מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים

[חוקר ודורש]

מחפש בהסטוריה באלף שנה אחורה איזה מחלוקת שאפשר לומר ע"ז לש"ש שסופה התקיימה
נ.ב אני מבקש באופן מוצהר לא להתייחס לשנים אחרונות אלא רק מלפני 50 שנה ומעלה.

[יאיר]

הדיעה הכי מפורסמת היא בענין החסידות שסופה שהתקיימה.

[עמקן]

מחל' ר' יעקב עמדין ור' יונתן אייבשיץ, שמקובל היום ששניהם היו צדיקים גמורים, והם אפילו קבורים אחד ליד השני.
מחל' סביב תנועת המוסר.

[לעולם יהיה אדם]

לשון המשנה:
"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו"

[משה נטע]

אולי כדאי קודם לברר על מה הולך 'סופה להתקיים' - על הצדדים במחלוקת או על המחלוקת עצמה.
כמדומני שמדברים מזה בכמה מקומות.

[בקרו טלה]

אולי כדאי קודם לברר על מה הולך 'סופה להתקיים' - על הצדדים במחלוקת או על המחלוקת עצמה.
כמדומני שמדברים מזה בכמה מקומות.

החיד"א כותב בפי' על מסכת אבות חסדי אבות – ראשי אבות
סופה להתקיים. שמעתי במ"ש המקובלים דלעת"ל לבא יהיה הלכה כבית שמאי, וזהו בעצם מ"ש סופה להתקיים, לבסוף תתקיים סברת ב"ש דאלו ואלו דברי אלקים חיים כמ"ש רבני צרפת, הביאם הריטב"א בחידושי פ"ק לעירובין.

[לעומקו של דבר]

ע"פ פשוט אני אומר, רואים הרי בחוש ממש שמחלוקת זה כח עצום, יש כח גם להחריב אבל כח גם לבנות, איני רוצה לפרוט דוגמאות, אבל רואים שלפעמים בלי מחלוקת אנשים מנומנמים לא פותחים שום מוסדות לא מטפלים בשום דבר, וברגע שמגיעה מחלוקת העניינים פתאום פורחים. שאלה אחרת אם אין הצר שווה בנזק המלך ואולי גם תלוי באיזה אופן המחלוקת ולהיכן משקיעים את האנרגיות.
וכמאמר העולם שלום מקיים את העולם מחלוקת בונה אותו.

[נחום וואהלינער]

יש ווארט, איני זוכר ממי "סופה להתקיים היינו שבסוף ישתדכו ביניהם

[אברמוב]

עי' פירוש רבינו יונה על אבות פרק ה משנה יז
יז כל מחלוקת וכו' - לומר כי מה שאמר כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים הכונה שלעולם יתקיימו במחלוקת היום יחלוקו בדבר א' למחר בדבר אחר למחלוקת יהיה קיים ונמשך ביניהם כל ימי חייהם ולא עוד אלא שאורך ימים ושנות חיים יוסיפו להם ושאינה לשום שמים אין סופה להתקיים רק במחלוקת הראשון יספו יתמו ושם ימותו כמחלוקת של קרח:

[חוקר ודורש]

מחל' ר' יעקב עמדין ור' יונתן אייבשיץ, שמקובל היום ששניהם היו צדיקים גמורים, והם אפילו קבורים אחד ליד השני.
מחל' סביב תנועת המוסר.

גם על מחלוקת זו אמרו,שראשי המחלוקת גדולי התורה לא היה בהם שמץ של נגיעה,אבל האנשים מסביב הם לקו בעוון המחלוקת רח"ל.

[בקרו טלה]

מחל' ר' יעקב עמדין ור' יונתן אייבשיץ, שמקובל היום ששניהם היו צדיקים גמורים, והם אפילו קבורים אחד ליד השני.

לאו דווקא, עי' בקובץ עץ חיים טו וט"ז שיש כחמשה קברים ביניהם.

[איתן]

ראיתי כאלו שפירשו ש"מחלוקת" במשנה דידן אין משמעותה כמו של המילה בימינו. אלא פירוש המילה כמו "קבוצה" במובן הזה המילה מופיעה כמה פעמים בחז"ל.

[ישנו]

ראיתי כאלו שפירשו ש"מחלוקת" במשנה דידן אין משמעותה כמו של המילה בימינו. אלא פירוש המילה כמו "קבוצה" במובן הזה המילה מופיעה כמה פעמים בחז"ל.

מחלוקת פירושה חלוקה, שנחלקו לשתי קבוצות, וזהו גם הפירוש בימינו.

[איתן]

ראיתי כאלו שפירשו ש"מחלוקת" במשנה דידן אין משמעותה כמו של המילה בימינו. אלא פירוש המילה כמו "קבוצה" במובן הזה המילה מופיעה כמה פעמים בחז"ל.

מחלוקת פירושה חלוקה, שנחלקו לשתי קבוצות, וזהו גם הפירוש בימינו.

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף עה עמוד א

אמר רבי ינאי: שלש מחלוקות בדבר: תנא קמא סבר: רגל המותרת - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. רבי עקיבא סבר: אפילו רגל המותרת אוסרת. ורבנן בתראי סברי: כשם שרגל מותרת אינה אוסרת - כך רגל האסורה אינה אוסרת.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קל עמוד א-ב

אמר רבי אבא בר רב אדא אמר רבי יצחק: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת, והביאוהו בשבת [דרך גגות ודרך חצירות]שלא ברצון רבי אליעזר. מתקיף לה רב יוסף: שלא ברצון רבי אליעזר? אדרבה, רבי אליעזר הוא דשרי! וכי תימא שלא ברצון רבי אליעזר - דשרי אפילו ברשות הרבים, אלא ברצון רבנן - דאסרו דרך רשות הרבים, ושרו דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות. ומי שרי? והתניא: כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים - כך אין מביאין אותו לא דרך גגות ולא דרך קרפיפות ולא דרך חצירות. אלא אמר רב אשי: שלא ברצון רבי אליעזר ומחלוקתו, אלא ברצון רבי שמעון. דתנן, רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצירות - כולן רשות אחד הן לכלים ששבתו בתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית.

בספר שראיתי את הפירוש הזה היו דוגמאות יותר מוצלחות. לצערי הספר אינו לפני להעתיק משם, ואף אינני זוכר את שמו המדויק.
לא אמרתי שלמחלוקת יש רק משמעות של "קבוצה" אלא שיש גם משמעות כזו.

[ישנו]

אין שורש בלשוה"ק שמקשר קבוצה למחלוקת.
הכוונה כמובן מלשון חלק, וחלק תמיד מתייחס ביחס לשלם, (כי חלק ה' עמו, הכוונה שזהו החלק שלקח לו ה' מכל העמים. וכן כל כיו"ב).
ומחלוקת הפי' שהיה כאן שלם שנעשה לכמה חלקים, וג' מחלוקות הכוונה שמשלם נחלקו לכמה חלקים.

[איתן]

עכ"פ מחלוקת שסופה להתקיים איו הכוונה שחילוקי הדעות אמורים להתקיים. אלא ש"מחלוקת" דהיינו קבוצה שתאחדה לשם שמיים תמשיך להתקיים. אולי באמת מבחינה לשונית קבוצה נקראת "מחלוקת" משום שפרשה ממישהו, אך ע"י זה התאחדה בתוך עצמה.

[איש גלילי]

כתוספת ביאור לדברי הרב איתן - 'מחלוקת' דומה למה שאנו קוראים היום 'מחלקה' או אפי' 'מפלגה'.

[אש משמים]

נראה פשוט שכל השאלה היא רק על מחלוקת בהלכה ובתורה ועל זה נאמר מחלוקת לשם שמים (לאפוקי פוליטיקה עיתונים ושאר מרעין בישין).
א"כ כל יום ויום יש מחלוקת בהבנת התורה וזו מחלוקת לשם שמים. וסופה להתקיים ז"א שאלו ואלו דברי אלוקים חיים ולשניהם ישנו קיום (כמובן אם לומד ע"פ התנאים הדרושים שאינו מקנטר וכו').

[ישנו]

כתוספת ביאור לדברי הרב איתן - 'מחלוקת' דומה למה שאנו קוראים היום 'מחלקה' או אפי' 'מפלגה'.

מחלקה היא מלשון חלק, וכפי שנתבאר לעיל.
וזה שמחלוקת בהלכה קשורה למפלגה זה באמת חידוש מודרני.

למען האמת גם מפלגה היא מלשון פלג, [כי בימיו נפלגה הארץ] דהיינו חלק וכנ"ל

[פלגינן]

ביקשני חכם הנחבא אל הכלים להעלות את המצ"ב, בהערה 12 בניד"ד.