עיסוק בתכונות נפשם של האמוראים וכד'

[גלעד]

להעיר מרש"י תענית דף ט' ע"א ד"ה דלא ליעביד לך כדעבד לאבוך, "שלא יתן עיניו בך כמו שנתן באביך והמיתו בבבא מציעא".

[בקרו טלה]

עי' בדברי המהר"ץ חיות שבת כה: ד"ה ת"ר איזהו עשיר

[אבןטובה]

שבת קנו. א"ל אביי מר נמי עניש וקטיל
ועי' ביצה לו: אדהכי נפל בי רחיא דאביי אמר תיתי לי דעברי אדמר
ומ"מ מצינו גם אצל אביי דעניש במו"ק יב הא לייט עלה אביי א"ל לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי אשתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה שבקיה

[שש משזר]

יעועו' כאן שדנו בדברים מעין זה: viewtopic.php?p=89674#p89674

[אבי עזרי]

עוד מי שעסק בתכונות נפשו של ריש לקיש, הלוא הוא הבן יהוידע, ברכות ל"א.:

שם אמרו עליו על ריש לקיש שמימיו לא מילא שחוק פיו בעוה"ז מכי שמעיה מר"י רביה. קשיא ודאי כל מילי דחסידותא דשמע ריש לקיש מן ר' יוחנן הוה מקיים, ומאי שנא האי דקא משמע לן עלה, ונראה לי בס"ד כי ריש לקיש היה טבעו בדחן, כמו בר קפרא, [נדרים נ:] וכפי טבעו ומנהגו היה קשה עליו חסידות זו, ועם כל זה היה נזהר בה.

[דרומי]

ניתוח מעניין של שיטות רבי יהודה ורבי נחמיה לפי מצבם הפיזי יעויין בקובץ השני המצורף בהרחבה גדולה (החל מסעיף כג ואילך)

וראה גם בקובץ הראשון שהוספתי בתחילתו (עמוד יד)

[רון]

עוד מי שעסק בתכונות נפשו של ריש לקיש, הלוא הוא הבן יהוידע, ברכות ל"א.:

שם אמרו עליו על ריש לקיש שמימיו לא מילא שחוק פיו בעוה"ז מכי שמעיה מר"י רביה. קשיא ודאי כל מילי דחסידותא דשמע ריש לקיש מן ר' יוחנן הוה מקיים, ומאי שנא האי דקא משמע לן עלה, ונראה לי בס"ד כי ריש לקיש היה טבעו בדחן, כמו בר קפרא, [נדרים נ:] וכפי טבעו ומנהגו היה קשה עליו חסידות זו, ועם כל זה היה נזהר בה.

יש בנותן ענין לצרף לדברים הנ"ל,
את מה שכתב הרש"ש לבאר הא דמצינו בבכמה דוכתי בש"ס דבעי ר' זירא כל מיני ספיקות עד שהוציאוהו מבית המדרש. ובגמ' בנדה איתא שהסתפק ספק מאד משונה ומסיימת הגמ' עד כאן הביאו ר' ירמיה לר' זירא לידי גיחוך ולא גחיך . ופרש"י שהיה ר' זירא מקפיד מאד לא למלא פיו שחוק בעוה"ז[כפי האמור לעיל על ריש לקיש] ור' ירמיה תלמידו רצה לשמח את רבו קצת ולא עלתה בידו. וכתב שם הרש"ש שנראה שמה"ט הסתפק ר' ירמיה כל מני ספיקות בש"ס בשביל לשמח את הרב'ה שלו

[דרומי]

בקשר למחלוקת רבי יהודה ורבי נחמיה שברש"י פרשתנו עה"פ 'לעיני כל ישראל'