... מיד לשובי מעקרון לירושלים כותב המאמר התאספנו בועד הכללי ועלינו להגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין והצענו לפניו לעמוד בראש מוסדות הצבור שבירושלים, מתחילה דחה אותנו בקוצר מלים כשהתחלתי לדבר אתו דברי כבושים ואמרתי אם אתה תעמוד מנגד מוסדות התורה והדעת מה תהא עליהם. הרגשתי שאם נסכים לסדר כתב רבנות רשמי יאות לקבל עליו את הרבנות הירושלמית, אולם ידעתי מראש, שלהצעת מועמדות זו ישנם מתנגדים רבים וכתב רבנות חתום ע"י ראשי ומנהיגי שתי העדות וראשי המוסדות לא אוכל בשום אופן להשיג מתוך כך נסיתי להשפיע עליו שלא ידרוש את זאת אולם לא עלה הדבר בידי וכשנוכחתי לדעת שגם בתי הדינים שבירושלים לא יסכימו לחתום על הכתב סילקתי את ידי מזה (נוסח הכתב שהחתימו להגיש להגרי"י דיסקין שלא יצא לפועל מחוטר החתימות הראשונות נמצא ת"י).
הגרי"י דיסקין בידעו את דבר התנגדות רבים מנכבדי ירושלים ובתוכם הבד"ץ להתמנותו לרב הסכים לדרישת רבים מבאי ביתו ליסד וער העיר אשכנזי בנגוד לועד הכללי ושעל ידי הועד החדש הזה יסדרו את עניני ירושלים אולם הועד העיר האשכנזי ועד בלי אמצעים והועד הכללי בידעו שועד העיר האשכנזי חותר מתחת לקיומו, עמד מנגד לכל פעולותיו מבלי להענות לדרישותיו ער שגוע ושמשו שקעה והתגלגל אח"כ בגלגול שני בשם ועד אשכנזי השייך לקבוצה של אגודת ישראל
....את דעת הגאון ר' יצחק ירוחם דסקין בשאלת מנוי הרב קוק לרב בירושלים הערכנו על פי השמועה שהיא תהיה חיובית בהחלט מתוך שהם היו ידידים נאמנים הרב הגאון ר' יעקב משה חרל"פ ספר לנו שבהזדמנות שכתב מכתב ללונדון להרב קוק שא את פי הגאון רי"י דיסקין איזה תאר אכתב אליו האם מספיק לכתוב הרב הגאון הגדול תשובתו היתה זה לא מספיק הוא גאון נפלא יוצא מן הכלל עוד נימוק היה שנמנעו מלדבר עם הגאון רי"י דיסקין על שאלה זו מתוך שחששנו חלישוח הדעת של אותו גאון בידעו שלא יכלנו להשיג הסכמה בעיר לתת לו כתב רבנות ולהרב קוק הושגה הסכמה כזאת ושולחים לו כתב רבנות חתום ע"י ראשי העדות אשכנזיות חסידים ופרושים, אמנם נראה היה כי מצד כולל אונגרן הנקרא שומרי החומות שבראשו עמד ר' חיים זוננפלד קמה קצת התנגדות להתמנות הרב קוק בירושלים אולם לא רצינו יהתחשב בהתנגדות זו בידענו שתמיד התנגדו גם להגרש"ס בחייו, ונסינו כמה פעמים ע"י אחיו של הרב קוק מר שמואל להציל מפי ר' חיים זוננפלד הן או לאו לגבי שאלה זו, אולם לא יכולנו לרדת לסוף דעתו...
הוא קצת סותר את עצמו מצד אחד כותב שלא רצה להתחשב בהתנגדות של כולל אונגרן, ומצד אחר לא הי' יכול לרדת לסוף דעתו של ר' יוסף חיים, אם לא שנאמר שהי' דעתו שגם ר' יוסף חיים אין אומר את כל לבו מחמת אנשי הכולל שעומד בראשו, ר' יצחק ירוחם ור' יוסף חיים היו מחדר של ר' יושע לייב, ור' יושע ליב הי' יותר חריף בחלק המחאה בנוגע ללימודים זרים ועוד מרש"ס, וגם בר' מיכל פינס, שכבר הי' הפילוג קצת בימים ההם... אבל עכ"פ צורת הרצאת הדברים ניכר שנכתב במגמה וזוית ראי' של מקורבי הרב קוק