מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
בסדר
הודעות: 436
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי בסדר » ד' מאי 17, 2017 8:07 pm

הייתי בכפר פקיעין במקום אשר מציינים אשר שם הוא המערה אשר בו היו רשב"י ובנו ר' אלעזר טמונים י"ג שנים בברחו מפני הרומאים.
על עצם המערה אכן יש מקורות קדומים, לדוגמא בספר 'אגרות ארץ ישראל', בו מופיע אגרת ר' יוסף הסופר שביקר במערה זו בשנת ד"א תקכ"ב, ומזכיר ג"כ את אילן החרובין שראה שם. כמו"כ בספר 'אהבת ציון' מוזכר המערה בפקיעין, שביקר בשנת ד"א תקכ"ה. גם ידוע שהאוחה"ק ביקר מערה זו עם התלמידים, כידוע המכתב ששלח אל ראשי הקהילה בביהכנ"ס 'כנסת ישראל' באיטליה, וכן ידוע דברי המהר"ל (חידושי אגדות מס' סנהדרין ח"ג עמ' רט"ז) שכ' שמערה זו הוא מקום מיוחד לקבלת תפלות וכו'.
אבל דבר התמוה הוא על אילן החרובין שמציינים כהיום בסמוך להמערה, וכ"ש על המעין שנמצא תוך הכפר. המעיין והאילן היו תוך המערה, ואיך לפתאום זזו ממקומם, והאילן הלך למקום אחד, והמעיין הלך עד תוך הכפר, ובמערה לא רואים שום זכר משניהם?!...
בענין ביהכנ"ס הישן במירון בסמוך להמערה על ההר, שקורין אותו 'ביהכנ"ס הרשב"י', היכן המקור שיש לביהכנ"ס איזה שייכות לרבי שמעון בר יוחאי. [ידוע המכתב שנדפס בספר 'אגרות א"י', שם כ' תלמיד ר"ע ברטנורא שמקובל שכשיפול כותל הנשאר אז יבוא משיח צדקינו ויגאלנו].

ידוע תדע
הודעות: 62
הצטרף: ד' מאי 17, 2017 8:18 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי ידוע תדע » ד' מאי 17, 2017 8:21 pm

עיין בקובץ ישמח ישראל אייר תשע"ז
במאמרו של הרה"ג ר' יחיאל יהודה משה דנציגר שליט"א

שמברר שמערת רשב"י הוי בלוד וכמובא בזהר עיי"ש

בסדר
הודעות: 436
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי בסדר » ד' מאי 17, 2017 8:33 pm

אדרבה, תביא כאן את תו"ד.
כמדומה שיש גירסאות בזוהר, אני לא ברור, בזוהר חדש מופיע הגירסא שברחו למערה במדבר לוד. אבל בהרבה מקורות משמע שהמערה אכן בפקיעין, עי' גם בספר מידות הרשב"י (עמ' ט').

א' זעירא
הודעות: 375
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:00 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי א' זעירא » ה' מאי 18, 2017 4:39 pm

מרבית בתי הכנסת העתיקים הפזורים בגליל יוחסו בימים ההם כ'בית הכנסת של רבי שמעון בר יוחאי'. מדריכי הנוסעים סיפרו על כ"ד בתי כנסיות שהעמיד רבי שמעון בר יוחאי בגליל. כמה מהם צויינו ע"י הנוסעים:
בכפר ברעם: במסעו של ר' שמואל ב"ר שמשון מספר: "והלכתי אני לבדי וראש גולה לכפר ברעם... ובאנו לעיר ומצאנו שם בית הכנסת מבתי כניסיות שעשה ר' שמעון בן יוחי שהם כ"ד, והוא נאה ונחמד, יש מהם נהרסות ויש מהן קיימות".
וכן מעיד תלמיד הרמב"ן: "ומגוש חלב לכפר ברעם... ושם בתוך הכפר בית הכנסת לר' שמעון בו יוחאי, בנין מפואר מאד, אבנים גדולות ומצופות, ועמודים גדולים וארוכים, לא ראיתי בנין מפואר כמוהו".
רבינו משה באסולה כבר העיד שראה ביהכנ"ס זה רק בחורבנו, וכה תיארו: "אחרי כן הלכנו לכפר ברעם... למעלה בכפר היה בית הכנסת עשאו ר' שב"י, עדיין קיים כותל שלפניו עם השערים, והוא עשה כ"ד בתי כנסיות בגליל".
בכפר חנניה-כפר ענן: במסע ר' יעקב ב"ר נתנאל הכהן: "ג' פרסאות (=ממירון) עד כפר חנניה. (בארץ) [במירון] ר' שמעון בן יוחאי עם בניו שני ציונים בבית המדרש שלו כי עדיין היא קיים. בכפר חנניה כנסת שלו נחצבה מן ההר אין כי אם דופן אחת בנוי".
במסע ר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפאריס: "ומשם (=מעכו) כשלש פרסאות לכפר חנן (ענן) ... ושם בית הכנסת לר' שמעון בר יוחאי".
וכן מעיד תלמיד הרמב"ן במסעו: "משם כשלשה פרסאות לכפר חנין... ושם בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי".
בגוש חלב: במסע תלמיד הרמב"ן: "ממרון לגוש חלב... ושם בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי, החומות החיצוניות והמדרגות בנין נאה מאד".
בעכברא: במסע הרב משה באסולה: "הייתי בעכברא... ולמעלה בכפר בית הכנסת חרב, יש עדיין משני כתלים גבוהים ג' אמות מאבנים גדולות, ועשאו רשב"י".
====
בנוגע למערתו של רשב"י בלוד. ראובן מרגליות התייחס לסתירה זו, ובמאמר מקיף העלה שמדובר בכפר לוד הקרובה לפקיעין ולא לעיר לוד הידועה. יעויין בספרו "פנינים ומרגליות", הוצאת מוה"ק, י-ם תשס"ו, עמ' ריב-רטז.

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' מאי 18, 2017 7:37 pm

היכן מוזכר שבתןך המערה בפקיעין היה המעיין ועץ החרובים..
ואמנם רבים מסיפורי נוסעים גם מלפני 800 שנה, אינם אמת, או לא מחייב שכך היה,
אבל אין לנו להתכחש להם, אם לא נראה בהם דבר בלתי מסתבר בעליל.

כדוגמא. קברי שמאי והלל, מצד ההגיון לא היו בגליל, ולא יעזרו ע"ז שום מסורות.
הלל ושמאי ששימשו נשיא ואב"ד בירושלים, 100 שנים קודם החורבן, לא נקברו בגליל - בגלל ששם גרו יהודים בימי הביניים שרצו שהכל יהיה בחצר ביתם...
מאידך יתכן שאלו קברות התנאים מתלמידי תלמידיהם.
לפעמים יתכן שזה צדיק ששורש נשמתו הוא מאבות האומה, ולכן נקבע הדבר בטעות שהוא עצמו קבור שם, וכפי שהעיד האר"י על קבר יהושע בן בארי בצפת..
ונראה לי שה"ה גם לקבר בניהו בן יהוידע, מהגיבורים אשר לדוד, שמראים את קברו על הדרך מצפת לביריה. וכי גדול הדור בזמן דוד ושלמה שהיה מיהודה יוליכוהו להקבר בגליל?
וכי כלב בן יפונה נקבר באפרים תחת שקברוהו בנחלתו שבחברון (בלי קשר לכך שגם יהושע לא קבור שם, ואכ"מ).

עתניאל בן קנז
הודעות: 1819
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ה' מאי 18, 2017 7:50 pm

שמעתי פעם השערה, [לא זוכר ממי], שלאחר כשלון מרד בר-כוזיבא, כאשר היישוב במרכז הארץ נדלדל וכמעט חרב, ומרכז היישוב עבר לגליל. (כפי שניתן לראות לפי מקום מגורי התנאים). הרי עלה חשש שהרומאים - וסתם הגוים תושבי הארץ - יחללו את קברי קדמוננו. ולכן העבירו את הקברים - העצמות - לגליל. ועכ"פ לאישים המפורסמים.

אם יש ממש בהשערה זו, יבואו המבינים ויביעו דעתם.

כמובן זה יכול להסביר אולי את מיקום הקברים בגליל. אבל את מערת רשב"י, לא כ"כ מוסבר כיצד עבר לגליל...

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' מאי 18, 2017 8:15 pm

שומו שמים לומר שהעתיקו קבריהם. מזכיר לי את הבל הרומיים הנוצריים, שהעתיקו את קברו של שמואל.
ואולי גם את קבר דוד המלך העתיקו?

לוד של רשב"י היתה בגליל, וקראוה ע"ש לוד הידועה מקום מושב הסנהדרין קודם שעקרו לגליל.
וכבר הביאו לעיל מי שטיפל בזה.

איש גלילי
הודעות: 2477
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' מאי 18, 2017 8:18 pm

קו ירוק כתב:היכן מוזכר שבתןך המערה בפקיעין היה המעיין ועץ החרובים..
ואמנם רבים מסיפורי נוסעים גם מלפני 800 שנה, אינם אמת, או לא מחייב שכך היה,
אבל אין לנו להתכחש להם, אם לא נראה בהם דבר בלתי מסתבר בעליל.

כדוגמא. קברי שמאי והלל, מצד ההגיון לא היו בגליל, ולא יעזרו ע"ז שום מסורות.
הלל ושמאי ששימשו נשיא ואב"ד בירושלים, 100 שנים קודם החורבן, לא נקברו בגליל - בגלל ששם גרו יהודים בימי הביניים שרצו שהכל יהיה בחצר ביתם...
מאידך יתכן שאלו קברות התנאים מתלמידי תלמידיהם.
לפעמים יתכן שזה צדיק ששורש נשמתו הוא מאבות האומה, ולכן נקבע הדבר בטעות שהוא עצמו קבור שם, וכפי שהעיד האר"י על קבר יהושע בן בארי בצפת..
ונראה לי שה"ה גם לקבר בניהו בן יהוידע, מהגיבורים אשר לדוד, שמראים את קברו על הדרך מצפת לביריה. וכי גדול הדור בזמן דוד ושלמה שהיה מיהודה יוליכוהו להקבר בגליל?
וכי כלב בן יפונה נקבר באפרים תחת שקברוהו בנחלתו שבחברון (בלי קשר לכך שגם יהושע לא קבור שם, ואכ"מ).

יש עדויות רבות מהאר"י על קברי צדיקים בגליל, כאשר על חלקם הגדול שייכת קושיית כת"ר. ולכן נראה עדיף לחפש תירוץ על הקושיא (ויש למכביר, כגון שהיו מעדיפים לקבור כמה שיותר רחוק מירושלים מפני הטומאה), ולא לדחות את הקברים.
לא על כל הקברים שהזכיר כת"ר אני יודע אם הם אכן בנויים על עדות מהאר"י (או שאני יודע שאינם כן). אבל על קבר בניהו בן יהוידע לדוגמא (שאכן קושיית מר עליו איתנה), מפורש כתב מהרח"ו כן מפי רבו האר"י, שהוא קבור ליד בירייה (אינני יודע אם הזיהוי העכשווי אכן מתאים לזיהוי של האר"י, אבל לנד"ד זה לא נוגע).

אגב, בניהו בן יהוידע לא היה מיהודה, הוא היה כהן (דהי"א כז ה).

אראל
הודעות: 1324
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי אראל » ה' מאי 18, 2017 8:29 pm

ראה תוספות ברכות ד' ע"א ובתוספות סנהדרין טז ע"ב, ולפי תי' א' בתוספות סנהדרין היו שני בניהו, וצ"ע על איזה מהם העיד מהרח"ו בשם האריה"ק

איש גלילי
הודעות: 2477
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' מאי 18, 2017 8:52 pm

אראל כתב:ראה תוספות ברכות ד' ע"א ובתוספות סנהדרין טז ע"ב, ולפי תי' א' בתוספות סנהדרין היו שני בניהו, וצ"ע על איזה מהם העיד מהרח"ו בשם האריה"ק

אם אני זוכר נכון, בלשון מהרח"ו שם מפורש שהכוונה לשר צבאו של שלמה. אבל מ"מ זה לא משנה לגבי קושייתו של הרב קו ירוק, כי בניהו בן יהוידע הראשון היה אביו של יהוידע אבי בניהו השני, וא"כ גם הוא הוי כהן, וישב באחת מערי הכהנים הרחוקות הרבה מצפת (יהושע כא ד).

בסדר
הודעות: 436
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי בסדר » ה' מאי 18, 2017 9:42 pm

איש גלילי כתב:
אראל כתב:ראה תוספות ברכות ד' ע"א ובתוספות סנהדרין טז ע"ב, ולפי תי' א' בתוספות סנהדרין היו שני בניהו, וצ"ע על איזה מהם העיד מהרח"ו בשם האריה"ק

אם אני זוכר נכון, בלשון מהרח"ו שם מפורש שהכוונה לשר צבאו של שלמה. אבל מ"מ זה לא משנה לגבי קושייתו של הרב קו ירוק, כי בניהו בן יהוידע הראשון היה אביו של יהוידע אבי בניהו השני, וא"כ גם הוא הוי כהן, וישב באחת מערי הכהנים הרחוקות הרבה מצפת (יהושע כא ד).

בשער הגלגולים כ' סתמא 'ושם קבור בניהו בן יהוידע', ולא כתב שזה שר צבאו של שלמה. בסדר הדורות אכן נסתפק בזה, עי' ערך בניהו בן יהוידע.

אראל
הודעות: 1324
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי אראל » ה' מאי 18, 2017 9:56 pm

איש גלילי כתב:
אראל כתב:ראה תוספות ברכות ד' ע"א ובתוספות סנהדרין טז ע"ב, ולפי תי' א' בתוספות סנהדרין היו שני בניהו, וצ"ע על איזה מהם העיד מהרח"ו בשם האריה"ק

אם אני זוכר נכון, בלשון מהרח"ו שם מפורש שהכוונה לשר צבאו של שלמה. אבל מ"מ זה לא משנה לגבי קושייתו של הרב קו ירוק, כי בניהו בן יהוידע הראשון היה אביו של יהוידע אבי בניהו השני, וא"כ גם הוא הוי כהן, וישב באחת מערי הכהנים הרחוקות הרבה מצפת (יהושע כא ד).

ראיתי באיזהו מקומן, שבמירון הי' גרים משמורה מן הכהנים, שעליהם התכוון הפייטן [בקינות לת"ב] כנמסר הבית במסרבי 'מרון', הרי שבגליל היה מושב מן כהנים בזמן הבית [הגם שהכוונה בודאי על זמן בית שני, שאז ברחו הרבה מירושלים לגליל, אבל יתכן שגם בזמן בית ראשון הגיעו שם כהנים, וצפת הרי היה אחד מן ערי מקלט, שנתנו לשבט לוי]

בסדר
הודעות: 436
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי בסדר » ה' מאי 18, 2017 10:07 pm

המקור לזה בתוספתא (דמאי ד' יג)

איש גלילי
הודעות: 2477
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' מאי 18, 2017 10:19 pm

אראל כתב:[הגם שהכוונה בודאי על זמן בית שני, שאז ברחו הרבה מירושלים לגליל, אבל יתכן שגם בזמן בית ראשון הגיעו שם כהנים, וצפת הרי היה אחד מן ערי מקלט, שנתנו לשבט לוי]

צפת איננה מן ערי מקלט, פעם היו כאלה שחשבו כך, לפני שהתגלה תל קדש נפתלי. אמנם באחד מן הקינות מזכירים 'כהן צפת', ויש לדון אם הכוונה לצפת אשר בגליל, או לצפת אשר בנחלת יהודה/שמעון (שופטים א יז), שהיא ה'צפת' היחידה שנזכרה בכתבי הקדש. אבל גם אם הכונה לצפת הגלילית, מדובר בזמן בית שני, ולא מצאתי מקור ליישוב כהנים בגליל בזמן דוד המלך (זה עוד לפני בית ראשון).

יש להבין, שראייה מימי בית שני אינה קשורה כלל לדיון, כי בימי בית שני לא ישבו ישראל לשבטיהם, ועאכו"כ שלא ישבו הלויים בעריהם.
בסדר כתב:המקור לזה בתוספתא (דמאי ד' יג)

אין משם שום ראייה לגבי כהנים במירון בזמן המקדש, שהרי ר"ע לאחר חורבן הוי (אמנם, אין שום מניעה שהיו שם כהנים, אבל גם אין ראייה משם).

בסדר
הודעות: 436
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי בסדר » ו' מאי 19, 2017 4:10 am

קו ירוק כתב:היכן מוזכר שבתוך המערה בפקיעין היה המעיין ועץ החרובים..
ואמנם רבים מסיפורי נוסעים גם מלפני 800 שנה, אינם אמת, או לא מחייב שכך היה,
אבל אין לנו להתכחש להם, אם לא נראה בהם דבר בלתי מסתבר בעליל.
כדוגמא. קברי שמאי והלל, מצד ההגיון לא היו בגליל, ולא יעזרו ע"ז שום מסורות.
הלל ושמאי ששימשו נשיא ואב"ד בירושלים, 100 שנים קודם החורבן, לא נקברו בגליל - בגלל ששם גרו יהודים בימי הביניים שרצו שהכל יהיה בחצר ביתם...
מאידך יתכן שאלו קברות התנאים מתלמידי תלמידיהם.
לפעמים יתכן שזה צדיק ששורש נשמתו הוא מאבות האומה, ולכן נקבע הדבר בטעות שהוא עצמו קבור שם, וכפי שהעיד האר"י על קבר יהושע בן בארי בצפת..
ונראה לי שה"ה גם לקבר בניהו בן יהוידע, מהגיבורים אשר לדוד, שמראים את קברו על הדרך מצפת לביריה. וכי גדול הדור בזמן דוד ושלמה שהיה מיהודה יוליכוהו להקבר בגליל?
וכי כלב בן יפונה נקבר באפרים תחת שקברוהו בנחלתו שבחברון (בלי קשר לכך שגם יהושע לא קבור שם, ואכ"מ).

הבאתי שמערה זו מוזכר ג"כ במכתבו של האוחה"ק, ושם כ' בפירוש "והלכנו כולנו לכפר פקיעין תוב"ב שהוא ודאי ארץ ישראל כצפת וטבריה ויש שם
המערה שבה נטמן רשב"י ע"ה והחרוב שממנו היה מתפרנס וקדשנו עצמנו שם ולמדנו שם ב' חדשים סיון ותמוז"
ולענין מקום המערה, שמדברי הזוהר משמע שהיה בלוד, וכמו שהעירו כמה מן החבירים החשובים [אף שלמעשה התברר שזה עיר 'לוד' אחרת בגליל], למעשה במדרש (קהלת י' פיסקא ט') כ' "רשב"י ור' אלעזר בריה הוון טמירין במערתא דפקע", שלכאו' הכונה על פקיעין (לפי ידיעתי לא היה עיר בשם פקע). והדבר עדיין צריך בירור.

לענין קבר הלל ושמאי, אף שסברות אלו הם מסתברים, אבל בכמה מקומות מצינו שמייחסים את קברם במירון, עי' בכפתור ופרח שכ': "והם שניהם במרון במקום מיוחס לביהמ"ד של רשב"י למעלה ממערת הלל ושמאי". וכן בסדר הדורות (ערך הלל) כ' בפשטות 'קבורתו בכפר מירון'. [הוזכר ג"כ ע"י ר' בנימין מטודילה ור' פתחיה מרגנשבורג, אבל אתה מפקק על נאמתם]
אבל בענין תמיהתך ששימש כנשיא בירושלים ולמה א"כ נקבר בגליל, מצאתי שכבר קדמך היעב"ץ בקושיא זו, עי' בהערות בס"ס כפתור ופרח שמביאים מכתב מהיעב"ץ לר' הירש עדאלמן, שכ' בזה"ל: "תמהתי מזה מה טיבם של הלל ושמאי אחר שהיה הלל נשיא ושמאי אב"ד בירושלים ולא נודע שהוצרכו להעתיק משם כל ימיהם ועל מה זה נקברו בארץ הגליל רחוק מירושלים". וברוך שכוונת לקושייתו

בסדר
הודעות: 436
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי בסדר » ו' מאי 19, 2017 4:29 am

איש גלילי כתב:צפת איננה מן ערי מקלט, פעם היו כאלה שחשבו כך, לפני שהתגלה תל קדש נפתלי.

דבר זה שצפת הוא מערי מקלט כבר הוזכר בספר 'חסד לאברהם' לרבי אברהם אזולאי (מעין ג' נהר יא), שכ' "צפת כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות". ולענין הקושיא מקדש בהר נפתלי, ראיתי בס' המקומות הקדושים (לר' יחיאל מיכל שטערן) שכ' לתרץ דהרי מבואר במכות (דף י') דגם שאר מ"ב ערי הלויים היו קולטות וכל אחת מהן הוא עיר מקלט, וא"כ הרי נאמר ביהושע (כא) דממטה נפתלי נתנו ללויים את העיר 'קרתן' ואת מגרשיה, והעיר קרתן סמוכה מאד לצפת.

איש גלילי
הודעות: 2477
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' מאי 19, 2017 4:36 am

א שוואכע תירוץ.

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' מאי 19, 2017 11:25 am

בסדר כתב:
איש גלילי כתב:צפת איננה מן ערי מקלט, פעם היו כאלה שחשבו כך, לפני שהתגלה תל קדש נפתלי.

דבר זה שצפת הוא מערי מקלט כבר הוזכר בספר 'חסד לאברהם' לרבי אברהם אזולאי (מעין ג' נהר יא), שכ' "צפת כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות". ולענין הקושיא מקדש בהר נפתלי, ראיתי בס' המקומות הקדושים (לר' יחיאל מיכל שטערן) שכ' לתרץ דהרי מבואר במכות (דף י') דגם שאר מ"ב ערי הלויים היו קולטות וכל אחת מהן הוא עיר מקלט, וא"כ הרי נאמר ביהושע (כא) דממטה נפתלי נתנו ללויים את העיר 'קרתן' ואת מגרשיה, והעיר קרתן סמוכה מאד לצפת.

כל השערה שהיא או סיפורי נוסעים ומסיירים, שאיננה נסמכת על עיון בדברי התורה שבכתב או שבע"פ, או שאינה בקבלה - איננה מורידה או מעלה עבורנו, כשבאים לברר דבר לאשורו. ולא נ"מ מי כתבה.
(גם המסורת ביכ"נ של רשב"י אין לה על מה שתסמוך, כי לא ידוע שרשב"י גר במירון, אבל אין סתירה לכך. מצאנו ביכ"נ שנקרא על שם תנא; רבי אלעזר הקפר בכפר דבורייה שבגולן (ממצא ארכאולוגי: שלט - כאן בית מדרשו שלרבי אלעזר הקפר), ומסתמא כי הוא היה אדם החשוב שם, ואולי כך במירון, אם נניח שרשב"י גר שם מתוך מה שנקבר שם. אבל אלו השערות ללא בסיס).
לא ידוע לנו שצפת נקראה בזמן כלשהוא 'קדש'. וממילא אינה עיר מקלט. אף שקדש לפי החשבון של 'ושלשת' הוא באזור קו הרוחב הסמוך לצפת, ואף ש'כמין שתי שורות הכרם' זה לא בהכרח בצמצום גמור, ואף ששם 'קדש' באזור זה נאבד. (ומ"מ 'קדש' הצורית, הנקראת כיום 'תל קדש' מעל עמק החולה, בשוא"פ איננה עיר המקלט קדש שבנפתלי, משום שאיננה מתאימה למידת 'ושלשת'. והמצבות העתיקות של ברק ודבורה אותם מראים שם, אין להם שחר. ואכ"מ).
מסתמא 'בקע' היא בקיעין, היא פקיעין. ופ"א ובי"ת מתחלפות בהיגוי הערבי.

בסדר
הודעות: 436
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי בסדר » ו' מאי 19, 2017 2:37 pm

לא ידעתי שהגאון המקובל רבי אברהם אזולאי זצ"ל היה 'נוסע' ו'מסייר'... עי' בדבריו בפנים ותראה שהוא מבאר שהוא מערי מקלט עפ"י קבלה 'צפת עולה במ"ק כ"א כחשבון שם אהי"ה כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט כו'. [מסיים שם 'ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר צפת..]
אבל גם לענין הנוסעים, מובן שא"א להגדיר כל הנוסעים בהגדרה אחת, כי 'נוסע' הוא לא סוג אדם, רק כינוי על אלו שנסעו במשך הדורות ורשמו את הדברים עלי גליון, והיה ביניהם הרבה גדולי ישראל. לדוגמא רבי אשתורי הפרחי בעל 'כפתור ופרח' [אשר הבאתי מדבריו לענין קבר הלל ושמאי], היה ידוע לגדול בישראל בתקופת הראשונים, ודבריו הובאו להלכה בהרבה פוסקים, ביניהם הבית יוסף בכ"מ הל' שמיטה, המבי"ט, שיטמ"ק, רעק"א, ועוד. והרבה פוסקים מכנים אותו 'מגדולי הקדמונים', עי' שאילת יעב"ץ (ח"א סי' לב), ובחוות יאיר ועוד. וכשכתב את דבריו על ארץ ישראל, היה זה אחר שבע שנים שדר שם, ולא כאורח נטה ללון. - אין הזמן מספיק כעת, ערש"ק, לכתוב משאר נוסעים, אבל הבאתי דוגמא אחת, ועוד חזון למועד בל"נ.
א גוט שבת!

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' מאי 19, 2017 3:06 pm

אין קשר בין ה'כצעקתה' שלך לאמת שכתבתי (ודברי אף קבלו חיזוק).
וקבלתי כך מרבותינו.
במבט שני אולי צדקת - לא כל מה שאומרים כותבים, ובפרט לא ברה"ר של הפורום. ובכל אופן דברי פשוטים.

לבי במערב
הודעות: 2694
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אפריל 17, 2020 9:27 am

קו ירוק כתב: . . (גם המסורת ביכ"נ של רשב"י אין לה על מה שתסמוך, כי לא ידוע שרשב"י גר במירון, אבל אין סתירה לכך. מצאנו ביכ"נ שנקרא על שם תנא . . ומסתמא כי הוא היה אדם החשוב שם, ואולי כך במירון, אם נניח שרשב"י גר שם מתוך מה שנקבר שם. אבל אלו השערות ללא בסיס) . .

מלשון הזה"ק (סוף אד"ז):
. . אתו טריקין ומארי תריסין דכפר, וטרדא בהו (ס"א דצפרי, וטרדיא; והוו) בני מרוניא צווחין בקטירין,
דחשיבו דלא יתקבר תמן . .

ומשמע שקודם פטירתו (עכ"פ) שהה במירון (וכ"כ המפרשים שם).

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' אפריל 17, 2020 11:45 am

רק הערתי הערת אגב, שלא מוכרח שמפני כך הוא יקרא ביהכ"נ של הרשב"י, אף אם שהה בסוף ימיו במירון.
יש ביכ"נ חרב בגולן, בישוב דבורה (דבוריה. ליד נחל ג'ילבון) שעל משקוף הכניסה היה חרוט "זה בית מדרשו שהלרבי אליעזר הקפר" (משקוף האבן בעל הכתובת נמצא במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין). זה נקרא 'בית מדרשו של..'
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ה' אפריל 23, 2020 11:11 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 2694
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אפריל 17, 2020 11:50 am

דבריי נסובו לענין זה:
קו ירוק כתב: . . (גם המסורת ביכ"נ של רשב"י אין לה על מה שתסמוך, כי לא ידוע שרשב"י גר במירון, אבל אין סתירה לכך. מצאנו ביכ"נ שנקרא על שם תנא . . ומסתמא כי הוא היה אדם החשוב שם, ואולי כך במירון, אם נניח שרשב"י גר שם מתוך מה שנקבר שם. אבל אלו השערות ללא בסיס) . .

רבותינו שבדרום
הודעות: 21
הצטרף: ד' אוגוסט 14, 2019 11:13 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי רבותינו שבדרום » ו' אפריל 17, 2020 2:49 pm

ישנם קברים רבים של תנאים ואמוראים ואף נביאים כגון אלקנה אבי שמואל שקברם נמצא בגליל (ע"פ עדותו של ר' חיים ויטאל מרבו האר"י) ששיכת בהם התמיהה כיצד הגיעו לגליל בעוד שחיו בארץ יהודה.

ואף כי נאמר שמסיבה כלשהי קברום בגליל יש מן הקברים שנמצאים במקומות שהגישה אליהם כמעט בלתי אפשרית ומה ראו על ככה?
כגון יהוידע כהן גדול שהאר"י גילה את מקום קבורתו על ראש הר מתחת צפת שמשקיף על נחל עמוד במקום שהגישה אליו ממש קשה (דרך שביל עיזים) ומעליו סלע ענק, לכאורה היה כהן גדול בביהמ"ק בירושלים ומדוע נקבר שם?
ור' אלעזר המודעי שקברו מצוין כיום מעל עמוקה בכפר נבוריא, הרי לכאורה נהרג בביתר בזמן מרד בר כוכבא ובעיצומם של הקרבות לקחוהו דרך ארוכה להיקבר שם?
ודוגמאות יש למכביר.

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' אפריל 17, 2020 3:23 pm

השאלה בזה מפורסמת וצעקת מעצמה. (כך גם בניהו בן יהוהדע ראש הגבורים אשר לדוד, מה מעשיו בגליל? מה מעשי שמאי והלל שבירושלים, וקבר על שמם בגליל).
אולי אפשר ליישב שזה ניצוץ מנשמתם.
וחלק מהם זה יבוא שמות קברים בתקופה הערבית כשהגליל היה מיושב ויהודה הרבה פחות או כלל לא.

רבותינו שבדרום
הודעות: 21
הצטרף: ד' אוגוסט 14, 2019 11:13 am

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי רבותינו שבדרום » ו' אפריל 17, 2020 3:33 pm

קו ירוק כתב:השאלה בזה מפורסמת וצעקת מעצמה. (כך גם בניהו בן יהוהדע ראש הגבורים אשר לדוד, מה מעשיו בגליל? מה מעשי שמאי והלל שבירושלים, וקבר על שמם בגליל).
אולי אפשר ליישב שזה ניצוץ מנשמתם.
וחלק מהם זה יבוא שמות קברים בתקופה הערבית כשהגליל היה מיושב ויהודה הרבה פחות או כלל לא.


לא נראה שזה ניצוץ נשמתם, כי העדויות הם על קברים ממש.
ואם זה ניצוצות אז מיהו הקבור באמת? למה זה לא נתגלה? עמו שגילה האר"י על אביי שהיה ניצוץ מנשמתו של בניהו ולכן באותו ייחוד שמסר לרח"ו הועיל להוריד נשמתו של בניהו לקברו

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » ש' אפריל 18, 2020 9:05 pm

נסיתי רק ליישב את הדברים שלא יהיו מרפסין איגרא. כי כפי שהם קשה מאוד לקבלם.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ש' אפריל 18, 2020 9:59 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישא ברכה
הודעות: 1760
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי ישא ברכה » ש' אפריל 18, 2020 9:22 pm

ואיך אביי ורבא הגיעו מבבל למערת אביי ורבא, ועוד כהנה וכהנה.
מסתבר שיש הרבה טעויות שנכנסו בצורות שונות.

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » ש' אפריל 18, 2020 9:58 pm

מצאנו שהעלו חכמים מבבל להקבר בא"י, אבל אה"נ א"צ להיות פתי לכל ציון קבר בגליל.

ידוע תדע
הודעות: 62
הצטרף: ד' מאי 17, 2017 8:18 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי ידוע תדע » א' אפריל 19, 2020 5:49 pm

ידוע תדע כתב:עיין בקובץ ישמח ישראל אייר תשע"ז
במאמרו של הרה"ג ר' יחיאל יהודה משה דנציגר שליט"א

שמברר שמערת רשב"י הוי בלוד וכמובא בזהר עיי"ש


מובא באוצר, קובץ ישמח ישראל טז עמוד 62

https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=609576

קו ירוק
הודעות: 4415
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי קו ירוק » א' אפריל 19, 2020 7:35 pm

זה מכבר שמעתי מידיד שנמצא בנושא, שהיתה לוד בגליל, כנראה כשם ישוב מושאל ללוד היהודאית שחרבה.
אמנם ראייתו היא שלוד גלילית מוזכרת 33 פעמים בזוהר וההקשר חייב להיות בגליל. אך לא מצאנו בדברי חז"ל הכרח ללוד גלילית.

וגם בקע היתה ביהודה, וכמו"כ בגליל (פקיעין). ומה שמוסרים שיושבת שם משפחה מאז בית שני, אף אם זה נכון, הישוב לא היה נקרא פקיעין בימי הבית.
רשב"י כבר לא היה ביהודה אחרי מרד בר כוכבא, והשמד שהיה בעקבותיו.

עולה בדעתי סייעתא לכך, הרי אמרו בשבת לג: 'יוסי ששתק יגלה לציפורי'. כלומר הם גרים בגליל, והנציב הרומי הגלילי הוא זה שגוזר.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ה' מאי 07, 2020 5:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 2694
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אפריל 23, 2020 6:53 am

קו ירוק כתב: . . אמרו בשבת לג: 'יוסי ששתק יגלה לציפורי'. כלומר הם גרים בגליל, והנציב הרומי הגלילי הוא זה שגוזר.

י"ג 'יגלה מציפורי'; אך לענין הראי' אחד הוא.

לענין מגורי רשב"י במירון, יש להעיר מלשון התנחומא הקדום (פקודי סי' ז - ריש ע' 132): "והוציאם לבקעה שעל פני מרון עירו". ועי"ע.

בן ראובן
הודעות: 654
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי בן ראובן » ג' אפריל 28, 2020 7:43 pm

הרי אחרי מרד בן כוזיבא (היינו בחיי רשב"י וחבריו) גלתה הסנהדרין לאושא שבגליל.

לענין
הודעות: 2851
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי לענין » א' מאי 03, 2020 11:39 pm

מתוך ירחון האוצר - 'היכן התחבא רשב"י'?
היכן התחבא רשב''י.pdf
(8.06 MiB) הורד 51 פעמים

יואש
הודעות: 23
הצטרף: ד' מרץ 11, 2020 6:01 pm

Re: מערת רשב"י בפקיעין וביהכנ"ס הרשב"י במירון

הודעהעל ידי יואש » ד' מאי 13, 2020 2:29 am

בסדר כתב:
קו ירוק כתב:
בסדר כתב:
איש גלילי כתב:צפת איננה מן ערי מקלט, פעם היו כאלה שחשבו כך, לפני שהתגלה תל קדש נפתלי.

דבר זה שצפת הוא מערי מקלט כבר הוזכר בספר 'חסד לאברהם' לרבי אברהם אזולאי (מעין ג' נהר יא), שכ' "צפת כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות". ולענין הקושיא מקדש בהר נפתלי, ראיתי בס' המקומות הקדושים (לר' יחיאל מיכל שטערן) שכ' לתרץ דהרי מבואר במכות (דף י') דגם שאר מ"ב ערי הלויים היו קולטות וכל אחת מהן הוא עיר מקלט, וא"כ הרי נאמר ביהושע (כא) דממטה נפתלי נתנו ללויים את העיר 'קרתן' ואת מגרשיה, והעיר קרתן סמוכה מאד לצפת.

כל השערה שהיא או סיפורי נוסעים ומסיירים, שאיננה נסמכת על עיון בדברי התורה שבכתב או שבע"פ, או שאינה בקבלה - איננה מורידה או מעלה עבורנו, כשבאים לברר דבר לאשורו. ולא נ"מ מי כתבה.
(גם המסורת ביכ"נ של רשב"י אין לה על מה שתסמוך, כי לא ידוע שרשב"י גר במירון, אבל אין סתירה לכך. מצאנו ביכ"נ שנקרא על שם תנא; רבי אלעזר הקפר בכפר דבורייה שבגולן (ממצא ארכאולוגי: שלט - כאן בית מדרשו שלרבי אלעזר הקפר), ומסתמא כי הוא היה אדם החשוב שם, ואולי כך במירון, אם נניח שרשב"י גר שם מתוך מה שנקבר שם. אבל אלו השערות ללא בסיס).
לא ידוע לנו שצפת נקראה בזמן כלשהוא 'קדש'. וממילא אינה עיר מקלט. אף שקדש לפי החשבון של 'ושלשת' הוא באזור קו הרוחב הסמוך לצפת, ואף ש'כמין שתי שורות הכרם' זה לא בהכרח בצמצום גמור, ואף ששם 'קדש' באזור זה נאבד. (ומ"מ 'קדש' הצורית, הנקראת כיום 'תל קדש' מעל עמק החולה, בשוא"פ איננה עיר המקלט קדש שבנפתלי, משום שאיננה מתאימה למידת 'ושלשת'. והמצבות העתיקות של ברק ודבורה אותם מראים שם, אין להם שחר. ואכ"מ).
מסתמא 'בקע' היא בקיעין, היא פקיעין. ופ"א ובי"ת מתחלפות בהיגוי הערבי.

לא ידעתי שהגאון המקובל רבי אברהם אזולאי זצ"ל היה 'נוסע' ו'מסייר'... עי' בדבריו בפנים ותראה שהוא מבאר שהוא מערי מקלט עפ"י קבלה 'צפת עולה במ"ק כ"א כחשבון שם אהי"ה כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט כו'. [מסיים שם 'ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר צפת..]
אבל גם לענין הנוסעים, מובן שא"א להגדיר כל הנוסעים בהגדרה אחת, כי 'נוסע' הוא לא סוג אדם, רק כינוי על אלו שנסעו במשך הדורות ורשמו את הדברים עלי גליון, והיה ביניהם הרבה גדולי ישראל. לדוגמא רבי אשתורי הפרחי בעל 'כפתור ופרח' [אשר הבאתי מדבריו לענין קבר הלל ושמאי], היה ידוע לגדול בישראל בתקופת הראשונים, ודבריו הובאו להלכה בהרבה פוסקים, ביניהם הבית יוסף בכ"מ הל' שמיטה, המבי"ט, שיטמ"ק, רעק"א, ועוד. והרבה פוסקים מכנים אותו 'מגדולי הקדמונים', עי' שאילת יעב"ץ (ח"א סי' לב), ובחוות יאיר ועוד. וכשכתב את דבריו על ארץ ישראל, היה זה אחר שבע שנים שדר שם, ולא כאורח נטה ללון. - אין הזמן מספיק כעת, ערש"ק, לכתוב משאר נוסעים, אבל הבאתי דוגמא אחת, ועוד חזון למועד בל"נ.
א גוט שבת!

על הספר חסד לאברהם כתב החידא בשם הגדולים מערכת ספרים אות ח סי' צה וז"ל
וחסר כמעט בכל דף כמה שורות ..והענין הוא כי ספר זה הועתק כמה פעמים. בכמה עיירות וסופרים שונים עד שמרוב ההעתקות מסופרים בורים ופוחזים החליפו שינו השמיטו השחיתו והתעיבו ..והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולי הטעיות.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים