אכן, כבר הזכירו את זה שם. אבל את הטיעון שאני מנסה לפתח, שהקבלה בעצם איחדה בין שתי השיטות, לא מצאתי שם לפו"ר.
ובעיני הקטנות, אין זה מופרך להעיז ולומר שמהסיבה הזו הוציאו הרמב"ן ודעימיה את סודות התורה אל הגילוי, למען לא תהפוך תורתינו לשתי תורות חלילה.
קראתי פעם מאמר יפה מהרב דסלר זצ"ל, שמוריד את הדברים בשפה פשוטה. לדבריו יש לנו השגות שליליות בבורא והשגות חיוביות, והיצר הרע מנסה לערבב בין התחומין על מנת לבלבל בטענות אפיקורסיות, וצריך לדעת שזה שתי תחומים שאינם נוגעים. (והקבלה חילקה אותם בצורה ברורה, האין סוף כשלעצמו שבו יש רק השגות שליליות, והאין סוף כשמתלבש בנאצלים, שמצד זה יש לנו השגות חיוביות. והן הן הדברים, כמובן באופן גס מאוד ואפילו לא על קצה המזלג. הוספה שלי).