע - שיוושע מאותו מבט שטחי ולא יכשל בדרכם של המרגלים אשר התבוננו בארץ בעיני בשר באופן שטחי בלתי עיוני, וביקש משה רבינו רחמים עליו שיזכה לראות את טוב הארץ הטמונה בה, על היותה מכוסה טמונה מן העין. ובזה בין נבין את מעשיו של כלב ש"שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות" (סוטה לד:), שנתכוון במעשיו להדבק בדרכם של האבות הקדושים ולזכות באותוו מבט נכון על הארץ, כשם שזכו הם בעת הליכתם וישיבתם בארץ לראות בכל מקום את נקודת הקדושה המתנוצצת ועולה מתוך טומאת העמים, ועל ידי מבט פנימי זה בקש כלב להנצל ממבטם ומעצתם של המרגלים, להכיר כי כל הצלחת הרשעים בארץ כנען תכליתה היא "להשמדם עדי עד".
אך שאר עשרת המרגלים שגו בנקודה זו, ובראותם את הצלחת הרשעים בארץ - שהם אוכלים ושבעים מטוב הארץ על אף רעת מעשיהם, סבורים היו שיש אחיזה לטומאה בארץ ישראל כל כך, עד ש"לא נוכל לעלות אל העם" כי טומאת אנשי הארץ חזקה היא מקדושת עם מקבלי התורה, ואין לאל ידם אונים לסלק את הטומאה מן הארץ (וכבר הרחבנו בנקודה זו מלפנים ב"נר יששכר" - קרח תשע"ד).
ופשוט הוא למביני מדע, כי עיקר דיבת הארץ שהוציאו המרגלים לרעה - לא בבחינת החסרון הגשמי היתה, שהרי לא יתכן שאותו הדור הקדוש בקדושת אוכלי המן, יהיו מתאבלים על חסרון גשמי עד תומם, ופשוט שלא היו כל העם עצבים על מיעוט המעלה הגשמית של הארץ, ואילו כאן "ותשא כל העדה ויתנו את קולם" (יד א), אלא על בחינת הסכנה הרוחנית שבביאת הארץ היא שבכו, ובנקודה זו הכשילו המרגלים את כל העדה, שמבטם השיאם להאמין כי ז' עממין אלו שולטים בארץ ללא מצרים בבחינה הרוחנית, עד שגברה כח טומאתם מקדושת עם מקבלי התורה כל כך, וכביכול "אף בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם" (סוטה לה.), וסבורים היו המרגלים כי אם יעלו ישראל אל הארץ בעת הזאת ודאי יכשלו אף הם בטומאת יושביה ויתקלקלו ממעשיהם הרעים, ולכך ראוי הוא שיהיו ישראל חוסים בצל כנפי השכינה ובקדושת ענני הכבוד במדבר, עד אשר תתמלא סאת שבעה עממין ותושלם ותקיא הארץ אותם מתוכה, ויבואו ישראל אל המוכן להם בשלום.
ביאור לשון הציווי: "שלח לך - לדעתך"
והנה, כבר ביארנו מלפנים כי באמירת "שלח לך - לדעתך", רמז הקב"ה למשה רבינו כי כל הצלחתם בשליחותם זו תהא רק באם ישכילו לבטל עצמם לשליחותו של משה רבינו, עד שיהיו כל מעשיהם בתורת סרסור בלבד, וינהיגו עצמם בהנהגתו של משה רבינו להיות כל מציאותם "לדעתו של משה רבינו".
אופן ההשקפה על הצלחת הרשעים במשנתו של משה רבינו היא אופן הנהגתם של יהושע וכלב, לידע ולהוודע כי כל הצלחת הרשעים בעולם הזה, היא עצמה הסיבה להאמין בהצלחתם של ישראל לכבוש את הארץ המובטחת בקל וחומר, שאם הרשעים הארורים זוכים ג"כ ועל אף מעשיהם הרעים מוציאה להם הארץ מפריה ומטובה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שתפיק הארץ רצון ליושבים עליה ברצות הקל, באשר הם עם התורה ומקדשי מעשיהם בקיום המצוות כולם, ובפרט אם יקיימו את המצוות התלויות בארץ, שודאי תשפיע הארץ מטובה לעם הנבחר הלזה, ומעת שיקדשוה ישראל בכיבושם, שוב יתבטל כוחם של הרשעים שבה ויהיו לאין.
ואמנם זו היתה תמצית לשון ציווי השליחות לאמר "עלו זה וגו' וראיתם את הארץ" שיתנו לב להתבונן בהליכתם כי שלוחי משה רבינו המה, ויבקשו לראות את הנקודה הפנימית שבארץ, כיצד מסוגלת היא לכל דבר שבקדושה יותר משאר מקומות שבעולם. אלא שהם חטאו בנקודה אחת - אשר נתפרשה בתוכחתו של משה רבינו בספר דברים - "ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט, ויפנו ויעלו ההרה". "פנייה" זו עניינה הוא שהפנו עורף לתוכן השליחות ומהותו, שלא הלכו בדרך אשר ציוום עליה משה רבינו - להתבונן בפנימיות הארץ הרוחנית לראות "הטובה היא" ומוכנת היא לכיבושה חילוקה וירושתה על ידי עם התורה, ואם תהא ראויה להקים בה מכון לשכינה. ומרגלים אלו שגו בפלילים בראותם בני ענקים יושבי הארץ בשלוה והשקט, באכלם מפריה ושבעים מטובה, דשנים ורעננים על אדמתם, ולא הבינו כי אמנם "סר צילם מעליהם" (יד ט) וקרובה מפלתם, באין להם צדיק המגן עליהם וצלו של מקום סר מהם. ומתוך מבט פנימי זה - מבטו של משה רבינו - הוא שהתבוננו יהושע וכלב, והחזיקו בשליחותו של משה רבינו בנאמנות, ולא שתו לבם להצלחה הנראית לעין של רשעי עמי הארץ.
מעלת משה רבינו שבדור ובטחון הדבקים בדרכיו
ולא רק בדורו של משה רבינו הדברים אמורים, אלא בכל דור ודור, שלעולם כך היא המידה שאותו שהוא בבחינת "משה רבינו" שבדור זוכה במתנת קל לאותו מבט הפנימי, עד שזוכה הוא לראות את נקודת הקדושה בתוך הסתר הטומאה, ולגלות את דרכי ההנהגה הראויים שעל ידם תתגבר הקדושה על הטומאה, ועליו מוטלת המשימה לנצח על מלאכת בית ה'. והזוכה לילך לאורו של ה"משה רבינו שבדור", ולהדבק במעלתו העליונה, לא יירא ולא יחת מרבבות עם אשר סביב שתו עליו, בהכירו כי אמנם "סר צילם מעליהם", וכי אין לטומאתם זכות קיום כלל, והמה ודאי יכרעו ויפולו לפני עמילי התורה ומקיימי מצוותיה, ההולכים לאורם של גדולי התורה שבכל דור ודור.
(עפ"י רשימות הרב א.צ. - תשנ"ה, תשנ"ו)


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים