לעולם יהיה אדם כתב:אין כזה דבר 'אם הוא ישאל' את מה שאנחנו מניחים כאקסיומה, איננו צריכים להוכיח. מי שיש לו אינטואיציה לגבי ערך קדושת החיים, החשיבה הלוגית שלו לא מבקשת הוכחות לערך הזה, כפי שהיא לא מבקשת הוכחות לתקפותם של כללי הלוגיקה.
אם זו טענתך, אז אני חולק עליך בתיאור המציאות.
נראה שגישתך נובעת מכך שהחלטת מראש שאין שתי מערכות חשיבה. אצלך זה אקסיומה ואינו נושא שנתון לדיון.
לכן הוויכוח בינינו הוא די מצחיק. אני מביא דוגמאות שממחישות שיש שתי מערכות, ואיך הן משתלבות. ואתה ניגש לדוגמאות אלה עם האקסיומה שלך שאין שתי מערכות. ואז, או שאתה מנתח את הדוגמאות בצורה אחרת, או שאתה פשוט אומר שדוגמה כזו - זה דבר בלתי מציאותי.
אני לעומת זאת סבור שיש לאדם בפנים שני קולות (לפחות). הם יכולים להתווכח, ויכולים לומר אותו הדבר. אחד יכול להשתיק את השני, או להיכנע לו, או לבטל את דעתו אליו ברצון. אדם יכול להיוולד עם נטייה להיות קשוב יותר לקול זה או אחר. או להתחנך לנטייה כזו.
לעולם יהיה אדם כתב:3. זה משנה מאוד. כי אם ההבנה שהעולם נוצר במקרה היא אינטואיציה, אז אין כאן עימות בין שתי דרכי חשיבה, אלא סתירה בין שתי אינטואיציות. מצד אחד אינטואיציה של אתאיזם - שמובילה על פי חשבון לוגי לכך שמותר להתאבד, ומצד שני אינטואיציה של ערך קדושת החיים - שמובילה לפי חשבון לוגי לכך שאסור להתאבד.
כדי לומר שיש כאן עימות בין דרכי חשיבה שונות עליך להראות כיצד הלוגיקה לבדה הביאה אותו לחשוב שהעולם נוצר במקרה.
לגבי המילים המודגשות - איני מסכים אתך. ואני גם מתקשה להבין אותך, מדוע אתה אומר כך.
במקרה הזה הלוגיקה נשענת אמנם על נקודות ההתחלתיות שייסדה לה אינטואיציה
(לצורך המחשה גסה נאמר שאינטואיציה של אותו אומלל ייסדה לו: א. מה שכתוב בספרי הלימוד של בית הספר - זו אמת שאין לפקפק בה. ב. בספרי לימוד כתוב שעולם נוצר במקרה). אבל משם והלאה הלוגיקה עושה את דרכה לבד ומגיעה למסקנה שלהתאבד זה בסדר גמור.
יש מציאות של שני קולות.
ומי שאומר "תתאבד" זה הקול של לוגיקה. נכון שהוא מבוסס ביסודו על הנחות של האינטואיציה - אז מה?
הקול של האינטואיציה לא אומר "תתאבד". להיפך, הקול הזה אומר "אסור להתאבד".
אני כבר מנחש שתרצה לומר שאם כך הם פני הדברים, אז נמצא שזו סתירה בין שתי אינטואיציות.
אין לי בעיה להסכים עם זה. אבל זה גם לא מעסיק אותי. לא מעניין אותי מה היא שיטת האינטואיציה בנושא זה, מעניין אותי מה אומר הקול של האינטואיציה על השאלה הספציפית שעומדת כעת על הפרק.
השאלה שעל הפרק היא - האם להתאבד או לא.
יש מציאות של קול פנימי של אינטואיציה והוא אומר כעת לאדם דבר ברור: רק לא זה!!!
יש גם מציאות של הקול של לוגיקה, והוא אומר כעת לאדם: קדימה! קפוץ!
זו סתירה בין שני קולות. זו סתירה בין שתי מערכות החשיבה שיש לכל אחד מאתנו.
אז כפי שכבר הסברתי לעיל את דעתך הקדושה, אתה מניח כאקסיומה שאין מציאות של שני קולות. לכן, כנראה, לא תסכים אתי גם עכשיו.
אבל, על כל פנים, זו היא דעתי, ואני מקווה שהצעתי אותה כעת בצורה מספיק בהירה.
תרצה לומר שזו 'תאוריה'? בסדר גמור. אבל תאוריה זו מסבירה המון דברים.