טבילה עבור אחרים

[דרומי]

דברי שמר פשוטים מעצמם, כשם שפשוט שיש הבדל עצום לדינא בין טבילת אשה לטבילת איש, וכל מה שדובר באשכול זה מלכתחילה לא עלה על דעת אף אחד לקשר את זה לדין טבילת אשה שהוא מדאורייתא וחיובו כרת, אלא רק לטבילת איש שאינה חובה גמורה וברובא דרובא היא מדת חסידות בלבד. וגם בזה כמובן שלא עלה על דעת אף אדם נורמלי לשלוח שליח עבורו, ולא הובאו אלא הנהגות מצדיקים שכל הנהגתם היתה פלאית ואין אנו יכולים ללמוד מהם כפשוט.

אך להעיר לקושטא דמילתא שמצינו לגבי טבילת איש, שהנוהג לטבול בכל בוקר לפני התפילה ואינו יכול מסיבה מסויימת כתבו בספרים שילמד כמה משניות במסכת מקוואות וזה כמו 'תחליף' לטבילה. וכמדומה שעצה זו היא רק בנוגע לטבילה בעלמא ולא לטבילה שהיא מצד תקנת עזרא שאז יש את העצה של תשעה קבין. [ולגבי טבילת אשה הרי פשוט וברור שאין כל מקום לתחליפים, וכל הנידון הוא רק לגבי טבילת איש]

[יבנה]

מישהו יכול להעלות את נחלתנו מהשבוע שאמור להמשיך לדון בענין?

תודה רבה.

[בקרו טלה]

מישהו יכול להעלות את נחלתנו מהשבוע שאמור להמשיך לדון בענין?

והנה מה שהגיע עתה

[ספרים וועלט]

מנהגי קודש - רוזין

[ספרים וועלט]

ף

[קראקובער]

מענין לענין

IMG_20170517_085352625~2.jpg (1.11 MiB) נצפה 3938 פעמים

[מה שנכון נכון]

מענין לענין

IMG_20170517_085352625~2.jpg

וכאן זה מסופר על רא"ש הורוויץ.
[ובגדולי הדורות (שטרן) הועבר הסיפור לרח"ש דוויך].

[צבי-שפייר]

נראה לי שהוא כדאי להעתיק מה שנדפס בחודש בחדשו שיצא לאור על ידי איחוד חסידי מונקאטש חודש אדר שנה ב' בענין טבילה במקוה עבור אחרים:

רבינו הקדוש בעל מנחה אלעזר זי"ע מבקש בצוואתו - להוסיף טבילה אחת לטובת נשמתו וזה-לשונו (באות יט) ״וגם שיזכירו אותי בעת טבילתם במקוה יטבלו נא טבילה אחה במחשבתם לטובת טהרת נפשי רוחי ונשמתי ויזכירו שמי ושם אבי זי״ע״.

והנה, אחרי הסתלקותו של רבינו זי״ע, נלאו מאד תלמידי רבינו זי״ע למצוא מקור לדבריו ־ שיש ענין בטבילה לטבול לעילוי ולטובת נשמה.

פעם, תחת אחד השיחים, ציין כ״ק אדמו"ר שליט״א לדברי רבינו בעל בני יששכר בספר והיה ברכה (ברכות משנה ו' ד״ה א״ל איני, ועיין גם־כן בפתח עינים להחיד״א ז״ל ברכות פרק ב' ט"ז, ב') על המשנה שרבן גמליאל רחץ לילה ראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו, למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני, כתב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפליא בשם הקדמונים שרבי גמליאל היו מעוברים בו ששה נשמות גדולים יקרי ערך, נשמת אברהם אבינו ע״ה ונשמת רב סימון בר אבא ונשמת רב טביומי ונשמת נחום ונשמת יהודא ונשמת רב סחורה, ולכן היה רבן גמליאל רוחץ לעולם לכבוד ותיקון נשמות אלו ועל-פי-זה רמז הקדוש שמשון מאוסטרפליא במשנה שלכן טבל גם בלילה שמתה אשתו ש א'סטני״ס אני׳ ר"ת אברהם אבינו, רב סימון, רב טביומי, נחום, יהודא, רב סחורה, ולכבודם ותקונם מוכרח לרחוץ לעילוי נפשם שעלו מן הרחצה.

[שערי חכמה]

נראה שאין כאן מחלוקת בין כל הדעות שהובאו לעיל, וכללא דמילתא כך הוא:
לענין טהרה, פשיטא שטבילתו של זה אינה מטהרת את שולחו.
ומ"מ, בהנחה שהטבילה נחשבת כמצוה או מעשה טוב אפשר לעשות אותו לזכות אדם אחר, כשם שאפשר ללמוד או לתת צדקה לזכות פלוני.
ומעתה נראה שאף סגולת הטבילה נזקפת במשהו לטובת השולח או זה שטבלו לזכותו, וממילא לענין תוספת קדושה מהני קצת שיטבול אחר לזכותו.

[יבנה]

נראה לי שהוא כדאי להעתיק מה שנדפס בחודש בחדשו שיצא לאור על ידי איחוד חסידי מונקאטש חודש אדר שנה ב' בענין טבילה במקוה עבור אחרים:

רבינו הקדוש בעל מנחה אלעזר זי"ע מבקש בצוואתו - להוסיף טבילה אחת לטובת נשמתו וזה-לשונו (באות יט) ״וגם שיזכירו אותי בעת טבילתם במקוה יטבלו נא טבילה אחה במחשבתם לטובת טהרת נפשי רוחי ונשמתי ויזכירו שמי ושם אבי זי״ע״.

והנה, אחרי הסתלקותו של רבינו זי״ע, נלאו מאד תלמידי רבינו זי״ע למצוא מקור לדבריו ־ שיש ענין בטבילה לטבול לעילוי ולטובת נשמה.

פעם, תחת אחד השיחים, ציין כ״ק אדמו"ר שליט״א לדברי רבינו בעל בני יששכר בספר והיה ברכה (ברכות משנה ו' ד״ה א״ל איני, ועיין גם־כן בפתח עינים להחיד״א ז״ל ברכות פרק ב' ט"ז, ב') על המשנה שרבן גמליאל רחץ לילה ראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו, למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני, כתב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפליא בשם הקדמונים שרבי גמליאל היו מעוברים בו ששה נשמות גדולים יקרי ערך, נשמת אברהם אבינו ע״ה ונשמת רב סימון בר אבא ונשמת רב טביומי ונשמת נחום ונשמת יהודא ונשמת רב סחורה, ולכן היה רבן גמליאל רוחץ לעולם לכבוד ותיקון נשמות אלו ועל-פי-זה רמז הקדוש שמשון מאוסטרפליא במשנה שלכן טבל גם בלילה שמתה אשתו ש א'סטני״ס אני׳ ר"ת אברהם אבינו, רב סימון, רב טביומי, נחום, יהודא, רב סחורה, ולכבודם ותקונם מוכרח לרחוץ לעילוי נפשם שעלו מן הרחצה.

מדבריהם למדנו חידושים נוספים, שניתן לטבול גם עבור מי שלא נולד עדיין, ושהיה להם שמות לפני שנולדו.

[יבנה]

נראה שאין כאן מחלוקת בין כל הדעות שהובאו לעיל, וכללא דמילתא כך הוא:
לענין טהרה, פשיטא שטבילתו של זה אינה מטהרת את שולחו.
ומ"מ, בהנחה שהטבילה נחשבת כמצוה או מעשה טוב אפשר לעשות אותו לזכות אדם אחר, כשם שאפשר ללמוד או לתת צדקה לזכות פלוני.
ומעתה נראה שאף סגולת הטבילה נזקפת במשהו לטובת השולח או זה שטבלו לזכותו, וממילא לענין תוספת קדושה מהני קצת שיטבול אחר לזכותו.

נראה שלא הסתכלת בדפים שהובאו לעיל שמפורש בהם שעשו שליחות לפטור ממצות דאורייתא שנתחייבו בהם כמו נטילת לולב ושינה בסוכה וכדומה.

[שערי חכמה]

נראה שאין כאן מחלוקת בין כל הדעות שהובאו לעיל, וכללא דמילתא כך הוא:
לענין טהרה, פשיטא שטבילתו של זה אינה מטהרת את שולחו.
ומ"מ, בהנחה שהטבילה נחשבת כמצוה או מעשה טוב אפשר לעשות אותו לזכות אדם אחר, כשם שאפשר ללמוד או לתת צדקה לזכות פלוני.
ומעתה נראה שאף סגולת הטבילה נזקפת במשהו לטובת השולח או זה שטבלו לזכותו, וממילא לענין תוספת קדושה מהני קצת שיטבול אחר לזכותו.

נראה שלא הסתכלת בדפים שהובאו לעיל שמפורש בהם שעשו שליחות לפטור ממצות דאורייתא שנתחייבו בהם כמו נטילת לולב ושינה בסוכה וכדומה.

לא ראיתי מי שכתב ששליחות מועילה לפטור מנטילת לולב וכדומה, [ואם כתב הבל כתב], אולי כוונתך לטבילה לפני נטילת לולב?

[יבנה]

נראה שאין כאן מחלוקת בין כל הדעות שהובאו לעיל, וכללא דמילתא כך הוא:
לענין טהרה, פשיטא שטבילתו של זה אינה מטהרת את שולחו.
ומ"מ, בהנחה שהטבילה נחשבת כמצוה או מעשה טוב אפשר לעשות אותו לזכות אדם אחר, כשם שאפשר ללמוד או לתת צדקה לזכות פלוני.
ומעתה נראה שאף סגולת הטבילה נזקפת במשהו לטובת השולח או זה שטבלו לזכותו, וממילא לענין תוספת קדושה מהני קצת שיטבול אחר לזכותו.

נראה שלא הסתכלת בדפים שהובאו לעיל שמפורש בהם שעשו שליחות לפטור ממצות דאורייתא שנתחייבו בהם כמו נטילת לולב ושינה בסוכה וכדומה.

לא ראיתי מי שכתב ששליחות מועילה לפטור מנטילת לולב וכדומה, [ואם כתב הבל כתב], אולי כוונתך לטבילה לפני נטילת לולב?

viewtopic.php?f=51&t=33159#p356690

[שערי חכמה]

עכשיו ראיתי למה כוונתך, ואכן כפי ששיערתי לא כתב דמהני שליחות לפטור, אלא שאם א"א לקיים יש מעלה מסויימת לעשות שליח, וזה כעין בחינת הטהרה הנמשכת למי שטבלו בשבילו, ולא יותר.
אגב, בענין זה יש לציין את דברי הגמ' בסוכה (לא.): לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר וכו'. מעשה בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן. אמרו לו משם ראיה? אין שעת הדחק ראיה.

[דרופתקי דאורייתא]

נראה לי שהוא כדאי להעתיק מה שנדפס בחודש בחדשו שיצא לאור על ידי איחוד חסידי מונקאטש חודש אדר שנה ב' בענין טבילה במקוה עבור אחרים:

רבינו הקדוש בעל מנחה אלעזר זי"ע מבקש בצוואתו - להוסיף טבילה אחת לטובת נשמתו וזה-לשונו (באות יט) ״וגם שיזכירו אותי בעת טבילתם במקוה יטבלו נא טבילה אחה במחשבתם לטובת טהרת נפשי רוחי ונשמתי ויזכירו שמי ושם אבי זי״ע״.

והנה, אחרי הסתלקותו של רבינו זי״ע, נלאו מאד תלמידי רבינו זי״ע למצוא מקור לדבריו ־ שיש ענין בטבילה לטבול לעילוי ולטובת נשמה.

פעם, תחת אחד השיחים, ציין כ״ק אדמו"ר שליט״א לדברי רבינו בעל בני יששכר בספר והיה ברכה (ברכות משנה ו' ד״ה א״ל איני, ועיין גם־כן בפתח עינים להחיד״א ז״ל ברכות פרק ב' ט"ז, ב') על המשנה שרבן גמליאל רחץ לילה ראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו, למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני, כתב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפליא בשם הקדמונים שרבי גמליאל היו מעוברים בו ששה נשמות גדולים יקרי ערך, נשמת אברהם אבינו ע״ה ונשמת רב סימון בר אבא ונשמת רב טביומי ונשמת נחום ונשמת יהודא ונשמת רב סחורה, ולכן היה רבן גמליאל רוחץ לעולם לכבוד ותיקון נשמות אלו ועל-פי-זה רמז הקדוש שמשון מאוסטרפליא במשנה שלכן טבל גם בלילה שמתה אשתו ש א'סטני״ס אני׳ ר"ת אברהם אבינו, רב סימון, רב טביומי, נחום, יהודא, רב סחורה, ולכבודם ותקונם מוכרח לרחוץ לעילוי נפשם שעלו מן הרחצה.

יש בס' אגן הסהר על הגר"א גנחובסקי זצ"ל בתחילת ח"ב בהערה, שכך הורה לא' מתלמידיו כדברי אדמו"ר ממונקאטש הנ"ל. ואינו תח"י.

[קראקובער]

ש"מ ששליח עושה שליח..

חתול.JPG (103.65 KiB) נצפה 2683 פעמים

[אוצר החכמה]

נראה לי שהוא כדאי להעתיק מה שנדפס בחודש בחדשו שיצא לאור על ידי איחוד חסידי מונקאטש חודש אדר שנה ב' בענין טבילה במקוה עבור אחרים:

רבינו הקדוש בעל מנחה אלעזר זי"ע מבקש בצוואתו - להוסיף טבילה אחת לטובת נשמתו וזה-לשונו (באות יט) ״וגם שיזכירו אותי בעת טבילתם במקוה יטבלו נא טבילה אחה במחשבתם לטובת טהרת נפשי רוחי ונשמתי ויזכירו שמי ושם אבי זי״ע״.

והנה, אחרי הסתלקותו של רבינו זי״ע, נלאו מאד תלמידי רבינו זי״ע למצוא מקור לדבריו ־ שיש ענין בטבילה לטבול לעילוי ולטובת נשמה.

פעם, תחת אחד השיחים, ציין כ״ק אדמו"ר שליט״א לדברי רבינו בעל בני יששכר בספר והיה ברכה (ברכות משנה ו' ד״ה א״ל איני, ועיין גם־כן בפתח עינים להחיד״א ז״ל ברכות פרק ב' ט"ז, ב') על המשנה שרבן גמליאל רחץ לילה ראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו, למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני, כתב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפליא בשם הקדמונים שרבי גמליאל היו מעוברים בו ששה נשמות גדולים יקרי ערך, נשמת אברהם אבינו ע״ה ונשמת רב סימון בר אבא ונשמת רב טביומי ונשמת נחום ונשמת יהודא ונשמת רב סחורה, ולכן היה רבן גמליאל רוחץ לעולם לכבוד ותיקון נשמות אלו ועל-פי-זה רמז הקדוש שמשון מאוסטרפליא במשנה שלכן טבל גם בלילה שמתה אשתו ש א'סטני״ס אני׳ ר"ת אברהם אבינו, רב סימון, רב טביומי, נחום, יהודא, רב סחורה, ולכבודם ותקונם מוכרח לרחוץ לעילוי נפשם שעלו מן הרחצה.

יש בס' אגן הסהר על הגר"א גנחובסקי זצ"ל בתחילת ח"ב בהערה, שכך הורה לא' מתלמידיו כדברי אדמו"ר ממונקאטש הנ"ל. ואינו תח"י.

לא הבנתי למה צריך ראיה על זה. מי שסובר שיש עניין להרבות בטבילות מאיזה טעם שיהיה. כלומר שהווי איזה שהוא צד מצווה ואם יש בזה צד מצווה למה אי אפשר לעשות לע"נ האדמו"ר ממונקאטש.