זאב ערבות כתב:הרואה כתב:אם הבעל לומד תורה ומתקדם משמעותית בידיעת התורה וחי את התורה, גם אם האשה היא המפרנסת וגם היא מנכ"לית בהייטק - עדיין יהיה לבעל כבוד בבית (למרות שוודאי פחות מאם האשה היתה עקרת בית).
אבל אם הבעל הולך לכולל ולא ממש מוצא שם את מקומו, ועל הדרך מגדל את הילדים והוא זה שאחראי גם על הקניות והסידורים הקטנים והאשה עושה חיל בעבודתה - המצב יהיה הפך הטבע ממש וחיי שניהם אינם חיים.
יפה, וכמה כאלה מהסוג השני יש לדעתך? אך כפי שכתבתי מפני הבושה שלא יהיה לו תואר אברך למרות הבעיות שזה גורם ושהוא בעצם לא כל כך אברך אלא רק למראית עין - כנראה עדיף לו לסבול. נושא הכבוד בבית זה כבר נושא אחר לגמרי ותלוי רבות בחינוך האשה, אם נתחנכה לכבד את בעלה אפילו הוא סנדלר. האם רק לאברכים מגיע כבוד?
יש המון מהסוג השני וזאת בעיה קשה.
הרבנים במקור שעודדו שאברכים ישבו וילמדו הם עודדו שילמדו ולא שיהיו שלעפערס שסוחבים את עצמם מהשטיבלאך לגני הילדים ומשם למכולת ומשם ללימוד יבשושי וחסר תוחלת בכולל ומשם לאסוף את הילדים וכו' בעוד שהאשה עם הפאה הארוכה מנהלת כמה גברים חמודים בהייטק, לא לזה התכוון החזון איש ולא הרב שך.
ואם יכופפו את האשה שתלמד רק הוראה או סריגה הבעל יצטרך במקום זה לגלגל חובות גם לא מצב טוב.