בירור מעשה של האדמו"ר מצאנז זצ"ל עם נאצי ש"ט

[מבקש לדעת]

בס"ד
שמעתי מעשה מצדיק (בצורת שיר) על הרבי מצאנז כדלהלן:
במחנה העבודה הייתה חובה לרוץ קודם עה"ש למסדר, והמתמהמה אחת דתו מות בתלי'.
הרבי המשיך בעבודת קדשו ולא הגיע למסדר, ונעמד להתפלל. כאשר העמלקי בדק וראה זאת שלח את היצור הנעלה ממנו מאוד - כלבו, לטפל ברבה.
הכלב ראה את הרבי וחזר לאחוריו, התנפל על אדונו (המדומה), וחתך בבשרו עד שכולו טבל בדם. עד כאן המעשה פחות או יותר.
האם אחד מהחברים היקרים שמע, או ראה, היכן מובא המעשה הנ"ל? אודה לו מאוד!

[שבע]

בדקת בספר ''לפיד האש'' (סורסקי)?

[השעיר החיי]

זה הרי שטויות במיץ עגבניות. אסור לשכן בבית ספר שיופיע סיפור שקרי והזוי כזה.

[שבע]

שמך נאה לך

[אוצר החכמה]

אם כבר מדברים על השם. בכל פעם שאני רואה את הודעותיו של הרב השעיר החיי אני תוהה על שני היודין במילה החיי.

[עתניאל בן קנז]

אסור לשכן בבית ספר שיופיע סיפור שקרי והזוי כזה.

אודה למעכ"ת אם יועיל נא לפרש דבריו, האם האיסור מדאורייתא, מדברי קבלה, או מדברי סופרים. ונפק"מ לענין 'הקל הקל'...

[פייש]

הסיפור הזה מסופר על הברך משה מסאטמאר

[השעיר החיי]

יוד אחד היה תפוס במקום אחר..
הרבי מקלויזנבורג, כמו כל אחד אחר, מעולם לא היה מסרב פקודה במחנות (לא מדבר על מה היה עושה בהחבא). הוא לא שוטה ולא מאבד עצמו לדעת.
לצערי הרב בהסתר פנים באושוויץ לא ארעו סיפורי מופתים של חסידים.
הרצון הנואש להאמין שהיה באושוויץ השגחה פרטית לצדיקים שהבדילה אותם בתוצאה היא כפירה.
כלבים לא נשכו נאצים - לצערי על כל צעד ושעל היה נהפכו וראו בחוש ועין בעין כי צורם מכרם וד הסגירם.
ממילא יש גם בחינה של אל תלכו עימי בקרי אם במקום לשאול איככה ירדוף אחד אלף אומרים אבל הרבי הצדיק האמיתי היה מעל הזמן והמקום.
והעולה על כולה, יש בזה הוצאת לעז על אלפי רבבות צדיקים וקדושים שנשנחטו ונהרגו בלי שארע להם נסים כנ״ל וכאילו ח״ו רק הוא היה זכאי והם לא.
אני משוכנע שהוא זצ״ל היה מוחה במי שמפיץ בדיות כנ״ל.

[שברי לוחות]

הרצון הנואש להאמין שהיה באושוויץ השגחה פרטית לצדיקים שהבדילה אותם בתוצאה היא כפירה.

?

[השעיר החיי]

אני חוזר בי באופן ספציפי לגבי האדמו״ר מקלויזנבורג. הוא אישית אכן האמין שיש נסים באושוויץ ושיש השגחה פרטית ואין כל הסתר פנים.
אין כל קשר כמובן להסיפור. עדיין אתן כל הוני שלא היה ולא נברא

[איש גלילי]

אתן כל הוני שלא היה ולא נברא

אתה ממריץ את כולנו להוכיח שהסיפור היה, רק תשאיר פרטים...

[מכון חכמי ספרד]

לצערי הרב בהסתר פנים באושוויץ לא ארעו סיפורי מופתים של חסידים.
הרצון הנואש להאמין שהיה באושוויץ השגחה פרטית לצדיקים שהבדילה אותם בתוצאה היא כפירה

בדקתי בי"ג עיקרים, ואכן שם הופיע שזו כפירה לומר שהיתה השגחה פרטית לצדיקים באושוויץ. ע"ש שוב ושוב, מילה במילה.

אני שמעתי מקרוב משפחה, יהודי שעבר שנתיים באושוויץ יחד הרבי מקלויזנבורג.
הוא לא הרבה לדבר, אבל את הסיפור של הכפית שחפרה באדמה והוציאה מים, עד שהנאצים עמדו מאובנים מול המופת התנ"כי, הוא סיפר בכמה הזדמנויות, בתיאור חי.

השעיר החי,
את כל הונך בבקשה!

[עפר לרגלם]

שעיר החי דיבר על המקרה הספציפי הזה, שמדבר על רב'ה אידיוט שמסכן את נפשו ונפש הסובבים שלו, בשביל להתפלל, והמסר הוא שהרב'ה יודע שהוא לא יינזק שהרי הוא שולט על המהלכים בשמים ושוב רע לא יקרה לו ע"י הנאצים.
אני מצרף גם את כל הוני להימור על נכונותו של הסיפור, כי אם הוא באמת רב'ה הסיפור לא היה, ייתכן שזה היה סתם אדם משוגע.

[אורי אגסי]

ואולי הרבי הקדוש היה שקוע בעבודת ה' ולא שם ליבו לשעה?

[איש_ספר]

יוד אחד היה תפוס במקום אחר..
הרבי מקלויזנבורג, כמו כל אחד אחר, מעולם לא היה מסרב פקודה במחנות (לא מדבר על מה היה עושה בהחבא). הוא לא שוטה ולא מאבד עצמו לדעת.
לצערי הרב בהסתר פנים באושוויץ לא ארעו סיפורי מופתים של חסידים.
הרצון הנואש להאמין שהיה באושוויץ השגחה פרטית לצדיקים שהבדילה אותם בתוצאה היא כפירה.
כלבים לא נשכו נאצים - לצערי על כל צעד ושעל היה נהפכו וראו בחוש ועין בעין כי צורם מכרם וד הסגירם.
ממילא יש גם בחינה של אל תלכו עימי בקרי אם במקום לשאול איככה ירדוף אחד אלף אומרים אבל הרבי הצדיק האמיתי היה מעל הזמן והמקום.
והעולה על כולה, יש בזה הוצאת לעז על אלפי רבבות צדיקים וקדושים שנשנחטו ונהרגו בלי שארע להם נסים כנ״ל וכאילו ח״ו רק הוא היה זכאי והם לא.
אני משוכנע שהוא זצ״ל היה מוחה במי שמפיץ בדיות כנ״ל.

אני הק' חש צורך בלתי מוסבר, להצטרף לדברים הנכונים גם בעיני.

[דרומי]

ואני הקטן חש צורך למחות על דברי הבל אלו. ומקרא מלא הוא: הייפלא מה' דבר?!

[איש_ספר]

סבי ע"ה היה "איש פשוט" והצלתו היתה באופן של נסים רצופים. מעולם הוא לא הבין למה הוא זכה למה שלא זכו טובים ממנו.
ובכן, אין צורך לספר לי שאת מי שהקב"ה רצה להציל, הוא עשה זאת. לכן את הצדקנות על מקרא מלא ויכולותיו של הקב"ה, תשמור לסיפורים איתם תשכיב את הזאטוטים שלך.
הביקורת הצודקת של השעיר הוא על המגמה העלובה, להראות שגם במחנות המוות הצדיקים הם שזכו להצלה/לשמירה.
זה כמובן נסיון פתטי להתמודד עם שאלת צדיק ורע לו. לאמור, צדיק וטוב לו!
לא יודע אם זה כפירה. אבל אם אימות השואה, על מגמת הצדיק ורע לו, ומיתת ילדים וכו' שאירעו בה בהיקף מבהיל, יש לה איזה משמעות רוחנית, איזה "אמירה" מהקב"ה, הרי שסיפורים כאלה הם בחינת ואם תלכו עמי בקרי, כהגדרתו המצוינת של השעיר.

[מכון חכמי ספרד]

יוסכם שאי אפשר לומר שלא התרחשו ניסים לצדיקים בשואה.

[ברים]

משום מה לי הקטן יש רושם שלאנשים מסויימים מפריע לקרוא על הרגשות הנעלים של הרה"ק מקלויזנבורג גם בצל מוראות השואה, ולא ההנהגה הניסית סביבו.

כדי לחשוב שמישהו מנסה לומר עליו זצ"ל ש11 ילדים נשחטו לעיניו, ואשר כל ימיו המשיך לסבול ייסורים נוראיים כתוצאה ממה שחווה, שעליו לא חלו הגזירות, - צ"ל חסר דעת.

מי שרגיל בסיפורי חסידים אמיתיים, (לא קומיקס) יודע שהכוונה בסיפור כזה היא להמחיש עד כמה היתה חזקה הרגשת האמונה העצומה שלו, עד שהיה ברור לו באותו זמן ספציפי שלא ינזקו הוא ואחרים, ולא שום נסיון מטופש לערוך השוואה כלשהי בין רמת השמירה על צדיק זה או אחר.
ברור שבאופן כזה רשאי הוא לנהוג כפי הבנתו, כמו שרשאים היו חמ"ו להתגרות בנבוכדנצר ומרדכי היהודי בהמן.

נא לא לפתוח בפלפולים על הדוגמאות הנ"ל, שהובאו להמחשה בלבד.

[דרומי]

הרב אי"ס, אתה הוא שהגדרת את דבריך הראשונים כבאים מתוך "רצון בלתי מוסבר".

איני רואה בדבריך שום הגיון משום צד, ועט הסופרים שניחנת בה לא תועיל להכשיר טענות שטותיות שאין בהם כל ממש מלבד הרצון להיות מקורי ומתוחכם.

ברור שאיננו מבינים בחשבונות שמים, וברור גם שהקב"ה עושה ניסים ויכול לעשות ניסים היכן שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה. והמרגלים הם אלו שחשבו כי הקב"ה יכול לעשות ניסים רק במדבר אך לא בארץ ישראל ששם "אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם". והיא טעות.

[ברים]

כשם שאין באפשרותנו להסביר ולהבין כראוי את מוראות השואה, ועלינו להרכין ראש ולקבל באהבה ובאמונה את אשר התרחש ולא להתריס ח"ו, באותה מידה לבוא ולומר כאילו בשנים אלו לא היתה הנהגה והשגחה פרטית ח"ו, וממילא לא ייתכן שמלאך בדמות הרה"ק מקלויזנבורג, ( שקשה בכלל לדמות מישהו בן דורו אליו, מבחינת מה שעבר בשואה ואיך פעל שם ואחרי כן) יזכה בסיטואציות מסויימות לניסים גלויים, זו כפירה כפשוטה.
ובהזדמנות זו אציע שוב שכל אחד ישתדל להביע את דעתו החשובה רק בנושאים שיש לו בהן איזו שהיא הבנה בסיסית.

בני ישיבה יביעו דעה בנושאים למדניים והלכתיים, עסקנים ומחנכים בנושאים ציבוריים, חסידים בענייני אדמו"רים וכן הלאה, ומכלל הן אתה שומע לאו.
אפשר לשאול ולהתעניין בכל נושא, אבל הבעת דעות של אנשים מכובדים בנושאים רחוקים מתודעתם והווי חייהם מוציאה אותם בצורה לא מכובדת בעליל.

[חבר פורום אוצר החכמה]

להזכיר כי פותח האשכול ביקש לברר אם יש מקור לסיפור
בדקתי בלפיד האש, ולא מצאתי זכר לסיפור או אפילו משהו דומה

[ברים]

אין שום בלעדיות לספר הנ"ל, שהוא אמנם ספר מצוין. ולא שמענו אינו ראיה.
לגוש"ע, ידוע אצל חסידים בקשר לסיפורים, כי מי שמאמין לכל סיפור פתי ייקרא, שהרי מי ימנע ממישהו להמציא סיפור ובוודאי יש כאלה, ומי שאינו מאמין כופר יקרא,
אלא מאי, אנו מאמינים שיכול היה להתרחש.
וזוהי הגדרה מדויקת לסיפור הזה.

[חבר פורום אוצר החכמה]

בכל אופן פותח האשכול לא פקפק על הסיפור ולא העמידו כאן למבחן
אלא שאל בפשטות האם אחד מהחברים היקרים שמע, או ראה, היכן מובא המעשה הנ"ל?

[שש ושמח]

סבי ע"ה היה "איש פשוט" והצלתו היתה באופן של נסים רצופים. מעולם הוא לא הבין למה הוא זכה למה שלא זכו טובים ממנו.
ובכן, אין צורך לספר לי שאת מי שהקב"ה רצה להציל, הוא עשה זאת. לכן את הצדקנות על מקרא מלא ויכולותיו של הקב"ה, תשמור לסיפורים איתם תשכיב את הזאטוטים שלך.
הביקורת הצודקת של השעיר הוא על המגמה העלובה, להראות שגם במחנות המוות הצדיקים הם שזכו להצלה/לשמירה.
זה כמובן נסיון פתטי להתמודד עם שאלת צדיק ורע לו. לאמור, צדיק וטוב לו!
לא יודע אם זה כפירה. אבל אם אימות השואה, על מגמת הצדיק ורע לו, ומיתת ילדים וכו' שאירעו בה בהיקף מבהיל, יש לה איזה משמעות רוחנית, איזה "אמירה" מהקב"ה, הרי שסיפורים כאלה הם בחינת ואם תלכו עמי בקרי, כהגדרתו המצוינת של השעיר.

לא ברור לי מה אתה טוען. אם גם אתה מודה שהיו ניסים בשואה מה איכפת לך להניח שאירעו גם לאדמו"ר הנ"ל? ואם טענתך על הסיפור שהאדמו"ר סמך על הנס, הרי גם אם הסיפור היה [ואני אישית לא בטוח בזה כלל], אין הכרח שהאדמו"ר עשה כן משום שסמך שיינצל, וייתכן שעשה כך על דעת שייהרג?

ובהזדמנות זו אציע שוב שכל אחד ישתדל להביע את דעתו החשובה רק בנושאים שיש לו בהן איזו שהיא הבנה בסיסית.
בני ישיבה יביעו דעה בנושאים למדניים והלכתיים, עסקנים ומחנכים בנושאים ציבוריים, חסידים בענייני אדמו"רים וכן הלאה, ומכלל הן אתה שומע לאו.
אפשר לשאול ולהתעניין בכל נושא, אבל הבעת דעות של אנשים מכובדים בנושאים רחוקים מתודעתם והווי חייהם מוציאה אותם בצורה לא מכובדת בעליל.

ואני רציתי להציע שכל אחד ישתדל להביע את דעתו החשובה [או שאינה חשובה] רק מתוך מחשבה לגופו של ענין.
כל אלו שדוחפים לכל נושא את ההשתייכות המפלגתית שלהם [ viewtopic.php?f=51&t=33268&p=360656#p360803 ] יכולים לחסוך לעצמם את הטרחה ולשלוח לכל נושא הודעה ריקה, אנחנו נבין מיד איזה צד ברצונם לייצג, ונשתכנע מההודעה הריקה יותר מההודעות שנכתבות כעת.
ולגבי ההצעה שרק חסידים יביעו דעתם בעניני אדמורי"ם: כאן עיקר הנידון הוא על הנהגת הקב"ה בשואה, והקב"ה שייך לכולם, למרות שיש כאלו שאינם חושבים כך.

[ברים]

לתשומת לבך נושא האשכול הוא סיפור חסידי מובהק ובקשת מקור אליו.
כאשר התגובות הן בנוסח "רבי אידיוט" "השגחה פרטית לצדיקים בשואה היא כפירה בעיקר" ואמירה שלצדיק מסוים אירע נס בזמן דביקותו הנפלאה היא הוצאת לעז על אלפי קדושים,
התגובה היחידה המתאימה לגופו של עניין היא
"גם אוויל מחריש חכם ייחשב".

הנסיון הפתטי שלך להציג זאת כהסטה לויכוח חסו"מ לא ישנה זאת.

נכון הדבר שמי שגדל על סיפורי חסידים באופן של עבודת ד' , לא היה מעלה כלל בדעתו פרשנות מעוותת כל כך לסיפור זה, ולזה כיוונתי במשפט האחרון.
יש לליטאים מספיק בקעה להתגדר בה, כוחם יפה בכו"כ עניינים העומדים ברומו של עולם, ומוטב יניחו לחסידים את תחום הסיפורים החסידיים והביקורת עליהם, שאל"כ הם מזכירים את מייצגי שיטת "ביקורת המקרא" אשר בטוחים כי הם ורק הם מבינים לאמיתה של תורה, ובני הישיבות לומדים את התורה בצורה נעדרת ביקורת ופרימיטיבית...

[ברים]

אם לא הבהרתי את עצמי מספיק, הנני להבהיר שאינני מנסה להיות פרקליט של החסידים, ואפשר לראות למשל באשכול על הפסקי תשובות שלא צידדתי במי שלדעתי הגן עליו רק בגלל היותו נמנה על עדת החסידים. אוסיף עוד ואומר כי באשכול של אי"ס אשר דן באדמו"ר מסויים עם העניינים החיצוניים המוגזמים נמנעתי מלהגיב כי הזדהיתי בהחלט עם חלק מהביקורת (לדוג', אני סולד ממש מהשימוש בכינוי דא"ח, והרבה כיוצא בזה)

אני כן נזעק כאשר אנשים שבדרך כלל הם ברי דעת, מרשים לעצמם לדון את החסידים כאשר חסר להם הבנה בסיסית בנושא.

הרי פותח האשכול הביא סיפור מפעים ויוצא דופן וע"כ ביקש לדעת האם הוא גם מוסמך.

מגיעים כמה חכמים בעיניהם ומכתירים את הסיפור בכל מיני סופרלטיבים כאילו הנידון היה אם מותר לספר סיפורים כאלה על מלאך אלקים.
זאת כאשר כושר השיפוט שלהם בנושא מזכיר את האגדה הנודעת על מרן הגרח"ק שליט"א שהציע לנהג "תסובב אתה את ההגה ואני אערבב את הדלק".
הבאתי את הדוגמה הזו כדי להמחיש, שלמרות שאין חולק על רום מעלתו של שר התורה, הרי סיפור כזה מעלה גיחוך, ואם ה"תשובה" הזו היתה נכתבת על ידו באיזה מקום, היחס היה בהתאם.

[פלתי]

זאת כאשר כושר השיפוט שלהם בנושא...

אולי תסביר בבקשה למה לך יש יותר כושר שיפוט בנושא מאשר לאחרים שאינם נמנים על כת החסידים. מהו בדיוק אותו כושר שיפוט?

[איש_ספר]

אין ספק שהאדמו"ר מקלויזנבורג, זכה לניסים מה שלא זכו אחרים, מהם טובים ממנו ומהם פחותים ממנו. עובדה היא שהוא יצא משם חי והם לא.

השאלה מה זה בא ללמדנו?! אין אתנו יודע !

למה ר' שמעון סופר הזקן קדוש כבר בחייו, נגרר על אדמת אוושויץ אל תאי הגזים מפני מה הצדיק ר' משה בצלאל אלתר הוצא להורג ואף לקבורת ישראל לא הובא, ואיה צדקתם של ר' יעקב יצחק דן מסטריקוב, האדמו"ר הצעיר מראדזין ומסלונים ואיה תורתם וצדקתם של ר' נחום ברוך גינצבורג בעל מקור ברוך ור' זלמן אוסבסקי מסלבודקא שהוסר ראשם מעליהם בידי ליטאים רוצחים ! ר' אלחנן וסרמן ר' יחזקאל ברנשטיין בעל דברי יחזקאל, וחדל לספור כי אין מספר. ומאידך, געלה נפשי למנות שמות של צוררים משומדים ורשעים שחזרו משם חיים ושלמים.

ובכן, המנסה לצייר מהצלתו של אדמו"ר כזה או אחר, מגמה של שמירה מיוחדת על הצדיקים בזמן השואה, הוא בדאי, שקרן ומכחיש דברים של מעלה.

וכמדומה שיש מגמה זוחלת כזו של הכחשת שואה בפנים אלו. וע"ז הכעס.

----
ברים לא זכור לי שמישהו מינה אותך לנהל כאן את הדיונים.

[נחום וואהלינער]

מתאמריה בשם הרה"ק מבעלזא שמי שניצול מהמלחמה וודאי היה שני מלאכים מלווים אותו לשמירה, ומי שלא היה רצון ה' שינצל ראו שכל השתדליות שעשה - אפילו יותר מאלו שכן ניצלו - לא הועילו לו בכלום.

לגבי עצם הסיפור קשה לי להאמין שהרה"ק סירב פקודה בעת ההוא, אולי יתכן שתפשו אותו על חם כשהוא מתפלל או עושה איזה מצוה שהרשעים ימ"ש לא איפשרו ליהודים לעשות, ואז שיסה בו הנאצי את כלבו וקרה מה שקרה.

לצערי הרב נראה לי שלא הבינו כוונת השעיר החי ועשו הימנו שעיר לעזעל.... לכאורה כוונתו היה כמו שכתבתי לעיל.

[ברים]

הרב אי"ס הנכבד
לא מינו אותי, וזכותי להגיב בצורה ברורה וחד משמעית על דברים כאלה, כמובן תוך זהירות המתבקשת בכבוד הכותבים.

ואם כמנהל ניתנת לך האפשרות לראות הודעות פרטיות, (ואם אתה ישר ונמנע מכך, הרי שאין לי רשות להראותם) אזי אתה אמור לדעת לפי התגובות המתקבלות שאני מייצג בהחלט פלח כותבים שרואה עצמו נפגע, הן מכתיבה פוגעת ולועגת כדבר שבשגרה, הן מהתנהלות ההנהלה בעניין.

[אוצר החכמה]

באופן רגיל למנהל אין אפשרות לראות הודעות פרטיות של מישהו אחר.
במצבי חירום כגון בחשש לשימוש לרעה במערכת לדברים אסורים יש דרכים אבל זה מקרה חריג ואנחנו לא משתמשים בהם מלבד לזה

[בארא פארקער]

לצערי הרב בהסתר פנים באושוויץ לא ארעו סיפורי מופתים של חסידים.
הרצון הנואש להאמין שהיה באושוויץ השגחה פרטית לצדיקים שהבדילה אותם בתוצאה היא כפירה

בדקתי בי"ג עיקרים, ואכן שם הופיע שזו כפירה לומר שהיתה השגחה פרטית לצדיקים באושוויץ. ע"ש שוב ושוב, מילה במילה.

אני שמעתי מקרוב משפחה, יהודי שעבר שנתיים באושוויץ יחד הרבי מקלויזנבורג.
הוא לא הרבה לדבר, אבל את הסיפור של הכפית שחפרה באדמה והוציאה מים, עד שהנאצים עמדו מאובנים מול המופת התנ"כי, הוא סיפר בכמה הזדמנויות, בתיאור חי.

השעיר החי,
את כל הונך בבקשה!

אם אתה כבר העלתי את הסיפור הזה אולי תועיל לספר את זה עם הפרטים כפי שהיה, כי מעולם הי' לי קשה מה הנס פה בדיוק הרי ליד כל ים, נהר, וכו' יש מים מתחת לפני השטח וכל האזור של מקור מים יש משה לכלוכית ומה בדיוק הנס, תמיה?

[בסדר]

דברי מגיד כולם בודאי שמחים לשמוע, ובודאי כשמדובר ממגיד ה'ליטאי' המפורסם רבי יעקב גלינסקי זצ"ל. הוא תיאר הרבה פעמים את כל התלאות אשר עבר עליו במשך החמש עשרה שנה בסיביר, לא יאומן. "ומה היה הסוף?" סיים את דבריו, "השתחררתי מגלות סיביר הארורה, אפוא אבא? אפוא אמא? אחיי? אחותיי? כולם הוצאו להורג רח"ל ע"י הגרמנים הרשעים הארורים ימ"ש. 'לא ידענו שהמאסר בפינה הקפואה הזו מציל אותנו ממות בטוח בתאי הגאזים של נאצים הארורים"...
עכשיו נחזור אל הוויכוח אם זה כפירה או לא...

[דרומי]

תמה אני איך כל ויכוח פשוט נגרר למחלוקת בין חסידים למתנגדים.

לאדמור מקלויזנבורג היו מספיק זכויות גם בעיני המתנגדים, הן בתורה והן בהנהגה, והוא אחד מהדמויות בדור האחרון שנערץ על כולם - אשכנזים, ספרדים, חסידים, מתנגדים, דת"לים וכו'.

כל הויכוח אינו אלא בין שכל ישר לבין שכל עקום. ותו לא מידי.

[מכון חכמי ספרד]

לצערי הרב בהסתר פנים באושוויץ לא ארעו סיפורי מופתים של חסידים.
הרצון הנואש להאמין שהיה באושוויץ השגחה פרטית לצדיקים שהבדילה אותם בתוצאה היא כפירה

בדקתי בי"ג עיקרים, ואכן שם הופיע שזו כפירה לומר שהיתה השגחה פרטית לצדיקים באושוויץ. ע"ש שוב ושוב, מילה במילה.

אני שמעתי מקרוב משפחה, יהודי שעבר שנתיים באושוויץ יחד הרבי מקלויזנבורג.
הוא לא הרבה לדבר, אבל את הסיפור של הכפית שחפרה באדמה והוציאה מים, עד שהנאצים עמדו מאובנים מול המופת התנ"כי, הוא סיפר בכמה הזדמנויות, בתיאור חי.

השעיר החי,
את כל הונך בבקשה!

אם אתה כבר העלתי את הסיפור הזה אולי תועיל לספר את זה עם הפרטים כפי שהיה, כי מעולם הי' לי קשה מה הנס פה בדיוק הרי ליד כל ים, נהר, וכו' יש מים מתחת לפני השטח וכל האזור של מקור מים יש משה לכלוכית ומה בדיוק הנס, תמיה?

אתה שואל מה הנס.
לקחת כפית מים ולחפור עמה בחלישות כח בתוך אדמה רגילה, שאמנם קרובה למעיין, אך כבר נובעים מים מתוקים וצלולים, אין זה נס??
להזכירך שהדבר היה אחר ריצה ממושכת בחום כבד, עטויים בשמיכות.
בעל המעשה ממנו שמעתי, היה הר"ר בנימין לפין ז"ל מהר נוף. נלב"ע לפני שנים אחדות ללא זש"ק.

[איש_ספר]

תמה אני איך כל ויכוח פשוט נגרר למחלוקת בין חסידים למתנגדים.

כל הויכוח אינו אלא בין שכל ישר לבין שכל עקום. ותו לא מידי.

הרב אי"ס הנכבד
לא מינו אותי, וזכותי להגיב בצורה ברורה וחד משמעית על דברים כאלה, כמובן תוך זהירות המתבקשת בכבוד הכותבים.
.

לא מנעתי מאיש את האפשרות להגיב כרצונו, הביקורת הופנתה כנגד מי שביקש למנוע את זכות התגובה בפני מגזר כזה או אחר.

[ברים]

תמה אני איך כל ויכוח פשוט נגרר למחלוקת בין חסידים למתנגדים.

כל הויכוח אינו אלא בין שכל ישר לבין שכל עקום. ותו לא מידי.

הרב אי"ס הנכבד
לא מינו אותי, וזכותי להגיב בצורה ברורה וחד משמעית על דברים כאלה, כמובן תוך זהירות המתבקשת בכבוד הכותבים.
.

לא מנעתי מאיש את האפשרות להגיב כרצונו, הביקורת הופנתה כנגד מי שביקש למנוע את זכות התגובה בפני מגזר כזה או אחר.

נעשה בדיקה פשוטה. תחליף את המילים הרבי מקלויזנבורג בהגרא"ו, ואת המילים "אדמו"ר אד..." ב"ראש ישיבה אד... " וכן הלאה, תעבור שוב על התגובות ותאמר אם היית מאפשר אותן ועוד מצטרף.
יש באמת צורך בשכל עקום כדי לבנות תאוריה של צדיק וטוב לו על אדם ששתה את כוס התרעלה בצורה הכי טראגית שניתן לצייר.

[בתבונה]

מעניין שכל ה"קושיות" האלו יכולות להיות גם על מעשה חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש שהייתה בזמן של הסתר פנים נורא לילדים שנשבו ...

[איש_ספר]

זו פעם אחרונה שאני מנסה להבהיר את הדברים, מתוך תקוה שיש מי שבאמת לא הבין.

הצלתו של האדמו"ר מצאנז בודאי היו בה כמה נסים. אי אפשר להכחיש זאת ואין סיבה להכחיש.
הביקורת היא כנגד מי שמנסה ללמוד מכך, שגם בשואה היה שמירה מיוחדת על צדיקים. שכן העובדה המצערת, שלא היתה שמירה מיוחדת על צדיקים.

אם אין כזו מגמה, וזה הכל פרנויה שלי, אין ביקורת.