מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
מ.ל.
הודעות: 612
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי מ.ל. » ה' יוני 23, 2016 8:30 pm

עוד יהודי כתב:וגודל חוצפתך ללעוג להרב שליט"א, מעצבן. ממקרה אישי שהיה לי איתו נוכחתי לדעת את מידותיו הנאצלות, שבסיפור שלא היה קשור אליו טרח מאוד לדאוג לאמת ללא שום חשבונות של משפחה קהילה וכדומה. ובדור שלנו זה דבר נדיר למאוד לצערי.

ח"ו לא התכוונתי לזלזל, וחבל שהנך מתעצבן. עפר אני תחת כפות רגליו ושותה בצמא את דבריו, וגדולתו הרמה על מידותיו הנאצלות ידועים ומפורסמים. ציינתי כבדרך אגב תכונה של כתר"ה, ואולי יותר נכון לקרוא לזה שיטה ודרך. נוכחתי בה כמ"פ והדברים מפורסמים.

לגבי תוכן השאלה, לצערי תשובתך לא מספקת.

אוהב ציון
הודעות: 209
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 9:34 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי אוהב ציון » ו' יוני 24, 2016 11:04 am

בס"ד כמה הערות:
א. מה שנאמר שדעת הרמב"ם הוא שלא תסור הוא רק על דברי סנהדרין הגדול איננו מדוייק. הרמב"ם סובר שהולך על כל דברי חז"ל שהחליטו בסון התלמוד וזה לשונו בהקדמה ליד החזקה:

גם יתבאר מהם דברים שגזרו חכמים ונביאים שבכל דור ודור לעשות סייג לתורה כמו ששמעו ממשה בפירוש. שנאמר ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. וכן יתבאר מהם המנהגות והתקנות שהתקינו או שנהגו בכל דור ודור כמו שראו בית דין של אותו הדור. לפי שאסור לסור מהם שנאמר לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. וכן משפטים ודינים מופלאים שלא קיבלום ממשה ודנו בהם בית דין של אותו הדור במדות שהתורה נדרשת בהן. ופסקו אותם הזקנים וגמרו שהדין כך הוא. הכל חיבר רב אשי בגמרא מימות משה ועד ימיו. וחברו חכמי המשנה חיבורים אחרים לפרש דברי התורה. רבי הושעיא תלמידו של רבינו הקדוש חיבר ביאור ספר בראשית. ורבי ישמעאל פירש מאלה שמות עד סוף התורה והוא הנקרא מכילתא. וכן ר' עקיבא חיבר מכילתא. וחכמים אחרים אחריהם חיברו מדרשות. והכל חובר קודם הגמרא הבבלית:
נמצא רבינא ורב אשי וחבריהם. סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה. ושגזרו גזירות והתקינו התקנות והנהיגו מנהגות ופשטה גזירתם ותקנתם ומנהגותם בכל ישראל בכל מקומות מושבותם. ואחר בית דין של רב אשי שחבר הגמרא וגמרו בימי בנו נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר והגיעו לקצוות ואיים הרחוקים ורבתה קטטה בעולם ונשתבשו הדרכים בגייסות ונתמעט תלמוד תורה ולא נכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם אלא מתקבצים יחידים השרידים אשר ה' קורא בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה ועוסקין בתורה ומבינים בחיבורי החכמים כולם ויודעים מהם דרך המשפט היאך הוא. וכל בית דין שעמד אחר הגמרא בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו או לבני מדינות רבות לא פשטו מעשיו בכל ישראל מפני רחוק מושבותיהם ושבוש הדרכים. והיות בית דין של אותה המדינה יחידים ובית דין הגדול של שבעים ואחד בטל מכמה שנים קודם חיבור הגמרא. לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג כמנהג מדינה האחרת. ואין אומרים לבית דין זה לגזור גזירה שגזרה בית דין אחר במדינתו. וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בגמרא, אין שומעין לראשון אלא למי שהדעת נוטה לדבריו בין ראשון בין אחרון: עכ"ל.

ב. קשה לדמות שכוונת הרה"ג מ.מ. שפרן שליט"א שיש כח לחכמים בימינו לעקור מצוה בשוא"ת תמוה מאוד לומר כן, האם ישנם בספרי הפוסקים רמז לצד כזה אפילו מרבותינו הראשונים? אלא כוונתו לומר שישנו שיקול נוסף, שמבחינה הפרקטית הוא חלק מההוראה הכללית שזה נדחה מפני זה, כמו שעשה דוחה ל"ת וכדומה.

ג. ולאחר הכל זה יותר הסבר ותירוץ ליישב הטענה ולא תשובה מספקת כך נראה מבין השיטין.

עושה חדשות
הודעות: 12556
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 24, 2016 2:07 pm

איש_ספר כתב:...לגופו של ענין, הנוסח פחות חשוב, ברור לכל בר דעת, שדברי הרב שפרן הם העומדים בבסיס ההשתמטות של חכמינו (אף אותם המטילים בעצם בבגדיהם) להורות לשומעיהם ללבוש תכלת...

אולי יש בסיסים נוספים.
ציטוט משיעור האחרון של הגר"מ שפירא - פרשת שלח
מובא במדרש, והגר"א (או"ח סימן ט') מביא את זה שהתכלת נגנזה. למצוא את התכלת זו לא בעיה טכנית. צריך לגלות דבר גנוז, ולא כל אחד הוא בר הכי ולא כל דור הוא בר הכי. דבר גנוז זה דבר גנוז. המשמעות בדברי חז"ל שמאז שאבדנו את הארץ, אבדנו גם את התכלת. כשאבדנו את הארץ, זה נקרא שחטא המרגלים כבר התממש. כבר נענשנו ואנו בוכים את הבכיה לדורות, ואין לנו גם את התחליף - את המצוה שבאה במקום. המצוה של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", שבאה במקום אותם 'תרים את הארץ' שהביאו עלינו חרבן. המשמעות הפשוטה שכשאבדנו את הארץ - אבדנו גם את התכלת. הניסיונות להביא תכלת היו כמה וכמה, לפחות חמשה, כל אחד היה בטוח לגמרי שהוא מביא תכלת. אלה שתעסקו בשעתו להביא את התכלת, אלה לא היו אנשים שהתעסקו בצד הטכני, הם עסקו בלהביא גאולה לעולם, הם רצו שהגניזה תתבטל, הם התכוונו להביא בחזרה את התכלת. דבר שנאבד, אפשר למצוא. דבר שנגנז - לא מוצאים. זה צריך להיות ברור. דבר שנגנז יימצא רק כשהגניזה תתגלה. אני מדבר כאילו שהתכלת איננה. היא נגנזה כמו שהגר"א אומר, וככה זה. אלו דברי חז"ל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' יוני 24, 2016 2:12 pm

באשכול אחר הובא קישור להורדת הספר "משיכיר" הנזכר בראש אשכול זה.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' יוני 24, 2016 4:01 pm

עושה חדשות כתב:
איש_ספר כתב:...לגופו של ענין, הנוסח פחות חשוב, ברור לכל בר דעת, שדברי הרב שפרן הם העומדים בבסיס ההשתמטות של חכמינו (אף אותם המטילים בעצם בבגדיהם) להורות לשומעיהם ללבוש תכלת...

אולי יש בסיסים נוספים.
ציטוט משיעור האחרון של הגר"מ שפירא - פרשת שלח
מובא במדרש, והגר"א (או"ח סימן ט') מביא את זה שהתכלת נגנזה. למצוא את התכלת זו לא בעיה טכנית. צריך לגלות דבר גנוז, ולא כל אחד הוא בר הכי ולא כל דור הוא בר הכי. דבר גנוז זה דבר גנוז. המשמעות בדברי חז"ל שמאז שאבדנו את הארץ, אבדנו גם את התכלת. כשאבדנו את הארץ, זה נקרא שחטא המרגלים כבר התממש. כבר נענשנו ואנו בוכים את הבכיה לדורות, ואין לנו גם את התחליף - את המצוה שבאה במקום. המצוה של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", שבאה במקום אותם 'תרים את הארץ' שהביאו עלינו חרבן. המשמעות הפשוטה שכשאבדנו את הארץ - אבדנו גם את התכלת. הניסיונות להביא תכלת היו כמה וכמה, לפחות חמשה, כל אחד היה בטוח לגמרי שהוא מביא תכלת. אלה שתעסקו בשעתו להביא את התכלת, אלה לא היו אנשים שהתעסקו בצד הטכני, הם עסקו בלהביא גאולה לעולם, הם רצו שהגניזה תתבטל, הם התכוונו להביא בחזרה את התכלת. דבר שנאבד, אפשר למצוא. דבר שנגנז - לא מוצאים. זה צריך להיות ברור. דבר שנגנז יימצא רק כשהגניזה תתגלה. אני מדבר כאילו שהתכלת איננה. היא נגנזה כמו שהגר"א אומר, וככה זה. אלו דברי חז"ל.


זה לא יכול להיות השיקול היחיד או העיקר, אלא רק כערך מוסף, אחרת זה תמוה ביותר. הרי אין לנו לערב שיקולים שכאלו בניסיוננו לקיים את המצוות. וכמו שאם מחר יבואו האומות וידרשו שנבנה את בית המקדש, וגם נגיד שמבחינה הלכתית הכל חלק (שיודעים היכן ואיך לבנות, וכיצד להתמודד עם טומאת מתים וכו' וכו'), אז אסור[!] לנו לסרב שהרי יש לנו מצווה לבנות את בית המקדש. ולכן עלינו לקום ולבנות. ומה בדבר דברי רש"י על בית המקדש השלישי? או שצדקו הראשונים האחרים או שמן השמים יגרמו שלא נצליח. אבל מצווה היא מצווה ועלינו לעשות הכל כדי לקיימה. אין עצה ואין תבונה נגד הלכה (ואין הדברים אמורים כנגד שיקול ששינוי חריף בבת אחת יביא לפריצת הדת, שזה עצמו שיקול של שמירת ההלכה וקיומה).
הקב"ה מנהל את העולם ויקבע מה יקרה בפועל, לנו לא נותר אלא להשתדל ככל יכולתנו לקיים את כל המצוות.

אוהב ציון
הודעות: 209
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 9:34 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי אוהב ציון » ו' יוני 24, 2016 4:23 pm

עושה חדשות כתב:ציטוט משיעור האחרון של הגר"מ שפירא - פרשת שלח
מובא במדרש, והגר"א (או"ח סימן ט') מביא את זה שהתכלת נגנזה. למצוא את התכלת זו לא בעיה טכנית. צריך לגלות דבר גנוז, ולא כל אחד הוא בר הכי ולא כל דור הוא בר הכי. דבר גנוז זה דבר גנוז. המשמעות בדברי חז"ל שמאז שאבדנו את הארץ, אבדנו גם את התכלת. כשאבדנו את הארץ, זה נקרא שחטא המרגלים כבר התממש. כבר נענשנו ואנו בוכים את הבכיה לדורות, ואין לנו גם את התחליף - את המצוה שבאה במקום. המצוה של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", שבאה במקום אותם 'תרים את הארץ' שהביאו עלינו חרבן. המשמעות הפשוטה שכשאבדנו את הארץ - אבדנו גם את התכלת. הניסיונות להביא תכלת היו כמה וכמה, לפחות חמשה, כל אחד היה בטוח לגמרי שהוא מביא תכלת. אלה שתעסקו בשעתו להביא את התכלת, אלה לא היו אנשים שהתעסקו בצד הטכני, הם עסקו בלהביא גאולה לעולם, הם רצו שהגניזה תתבטל, הם התכוונו להביא בחזרה את התכלת. דבר שנאבד, אפשר למצוא. דבר שנגנז - לא מוצאים. זה צריך להיות ברור. דבר שנגנז יימצא רק כשהגניזה תתגלה. אני מדבר כאילו שהתכלת איננה. היא נגנזה כמו שהגר"א אומר, וככה זה. אלו דברי חז"ל.


בעז"ה.
מחילה מכבוד הרה"צ כמה טעויות אמנה כאן:
א. התכלת 'נגנז' - אין טעם לצטט שוב ושוב את הרמב"ן שישינו בימיו וכו'. ואין פוסקים מוסמכים שחלקו על העיקרון.
ב. איבדנו את הארץ איבדנו את התכלת- היכן מצא בחז"ל דבר זה? טעות היסטורית תמוהה ביותר!!! התכלת הייתה עד רבנן סבוראי, ובזמן הגמ' צבעו תכלת, או שסבור שאיבדנו את הארץ רק בתקופה כ"כ מאוחרת. נכון שהתכלת הופסקה אט אט. אך לתלות זב"ז, מניין ההמצאה הזו?
ג. לפחות חמישה ניסו להביא את התכלת? מי גילה לכבודו את הסוד הנורא הלזה? שמא בנבואה חזה? או רוח הקודש הופיעה בית מדרשו? ידוע לנו על אחד בלבד, האדמו"ר מראדזין זצ"ל. (הרב הרצוג כתב השערה שבימנו הובררה שאי אפשר לצבוע בזה כלל).
ד. והטעות הגדולה והקשה שאינה מקובלת בשו"א וסותרת את דברי התוה"ק בכל פינה ופינה - אין אפשרות לעשות משיעורי מחשבה גדולים ככל שיהיו, מוסריים ומחזקים ככל שיהיו - הלכה למעשה.
אם איבדנו את הארץ אין מצות תרו"מ ושביעית וכו' ואולי כל מצות ישיבת הארץ התבטלה?
הדבר היחיד שאנו צריכים לעושת הוא להודות ולשבח על כך.
נערך לאחרונה על ידי אוהב ציון ב ג' יוני 28, 2016 1:07 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יורד ומתעה
הודעות: 182
הצטרף: ו' אפריל 18, 2014 2:17 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי יורד ומתעה » ו' יוני 24, 2016 4:56 pm

ככל הידוע לי מקריאת מאמרים בנושא התכלת הופסקה בסביבות אביי ורבא. כך שזה דווקא די מסתדר.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי ברזילי » ו' יוני 24, 2016 5:38 pm

יורד ומתעה כתב:ככל הידוע לי מקריאת מאמרים בנושא התכלת הופסקה בסביבות אביי ורבא. כך שזה דווקא די מסתדר.

במנחות מה מוזכרת תכלת שהובאה בימי רב אחאי, דור ראשון לסבוראים, כחמש מאות שנה אחר החורבן. גם אביי ורבא חיו כמאתיים וחמישים שנה אחר החורבן.

אאל״ט הישועות מלכו עומד על הסבר דברי האר״י (שהתכלת נגנזה עם החורבן) לאור המציאות.

מ.ל.
הודעות: 612
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי מ.ל. » א' יוני 26, 2016 1:02 am

עושה חדשות כתב:ציטוט משיעור האחרון של הגר"מ שפירא - פרשת שלח

הצצתי השבת (פ' שלח) בספר "שם משמואל", והוא גם מביא הסבר מעניין למה לא שייך בזמנינו תכלת, אבל השאלה היא מה עומד בבסיס ההשתמטות מלקיים את המצוה כפשוטה, ויסוד גדול להניח שכל הדרושים הללו יפה כוחם בעיקר לאחר שכבר גדולי ישראל התעלמו כביכול מקיום מ"ע, מאיזה סיבה שלא תהיה.

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי רון » א' יוני 26, 2016 7:06 am

ימחלו הלומדים שליט"א
אבקש סליחה מראש על חריפות הדברים אך כמדומה שהדברים מדברים בעד עצמם!
האם אין זו חוצפה והוראת הלכה בפני רבו, כאשר כל גדולי ישראל ללא יוצא מן הכלל, פשוט כולם, לא מתייחסים לתכלת כאל ספק בכלל, אם מסיבה זו או אחרת, וקמים אנשים שבפשטות אומרים לגדולי ישראל כולם, אינכם בסדר, אתם מבטלים ספק מ"ע דאורייתא! אם זו לא חוצפה, איני יודע חוצפה מה היא!
איזה מן דבר זה שמנהלים ויכוח וקונטרסי שכנוע מעל ראשם של גדולי ישראל? כאשר מרן הגריש"א והגרש"ז שידוע היה להם הנושא, ואף על פי כן המשיכו בדרכם, מה שייך להמשיך ולהורות לרבים - על ידי כל מיני צורות שכנוע - איך לנהוג. לכל היותר יש לגשת לגדולי ישראל בבחינת "ילמדנו רבינו" מדוע אנו טועים, אך להכריז בראש כל חוצות איך צריכים לנהוג נגד דעתם של כל הפוסקים של כלל ישראל מה הולך פה?
אני יודע שכעת יביאו שמות של כל מיני רבנים חשובים, אך האם אותם רבנים חשובים כאשר יש להם ספק בהלכה, למי הם פונים ומי הלשכת הגזית שבדור אם לא הפוסקים הנ"ל ועוד? האם כשאותם רבנים חשובים יהיו בליל הסדר אצל מרן הגריש"א או הגרש"ז, האם יעשו הסיבה אם לא לאחר נטילת רשות? וד"ל
אין לך מורה הלכה בפני רבו יותר מזה!
הדברים הנ"ל אינם "השקפה" אלא שכל ישר!
לפלפל במצוה זו ככל מצוות התורה, אדרבא, אבל להוציא מסקנא לדינא נגד כל רבותינו?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' יוני 26, 2016 7:48 am

מה הכוונה לפלפולא ולא להוציא מסקנה לדינא, על מה מפלפלים פה?
לענ"ד בזה כמו בנושאים אחרים ההבחנה אחרת. בתוך בית המדרש זה המקום לדיון, ואדרבה יכתוב כל הרוצה את דעתו וידונו הלומדים בצדקת הדברים. מחוץ לבית המדרש, מודעות ברחובות, כתבות בעתונות וכדומה לזה אין מקום.

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי רון » א' יוני 26, 2016 9:00 am

אוצר החכמה כתב:מה הכוונה לפלפולא ולא להוציא מסקנה לדינא, על מה מפלפלים פה?
לענ"ד בזה כמו בנושאים אחרים ההבחנה אחרת. בתוך בית המדרש זה המקום לדיון, ואדרבה יכתוב כל הרוצה את דעתו וידונו הלומדים בצדקת הדברים. מחוץ לבית המדרש, מודעות ברחובות, כתבות בעתונות וכדומה לזה אין מקום.


חן חן למנהל היקר על הבחנה חדה וברורה,
אך עדיין אפרש שיחתי,
נניח שיוצא למאן דהוא שהדלקת חשמל בשבת אינו דבר האסור [אין בזה ניצוץ וכו'], וידונו בזה הלומדים האם כך הדבר או לא, האם שייך לכתוב שלדעתו הדבר מותר לדינא, בזמן שכל גדולי הפוסקים סבורים אחרת? מדוע הסתכלו עליו כעל שוטה? הרי כך יצא לו לדינא! אך פשוט הדבר שלדינא פירושו של דבר מסקנת הסוגיא, עם כל צדדיה ומורכבותיה, ובזה ודאי שאין זה מן החכמה למתמחה לחלוק על פרופסור! אומנם יכול הוא לשאול מדוע אין אני צודק, הרי תורה היא וללמוד אני צריך, ואין משוא פנים בתורה, הרי כך יוצא לי מן הסוגיא שחשמל אינו דבר האסור, אם כך היתה הגישה הרי שכל הנושא היה נראה אחרת ונשמע אחרת, אך לפסוק בסכינא מה הדין? לאחר שכבר יצאה הוראה מלשכת הגזית? האם אין הדבר תמוה?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' יוני 26, 2016 9:20 am

אין דומה חומרא לקולא.

הגע עצמך שמישהו יסבור שאסור להשתמש בחשמל ע"י גנרטור בשבת (כי סובר שיש בזה חששות שמא יתקן או איזה סיבה אחרת) האם ייאסר עליו לפרסם קונטרס בביהמ"ד בנושא, בגלל שהמנהג ע"פ הגדולים כן להשתמש?


גם אין דומה עניין הפעלת מכשירי חשמל שהוא נוגע לכל ישראל למעשה בכל שבת וממילא נזקקו לו למעשה כל הפוסקים, לעניין התכלת. מעבר לזה לענ"ד וכבר כתבתי ע"ז כאן בפורום לגבי המצאות של גרמא ומתעסק וכדומה, יש עוד עניין שאחר שמנהג כל ישראל לא להפעיל מכשירי חשמל בשבת. אין בזה שום צד קולא וגם מי שיעשה חשבון הלכתי במקרים מסויימים שאין בזה איסור עדיין השימוש אסור מלבד לחולים שע"ז דנים הפוסקים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 26, 2016 9:23 am

מעבר לדבריו הנכונים של הרה"ג אוצה"ח שליט"א:
בוודאי שאין זה פגיעה בכבודם של גדול"י לעיין בסוגיות ולדון בהם, ואף עד רמת בירור הפסק, למי שבר הכי. אדרבה, זוהי כבודה של תורה (יעויין תשובת מרן האגר"מ בעניין פסיקה בב"ב תובב"א דלא כהחזו"א).

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי רון » א' יוני 26, 2016 9:58 am

לא התייחסתי בדברי כלל וכלל לנושא של פגיעה בכבוד גדולי ישראל, ממש לא! הנידון היה שאם גדולי ישראל שלמדו את הסוגיא וראו את דברי כל הנוגעים בדבר, ועכ"ז המשיכו כאילו לא ראו כלום, הרי שיש כאן אמירה ברורה מצידם, ואם הם לא חשו לספק דאורייתא מי יבא אחריהם! וכמובן שצריך לשאול ולברר מדוע לא, הרי לא בשמים היא ואין אנו חסידים, ומה שלא מובן לא יכול להיות מובן בכח, אבל המילה האחרונה בנושא היא של רבותינו הפוסקים.
ובכונה נזהרתי בלשוני "הפוסקים" משום שפעם סיפר לי מו"ר הגר"מ גרוס שליט"א שבשנת תשלד' כשהיה הפולמוס עם בני הפלשמורה כמדומה או בדומה לזה, והיו רבנים שהתירו, ומרן האבי עזרי זלה"ה שלח אותו להחתים את מרן הגרש"ז על גילוי דעת נגד, וביקש ממנו שיאמר לגרש"ז שעליו לחתום ראשון - לפני מרן הגרא"מ - לפי שזה נושא של "פסק הלכה" ובזה עליו להיות ראשון.
ואם כל הפוסקים נתנבאו בסגנון אחד, איך אפשר להמשיך ולצעוק שצריכים לשנות.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' יוני 26, 2016 1:21 pm

רון כתב:לא התייחסתי בדברי כלל וכלל לנושא של פגיעה בכבוד גדולי ישראל, ממש לא! הנידון היה שאם גדולי ישראל שלמדו את הסוגיא וראו את דברי כל הנוגעים בדבר, ועכ"ז המשיכו כאילו לא ראו כלום, הרי שיש כאן אמירה ברורה מצידם, ואם הם לא חשו לספק דאורייתא מי יבא אחריהם! וכמובן שצריך לשאול ולברר מדוע לא, הרי לא בשמים היא ואין אנו חסידים, ומה שלא מובן לא יכול להיות מובן בכח, אבל המילה האחרונה בנושא היא של רבותינו הפוסקים.
ובכונה נזהרתי בלשוני "הפוסקים" משום שפעם סיפר לי מו"ר הגר"מ גרוס שליט"א שבשנת תשלד' כשהיה הפולמוס עם בני הפלשמורה כמדומה או בדומה לזה, והיו רבנים שהתירו, ומרן האבי עזרי זלה"ה שלח אותו להחתים את מרן הגרש"ז על גילוי דעת נגד, וביקש ממנו שיאמר לגרש"ז שעליו לחתום ראשון - לפני מרן הגרא"מ - לפי שזה נושא של "פסק הלכה" ובזה עליו להיות ראשון.
ואם כל הפוסקים נתנבאו בסגנון אחד, איך אפשר להמשיך ולצעוק שצריכים לשנות.


א. לחכם שהגיע להוראה יש סמכות להחליט כפי היוצא לו והנראה לו, גם אם הוא חולק על הגרי"ש אלישיב והגר"ח קנייבסקי (שאגב כ"א יש לו טעם אחר בענין זה, ואין דעותיהם שוות). (לגבי הגרש"ז אינו ידוע לי בבירור מה דעתו, מה המקורות לדבריך). אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
ב. אם נניח שהגרי"ש ראה את ההתעסקות בסוגיא זו לא כנושא הילכתי טהור אלא כנושא השקפתי מסיבות שונות בכגון דא לחלוק עליו זה חמור יותר (אם כי למי שאינו מתלמידיו או הציבור ההולכים לאורו שאני), ומאחר והגרי"ש לא כתב כן במכתבו הידוע אלא העלה טיעון כללי על בירור אנשי המדע, מה שפחות רלוונטי ביחס לתכלת הנידונת כעת.
ג. בנושא התכלת יש חשדנות טבעית (בריאה לחלוטין) לקבל את המציאה, אחרי שפעמיים היו חכמים שחשבו שמצאו את התכלת ובסוף התברר שהכל עורבא פרח, כך שאחרי אלפיים שנות העדר התכלת בשילוב טעות פעמיים נוצר יחס מאוד חשדני כלפי אנשים שחושבים שמצאו את התכלת. וכך צריך להיות היחס כלפי המורקס (וכפי הנראה זזה יחס הגרי"ש), אלא שבמשך השנים עוד ועוד אנשים ממרחבי הקשת החרדית נכנסו לענין כל אחד מסיבותיו (סקרנות, חדשנות, חלק מגאולת ה', ועוד) ורבים מצאו שיש מקום לזיהוי התכלת, ואובחנו הבדלים רבים בין הגילויים השונים (ולדוגמא נציין שתכלת המורקס נמצא בחפירות ארכיאולגיות) ולאט לאט הדבר חודר למודעות הציבור שהפעם מדובר על משהו אחר (וכמדומה שגם המערערים מסכימים שהנידון הנוכחי הוא הרבה יותר רציני מהמציאות הקודמות).

בתפילה כי בורא העולם יחננו בינה ודעת להבין ולהשכיל רצונו ית"ש.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' יוני 26, 2016 1:32 pm

רון
במקום לעמול בכובד ראש וברצינות הראויה בבירור דעת רבותינו וטעמם, הינך מסיט את כל הנושא לנידון שלא הועלה כאן כלל - האם מותר למי שהעלה אחרת להורות כדעתו.
אמנם בנידון הזה יש לך כנראה הרבה חומר שהצטבר אצלך כולל מסקנות מבוססות וחדות, אבל במחילה, מה הקשר לנושא שלנו?

רון
הודעות: 910
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי רון » א' יוני 26, 2016 6:58 pm

לצערי לא הצלחתי להבהיר את עצמי, אנסה שוב ובאחרונה.
אם רבותינו הפוסקים שמפיהם אנו חיים לא שמים פתיל תכלת, הרי שיש כאן אמירה ברורה וחדה כתער, לאמר, אין הדבר ראוי. מכל הסיבות והטעמים שידועים לנו או לא, אך כך הוא הדבר. אם היחס לרבותינו הוא מתוך הבנה שאין הם עושים דברים סתם או כלאחר יד או מתוך עצלות, רק אצלם הכל תורה, הרי ששתיקתם הוא אמירה ברורה!
אפשר לשאול מדוע, צריך לברר למה, כתלמיד הדן לפני רבו, אבל א"א לבא בהכרעה לציבור ולומר "תדעו לכם שצריך להטיל תכלת" כך יצא לי! הרי כל הפוסקים יודעים את הסברות שלכם ואת מה ש"נתגלה" לכם והכרעתם היתה שאין ראוי, שוב, אין ראוי, שהרי אם אך היה צד כזה היו הם הראשונים.

השואל מרבו
הודעות: 368
הצטרף: א' מאי 29, 2016 1:32 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי השואל מרבו » א' יוני 26, 2016 7:15 pm

הרב רון שליט"א,

האם בכל נושא היית אומר כך? (גם באיזה נדון הלכתי לא שכיח.) אם לא, הרי שמודבר כאן בהרגשים גרידא. (מעניין שבנושאים פחות רגישים - פחות שומעים דיבורים כאלו...)

וכפי שכתב הרב ישא ברכה, טעמם של הגרי"ש והגר"ח אינם שווים. א"כ מה בכך שיבוא חכם (פחות מהם) שהגיע להוראה ויחלוק על שניהם יחד מאותו הטעם שכל אחד חולק על השני? מה בכך שבשורה התחתונה שניהם שוים?

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' יוני 26, 2016 9:13 pm

א. ת"ח יכול לחלוק על גדולי הדור בהוראה, וכן הוא לענין תכלת שכמה וכמה ת"ח חולקים על גדולי ישראל בענין זה.
ב. סתם אדם שאין לו ידיעה בנידון ילך אחר רבו, ומי שרבו הוא הגרי"ש אלישיב יעשה כהגרי"ש ומי שרבו הוא הגרמ"מ קראפ או הגר"א זילברמן יעשה כרבותיו, (ואף שגם שני אלו שאלו להגרי"ש כאשר לא ידעו היכי דברירא להו הם ותלמידיהם עושים כדעתם).
ג. מי שאין לו רב ילך אחר הגרי"ש והגר"ח שהם גדולים בחכמה ובמנין.
ד. היות ויש תחושה כללית אצל מצדדי התכלת שהרבה מאלו שאינם לובשים אילו ידעו את העובדות היו מגיעים להכרעה שצריך להטיל תכלת, (והנידון על חכמים שיודעים ללמוד) לכך הם מנסים לחשוף את הציבור הרחב לנושא ולעורר נידון ע"כ ואזי הראויים יכריעו.
ה. כמה פעמים נשאלו גדולי הדור על מי שיצא לו בלימודו שצריך להטיל תכלת האם רשאי לנהוג כדעתו, והורו שאפשר. (ואינני יודע אם גם הורו שכן ראוי).

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' יוני 27, 2016 12:22 am

ישא ברכה כתב:כמה פעמים נשאלו גדולי הדור על מי שיצא לו בלימודו שצריך להטיל תכלת האם רשאי לנהוג כדעתו, והורו שאפשר.


הגרח''ק על התכלת.JPG
הגרח''ק על התכלת.JPG (41.87 KiB) נצפה 11160 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12556
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 29, 2016 9:29 pm

עושה חדשות כתב:ציטוט משיעור האחרון של הגר"מ שפירא - פרשת שלח

עוד ציטוט מאותו שיעור -
היו הרבה ראשונים שפסקו הלכה למעשה שאסור ללבוש ציצית כשאין תכלת. אני באמת לא מבין איך אנו מחייבים את עצמנו במצוה שאנו לא יכולים לקיים אותה. אנחנו לא יכולים לטעון שאנחנו אנוסים. אל תתחייב ולא תהיה אנוס. אנו מחייבים את עצמנו ללבוש תכלת - ואין לנו אותה. היו ראשונים שפסקו שהתכלת מעכב את הלבן ואסור ללבוש טלית בכלל. בעל המאור עצמו לא לבש טלית מימיו. הלכה למעשה שאסור ללבוש ציצית בלי תכלת. מי שלובש ארבע כנפות, מצות לבן הוא לא מקיים - כי התכלת מעכב, אז מימיו הוא לא לבש טלית. זה קשה מאד לצייר איך נראה בית כנסת שלם בלי טליתות. איך הכהנים עולים לדוכן. אין טליתות. אנו נוהגים כמו שאנו נוהגים כי זה לא מעכב, אבל עדיין זה תמוה איך אנו שמים את עצמנו בתוך אונס. בידיעה ברורה אני נכנס לתוך אונס, אז אני נקרא מזיד. זה נקרא שבמזיד אני עובר על מצות תכלת. זה מאד קשה. עכ"פ כך נוהגים כלל ישראל בכל מקום, אבל היו שנהגו לא כך. עד היום יש הרבה מאד ת"ח שנוהגים כשהולכים בשבת ברה"ר דאורייתא הם מסירים את הטלית קטן ואת הטלית גדול. ראוי לחוש.

ולא זכיתי להבין, וכי לא שמיעא ליה (כלומר - לא סבירא ליה) את ד' המרדכי הידועים דמי שאנוס על הטלת הציצית מותר בלבישת בגד עם ד' כנפות? או שמא ס"ל דיש לחלק בזה?

צעיר_התלמידים
הודעות: 398
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ד' יוני 29, 2016 10:48 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:ציטוט משיעור האחרון של הגר"מ שפירא - פרשת שלח

עוד ציטוט מאותו שיעור -
היו הרבה ראשונים שפסקו הלכה למעשה שאסור ללבוש ציצית כשאין תכלת. אני באמת לא מבין איך אנו מחייבים את עצמנו במצוה שאנו לא יכולים לקיים אותה. אנחנו לא יכולים לטעון שאנחנו אנוסים. אל תתחייב ולא תהיה אנוס. אנו מחייבים את עצמנו ללבוש תכלת - ואין לנו אותה. היו ראשונים שפסקו שהתכלת מעכב את הלבן ואסור ללבוש טלית בכלל. בעל המאור עצמו לא לבש טלית מימיו. הלכה למעשה שאסור ללבוש ציצית בלי תכלת. מי שלובש ארבע כנפות, מצות לבן הוא לא מקיים - כי התכלת מעכב, אז מימיו הוא לא לבש טלית. זה קשה מאד לצייר איך נראה בית כנסת שלם בלי טליתות. איך הכהנים עולים לדוכן. אין טליתות. אנו נוהגים כמו שאנו נוהגים כי זה לא מעכב, אבל עדיין זה תמוה איך אנו שמים את עצמנו בתוך אונס. בידיעה ברורה אני נכנס לתוך אונס, אז אני נקרא מזיד. זה נקרא שבמזיד אני עובר על מצות תכלת. זה מאד קשה. עכ"פ כך נוהגים כלל ישראל בכל מקום, אבל היו שנהגו לא כך. עד היום יש הרבה מאד ת"ח שנוהגים כשהולכים בשבת ברה"ר דאורייתא הם מסירים את הטלית קטן ואת הטלית גדול. ראוי לחוש.

ולא זכיתי להבין, וכי לא שמיעא ליה (כלומר - לא סבירא ליה) את ד' המרדכי הידועים דמי שאנוס על הטלת הציצית מותר בלבישת בגד עם ד' כנפות? או שמא ס"ל דיש לחלק בזה?

אולי הוא מתכוון לטעון שיש לנו את התכלת ואיננו אנוסים?

השואל מרבו
הודעות: 368
הצטרף: א' מאי 29, 2016 1:32 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי השואל מרבו » ד' יוני 29, 2016 10:57 pm

המרדכי מביא שה"ר שלמה מדרוויש פליג. אבל זה עדיין מוזר שלא הזכירו.

גם צ"ע מש"כ "הרבה ראשונים" - מי עוד חוץ מבעל המאור?

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' יוני 29, 2016 11:46 pm

אינו מובן.
בעל המאור לא "מחמיר" שלא ללבוש טליתות, אלא "מיקל" שלא להטיל בהם ציצית, אף לבן. רק נפק"מ לחומרא שאסור לילך ברה"ר בשבת בציצית לבן.
ז"ל הרמב"ן במלחמות פ"ב דשבת,
"והנה הוא פוטר כל העולם כלו מן הדין, שאם כדבריו אנו שאין לנו תכלת אין אנו צריכין להטיל לבן, ואם יאמר שהוא חייב מדברי סופרים יראנו היכן תקנו חכמים זו התקנה... והנה לבעל המאור עכשיו במקומות הללו אין אדם צריך להטיל לבן לבדו וכ"ש שאסור בשבת... וכבר קבלנו עדותו שכל ימיו פטר עצמו מן הציצית כדבריו הללו"
אלו שמחמירים שלא לטלטל את הטלית בשבת (במידה ו"מחמירים", ולא "מקילים" לתת לאשה לטלטל את הטלית להדיא אף שלא בדרך מלבוש...) כמדו' אינו מפני ד' בעה"מ אלא מפני ד' מהר"ם מרוטנבורג דס"ל דבלא תכלת מיקרי אינה מצוייצת כהלכתה, אף שיש מצווה בלבן.

עושה חדשות
הודעות: 12556
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 29, 2016 11:55 pm

צעיר_התלמידים כתב:
עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:ציטוט משיעור האחרון של הגר"מ שפירא - פרשת שלח

עוד ציטוט מאותו שיעור -
היו הרבה ראשונים שפסקו הלכה למעשה שאסור ללבוש ציצית כשאין תכלת. אני באמת לא מבין איך אנו מחייבים את עצמנו במצוה שאנו לא יכולים לקיים אותה. אנחנו לא יכולים לטעון שאנחנו אנוסים. אל תתחייב ולא תהיה אנוס. אנו מחייבים את עצמנו ללבוש תכלת - ואין לנו אותה. היו ראשונים שפסקו שהתכלת מעכב את הלבן ואסור ללבוש טלית בכלל. בעל המאור עצמו לא לבש טלית מימיו. הלכה למעשה שאסור ללבוש ציצית בלי תכלת. מי שלובש ארבע כנפות, מצות לבן הוא לא מקיים - כי התכלת מעכב, אז מימיו הוא לא לבש טלית. זה קשה מאד לצייר איך נראה בית כנסת שלם בלי טליתות. איך הכהנים עולים לדוכן. אין טליתות. אנו נוהגים כמו שאנו נוהגים כי זה לא מעכב, אבל עדיין זה תמוה איך אנו שמים את עצמנו בתוך אונס. בידיעה ברורה אני נכנס לתוך אונס, אז אני נקרא מזיד. זה נקרא שבמזיד אני עובר על מצות תכלת. זה מאד קשה. עכ"פ כך נוהגים כלל ישראל בכל מקום, אבל היו שנהגו לא כך. עד היום יש הרבה מאד ת"ח שנוהגים כשהולכים בשבת ברה"ר דאורייתא הם מסירים את הטלית קטן ואת הטלית גדול. ראוי לחוש.

ולא זכיתי להבין, וכי לא שמיעא ליה (כלומר - לא סבירא ליה) את ד' המרדכי הידועים דמי שאנוס על הטלת הציצית מותר בלבישת בגד עם ד' כנפות? או שמא ס"ל דיש לחלק בזה?

אולי הוא מתכוון לטעון שיש לנו את התכלת ואיננו אנוסים?

והלא ציטטתי לעיל עוד קטע מאותו שיעור בו הוא מבאר שהתכלת נגנזה!
עי' כאן - viewtopic.php?p=285397#p284531
---
שמא ס"ל כמש"כ המג"א דאף להמרדכי יש בזה איסור מדרבנן. אבל כבר העירו דבתורא"ש מפו' כהט"ז דהוי היתר גם מדרבנן.
---
שמא ס"ל כמש"כ כמה אחרו' דד' המרדכי הם דוקא בשבת, שהוא אנוס מכח הדין ולא מכח המציאות, אבל בחול בעיר שאין לו ציצית, לא התיר המרדכי. עי' אמרי בינה סי' א ועמק יהושע סי' ב. וצ"ע.
---
ליוצא פונבז' - כמדומני שהמחמירים (בריסקער'ס בלע"ז) נוהגים כן מפני לש' הר"מ "הציצית הגמורה", ומשכבר הימים תמהתי בזה מכח תש' הר"מ שדן על יציאה בטלית לרה"ר בשבת, ולא הזכיר את העדר התכלת אף שנתעלם כבר בימיו. ואמנם שי' הבעה"מ היא מקור טוב לחומרא זו.

עושה חדשות
הודעות: 12556
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 29, 2016 11:59 pm

והריני מצרף את השיעור המדובר לתועלת המעיינים.
פרשת שלח עו.pdf
(450.2 KiB) הורד 378 פעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' יולי 06, 2016 5:07 pm

נזדמן לידי עלון "בית נאמן" (שיעורו של הרב מאיר מאזוז) שיצא לאור בשבת האחרונה, ושם מבאר למה לא אומרים שחייבים ללבוש תכלת מטעם ספק דאורייתא לחומרא, משום שהתכלת אינה מעכבת את הלבן, וגם בלי תכלת אנחנו מקיימים את המצוה. (ומסיים שם: אבל אעפ"כ, כיון שהתכלת הזאת קרוב לודאי שזאת התכלת המקורית ע"פ כל הבחינות והמחקרים שעשו, לכן כדאי לאדם ללבוש תכלת").
ולא הבנתי, התכלת אינה מעכבת את הלבן פירושו שיש מצוה בלבן גם בלא תכלת, וכמו שתפילין של יד אינם מעכבים את של ראש. אבל ודאי יש חיוב גמור מן התורה להטיל תכלת למי שיש לו, ומדוע לא יהא בזה ספק דאורייתא לחומרא.

פלוריש
הודעות: 2385
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי פלוריש » ה' יולי 07, 2016 12:28 pm

יוצא פוניבז - על פניו נראה שהרב מאזוז נקט כפירוש הפני יהושע שהגדירוהו האחרונים כשגגה היוצאת מפי השליט, ולא כפשט דברי חז"ל והראשונים וכפי שציינת.
ובאמת תמוה.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' יולי 14, 2016 5:45 pm

בהקשר למכתב המופיע בראש האשכול, יש בנותן טעם להביא מדברי אותו דיין שליט"א, במכתב אחר:

מתוך הסכמת הגרמ"מ שפרן למהדורה החדשה של הספר "צוואת ריב"ש והנהגות ישרות" (שם הבהיר כמה כללים ביחס למקובלים):


הרב שפרן על קבלה.JPG
הרב שפרן על קבלה.JPG (55.98 KiB) נצפה 10891 פעמים


וכן מסבירים לפעמים מצות שאינם נוהגים בזמן הזה, ואין כוונתם שנוהג בזמן הזה. או להיפך, מסבירים מצות שחיובם הוא גם בזמן הזה, אלא שאי אפשר לקייימם משום שנשתכח איך לקיימם [כגון תכלת], ומסבירים שעפ"י סוד יש טעם בזה שאין מקיימים מצוה זו בזמן הזה, כוונתם שעפ"י סוד יש סיבה בעולמות העליונים שא"א לקיים המצוה בזמן הזה, שאם א"א לקיימם למטה בעולם המעשה ע"כ שיש סיבה לזה למעלה, אבל וודאי אם יתהוה מצב שיהיה אפשר לקיים אותה מצוה, הרי זה סימן שהשתנה ההשפעה בזה גם למעלה, וודאי שחייבים לקיים המצוה.
מנחם מנדל הכהן שפרן


צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ה' יולי 14, 2016 8:56 pm

אפרקסתא דעניא כתב:תרתי!


אכן משונה קצת, אבל כעיקרון אין הדברים סותרים- הרב שפרן סבור אמנם שאין ללבוש תכלת, אבל הוא נאמן לשיטתו בראש האשכול הזה לא לתרץ את זה בטעמים שאינם עיקר אלא לתלות את הדבר במפורש ב"בית דין מתנין לעקור דבר מה"ת", ולכן הוא מסביר שמטעמים של קבלה א"א לדחות קיום מצוות שמחוייבים בהם ע"פ הנגלה, ויש לפרש את הקבלה באופן מתאים לחיוב ע"פ הנגלה.

דוד העיתונאי
הודעות: 164
הצטרף: ה' אוקטובר 06, 2016 1:29 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי דוד העיתונאי » א' דצמבר 18, 2016 10:17 pm

צעיר_התלמידים כתב:שרב חסידי יכתוב כן אי"ז תימה, לא גרע מזמני תפילה וכדו'.

מה שצדיקים ההולכים בדרך החסידות, כשלא היו יכולים לכוין בתפילה לא התפללו בזמן, אני מאמין שהכל הם עשו עפ"י תורה. ואיש בער יחשוב שיש לו יר"ש והוא מדקדק בהלכה יותר משרפי מעלה.
וכדי ליישב מנהגם אבאר מעט לפי עניות דעתי. שבעצם זוהי הלכה מפורשת בשו"ע, בסימן צח סעיף ב': "לא יתפלל וכו' בשעה המבטלת כוונתו, ועכשיו אין אנו נזהרים בכל זה מפני שאין אנו מכונים כל כך בתפילה".
ויש לומר בתרי אנפי:
א. שגם אחר המהר"ם מרוטנבורג (שהוא המקור שעכשיו אין נזהרים בכל זה) והשו"ע, יתכן שיש מי שמכוין כל כך בתפילתו, ועלו נשאר דינא דגמרא שאסור לו להתפלל בלא כוונה.
ב. השו"ע לא כתב שעכשיו יש חיוב להתפלל אפילו בלא כוונה. ועיקר הדין נשאר שכל מי שנזהר לכוון כפי כוחו, ועתה בשעה זו אינו יכול לכוון כראוי לו, אל יתפלל בשעה זו.

ומה שהתפללו אחר זמן תפילה, אם זה קודם חצות פשוט עפ"י המשנ"ב שאפשר, ואלו שהתפללו אח"כ, זה יכול להיות בתורת נדבה, או בתורת תשלומין.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' דצמבר 19, 2016 10:10 am

דוד העיתונאי כתב:
צעיר_התלמידים כתב:שרב חסידי יכתוב כן אי"ז תימה, לא גרע מזמני תפילה וכדו'.

מה שצדיקים ההולכים בדרך החסידות, כשלא היו יכולים לכוין בתפילה לא התפללו בזמן, אני מאמין שהכל הם עשו עפ"י תורה. ואיש בער יחשוב שיש לו יר"ש והוא מדקדק בהלכה יותר משרפי מעלה.
וכדי ליישב מנהגם אבאר מעט לפי עניות דעתי. שבעצם זוהי הלכה מפורשת בשו"ע, בסימן צח סעיף ב': "לא יתפלל וכו' בשעה המבטלת כוונתו, ועכשיו אין אנו נזהרים בכל זה מפני שאין אנו מכונים כל כך בתפילה".
ויש לומר בתרי אנפי:
א. שגם אחר המהר"ם מרוטנבורג (שהוא המקור שעכשיו אין נזהרים בכל זה) והשו"ע, יתכן שיש מי שמכוין כל כך בתפילתו, ועלו נשאר דינא דגמרא שאסור לו להתפלל בלא כוונה.
ב. השו"ע לא כתב שעכשיו יש חיוב להתפלל אפילו בלא כוונה. ועיקר הדין נשאר שכל מי שנזהר לכוון כפי כוחו, ועתה בשעה זו אינו יכול לכוון כראוי לו, אל יתפלל בשעה זו.

ומה שהתפללו אחר זמן תפילה, אם זה קודם חצות פשוט עפ"י המשנ"ב שאפשר, ואלו שהתפללו אח"כ, זה יכול להיות בתורת נדבה, או בתורת תשלומין.

נכב"ב

דוד העיתונאי
הודעות: 164
הצטרף: ה' אוקטובר 06, 2016 1:29 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי דוד העיתונאי » ב' דצמבר 19, 2016 9:10 pm

לעומקו של דבר כתב:
דוד העיתונאי כתב:
צעיר_התלמידים כתב:שרב חסידי יכתוב כן אי"ז תימה, לא גרע מזמני תפילה וכדו'.

מה שצדיקים ההולכים בדרך החסידות, כשלא היו יכולים לכוין בתפילה לא התפללו בזמן, אני מאמין שהכל הם עשו עפ"י תורה. ואיש בער יחשוב שיש לו יר"ש והוא מדקדק בהלכה יותר משרפי מעלה.
וכדי ליישב מנהגם אבאר מעט לפי עניות דעתי. שבעצם זוהי הלכה מפורשת בשו"ע, בסימן צח סעיף ב': "לא יתפלל וכו' בשעה המבטלת כוונתו, ועכשיו אין אנו נזהרים בכל זה מפני שאין אנו מכונים כל כך בתפילה".
ויש לומר בתרי אנפי:
א. שגם אחר המהר"ם מרוטנבורג (שהוא המקור שעכשיו אין נזהרים בכל זה) והשו"ע, יתכן שיש מי שמכוין כל כך בתפילתו, ועלו נשאר דינא דגמרא שאסור לו להתפלל בלא כוונה.
ב. השו"ע לא כתב שעכשיו יש חיוב להתפלל אפילו בלא כוונה. ועיקר הדין נשאר שכל מי שנזהר לכוון כפי כוחו, ועתה בשעה זו אינו יכול לכוון כראוי לו, אל יתפלל בשעה זו.

ומה שהתפללו אחר זמן תפילה, אם זה קודם חצות פשוט עפ"י המשנ"ב שאפשר, ואלו שהתפללו אח"כ, זה יכול להיות בתורת נדבה, או בתורת תשלומין.

נכב"ב

אם מישהו יכול להביא קישור - היכן דנו בנושא זה ?

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ג' דצמבר 20, 2016 5:39 pm

דוד העיתונאי כתב:אם מישהו יכול להביא קישור - היכן דנו בנושא זה ?

גם כאן
viewtopic.php?f=7&t=5628
viewtopic.php?p=214173#p214173
viewtopic.php?f=7&t=26138

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' ינואר 20, 2017 2:22 pm

איך יתכן, כזה אשכול ארוך, ועדיין לא ציינו לדברי התפא"י בריש פרק ז' דסוטה (בועז אות א').
תפארת ישראל א.jpg
תפארת ישראל א.jpg (45.18 KiB) נצפה 10453 פעמים
תפארת ישראל ב.jpg
תפארת ישראל ב.jpg (78.11 KiB) נצפה 10453 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12556
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 28, 2017 12:00 am

ומה דעתכם על מה שכתב חכ"א שליט"א, (זה קטע מתוך מאמר ארוך):

חיי ההלכה - תכלת.png
חיי ההלכה - תכלת.png (172.52 KiB) נצפה 9939 פעמים

סטפנסקי
הודעות: 189
הצטרף: ב' דצמבר 19, 2016 2:19 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי סטפנסקי » ד' יוני 28, 2017 1:04 am

עושה חדשות כתב:ומה דעתכם על מה שכתב חכ"א שליט"א, (זה קטע מתוך מאמר ארוך):

חיי ההלכה - תכלת.png

אולי תעלה את המאמר הנפלא

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: לרבני זמנינו יש כח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה?!

הודעהעל ידי עקביה » ד' יוני 28, 2017 1:39 am

עושה חדשות כתב:ומה דעתכם על מה שכתב חכ"א שליט"א, (זה קטע מתוך מאמר ארוך):

חיי ההלכה - תכלת.png

הדברים נראים לי משונים מתחילתם ועד סופם, אלא שתקף עלי כעת יסוד עפר ואין לי כח לפרט.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים