פרנקל תאומים כתב:אש משמים כתב:א) מה לא ברור ?????
ב) כל כובע שיש לו שוליים הרי הם כדי להגן על פניו מסתמא ולכן בכל שנה שהיא יאסר הדבר מדין אוהל.
בשטריימל אין שפה לכובע ואינו מצל (מעצמותו) לכן דינו שונה.
ג) הטענה שאתה כל הזמן מתעסק בה זו טענת הגריש"א שזה צורת הכובע ולכן אין סתמא לצל, אך זה חידוש ולא הפשטות.
אכן כל מה שכתבתי מתחילה זה שאין יוהרא בהקפדה על דין זה כי זהו עיקר הדין.
ידידי ורעי, יחולו כל הברכות על ראשך,
א) לי העניין ברור לגמרי (השבח לה'), אלא שאני עושה מאמצים גדולים שגם לך הוא יהיה ברור.
ב) נאך א מאהל: אנחנו מדברים אחרי הט"ז האחרונים והמשנ"ב שביארו מדוע כו"ע הולכים בכובעים עם שוליים. והטעם המרכזי הוא כמובן טעמו של הט"ז שאין אנו חובשים את הכובעים האלו לשם צל כלל וכלל, וכמו שציטטת את לשון המשנ"ב כפתור ופרח "כיוון שנעשה השפה להיות לצל להגן מפני השמש", משא"כ כשלא נעשה השפה לשם צל להגן מפני השמש!
ומה שהחלטת שכל כובע עם שוליים "הרי הם כדי להגן על פניו מסתמא" זו כבר החלטתך האישית, אבל בימינו המציאות הברורה לגמרי היא שהכובעים לא נעשים עם שוליים כדי להגן על הפנים, אלא כי זו הצורה המקובלת והמסורתית לכובעים בעולם החרדי. יתכן שבעבר הרחוק מי שהמציא את הכובעים החליט לעשות להם שוליים בשביל ליצור צל, אבל בימינו ברור לחלוטין שלא זו המטרה, אלא המטרה היא סגנון לבוש המקובל ברחובותינו.
השטריימל בולט מחוץ לראש טפח מכל צדדיו, ואין נפק"מ בזה שהמבנה שלו אחיד ולא בנוי בצורה של בסיס עם שוליים (כמו הכובעים), אדרבה הלא הסוגיא בש"ס (שבת קל"ח) עוסקת גם בגלימה הפרוסה לראשו ובולטת טפח, ומבואר בסוגיין (עכ"פ לרמב"ם, לר"ח ולתוס' דבשיטתם אנו עוסקים כאן) שאם שוליי הגלימה הבולטים טפח, היו מהודקים ולא נכפפים, הרי שהיתה הגלימה נאסרת מדין אהל, הגם שהמבנה שלה אחיד ו"אין לה שפה" כלשונך.
והיות שהשטריימל בולט טפח, אין ספק שהמציאות היא שהוא מצל (מה הפירוש: אינו מצל "מעצמותו"? הלא השוליים שלו מונעות את קרני השמש מלהכות על הפנים. התוכל לבאר את דבריך? אולי עפ"י גימטריא או עפ"י תורת הנסתר?),
ולכן אולי רק לפני קוב"ה ושכינתיה גלוי וידוע מה גורם לך לחלק בין שטריימל לכובע.
ג) כאמור, לא הגריש"א כ"א הט"ז. הט"ז כתב שאנו חובשים את הכובעים לשם כיסוי ראש ולא לשם צל, יתכן שהגריש"א הוסיף בזה ביאור שמה שבכ"ז מייצרים עם שוליים זה מפני שזו צורת הכובע המקובל אצלנו, אבל יסוד הדברים בט"ז).
לסיכום:
הדין הוא שמותר ללכת עם שטריימל ועם כל סוגי הכובעים "החרדיים", גם אם הם יוצאים מחוץ לראש טפח. וכפי שהתבאר בט"ז באחרונים ובמשנ"ב שכן נוהגים, ומפני כמה וכמה סברות ועיקרן שאין השוליים נעשים לצל ואין אנו מכוונים בחבישת הכובע לצל. (וטעם הגיוני לחלק בין שטריימל לכובע, טרם התבאר בדבריך).
כמובן שהרוצה להחמיר בזה ולא להזדקק לסברות האחרונים, תע"ב (ובפרט שאפשר להיזהר כן בקל).
לגבי יוהרא:
אולי מי שכתב לך כן, התכווין ליהודי חרדי בימינו שלא הולך עם כובע כלל, ומודיע לכולם שעושה זאת מפני איסור אהל, שבכה"ג בוודאי הוי יוהרא וגם הוצאת לעז.
אבל מי שבקניית הכובע בודק שהשוליים פחותים מ9.6 ס"מ (כמרבית הכובעים), איזו שייכות ליוהרא יש כאן, הלא מי בכלל יודע שעשה כן (מלבד אולי המוכר בחנות).
נ"ב:
אחר בקשת מחילתך,
באשכול של הקפלה והסטנדר, הורית הוראה שהיא נגד הדין המפורש במשנ"ב כאשר התרת לכתחילה לעבור לפני המתפלל ע"י חציצת סטנדר.
אומנם התווכחתי עימך שם אך לבסוף התייאשתי והזנחתי. עתה ליבי נוקפני שמא יאמר הרואה מדלא מיחה ש"מ דהודה לו. אני מקווה בקרוב לאזור את סבלנותי ולשוב לשם ע"מ להשלים את דבריי.
אין בפי יותר מה לחדש כי אם לחזור על הדברים ולנסות לבאר יותר וה' הטוב יעזרני.
ב. בזמן הח"ח נראה שהיו אותם כובעים (פחות או יותר) כמו בזמנינו ובכל אופן פסק "חשיב אוהל ארעי ואסור מדרבנן כיון שנעשה השפה להיות לצל להגן מפני השמש", קשה לומר שכתב זאת על "כובעי שמש" אלא על הכובעים המצויים בזמנו/זמנינו ולכן אין זו החלטה שלי אלא של המשנ"ב שכל כובע כנראה שוליו נעשו להגן/להצל על פניו ולכן אסור.(דאל"כ מה ראה לאסור כלל).
על השטריימל כבר כתבתי והסברתי שאין בכובע שום חלק שעליו אפשר לומר שהוא נעשה כדי להגן/להצל ולכן אין המשנ"ב עסק בו כלל ומותר ללובשו.(המשנ"ב עסק בכובעים שיש בהם צד לומר שנעשו להגן או לצל וכמו שלא עסק בשאר דברים אלא בכובעים דוקא משום שהם יותר נעשים להגן מעצם בריאתם).
"מעצמותו" כוונתי שאם אדם יניח על ראשו ספר אין הוא עשוי להגן ולהצל מעצמו אלא נועד לקריאה אך בכובעים שלנו יש לומר שכן נעשו/נעשים להגן ולהצל וגם אם זה יפה ומודרני זה לא סותר את עצם בריאתו של השפה שנועד להגן.
ג. שמות הרבנים אינם כ"כ משמעותיים בנידון דידן שנדון בהם באריכות.
לגבי הסטנדר הבאתי דברים מפורשים ואין כלל ויכוח וכפי שכתבת
Re: התגלתה חומרא חדשה
הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 08, 2017 11:24 pm
אני לא יודע מה הפשט בזה, הלא במשנ"ב להדיא דלא מהני סטנדר למחיצה בפני המתפלל, כ"א דבר קבוע בלבד.
ויוהרא אין אני חושב שיש משום שזהו עיקר הדין ולא מצינו שהמקיים דין פשוט בשו"ע יחוש ליוהרא.
אני תפילה לבורא עולם שדברי יובנו כהלכה אך עשה עימי חסד קודם לתשובתך קרא שוב את אשר כתבתי במתינות כי אין אני מוסיף אלא חוזר.
המצפה לישועות גדולות א.מ.