יוצא פוניבז' כתב:היום הונחו למכירה בבתי הכנסיות קובץ בשם "משיכיר" – בענין התכלת. (נעשה בו נסיון לאסוף למקום אחד כמה קונטרסים בענין, הן מהמתנגדים והן מהמצדדים).
בראש הקונטרס מתפרסמת לראשונה תשובת אחד הדיינים המפורסמים שליט"א, והרי היא לפניכם:
הרב שפרן על התכלת.jpg
יום ד' י"ב ניסן תשע"ו
לכ' הרה"ג בנימין זאב הלוי הורביץ שליט"א
עורך שנתון והיה לכם לציצית
שוכ"ט
א. מה שלא נתקבל בציבור הרחב שומרי תומ"צ קלה כבחמורה ומדקדקין במצוות אינו משום שיש ערעור על אמיתות התכלת. אדרבה הראיות שמביאים לזהוי התכלת המקובל היום כחלזון התכלת שבזמן חז"ל, נראין הדברים נכונים שזוהי תכלת של תורה, והדברים משכנעים ומדברים בעד עצמם.
ב. וטעם רוב גדולי ישראל שאינם משתמשים בזה אינו משום שמפקפקים באמיתת העניין, אלא משום שבמאתיים שנה האחרונות נקבע כהרגשה פנימית שלא משנים דברים גם אם מן הדין הי' צריך להנהיגם או לשנותם וזה כהגנה נגד מהרסים המנסים לשנות ולהתאים וכו'. ועד כדי כך נקבע עקרון זה שיש כח בדעת תורה זה לעקור דבר מה"ת כמו מצות תכלת.
הכלל, שגם שינוי לטובה רואים חכמי התורה לתחילת פירצה שאחריתה מי ישורנו. ודבר זה הוא בבחינת יכולים חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה.
ואף שהיו מהגדולים שנהגו בתכלת ראדזין כמו שידוע מהמהרש"ם ועוד, הם לא עשו כן אלא לעצמם בצינעא אך לא הנהיגו כן לציבור.
ג. גם מה שמצינו כמה מנהגים שהשתנו כמו הכרעת ההלכה בזמני שקיעה''ח שבפולין והונגרי' נהגו כשיטת ר"ת בצה"כ ולא נשאו כפים בכל יום ועוד, ולפני המלחמה נשתנו המנהגים והפסיקו לנהוג כר"ת בפולין וכן בארה"ב. זה התחיל אחרי מלחמת העולם הראשונה שנעקרו קהלות ונתיישבו מחדש וכן בארה"ב שהתחילו להתייסד קהלות חדשות מלפני קרוב למאתיים שנה כשהתחילה ההגירה הגדולה מרוסיה לארה"ב. [כפי שיש לראות שינוי זה בלוחות הישנים שיצאו כל שנה]. כל זה לא עשו אלא כשנעשו קהילות חדשות ויסדו מנהגים חדשים, אך קהילות ישראל שנשארו במקומם נזהרו מאוד מהשינויים ותחושת גדולי ישראל האמיתיים תורה היא וזהו קיום רצונו ית''ש.
זה הוא ה"דעת תורה" שעומדת מאחורי העניין של התעלמות כביכול של גדולי ישראל מקיום מ"ע.
עד כאן בנוגע למעשה אבל בוודאי דבר חשוב ויש בזה תועלת גדולה לברר מצוה זו למעשה על כל צדדיו וצידי צדדין כפי שאתם עושים בפרט מצוה שאין לה דורשין. ובזכות המצוה המתקיימת ע"י ונשלמה פרים שפתינו נזכה לקיימה בפועל ממש.
בכבוד רב
מנחם מענדל הכהן שפרן
אחרי שלמדתי את הנושא מאוד תמהתי למה זה לא התקבל אחרי שהראיות כ"כ חזקות, אבל עכשיו אני חושב שאפשר להבין את הצד השני, שנכון שכל טעם שאומרים לסתור את תכלת המורקס בפני עצמו חלש או מגוחך, אבל ישלמתנגדי בתכלת כ"כ הרבה טעמים שבהצרפם יחד אולי זה נחשב לטעם אחד חזק, כמו הרבה חבלים דקים שכל אחד כקליפת השום, אבל כשמצרפים אותם יחד נעשה חבל חזק.
ואלו הם הטעמים הרבים שנאמרו בזה:
א. אע"פ שהראיות הם ברורות, והקושיות הם חלשות, והוא מצוות עשה דאורייתא, אבל יש מנהג בכלל ישראל שלא עושים חדשות במאתיים שנים האחרונות.
ב. מצווה שנפסק יותר מאלף שנה, יש סברא שגם אם יש ראיות זה לא מספיק, רק צריך ראיות כאלה שאפשר להישבע עליהם.
ג. אף נרבה ראיות כחול הים, אינו כלום, כיון שקרא מפורש שאל אביך ויגדך, ולא דרשו חז"ל אבל אנו נדרש שצריך דוקא מסורת.
ד. יש איסור חמור שנקרא חדש אסור מן התורה.
ה. כל כמה שנים מוצאים תכלת חדש, ויש כבר זיהוי חמישי, וכשם שזו אינה אמת כך זו אינה אמת.
ו. כתוב בגמרא ש החילזון דומה לדג, וזה אינו דומה לא לסלמון ולא לקרפיון.
ז. איתא בגמרא שעולה מן הים אחת לשבעים שנה, ולא אמרו דבר כזה ברדיו, וגם לא היה כתוב סיפור כזה לא בהמודיע ולא ביתד, וגם לא בידיעות אחרונות.
ח. איתא בגמרא שדומה לים, ורק הקונכיה דומה לים ולא גופו ממש.
ט. לא מצינו בספרים עתיקים של אומות העולם שיאמרו שהיהודים השתמשו בתכלת הזה לציצית.
י. יש חשש שאולי ימצאו חילזון עם יותר ראיות, ואז אנשים לא ירצו לשים התכלת החדש.
יא. החוות יאיר שכתב שזה התכלת הרי אמר שהתכלת הוא סגול, אז אם הולכים בשיטתו צריך לשים סגול.
יב. כל האחרונים שכתבו שזה התכלת לא התכוונו ברצינות, שהרי הם עצמם לא הלכו עם תכלת.
יג. כמה ראשונים כתבו שהוא תולעת, וכיון שיש לא קונכייה לא נקרא תולעת, אע"פ שהוא בעצם תולעת בתוך קונכייה, אבל סתם תולעת משמע בלא קונכייה.
יד. אע"פ שיש הרבה ראיות, אבל סוף סוף לכל ראיה אפשר למצוא איזה פירכא לפחות בדוחק, לכן זה נקרא רק השערה ולא מקרי אפילו ספק.
טו. גם אם נאמר שזה כן ספק, אבל יש סברא בשם הבית הלוי בלי מקור נגד הרבה ראשונים ואחרונים, שאם אחר שנעשה המצווה עדיין יהיה ספק, לא נאמר הכלל של ספק דאורייתא לחומרא.
טז. כיון שחזל אמרו שנגנז, לא יתכן שאנו נמצאנו ע"י מחקר וכדומה.
יז. הארי ז"ל כתב טעם למה אין תכלת בזמן הגלות, משמע שלא שייך שיהיה תכלת בזמן הזה, או אפילו יהיה פטורים מלקיימה.
יח. גם אם יש ראיות ברורות כשמש כחול הים, לא יועיל מאומה, כיון שגדולי הדור לא שמו תכלת ואפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל וכו' וכש"כ כשיאמרו על תכלת שהוא קלא אילן.
יט. כתב בספר הקנה כתב שצריך שחיטה, והרי המיורקס אינו צריך שחיטה.
כ. בזהר כתוב שהתכלת נמצא בכנרת, ואע״פ שהתרגום יונתן והרמב״ם וכל האחרונים כתבו שנמצא בים הגדול הלכה כהזוהר, ואע״פ שגם בגמרא משמע שהתכלת היה בחלקו של זבולון, הרי כתב הרמה שיש שתי חלזונות של תכלת אחת שהשתמשו בו הגויים והוא פסול, ואחת שכשר לתכלת לציצית, ואע״פ שזה לא ממש מה שככתב הרמה אנו נפרש כוונתו כך, ונאמר שתכלת של הגויים נמצא בים הגדול, ותכלת הכשר נמצא בכנרת.
כא. בחזל איתא שהחילזון נגנז, ואעפ שכל הראשונים והאחרונים כתבו שאין זה גניזה ממש כפשוטו, אין מדרש יוצא מידי פשוטו.
כב. גם אם הוכח שזה התכלת אבל יש בזה איסור צער בעלי חיים כיון שאפשר לעשות הרדמה לחילזון לפני שפוצעים אותו.
כל הטעמים הנ״ל הם טעמים אמיתיים שנאמרו ע״י רבנים חשובים, ואינם סתם בדיחות.
כהנה וכהנה יש עוד הרבה טעמים על דרך זה, אז אם נאמר שהטענות חלשות אבל בהצרפם יחד נחשב לטעם גדול.
