למה החרדים לא מתגייסים לצבא???

[משה ובני ישראל]

https://drive.google.com/file/d/0BzxcVH ... sp=sharing

[אש משמים]

אחרי שקראתי את המאמר הבא ברור מאוד מדוע לא ללכת לשום מקום חוץ מבית המדרש.
מה דעתכם??

"רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים מֵהַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן לִטְבֶרְיָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּדֵּל בַּתּוָֹרה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְלֹא מִשְׁתַּדֵּל - מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא נוֹתְנִים עָלָיו עֹל הָאָרֶץ וְשִׁעְבּוּד רַע, שֶׁכָּתוּב בְּיִשָּׂשכָר וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל."
"אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹצֵאת בַּת קוֹל מֵהַר חוֹרֵב וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֲבוֹדַת רִבּוֹנָם! אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה! שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְסַגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים, יוֹרֵשׁ עוֹלָם שָׁלֵם. וְכָל מִי שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא יוֹרֵשׁ לֹא זֶה וְלֹא זֶה. וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ עוֹלָמוֹ כְּפִי מְקוֹמוֹ וּכְפִי מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ."--"כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אָהוּב הוּא לְמַעְלָה וְאָהוּב הוּא לְמַטָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב לִדְבָרָיו, וְלֹא עוֹזֵב אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא עוֹזֵב אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא." ועוד "שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה, נִשְׁבָּר כֹּחַ וְתָקְפָּם שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יְמִינְךְ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב." וכן "כַּמָּה בְּנֵי הָאָדָם אֲטוּמֵי לֵב, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה." - "וּמִי מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם וְגוֹרֵם לָאָבוֹת לְהִתְגַּלּוֹת קוֹל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וּבִגְלַל אוֹתָם הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, הָעוֹלָם נִצָּל." - "כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא מַקְשִׁיב לְקוֹלוֹת אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה. וּבְכָל דָּבָר שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה עַל יְדֵי אוֹתוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, עוֹשֶׂה רָקִיעַ אֶחָד."
ומוסיף בחביבות התורה לפני הקב"ה "שָׁנִינוּ, בַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁדְּבַר תּוֹרָה מִתְחַדֵּשׁ מִפִּי אָדָם, הַדָּבָר הַהוּא עוֹלֶה וּמִזְדַּמֵּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹטֵל אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר {תורה} וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ, וּמְעַטֵּר אוֹתוֹ בְּשִׁבְעִים עֲטָרוֹת גְּלוּפוֹת וּמְחֻקָּקוֹת."
וכתב על חוזקה ועליונותה של התורה: "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, מַהוּ שֶּׁכָּתוּב {ישעיה לח} וַיָּסֵב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' - בֹּא תִרְאֶה כַּמָּה הוּא הַכֹּחַ הֶחָזָק שֶׁל הַתּוֹרָה וְכַמָּה הוּא עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל. שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, לֹא פוֹחֵד מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְלֹא פוֹחֵד מֵחֳלָאִים רָעִים שֶׁל הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים וְלוֹמֵד מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם." וכמה יש לו לעסוק בתורה "שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, תְּלַמֵּד אוֹתוֹ עֵצָה אֵיךְ יָשׁוּב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ לְבַטֵּל אֶת אוֹתָהּ הַגְּזֵרָה. שֶׁאֲפִלּוּ אִם נִגְזָר עָלָיו שֶׁלֹּא תִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה הַזּוֹ - מִיָּד מִתְבַּטֶּלֶת וּמִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וְלֹא שׁוֹרָה עַל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת וְלֹא יָסוּר מִמֶּנָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב {יהושע א} וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְאִם סָר מִן הַתּוֹרָה אוֹ נִפְרָד מִמֶּנָּה, כְּאִלּוּ נִפְרָד מֵעֵץ הַחַיִּים." - "וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִדְבָּקִים בַּתּוֹרָה וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, אָז מִתְמַלֵּאת, וְשָׁלוֹם מִתְחַבֵּר בָּהֶם." ועוד כתב "שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם מִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, הוּא נִתְקָן בִּנְשָׁמָה אַחֶרֶת קְדוֹשָׁה, שֶׁכָּתוּב שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַחַיָּה הַקְּדוֹשָׁה הַהִיא. שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵין אָדָם מִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, אֵין לוֹ נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה, וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה אֵינָהּ שׁוֹרָה עָלָיו. וְכַאֲשֶׁר מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, בְּאוֹתוֹ הַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְבָרֵר בָּהּ, הוּא זוֹכֶה לְנֶפֶשׁ הַחַיָּה הַהִיא וְלִהְיוֹת כְּמוֹ מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים, שֶׁכָּתוּב {תהלים קג} בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו. אֵלּוּ הֵם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרָאִים מַלְאָכָיו בָּאָרֶץ." - "לְכוּ וְהָבִיאוּ כַפָּרָה וְהִתְעַסְּקוּ בַתּוֹרָה, וְעָלַי לָתֵת לָכֶם שָׂכָר טוֹב, וְעָלַי לְהַשְׁלִיט אֶתְכֶם עַל כָּל הָעַמִּים".- "וְהַתּוֹרָה הִיא יִשּׁוּב הָעוֹלָם. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עַכּוּ''ם, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתָהּ, נִשְׁאֲרוּ חֲרֵבִים וִיבֵשִׁים, וְזֶהוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, אֵלֶּה שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים מִצְווֹת הַתּוֹרָה." - "וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כֻּלָּם טָסִים וּמְעִידִים (הם) עֵדוּת לְמַעְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עֲלֵיהֶם."
עוד כתב על לומדי התורה ומחזיקיה "וּמִי הַסְּמוּכִים? יִשָּׂשכָר שֶׁמֵּגֵן עָלָיו בְּכֹחַ הַתּוֹרָה. וְאַחַר כָּךְ זְבוּלוּן שֶׁסָּמוּךְ לְיִשָּׂשכָר, שֶׁנָּתַן לָהֶם מְלַאי וְכֹחַ לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה." - "אִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר הַתּוֹרָה, אָז נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל טוּב הָעוֹלָם, וְאִם לֹא, אָז מְיַסֶּרֶת אוֹתָם." - "וּבַמֶּה יִזְכֶּה הָאָדָם לְאוֹתוֹ הָאוֹר? בַּתּוֹרָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם, יִזְכֶּה לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ בָּנָה עוֹלָמוֹת, שֶׁהֲרֵי בַּתּוֹרָה נִבְנָה הָעוֹלָם וְנִתְקַן.
וּבֹא וּרְאֵה, בָּרוּחַ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם וּבָרוּחַ הוּא עוֹמֵד, רוּחַ שֶׁל אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן רוּחַ שֶׁל הֶבֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן." וכמה חייב בהתמדתה "וַאֲפִלּוּ בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, לֹא עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וְלָכֵן לִבּוֹ חָסֵר, שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ יַחַד עִם רִבּוֹנוֹ וְלֹא נִמְצָא בְדַרְכּוֹ. וְאוֹמֵר לַכֹּל סָכָל הוּא - וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ דְּבַר אֱמוּנָה שֶׁל רִבּוֹנוֹ, הוּא אוֹמֵר שֶׁזּוֹ טִפְּשׁוּת לַעֲסֹק בָּזֶה."
"אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים דַּרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּגְלָלָהּ יִזְכּוּ לָעוֹלָם הַבָּא."
ועל ידי התורה לא ישלוט בנו שום כח או מזל רק הוא יתברך "רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְרַצָּה בָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לָהֶם תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהִזְהִיר אוֹתָם וְנָתַן לָהֶם עֵצָה לְהִשָּׁמֵר מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם - רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהֵם יוֹדְעִים לִדְחוֹת מֵהֶם כָּל הַמְקַטְרְגִים וְכָל הָרוּחוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ חֵלֶק גּוֹרָלוֹ וִירֻשָּׁתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ." - "אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וְהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ יָמִים וְלֵילוֹת."
ועוד כתב על שאינם עוסקים בתורתו "כַּמָּה אֲטוּמִים הֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִסְתַּכְּלִים בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם וְנִשְׁכַּחַת מֵהֶם רוּחַ חָכְמָה." ואפי' כשהולך בדרך אם אינו עוסק בתורה סכנה היא לו "רַבִּי חִזְקִיָּה הָיָה הוֹלֵךְ מִקַּפּוֹטְקִיָּא לְלוֹד. פָּגַע בּוֹ רַבִּי יֵיסָא. אָמַר לוֹ, תְּמֵהַנִי עָלֶיךְ שֶׁאַתָּה לְבַד, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁלֹּא יֵצֵא אָדָם יְחִידִי לַדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ, תִּינוֹק אֶחָד הָלַךְ עִמִּי, וְהוּא בָא אַחֲרַי. אָמַר לוֹ, וְעַל זֶה אֲנִי תָּמֵהַּ, אֵיךְ הוֹלֵךְ עִמְּךְ מִי שֶׁלֹּא תְדַבֵּר עִמּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה? שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּל מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין עִמּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, מִסְתַּכֵּן בְּנַפְשׁוֹ. אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי."
"כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְמַעְלָה וּמִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה הִיא עֵץ חַיִּים לְכָל אוֹתָם הָעוֹסְקִים בָּהּ לָתֵת לָהֶם חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָתֵת לָהֶם חַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא".

[עקביה]

אחר בקשת המחילה, אני מתקשה להבין מה עניין שמיטה אצל הר סיני. המאמר הנ"ל יכול להיות טעם וסיבה לעוד הרבה הימנעויות, כגון, לא לקנות ארבעה מינים, לא לבנות סוכה, לא לאפות מצה וכו' וכו', שהרי כל אלה מבטלים את האדם מתלמוד תורה.

כל דבר שצריך וחובה לעשותו אינו נדחה מפני ת"ת.

חוששני שצריך לחפש סיבות ענייניות יותר מדוע החרדים אינם מתגייסים לצבא, ואל דאגה, סיבות כאלה ישנן בהחלט.

[אש משמים]

אחר בקשת המחילה, אני מתקשה להבין מה עניין שמיטה אצל הר סיני. המאמר הנ"ל יכול להיות טעם וסיבה לעוד הרבה הימנעויות, כגון, לא לקנות ארבעה מינים, לא לבנות סוכה, לא לאפות מצה וכו' וכו', שהרי כל אלה מבטלים את האדם מתלמוד תורה.

כל דבר שצריך וחובה לעשותו אינו נדחה מפני ת"ת.

טוב שביקשת מחילה כי שמיטה ירדה מהר סיני.
קשה לי להאמין שקראת את המאמר אם תגובתך כ"כ צוננת ויבשה הלא במאמר מבואר שאין כלום בלא התורה שהיא החיים הטוב והאושר היא המשפיעה השומרת וכולה טוב!!!
אין זה עשה דוחה ל"ת או שחשיבותה יותר גדולה. ואם זה מה שהבנת אז תקרא שוב ושוב עד שתבין שלא צריך עוד שום סיבה בעולם לא ללכת לצבא.

חוששני שצריך לחפש סיבות ענייניות יותר מדוע החרדים אינם מתגייסים לצבא, ואל דאגה, סיבות כאלה ישנן בהחלט.

יש סיבה יותר "עניינית" מהנאמר??

[אוצר החכמה]

אחר בקשת המחילה, אני מתקשה להבין מה עניין שמיטה אצל הר סיני. המאמר הנ"ל יכול להיות טעם וסיבה לעוד הרבה הימנעויות, כגון, לא לקנות ארבעה מינים, לא לבנות סוכה, לא לאפות מצה וכו' וכו', שהרי כל אלה מבטלים את האדם מתלמוד תורה.

כל דבר שצריך וחובה לעשותו אינו נדחה מפני ת"ת.

חוששני שצריך לחפש סיבות ענייניות יותר מדוע החרדים אינם מתגייסים לצבא, ואל דאגה, סיבות כאלה ישנן בהחלט.

כמו שציינת יש סיבות טובות מעבר לנקודה הזו למשל
א. יש בצבא בעיות נוספות מלבד קיום מצווה.
ב. יש הסכמת הפוסקים על עניין זה שטובת הכלל היא שהלומדים אינם צריכים להתגייס.

אבל מעבר לכך אני מסופק בטענה שלך מצד כל דבר שצריך וכולי. ראשית יש שיטה בתוספות בכתובות שבמקום שימוש ת"ח (היינו עיקר הלימוד של האדם כמבואר שם גבי ר"ע) אפילו מת מצווה לא דוחה.
ושנית איני יודע עד כמה מצוות דוחות ת"ת כשאדם צריך להתבטל מלימודו לאורך זמן ואי אפשר לומר ע"ז יעשה המצווה ויחזור ללימודו. למשל אם אדם צריך לבנות את הסוכה שלו חצי שנה וכל הזמן הזה לא יוכל ללמוד האם בזה גם אומרים שיתבטל או שאז זה דומה לנסיעה לארץ אחרת שאינו מחוייב בה.
אפשר לדחות את הטענה הזו שגם אם זה נכון זה תלוי באופי המצווה דהיינו מצווה כמו סוכה שעניינה זמן קצר אם תתארך לא יהיו חייבים לעשות אבל מצווה שעניינה מצד עצמה זמן ארוך אם מדובר על אותו הזמן שרגיל אצלה בזה יהיה האדם מחוייב לבטל, דוגמה לדבר אדם אין חייב ליסוע לעיר אחרת ליטול לולב אבל מחוייב לעלות לרגל. ויש לחלק בין הדברים. מה דעתכם?

[עקביה]

נדמה לי שהמקום היחיד בו מצאנו פטור ממצווה חיובית משום ת"ת הוא אצל בן עזאי שלא נשא אשה (יבמות סג:), וישנה שם הסברא של 'אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים'.

יש מצוות שפטרו משום שלא רצו להטריח את האדם יותר משיעור מסוים, כגון נט"י עד מיל, אבל משום ביטול תורה לא ידענא.


הרב 'אש משמים'

התגובה ה'צוננת ויבשה' אינה מתייחסת למאמר המלהיב, אלא רק לטענה כאילו ניתן מחמתו לפטור כל חרדי שאינו מתקרב למדרגות המתוארות שם.

[המעיין]

זה סתם לא נכון. כל מצווה שיכולה ליעשות ע"י אחרים העוסק בתורה פטור ממנה כמבואר ברמב"ם שם.

בפריה ורביה לא מיקרי ממש יכולה ליעשות ע"י אחרים כי אין קשר בין מה שאחר עושה למה שהוא עושה.

[קראקובער]

כל הדיון פה משעשע כאילו אם לא היה שאלה של "ביטול תורה" או שהצבא היה כשר למהדרין היינו כן מגייסים.

[אוצר החכמה]

לא קראת. את זה בדיוק כתבו שלמעשה אין דיון בגלל סיבות שונות כמו שאתה מציין אבל אפשר לדון על השאלה העקרונית.

[עקביה]

זה סתם לא נכון. כל מצווה שיכולה ליעשות ע"י אחרים העוסק בתורה פטור ממנה כמבואר ברמב"ם שם.

בפריה ורביה לא מיקרי ממש יכולה ליעשות ע"י אחרים כי אין קשר בין מה שאחר עושה למה שהוא עושה.

דיברתי על מצוה חיובית, דהיינו המוטלת אקרקפתא דגברא, ואין אחר יכול לעשות אותה עבורו.
המקרה הקרוב ביותר לזה בו מצאנו פטור הוא פו"ר.

[אוצר החכמה]

אבל הוא צודק לעניינינו. מלחמת מצווה אינה מצווה חיובית לפי הגדרתך.
אגב במה לא טובה הגדרת הרמב"ם של מצווה היכולה להיעשות ע"י אחרים.

אני כמו שכתבתי אני מסתפק במה שפשוט לך כל כך. אגדיר את זה באופן אחר. האם אדם חייב לבטול מעבודתו ולהכין חצי שנה סוכה. לכאורה לא כי אין חיוב להוציא על עשה יותר מחומש ממונו ואם בטילת עבודתו נחשבת לו כהוצאת יותר מחומש אינו חייב בה. ולכן אני טוען שאולי לא יגרע עניין תלמוד תורה מזה, ואולי אם ביטול תורתו הארוך נחשב לו כהוצאת יותר מחומש ממונו גם אינו חייב לבטל תורה. אני יודע שאפשר לחלק ולכן העליתי את זה כספק.

[דרומי]

במצות לא תעשה עליו לעשות כל טצדקי ולהוציא כל ממונו ובלבד שלא יעבור על לאו.

וא"כ עדיין יש מקום לטעון שיש באי התגייסות ענין של "לא תעמוד על דם רעך".

כמובן שהמצב כרגע אינו כזה, אבל הבנתי שדנים פה במישור העקרוני וע"ז אני מעיר.

[אוצר החכמה]

איני מבין איזה עניין לא תעמוד על דם רעך יש בזה.


מעבר לזה נכנסת בסוגיה עמוקה שכבר דנו עליה. למה אינך מחוייב למכור את דירתך כדי להציל חולה הזקוק לדיאליזה וימות אם לא יהיה לו מאה אלף דולר שזה דברים שקורים. אבל לא נראה לי שכדאי להתרחב לנושא זה כאן.

[אש משמים]

כל הדיון פה משעשע כאילו אם לא היה שאלה של "ביטול תורה" או שהצבא היה כשר למהדרין היינו כן מגייסים.

לא זכיתי להבין מה השעשוע הגדול אבל בכל מקרה אשיב ותהא תשובה גם לכל שאר המגיבים.

א. לא דובר מדין "ביטול תורה" אלא משום שאין חיים בלא התורה!!

ב. חשבתי שהשאלה היא למה החרדים לא מתגייסים, שייך חרד לדבר ה' שלא לומד את דברו ? ! ? !

[קראקובער]

מאז שהייתי בישיבה קטנה לא שמעתי כאלו סיסמאות.

[עפר לרגלם]

.

[אמיר כרמי]

כל הדיון פה משעשע כאילו אם לא היה שאלה של "ביטול תורה" או שהצבא היה כשר למהדרין היינו כן מגייסים.

לא זכיתי להבין מה השעשוע הגדול אבל בכל מקרה אשיב ותהא תשובה גם לכל שאר המגיבים.

א. לא דובר מדין "ביטול תורה" אלא משום שאין חיים בלא התורה!!

ב. חשבתי שהשאלה היא למה החרדים לא מתגייסים, שייך חרד לדבר ה' שלא לומד את דברו ? ! ? !

הטענה מוזרה מאוד אז כן תאמר על יהודי העובד לפרנסתו? מנהל ת"ת? חבר כנסת? ראש עיר? רופא מציל חיים?

[לייטנר]

תהייה תמימה לנוכח העדות הנ"ל בשם מרן הגאון העצום רי"ז גוסטמאן זצוק"ל:

בבחרותי נהגתי לפרקים מזומנות להגות בבית מדרשו בשכונת רחביה בירושלים, היה זה שנים ספורות לאחר פטירתו. יושב הייתי שעות ארוכות בבית המדרש השומם (באותו פרק זמן, עד להקמת הכולל במקום) על יד הספרייה העשירה, כאשר בכותל המזרח שוקד חתנו הגאון רבי מיכל ברניקר שליט"א על עריכת הכתבים הרבים (שחלקם נגנבו באותה תקופה) כשאוזניו כרויות למכשיר רשמקול קטן מיושן.

בינות לספרים הרבים, תפסו מקום רחב ספרים לא מעטים שחוברו במשך השנים ע"י הרב ותלמידיו מהתקופות השונות, מתורתו או מחידושיהם. אך מעניין, לא מצאתי איזכור אחד של 'ווארט' או אימרה כל שהיא, רעיון מוסרי או פרשני על המקרא בשמו של הרב!
תמיד, מה שנגלה לנגד עיני היה מערכות של חידושי סוגיות, ובאריכות בדרך כלל.

כך שהתרשמתי שעיסוקו של הרב זצ"ל לא היה בהשקפה או במחשבה.

פעמים בודדות נתקלתי בציטוטים רעיוניים בשמו, ותמיד, אבל תמיד, בסוגיית הגיוס לצבא, הלא דבר הוא! לטעמי, הדבר מאוד מחשיד באשר לאמינות הדברים ודיוקם, ואיך שלא יהיה: מעורר מחשבה.

כדי שנוטר יהיה מעט יותר מרוצה,
המחנך הדגול, הרב דוד פוקס (דמות מופלאה שראוי שייפתח אודותיו אשכול, הגם שב"ה הרב פוקס חי והגיע לגבורות) סיפר (בספר 'לנטוע שמים', עמ' 189) על שאלתו של הרב מרדכי הלפרין את הרב גוסטמאן.

בימיו [של הרב הלפרין] כראש ישיבה הוא הרגיש שמוטלת עליו אחריות גדולה לתלמידים שלא היו יכולים להביא ילדים לעולם ... בסופו של דבר, הלך הרב הלפרין להתייעץ עם הרי"ז גוסטמאן, ראש ישיבת 'רעמילעס' ומחבר סדרת 'קונטרסי שיעורים' על הש"ס, מגדולי הדור הקודם וחבר מובהק של ר' שלמה זלמן, אם ראוי שילמד ויהיה גינקולוג ... הרי"ז גוסטמאן דיבר איתו ארוכות ואמר לו: "אם אתה מרגיש שאתה יכול - זו מצווה". לא פחות מכך. מצווה. אלא שכמובן, לא כל אחד יכול. קשה מאוד לעשות דבר כזה.
הרב הלפרין דיווח על השיחה לר' שלמה זלמן, והוא הורה לו לנהוג על פיה, וכך אכן עשה

[ברוז]

https://yiddishevinkel.com/archives/50956