מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
עושה חדשות
הודעות: 7850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 26, 2017 8:55 pm

בעקבות הדיון שהתפתח כאן על מאמרו של הגרי"ע שליט"א, שלחתי את המאמר המדובר לכמה מידידי, שאף אם אינם ת"ח מופלגים כ"כ, מ"מ מכלל עמי הארץ כבר יצאו מזמן, וביקשתי מהם לחוות דעה. הנה תגובותיהם לפניכם, מן הקצה אל הקצה.

לא רציתי להעלות את זה באשכול הסוער ההוא (בינתיים הוא כבר ננעל ב"ה) מאחר שהוא עסק הרבה בפוליטיקה ובהשמצות אישיות. כעת אני רוצה לדון על הדברים עצמם, וכפי שהסכימו שם כל הצדדים שבהחלט יש על מה לדון. לכן בחרתי להעלות כאן 2 תגובות שקיבלתי, קיצוניות לב' הצדדים.




מלכתחילה עלו כאן ב' מכתבים,
הראשון תמך במאמר עצמו ובסגנון הדיון והכתיבה, כראיה הביא את ד' החו"י בתש' קנב בה הוא דן את ר' אבהו ור זירא בסגנון דומה, יעוי"ש.
המכתב השני היה כתוב בצורה צינית וליצנית, על העובדה שאנחנו חושבים את עצמינו כראויים לדון בדברים כאלו, ועל ההאנשה של קדמונינו, וכן תחזית להמשך מאמרים בסגנון זה על קשיי קשב וריכוז אצל האמוראים, דימוי עצמי נמוך, לחץ-דם גבוה, וכו', ח"ו.
מחקתי הכל, היות והדיון נמשך מצוין גם בלי זה, ומאידך העירו לי כי הסגנון של התגובה השנייה היה בלתי הולם.
מתנצל על הדרישה ועל הפרישה.


ואני בער ולא אדע.


אולי נמקד את הדיון לכיוון הזה, הרי באמת מצינו אצל גדולי האחרונים (כמו החוות יאיר שהועתק לעיל) שדנו בצורה הזו בלי שום הסתייגות, ואילו היום יש הרבה מגדו"י שרואים בזה פסול. איפה זה השתנה, מה הגורם לשינוי, והאם גם בדורות קודמים (לפני ההשכלה) היו מרבותינו כאלו שלא 'אחזו' מהדיבורים האלה.

אנא, הביאו ראיות, נמקו סברות, הפכו בה והפכו בה, אבל היו מכבדין זה את זה.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ש' ינואר 28, 2017 7:20 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

בקרו טלה
הודעות: 3048
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' ינואר 26, 2017 10:54 pm

עצור במילין לא אוכל
קבצים מצורפים
כל הכתוב לחיים - דרכי חיים.pdf
(58.81 KiB) הורד 291 פעמים
הקדמת משנה - הלכות חי''א.pdf
(261.86 KiB) הורד 229 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב ו' ינואר 27, 2017 12:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 157
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ה' ינואר 26, 2017 11:20 pm

הגמ' כותבת בכמה מקומות "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ומאידך אמרו בכמה מקומות "כל האומר פלוני חטא אינו אלא טועה", "ביקש לחטוא ולא חטא" וכדו' ,מאמרים שעוקרים לפעמים את הפשט ממשמעותו לגמרי,
ושמעתי לבאר בזה שאם הכתוב מכנה מעשה בצורה מסוימת של חטא הרי שאליבא דאמת יש תביעה כאילו חטא, אך הגמ' מדגישה לנו שלא נחשוב בשכלינו המגושם את ראשונים כמלאכים לבעלי תאוה שלא שלטו ביצרם אלא לפום דרגתם והשגתם חשיב כאילו עשו חטא ממש.
וכגון בראובן שכתוב ששכב עם בלהה, כי לפי פשוטו חשיב כאילו עשה מעשה חמור זה, אולם רבותינו מלמדים שלא נחשוב את ראובן לאיש קל מהשוק הנכשל בחמורות אלא בלבל יצועי אביו, דבר שאצלנו בקושי חשיב חטא.

ומעתה לנידון דידן, הגמ' כותבת לפעמים ביטויים קשים או מגושמים על חכמי ונביאי ישראל, כמובן עלינו לדעת שדברים אלו אמת אך לשוחח על כך בצורה מגושמת עם הגדרות מדעיות באיזה מצב נפשי היו וכדו' זה זילות שאין מקומה בבית המדרש.

ויבחן כל אחד את עצמו על תלמיד חכם או צדיק שזכה לידבק בו, אף שפעמים יכנה בעצמו או בחביריו חולשות נפשיות, מ"מ אם ישמע אדם מהשוק מתבטא כך על רבו יראה זאת לעזות גדולה, ובצדק, כי לשון חכמים לחוד ולשון אנשים פשוטים לחוד.

פרי יהושע
הודעות: 2941
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' ינואר 26, 2017 11:30 pm

יפה, הרב עושה חדשות מביא לנו כהרגלו חומר מעניין וענייני מולבש על הנושא החם בדיוק בזמן.

אבל כאן השאלה הייתה קצת אחרת, לא לגמרי על הסגנון, או האם זה נכון לכתוב כך, אלא על רוח התקופה!.

האם אפשר לזהות איזו מגמה חדשה בבית המדרש כעת ורצון לראות דברים חדשים מסוג זה ומה זה אומר, האם מרצון להידמות למחקר המודרני שבעקבות האינטרנט בפרט הולך ונפתח בפני חושבי ספסל בית המדרש?.

אמת שיתכן שלאו דווקא שזה שלילי לגמרי, הלא מעולם רוח התקופה השתקפה בבית המדרש, ואולי זה קצת שייך גם למה שאמר הגר"א על לימודי החול בתקופתו שהוא בבחינת "להוציא בולעם מפיהם", דהיינו להשתמש בכלים שלהם ולקדש אותם.

ובכל זאת, אני עכ"פ מרגיש שזה די מיותר וחיצוני, אפשר עדין לחדש הרבה ולהתחבר נהדר גם בלי להזדקק לסגנון כזה, ובהחלט לחדש ולחדש טוב.

שש ושמח
הודעות: 850
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי שש ושמח » ו' ינואר 27, 2017 1:01 am

יש לחלק הנידון לכמה חלקים,
א. לדון על תכונות נפשם הטבעיות של התנאים ואמוראים, ואפי' בדברים שמפורש בגמ' שהיה חילוק הנהגות ביניהם כגון ענותנותו של הלל וקפדנותו של שמאי, וכדרך החוקרים, זהו ודאי עקירת התורה, ויש לנו לומר דאין כאן אלא מחלוקת איך ראוי לנהוג, וכמ"ש באור ישראל סי' כ"ח. [וגם אם היו מעשיהם מושפעים מתכונותיהם הטבעיות, בדברים שאינם מוכרעים מן הדין, פשוט שלא לנו הקטנים לדון ע"ז], -
ב. בדברים שמצאנו שנהגו במידות מסויימות, וכגון שמאי והלל, האם מותר לומר על מימרות שאמרו או מעשים שעשו שהם לשיטתם, ולכאו' בזה אין בעיה, [אלא שבמקום שהובא הדבר במשנה או בגמ' בסתם יתכן שמשמע שכך ראוי לנהוג באופן כללי]. -
ג. כשמובא בגמ' מעשה שהיה לתנא או אמורא איזה צער וכדו', ולא נאמר כדי שנלמד מזה כלום אלא כחלק מסיפור המעשה, האם יתכן לנו לפרש למה הצטער, במקום שאין בזה גנות. ובזה אינני מבין מה הבעיה. [ואמנם קשה מאד לקבוע בזה דברים ודאיים, אך מ"מ לא גרע משאר דברי אגדה הנאמרים בדורינו שהלואי שיהיו קרובים לאמת כמו הדברים שכתב הרי"ע בדרך אפשר].

[בדברי המגיבים דלעיל ראיתי סתירה, שיש שטענו שאמנם בדורות הקודמים היו שכתבו כך אך לנו אסור, ויש שטענו שדבר זה הוא דבר שהתחדש היום ע"י החוקרים, ויש לעשות פשרה שלעולם היו שנהגו כך והיו שלא עסקו בזה, ואין מקום לטענה על מי שכותב כך. והטענה שמותר לחשוב ולכתוב רק כמו שחשבו וכתבו בישיבות ליטא במשך כמה עשרות או מאות שנים מסויימות מוזרה ביותר].

נוטר הכרמים
הודעות: 5695
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' ינואר 27, 2017 7:35 am

לכאורה הדיון מתחלק לשנים, 1. האם ובאיזה אופן מותר לעסוק בתכונת נפשם של האמוראים, על כך ניתן ללקט מובאות לכאן ולכאן, ולאו כל אנפין שוין. 2. מהי מידת התועלת שבכך, כלומר, כמה יש בכך משום קיום רצון ד', כמה יראת שמים ורגשי קדושה זה יוסיף. זאת בנוסף לחשש שמא יחרוג העיסוק מגבולותיו הרצויים, אם ישנם כאלה. להכרעה בזה די בשכל ישר ובכנות פנימית.

עושה חדשות
הודעות: 7850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 27, 2017 8:53 am

הראני חכם אחד את הקטע הבא, (לענ"ד אין בזה רבותא כ"כ, הרבותא היא רק שכך אמר החזו"א) :

חזון איש.png
חזון איש.png (48.2 KiB) נצפה 5378 פעמים


===

יתכן שהכלל בזה הוא פשוט עד מאד, תלוי מי אומר ולמה הוא אומר. ובזה א"ש הכל.

ברקים רב
הודעות: 676
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי ברקים רב » ו' ינואר 27, 2017 10:01 am

פשוט שהדיון הכללי שעלה כאן אפשר למצוא בו צדדים לכאן ולכאן גם אצל רבותינו הראשונים.
למשל בענין העקידה שהזכיר לעיל הרב עו"ח, ראו בפירוש ריב"א עה"ת:

ולבכותה. עוד פרש"י פרחה רוחה ומתה, ואם תאמר וכי היתה שרה מצטערת במה שבחר השם בבנה להיות לעולה, לכך יש לפרש פרחה רוחה מרוב שמחה ודומה לו בכתובות פרק אע"פ גבי אשתו של ר' חנינא דאמר עינא חזיתיה כוי לבה פרח רוחה והיינו מרוב שמחה כדמשמע התם:

האם חידושים כאלו נאמרו באותו דור גם בבתי מדרש אחרים? כמדומה שלא.

פלגינן
הודעות: 2862
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי פלגינן » ו' ינואר 27, 2017 10:11 am

ברקים רב כתב:פשוט שהדיון הכללי שעלה כאן אפשר למצוא בו צדדים לכאן ולכאן גם אצל רבותינו הראשונים.
למשל בענין העקידה שהזכיר לעיל הרב עו"ח, ראו בפירוש ריב"א עה"ת:

ולבכותה. עוד פרש"י פרחה רוחה ומתה, ואם תאמר וכי היתה שרה מצטערת במה שבחר השם בבנה להיות לעולה, לכך יש לפרש פרחה רוחה מרוב שמחה ודומה לו בכתובות פרק אע"פ גבי אשתו של ר' חנינא דאמר עינא חזיתיה כוי לבה פרח רוחה והיינו מרוב שמחה כדמשמע התם:

האם חידושים כאלו נאמרו באותו דור גם בבתי מדרש אחרים? כמדומה שלא.

viewtopic.php?f=17&t=30677#p321372

בן מלך
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 15, 2010 9:59 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי בן מלך » ו' ינואר 27, 2017 11:45 am

אין ספק שכל הצדדים כאן מודים שאין לכתוב דברים מגונים או פחותים על הקדמונים, וא"כ במאי פליגי רבנן?
נראה שהנידון הוא עמוק הרבה יותר משאלת כבוד הקדמונים, והוא עוסק בשאלה על טיבו של האדם.
ניצב לפנינו יצור ששמו 'אדם', שלפני שהוא עושה מצוות או עבירות ולפני שהוא בכלל מחויב במצוות, יש לו תכונות בסיסיות ורגשות בסיסיים (כל מה שנקרא בימינו "אנושי"), והשאלה היא: האם יצור זה הוא חיובי או שלילי?
אם האדם באשר הוא אדם הוא יצור חיובי על תכונותיו ורגשותיו, אין כל מניעה לכתוב על הקדמונים שגם להם היו את התכונות הללו. הם הרי היו בני אדם (המליצה "אם אנו וכו'" אינה מתכוונת לומר שהם היו יצור אחר, אלא שאיננו יכולים לשפוט אותם ע"פ קנה המידה שלנו, אבל כאן הרי לא מדובר על שיפוט אלא על ניתוח מצבים, האם מותר לומר שר"ל נזכר בהרוגים שראה בעברו או שצערו היה תמיד מכוון רק על חורבן ביהמ"ק, האם שרה התעצבה כששמעה שבנה היחיד שנולד בגיל תשעים מת או שכלל זה לא עניין אותה וכיו"ב, והשאלה היא בעצם האם הם היו "אדם" או שהשתנו לגמרי ולא היו להם תכונות אנושיות).
מאידך, אלו המצדדים בהשגבה של כל תכונה אנושית, סוברים שהאדם באשר הוא אדם הינו יצור פחות, ועצם ההתייחסות אל הקדמונים כ"אדם" בעל תכונות ורגשות שיכול להיזכר בעברו או ליפול לדיכאון, היא זלזול בכבודם.
אני חושב שניתן להראות שמחלוקת זו קיימת ביהדות כבר אלפי שנים. וודאי שהיא קיימת בתוך ביהמ"ד פנימה.

[חשוב להדגיש: הנידון איננו האם הקדמונים פעלו מתוך מניעים שכו"ע מודו שהם שפלים ופחותים, שזה נידון אחר לגמרי ושייך למעשה דוד ובת שבע, מעשה ראובן וכדומה. זה נידון אחר לגמרי, שכן הרב ענבל לא כתב שום דבר גנאי על ר"ל, אלא רק תיאר אותו כאדם בעל תכונות ורגשות נורמליים]

סמבטיון
הודעות: 111
הצטרף: ה' דצמבר 26, 2013 3:29 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי סמבטיון » ו' ינואר 27, 2017 11:59 am

לפני השאלה האם נכון או לא נכון, ברצוני להבין מה הטעם בעיסוק הזה. זה בערך כמו לעסוק בספקולציות סביב השאלה האם צבע העינים של ר"ל היה חום או שחור והאם רבי עקיבא היה בלונדיני (קצה חוט לפתיחת המאמר בנושא: מאיזה עם התגיירו אבותיו).
מה זה משנה ואת מי זה מעניין? התועלת והעניין שלנו באמוראים הוא בתורה שהם מלמדים אותנו, למה שארצה לשמוע שדמותו של רב ששת היתה מרשימה ביותר למרות שהיה מאור עינים או כל כה"ג?

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי אפשר » ו' ינואר 27, 2017 12:06 pm

היה כאן אשכול דומה בענין ההרגשים של האבות,
והנני להעתיק מש"כ שם,

וכל מי שכותב כאן שטויות על האבות ואימהות כדי לשנן מה ששמעתי מהג"ר משה שפירא שליט"א, שאמר בערך בכהאי לישנא, לפי מה שאנחנו משיגים באבות, לפי תפיסתינו והבניתנו, אז "אין לנו סיבה להניח שלאברהם אבינו היה אף".
כלומר הם לא היו אתה ואני, הם היו מרכבה לשכינה, קח את שיא הדביקות שהיה לך בכל ימיך, תכפיל ע"ז כמה מליונים, וזה היה משבר של אחד מהנפשות שעשו בחרן, ועכשיו לך תתאר מה זה אברהם אבינו.
ירדה חולשה לעולם וכו', ודורות נחלשים, אין פירושו דווקא לגבי החלשים וכו', אלא עצם אויר העולם נעכר, אין לנו ראש, אין לנו מחשבה, אין לנו כלום. [לדוג' הרי אין בדור הזה מי שיכול לכתוב תשוב' כאחיעזר, ויש תשו' בקדשים שהוא כתב בשנת תרמ"ו כשהיה בן כ"ג שנים, שהתשו' לא ניתנת לתפיסה ברנש, והיו רבנים למאות ככה, קח תשובות של זכר יהוסף, שהוא בכלל לא נחשב אצלינו בכלל השלשלת הקבלה, אף לרום גדולתו, והיום אף אלו שלומדים נכון, במאה שנים לא מגיעים לזה, כי זה העולם], ואתם עוד מקשקשים להבין רגשי האבות. נו באמת.

ברור שיש דרגה של פשוטם של הדברים, והרבה ראשונים כהאב"ע והרשב"ם נמשכו לפרש האבות ע"פ הפשטות ממש, ואפילו הרמב"ן נמשך קצת אחריהם בהרבה דברים. אבל זה לא הנקודה, ומשני פנים. ראשית כמו שיש אדם פשוט אבל כ"א יודע שהוא בעצם בעולמות העליונים מתדמה לעליון וכא"ק וכו', וכשאדם מגביה את ידו הימיני כנגדו בעולמות העליונים יש איזה התגברות בימין על השמאל, וכמובן שכפי הזדככות האדם ודעתו על מעשיו כן הוא משפיע ומעורר בעליונים, משא"כ הבעל עבירה מנותק, וכמו שהאריך בנפש החיים בכ"ז, וזהו בחינת קימחא טחינת טחנת, ה"ה והוא הענין החילוק בינן לאבות, כשאנחנו כואבים על הפסד ממון כו', ההרגשה הזאת מוצדקת אבל אנחנו מגשמים את זה בצורה הכי זולה, אבל כשהם כאבו ברגש הבן אדמי שיש לכ"א, הם העלו בזה עולמות והורידו, כי לרוב הזככותם פעלו באופן נפלא ונשגב,[כמובן שאני מקצר ותן לחכם] וממילא א"א לדון ולהמשיל ענינים שלו לעניני האבות, כי בודאי היה להם אהבה שנאה רצון וכו', דאל"ה כבר השיגו שער הנו"ן ונפרדו מגופם, והגיעו לתיקון השלם, ואפילו לגאולה, לא זה הנקודה, אלא הנקודה היא שאין לנו השגה באהבתם ושנאתם ורצונם, כיון שהם התחברו לתכלית המשמעות וההתבטאות של ענינים אלו ופעולתם מצד העולמות העליונים, ולכן ודאי שצער על אובדן ילד וכדומה אף שיש צער פשוט אבל זה צער שמתחלחל למקומות שאין לנו שייכות, ולמקומות שאין אנו מצטערים בהם כשאנו מצטערים, כי אנו מצעטרים רק על אובדן הפרוטה, ואילו הם הבינו מהו משמעות ילד שהוא שבט שהוא מידה וכו'. זה ענין אחד.
ענין שני, וזה גם פשוט ומושכל לכל אחד מאיתנו, שצריך לדעת שכמו שכשהיינו ילדים ועקץ לנו יתוש הסתיים העולם, ועכ"פ אותו יום הכל סובב על עקיצת היתוש, ואילו כשגדלנו אפילו דקה זה לא תופס, [וכמו שאמר הגראף פוטוצקי למי שהרג אותו כנודע. וכמדומני שיש בזה בכלי יקר לבאר בזה פחיתות הנקמה], כן הענין גם בצער וכיוצא, כשאדם מאבד ממון רב [אני משתמש בממון כי זו הצרה הפחותה מכל הצרות], אז זה כואב מאוד, כפי מידת הממון, אבל בזה מיתלא תליא במה רוב עיסוקו בביזנס או בתורה, וכן אם הוא בעל ביטחון או לאו, או אם יש לו ממילא ממון רב, וכן עד"ז, בקיצור יש משמעות לכל המסביב איך אתה לוקח את ההרגשים שלך, אצל האבות צריך להבין שאנחנו ננסים בני ננסים מול השמש הבהיר הזורח, ולהם כל אלו הדברים לא היו אפילו כמידת עקיצת יתוש.
ואם מספרים על ר' ישראל סלנטר שלא ראו עליו שום רגש כלפי בניו יותר משאר בנ"א, א"כ ב"ב שן ק"ו שכל האבות הגיעו לדרגה זו בדרכם על מפתן האמונה בהיות בני יום אחד, וא"כ כל עניני ההרגשים הכתובים בתורה אף שבודאי ניתנו לנו ללמוד מהם, אבל הלומד ומדמה עצמו והרגשו לאבות אינו אלא שוטה בג' סימניה. במחילה.

ישנו
הודעות: 594
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי ישנו » ו' ינואר 27, 2017 12:25 pm

בדיוק ע"ז כת' בן מלך.
לפי השגותינו באברהם אבינו אנחנו אמורים לחשוב שלא היה לו אף, רק אם אצלנו אף אמור תאורטית להפריע לאברהם אבינו להגיע למעלותיו.
מי שמשגיב את צערו של ר"ל שבהכרח בכה רק על חוסר בדקות של הדקות בדבקות בה', זה בגלל שהוא רואה צער על איבוד בן כדבר פחות.
וכפי שכתבת באשכול שם שבבריסק אומרים שאסור לומר שליעקב היה צער על איבוד בן, וזה רק בגלל איבוד שבט.
כמובן שאין דרך למצות את הויכוח ולכן הוא חסר טעם, אבל כמדומה שמי שרוצה ללמוד מהאבות ומדרכי הנהגה של אמוראים לא יכול לעשות זאת אם כל רגש הוא רואה כמשהו שלא שייך אלינו בכלל, [וכפי שהביאו שם שלמדו בגמ' מרחל שמי שאין לו בנים חשוב כמת, דהיינו שלמדו מרחל לרגש של כל אדם שאין לו בנים].
כמובן שאפשר שכל רגש הוא השתלשלות של עניינים גבוהים יותר כפי שרומזת יותר חלקה השני של התגובה שלך, וממילא כבר יכולים ללמוד מדרכי האמוראים כי בוודאי הופיע אצלם ג"כ הצער בכל רובד שהוא, אלא שאחזו במקום גבוה ואילו אנחנו חווים את זה ממקום נמוך, אבל כבר אין טעם לתקוף את מי שיכתוב שר"ל היה בדיכאון, כי אין שום הבדל בין נטרפה דעתו שכת' רש"י לבין דיכאון, כי כמובן שגם לדיכאון יש רובד נמוך ורובד עמוק שמשנה את כל העולמות העליונים.

יעקובי
הודעות: 953
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי יעקובי » ו' ינואר 27, 2017 12:34 pm

סמבטיון כתב:לפני השאלה האם נכון או לא נכון, ברצוני להבין מה הטעם בעיסוק הזה. זה בערך כמו לעסוק בספקולציות סביב השאלה האם צבע העינים של ר"ל היה חום או שחור והאם רבי עקיבא היה בלונדיני (קצה חוט לפתיחת המאמר בנושא: מאיזה עם התגיירו אבותיו).
מה זה משנה ואת מי זה מעניין? התועלת והעניין שלנו באמוראים הוא בתורה שהם מלמדים אותנו, למה שארצה לשמוע שדמותו של רב ששת היתה מרשימה ביותר למרות שהיה מאור עינים או כל כה"ג?

בקשר למאמר הנדון, הדברים הללו פשוט אינם נכונים בעליל. מן הסתם כותב התגובה הנ"ל קרא את הדברים טרם הגיב, וכוונתו רק באופן כללי. אך לטובת אלו שלא הבינו, חשוב להבהיר: המאמר בישורון עוסק בביאור מאמר חז"ל מפליא (ברכות מד), שם מבואר שהאמוראים עסקו באכילה מרובה של פירות גינוסר, והיו לכך השפעות גדולות עליהם, עד שר"ל כשאכל מהם 'מריד', ופירשו הראשונים 'דעתו מטרפת' וכיו"ב. ועל כך בא הרי"ע לבאר בדרכו מאמר מופלא זה, מה באמת אירע שם? ולאיזה צורך הובא כל זה בתלמוד? על מנת ש"יהיה לנו תועלת ועניין בתורה שהאמוראים מלמדים אותנו".

סמבטיון
הודעות: 111
הצטרף: ה' דצמבר 26, 2013 3:29 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי סמבטיון » ו' ינואר 27, 2017 12:59 pm

אתה צודק שעיקר תגובתי מופנית לדיון שאליו פנה פותח האשכול הזה ולא למאמר המדובר. אבל גם מהמאמר ההוא עולה התחושה שהרב ענבל אינו שותף לדעתי אלא לחלק המחקרי יש בעיניו חשיבות בפני עצמה ולא רק כביאור לדברי הגמרא הללו.

ברזילי
הודעות: 3231
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי ברזילי » ו' ינואר 27, 2017 3:57 pm

באופן עקרוני, ומבלי להתיחס למאמר מסויים בכלל, יהיה מי שימצא ענין בביאור מעשי האמוראים כדי להבין את דברי הגמרא, ויהיה מי שימצא ענין בביאור מעשיהם מאותה סיבה שבגללה המעשה נמצא בגמרא.

איש בער
הודעות: 474
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 11:42 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי איש בער » ו' ינואר 27, 2017 6:44 pm

עושה חדשות כתב:הראני חכם אחד את הקטע הבא, [size=85](לענ"ד אין בזה רבותא כ"כ, הרבותא היא רק שכך אמר החזו"א) :

חזון איש.png

===
יתכן שהכלל בזה הוא פשוט עד מאד, תלוי מי אומר ולמה הוא אומר. ובזה א"ש הכל.


לא נראה שהראיה דומה לנידון, החזו"א רק אמר דלא תימא שמיעוט שינה הוא הקנה מידה לגדלות האדם, רק אפשר להיות אדם גדול ואעפ"כ לישן כראוי, זה מה שאומר החזו"א. ואין בין אימרא זו לעיסוק בתכונת נפשם של האמוראים ולא כלום.

בן מלך
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 15, 2010 9:59 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי בן מלך » ש' ינואר 28, 2017 10:28 pm

הרב אפשר,
הקושיה היא מאוד פשוטה: הרי לאברהם אבינו כן היה אף.
ומכאן שעצם הגישה שיש סתירה כלשהי בין מדרגות גבוהות ונשגבות ובין אנושיות בסיסית - איננה נכונה.
ז"א כל המלל שאתה כותב מבוסס על הנקודה הזו, שיש כאן איזו סתירה. אבל אם כאב על אובדן בן או צער שנובע מראיית הרוגים וכל כיו"ב אינם סותרים כלל למדרגות גבוהות ונשגבות, הדברים שכתבת לא מתחילים.
ואולי ראיית הדברים כסותרים - היא עצמה ביטוי כואב של מבט שמתרחק מהצורה שבה המקרא וחז"ל תופסים את הדברים.

שומע ומשמיע
הודעות: 1861
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' ינואר 28, 2017 10:29 pm

יש עניין גדול להבין.
הבנה נותנת רקע, ומאפשרת לחוות את הדברים בצורה יותר רצינית.

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 157
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ש' ינואר 28, 2017 10:41 pm

סמבטיון כתב: והאם רבי עקיבא היה בלונדיני (קצה חוט לפתיחת המאמר בנושא: מאיזה עם התגיירו אבותיו).


דעת רש"י ורשב"ם רבינו גרשם והמאירי שר"ע היה קירח והוא רבי קרחה אביו של ר' יהושע בן קרחה, בתוס' שבת ק"נ ע"א חולקים ע"ז ודעת רבינו תם שרבי עקיבא לאו היינו רבי קרחה אבל לכאורה מודה שהיה קירח.

ורבי יהושע בן קרחה היא.
יש מפרש דר"ע קרוי קרחה שהיה קרח כדתניא בפרק בתרא דבכורות (דף נח. ושם) אמר בן עזאי כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה ואומר שזה היה ר"ע והיה לו בן ששמו יהושע כדאמר בפרק קמא דשבועות א"ל ר' יהושע בנו של ר"ע לר"ע ואין נראה לר"ת דמה שקראו בן עזאי לר"ע קרח בבדיחותא בעלמא אין לנו לקרותו כן כל שעה דלשון גנות הוא שנא' עלה קרח עלה קרח (מלכים ב ב) ואמרינן נמי לקמן (דף קנב.) אמר ליה ההוא צדוקי לר' יהושע בן קרחה מהכא לקרחינאה כמה הוי הרי שהיה מגנה אותו על שהיה קרח ועוד אמרי' במגילה פרק בתרא (דף כח.) שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה במה הארכת ימים כו' א"ל רבי ברכני א"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי ואי ר' יהושע בן קרחה בנו של ר"ע והא קיימא לן דלא נשא ר"ע בת כלבא שבוע עד שקיבל עליו לעסוק בתורה ואז היה בן מ' דתניא בסוף ספרי מ' שנה שימש ת"ח מ' שנה פירנס את ישראל וכל ימיו ק"כ שנים ואמרי' בקידושין פרק בתרא (דף עב.) עד שלא מת ר"ע נולד רבי ואפילו נולד ר' יהושע בשנה ראשונה שנשאה לא נשאר כי אם פ' שנים מר"ע ורבי יהושע בשעה שבירך את רבי היה בן ק"מ שנים לכל הפחות שבפחות מע' שנה לא היה מברכו ואז היה רבי לכל הפחות בן ס' וא"כ לא היה מברכו רק מי' שנים ועוד נראה שלא נשאה עד שעסק בי רב תרי סרי ותרי סרי שנין נמצא כשהיה רבי יהושע בן קרחה בן ק"מ היה רבי יותר מחצי ימיו לכך נראה לר"ת דלא ר"ע היה אלא איניש אחרינא היה ששמו קרחה וקרחה הוא שם אדם כמו קרח. עכ"ל
נערך לאחרונה על ידי נקדש את שמך בעולם ב א' ינואר 29, 2017 1:34 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומע ומשמיע
הודעות: 1861
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' ינואר 28, 2017 11:21 pm

יש כאן שני צדדים, להתעסק או לא להתעסק.
אני מציע דרך שלישית.
לגשת לסוגיה רק אחרי הקדמותיה.
היינו קודם להתעסק בידיעת גדלותם של הראשונים.
ולקבל טעם והבנה עד איזה גובה מגיעה קומתם של חז"ל [וכמובן גם להבין כמה אנחנו לא יכולים להבין], ומתוך הקדמה זאת להמשיך את העיסוק.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17492
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' ינואר 29, 2017 7:33 am

ראו דברי רבינו הגדול הגאון רבי מאיר שמחה זצ"ל האור שמח, שהביא הגריח"ס שליט"א בספר עדות ביעקב ח"א סי' סז, והאם הדברים שייכים לנושא כאן.

111.png
111.png (47.84 KiB) נצפה 4851 פעמים

222.png
222.png (214.48 KiB) נצפה 4957 פעמים

333.png
333.png (41.07 KiB) נצפה 4852 פעמים

נעמן
הודעות: 136
הצטרף: ב' נובמבר 07, 2016 3:40 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי נעמן » א' ינואר 29, 2017 10:58 pm

אגב, (דברים פשוטים לענ"ד, ובטח יש כבר מאמרים בזה).

רבי אליעזר הגדול, בן הורקנוס, שאימרתו במסכת אבות "הוה מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה, שנשיכתן נשיכת שועל וכו"
ובאמת מלבד שהיה מיוחד בשימוש החכמים "לא אמר דבר שלא שמע מרבו" ועוד מאמרים,
גם היה מצוי אצלו מאד "הוי זהיר בגחלתן", ויש מעשים רבים איתו שבהם ניזוקו מי שלא הקפיד בכבודו,
מלבד המעשה הידוע בתנורו של עכנאי שלבסוף מת ר"ג בגרמתו, יש גם מעשה בר"י בסוגיית "נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית", שאמר לו "פשוט ידיך וקבל עיניך" (ובסוף התפלל וחזרו עיני ר' יוסי למקומן).
(גם דבריו הקשים לפני פטירתו אודות גורל החכמים שנידהו ולא שימשו אותו כדבעי, ייתכן שקשורים לעניין, וכן מבואר שעונשו של ר"ע גדול משל חביריו הואיל והיה יכול ללמוד ממנו יותר מהם),
ייתכן שאפשר גם לקשר זאת להיותו "שמותי" בדרכו של שמאי שהנהגתו הייתה קשה וחמורה יותר.

כמובן שכ"ז הוא למעלתו, ועיין בריש שהש"ר דברי ר' יהושע בן מחלוקתו - "אבן שישב עליה כהר סיני ושתי זרועותיו כשני לוחות הברית",
ואאל"ט המקובלים הקבילו את ר"א למשה רבינו, שגם "שושבינא דמלכא" והייתה מידתו - "ייקוב הדין את ההר", וכן ר"א שנראה כאחרון החכמים שלפני חידושיו המפליגים של ר"ע, ואצלו ההצמדות לדברי רבותיו ולמסרותם הייתה ללא שום תוספת.

ודי בזה, ובעיני דברים כאלה מוסיפים לעניין "ייראה כאילו בעל שמועה כנגד עיניו" ולא מגרעין כלום.

מצליח
הודעות: 429
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי מצליח » א' ינואר 29, 2017 11:36 pm

בענין זה עי' בס' כרם פתחיה

גלעד
הודעות: 27
הצטרף: א' יוני 02, 2013 2:05 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי גלעד » ב' ינואר 30, 2017 12:23 am

להעיר מדברי הרמב"ם בפיהמ"ש באבות (פ"ג מט"ו) על דברי ר"ע במשנה "הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון", כתב הרמב"ם "זה המאמר כולל דברים גדולים מאד, וראוי היה זה המאמר שיהא לרבי עקיבא".

פרי יהושע
הודעות: 2941
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' ינואר 30, 2017 12:30 am

גלעד כתב:להעיר מדברי הרמב"ם בפיהמ"ש באבות (פ"ג מט"ו) על דברי ר"ע במשנה "הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון", כתב הרמב"ם "זה המאמר כולל דברים גדולים מאד, וראוי היה זה המאמר שיהא לרבי עקיבא".

טוב!, נו מה אתה רוצה ומי אם לא הרמב"ם יכול להעריך תכונת נפשם של קדושי עליון, וכי לא כתב גם הערכה לרב אשי [ומעריך הגאונים לפי גדלם], אנו לא חולמים אפי' שהגענו לאפס קצהו אף של הרמב"ם, שהיה בעל רוה"ק ללא ספק.

מה שנכון נכון
הודעות: 9138
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' ינואר 30, 2017 1:07 am

כתב בספר מח ולב בשם ר"ח שמואלביץ:

1.GIF
1.GIF (15.06 KiB) נצפה 4785 פעמים

2.GIF
2.GIF (4.4 KiB) נצפה 4791 פעמים


נראה שמקורו של הרמב"ם היה פשוט יותר.

מסכת אבות פרק ג
משנה יג
רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה...
משנה יד
הוא היה אומר חביב אדם שנברא בצלם חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם...
משנה טו
הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה.
משנה טז
הוא היה אומר הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים החנות פתוחה והחנוני מקיף...


ובפיה"מ כתב הרמב"ם "הד'א אלפצל תצ'מן וכו'". והיינו פרק זה קטע זה. וכן תרגם כאן ר"י קאפח "זו הבבא כוללת". וכן הוא משמעות לשון זו ברמב"ם בשאר מקומות.

שש ושמח
הודעות: 850
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי שש ושמח » ב' ינואר 30, 2017 1:19 am

ייש"כ! ניכרים דברי אמת.
מ"מ, בפיה"מ שבפרוייקט השו"ת [שהוא מתרגום הרי"ק] כתוב "זה המאמר כולל עניינים גדולים מאד, ולא יהיו דברים כמו אלו אלא לרבי עקיבה" ולכאו' משמעות הדברים כמו שהבין הגרח"ש, שהר"מ הבחין שאלו דברים שמתאימים לר' עקיבה, הלא כן?

מה שנכון נכון
הודעות: 9138
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' ינואר 30, 2017 1:24 am

ר"י קאפח תרגם כפי שהעתקתי.
רוב פיה"מ שבפרוייקט השו"ת הוא באמת מתרגום הרי"ק, אך התרגום לאבות הוא של הרב שילת, והוא השתדל לשמור על סגנון המתרגם הקודם ר"ש אב"ת.
גם לפי תרגום זה הכוונה רק לשבח את החכמה העמוקה שבדברים שהיא ראויה לחכם גדול כר"ע, ולא לאבחן את סגנון חשיבתו של ר"ע, ולא לזהות לפי סגנון זה את בעל השמועה.

גם זו לטובה
הודעות: 2320
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' ינואר 30, 2017 4:14 am

אפשר כתב:
ואם מספרים על ר' ישראל סלנטר שלא ראו עליו שום רגש כלפי בניו יותר משאר בנ"א,

אשמח לדעת מי הוא המספר.

בקרו טלה
הודעות: 3048
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' ינואר 30, 2017 6:27 am

גם זו לטובה כתב:אשמח לדעת מי הוא המספר.

...והדברים עתיקין
קבצים מצורפים
אור ישראל - נתיבות אור.pdf
(58.23 KiB) הורד 208 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17492
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' ינואר 30, 2017 7:51 am

א. הקורא את הקטע רואה שעיקר הכוונה היתה שלא נטה אחר אהבתו לנהוג שלא כראוי, והלשון כמו אחרים הוא לשון המפליג עניין זה.

ב. החרדים התפלא על הנהגתו של הלל שלא הזדרז להכין לשבת וסמך על בטחונו. ותירץ על זה שכיוון שעסק להרגיל עצמו במידת הבטחון לכן הותר לו לנהוג כך אע"פ שההנהגה הראויה היא שונה מה שא"כ לכולי עלמא שאינם בעניין זה.
לפי זה אפשר לומר גם כאן כיוון שהיה עסוק ר' ישראל בעניין תיקון המידות לתקן בזה עצמו ותלמידיו לכן דווקא נהג בהנהגה כזאת, מה שאינו אומר שכו"ע כך ראוי שינהגו אלא להיפך.

כבר הזכרתי פעם כאן כי לעצם דבריו של החרדים אני מתפלא עליהם, כי מלבד הסיפור בגמרא שכך נהג הלל יש ברייתא שמורה דין ב"ש אומרים מחד שבתיך לשבת וב"ה אומרים ברוך ה' יום יום.

נעמן
הודעות: 136
הצטרף: ב' נובמבר 07, 2016 3:40 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי נעמן » ב' ינואר 30, 2017 3:43 pm

אוצר החכמה כתב:
כבר הזכרתי פעם כאן כי לעצם דבריו של החרדים אני מתפלא עליהם, כי מלבד הסיפור בגמרא שכך נהג הלל יש ברייתא שמורה דין ב"ש אומרים מחד שבתיך לשבת וב"ה אומרים ברוך ה' יום יום.

אאל"ט הפרישה על הטור בתחילת הלכות שבת, כותב גם הוא שמידת הלל היא מעין "קולא",
וגם הלל מודה במעלת מידת שמאי.

קרית מלך
הודעות: 361
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי קרית מלך » ג' ינואר 31, 2017 12:39 am

בס"ד
לפני שנים רבות שמעתי ממו"ר הגרב"ש שליט"א שפרופסור לתלמוד שאל את הגרח"ע מה ההבדל בינינו הרי שנינו עוסקים בתלמוד? השיב הגרח"ע אם ירצו לדעת את אורך זקנו של אמורא פלוני ישאלו אותך, אך אם ירצו לדעת מה אמר אמורא זה ישאלו אותי. ודפח"ח.

מה שנכון נכון
הודעות: 9138
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ינואר 31, 2017 12:47 am

קרית מלך כתב:בס"ד
לפני שנים רבות שמעתי ממו"ר הגרב"ש שליט"א שפרופסור לתלמוד שאל את הגרח"ע מה ההבדל בינינו הרי שנינו עוסקים בתלמוד? השיב הגרח"ע אם ירצו לדעת את אורך זקנו של אמורא פלוני ישאלו אותך, אך אם ירצו לדעת מה אמר אמורא זה ישאלו אותי. ודפח"ח.

צע"ג, כי רוב עסוקם של חוקרי התלמוד ופרופסוריו בכל הדורות היה בעיקר בגופי הדברים, מה אמרו חז"ל ולמה אמרו מה שאמרו.
וביחס לחלק גדול מהם אכן יש לומר שהלואי והיו מתעסקים במדידת אורך הזקנים, ולא שולחים ידם בקודש.
אך האמרה (הנדושה) הנ"ל אין לה על מה שתסמך במציאות.

בברכה המשולשת
הודעות: 10428
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ינואר 31, 2017 9:54 am

כמדומני, שמקור האימרה הנ"ל מיוחס לערוך לנר ביחס לספר תולדות רש"י

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17492
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ינואר 31, 2017 10:19 am

נעמן כתב:
אוצר החכמה כתב:
כבר הזכרתי פעם כאן כי לעצם דבריו של החרדים אני מתפלא עליהם, כי מלבד הסיפור בגמרא שכך נהג הלל יש ברייתא שמורה דין ב"ש אומרים מחד שבתיך לשבת וב"ה אומרים ברוך ה' יום יום.

אאל"ט הפרישה על הטור בתחילת הלכות שבת, כותב גם הוא שמידת הלל היא מעין "קולא",
וגם הלל מודה במעלת מידת שמאי.


אכן. ולכאורה גם על ביאורו שם קשה מהברייתא שהבאתי. ואולי יש ליישב שס"ל שהמחלוקת בברייתא הזאת אם הוא חיוב גמור שזה דעת ב"ש או שאינו חיוב וזה דעת ב"ה. וזה הכוונה ב"ה אומרים ב"ה יום יום היינו שאפשר להקל כך. ומה שהביא שם שמצווה לנהוג כב"ש הוא חומרא ולא חיוב גמור. ודוחק.

עושה חדשות
הודעות: 7850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 31, 2017 9:17 pm

היות והאשכול על המאמר של הרב עינבל נעול ב"ה, אשאל שאלה קטנה כאן.

הוא כותב שם:
וגם הסתלקותו של ר"ל מן העולם היה ע"י צער ועלבון כשהוזכר לו עיסוקו בחרב הליסטים.
בקריאה ראשונה סמכתי על הכותב שאכן מבו' בגמ' שר"ל מת מתוך הצער הנ"ל.

עיינתי היום בגמ' בפנים, ולענ"ד יש כאן טעות פשוטה בהבנת הנקרא, הנה לפניכם:
ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אומר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים אמר ליה לסטאה בלסטיותיה ידע אמר ליה ומאי אהנת לי התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי אמר ליה אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה חלש דעתיה דרבי יוחנן חלש ריש לקיש אתאי אחתיה קא בכיא אמרה ליה עשה בשביל בני אמר לה עזבה יתמיך אני אחיה עשה בשביל אלמנותי אמר לה ואלמנותיך עלי תבטחו נח נפשיה דרבי שמעון בן לקיש והוה קא מצטער רבי יוחנן בתריה טובא

אה?

עושה חדשות
הודעות: 7850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 31, 2017 9:22 pm

לגבי נידון האשכול הנוכחי, ראיתי לחכ"א שליט"א שציין את דברי המהר"ל בחדושי אגדות ח"ג עמוד קמג כאשר הוא משייך שם את מה שאמרו שת"ח שבבל מחבלים זה לזה בהלכה, לאקלים החם של בבל.
כמדומני שהרגיל בסגנונו של המהר"ל מבין שאין כוונתו בכלל לומר "הם כעסו כי היה להם חם", אלא לבאר בשורשי הענינים את הקשר בין סגנון לימודם זה עם זה להגדרת ובחינת מקום בו הם גרו.

גם זו לטובה
הודעות: 2320
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' ינואר 31, 2017 11:35 pm

עושה חדשות כתב:היות והאשכול על המאמר של הרב עינבל נעול ב"ה, אשאל שאלה קטנה כאן.

הוא כותב שם:
וגם הסתלקותו של ר"ל מן העולם היה ע"י צער ועלבון כשהוזכר לו עיסוקו בחרב הליסטים.
בקריאה ראשונה סמכתי על הכותב שאכן מבו' בגמ' שר"ל מת מתוך הצער הנ"ל.

עיינתי היום בגמ' בפנים, ולענ"ד יש כאן טעות פשוטה בהבנת הנקרא, הנה לפניכם:
ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אומר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים אמר ליה לסטאה בלסטיותיה ידע אמר ליה ומאי אהנת לי התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי אמר ליה אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה חלש דעתיה דרבי יוחנן חלש ריש לקיש אתאי אחתיה קא בכיא אמרה ליה עשה בשביל בני אמר לה עזבה יתמיך אני אחיה עשה בשביל אלמנותי אמר לה ואלמנותיך עלי תבטחו נח נפשיה דרבי שמעון בן לקיש והוה קא מצטער רבי יוחנן בתריה טובא

אה?

גם אני בדקתי בפנים, וחשבתי להעיר ע"כ בפורום, אולם אח"כ חשבתי שכוונתו, מיתת ר"ל נגרמה מצער עלבון, שאמר התם קרו לי רבי וכו' עד שחלש דעתיה דר"י וכו' ונח נפשיה.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אוהב עמו, חד ברנש, חיימשה, יושב הארץ, כלבאשבוע, מעיין, עזריאל ברגר, פילווישוק, תבונה1 ו־ 15 אורחים