מבולבל כתב:הוה אמינא כתב:זה לא "דיון איך לא חשבו". זו ראיה.
אם אף אחד לא חשב על כזה פתרון, מוכח!! שזה לא פתרון.
כי הם היו חכמים לפחות כמו הכותבים של ההיתר, והרבה יותר. ודואגים ומרחמים ומחפשים היתר לא פחות מהם ג"כ, והרבה יותר. והפכו כל אבן, ולא העלו את זה, זה ראיה מוחצת.
אמנם יש אסכולה מסוימת שחולקת חד משמעית על הראיה הזו ש"הם היו חכמים לפחות וכו'", ורואה את חכמי דורנו באותה רמה ושורה של כל חכמי הדורות. נדמה להם שדרך ארץ והכרת ערכם עצמם מול ראשונים או גדולי האחרונים מהדורות הקודמים זו רק שאלה של "השקפה" מוסרית. ולכן הם מודדים הבנה שלהם מול שורה של הבית יוסף באבקת רוכל, או פיסקה של הפני יהושע או האור שמח וכו', ובהחלט יש להם הבנה שונה ברמב"ם, לפי הגיונם, אז כל ההבנות המקובלות נדחו.
כבר פגשתי מי שכתב נכון שהרמב"ם כתב כך וכך אבל אין דבריו נראים בגלל שכך וכך...
לעומת זאת מי שיש לו כבוד והערכה לקודמיו הפוסקים הקדמונים ומכיר בערך עצמו שעוד לא הגיע להבנתם, ומכיר שהוא לא האדם הכשרוני הגדול ביותר שקם לעם היהודי... הוא מתעמק יותר ויותר ומגיע להבנות והשגות ברורות ומקיפות יותר!
לכן הויכוח פה הוא בין השטחיים לבין המעמיקים.
המעמיקים דנים להוכיח למה עפ"י גדרי הדין אי"ז נכון. השטחיים זועקים חמס, ולא מבינים שגדולי ישראל לא יכולים לפרט במכתבם פלפולים הלכתיים ולכן מקצרים. וחלילה שהרב שטיינמן התנגד להיתר זה בגלל שעד היום לא חשבו על זה.
איני יודע אם הבחנת אבל יש הסבר ברור למה לא חשבו על זה. הדברים נכתבו. תעיין לעיל.
השטחיים חושבים שהם יותר חכמים מהגרז"נ והמעמיקים משיבים לגרז"נ בגדרי ההלכה ולא בסיסמאות.
פרטים נוספים על העניין: הגרז"נ התנה את היתר זה בהסכמת הגר"ע יוסף אך הגר"ע זצ"ל נפל למשכב. יש רבנים שעלו לביתו של הגרז"נ בחשבם שיסבירו לו את טעותו ויצאו משוכנעים.
חלק מהטענה על הרב לביא שהוא רצה להתקבל לדיין בביה"ד הגדול ולכן התחנף לחילונים וארגוני הנשים. דבר זה אינו נכון משתי טעמים 1. מדובר ברב יר"ש שגם אם טעה אין שום היתר לדונו לכף חובה שמניעיו הם הגד התורה. אלא אפשר לומר שפשוט טעה בדבר הלכה. 2. יודעי דבר אומרים שדרכו הייתה סלולה לרבני הגדול מחמת בכירותו בעולם הדיינים וגם החרדים תמכו בו. מה שקבר את סיכוייו להיבחר זה היתר זה.
שוכנעתי. בהצלחה.
