מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חש עתידות-ההלכה ומדע בדיוני

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
יעקב_ב.
הודעות: 164
הצטרף: ד' פברואר 01, 2017 1:28 am

Re: חש עתידות-ההלכה ומדע בדיוני

הודעהעל ידי יעקב_ב. » ה' יולי 06, 2017 5:46 pm

ב. אל תגנה את הסברות (כגון לומר שהן "בלתי מתקבלות על הדעת", או שהן "תעמולה" או "שטיפת מוח", וכדומה), אלא רק תגיד מה קשה לך בהן, והקורא ישפוט בליבו מה יותר חזק: האם הן, או שמא תמיהותיך עליהן.
ג. אל תדאג, המנהל נראה לי פה אדם פתוח, הוא לא יסתום לך את הפה רק בגלל שהיעזת להעלות תמיהות, קשות ככל שיהיו (כמובן בכבוד ומבלי לגנות). הרי אפילו על גמרות מפורשות מוזמן כל אדם להעלות תמיהות, ועושים זאת אלפי פעמים בבתי מדרשות בכל יום, אז האמנם שדווקא על סברות של אחרונים יהיה אסור להעלות תמיהות? רק מה, שהכול ייעשה בדרך מכובדת, שמכבדת גם את בעל הסברה וגם את בעל התמיהה.

אם כך הוא הדבר, אציג לפני חכמי הפורום את תמיהותי, כל תמיהה בתגובה בפנ"ע, ואשמח לראות את תגובת חכמי הפורום.
בענין שימוש בחשמל בשבת
כתב החזון איש (או"ח סי' לח סק"ד) 'אבל אם נעשה בתחנת החשמל בשבת ע"י ישראל שאינו משמר שבתו, אסור ליהנות ממנו, ואף אם הוא באופן שיש היתר בשימושו מן הדין, אסור להשתמש בו מפני שיש בשימושו איסור חילול ה' שאינו חס לכבוד שמים כיון שהוא שימוש ציבורי והעובד בשבת הוא עושה במרד ר"ל, והנהנה ממעשיו מעיד ח"ו שאין לבו כואב על חילול שבת'. לכאורה סברתו תמוהה, דמאחר שמעיקר הדין מותר להשתמש, מהיכ"ת ש'אין לבו כואב על חילול שבת' אם הוא משתמש כדין, והרי ודאי לבו כואב על חילול שבת, ואף הוא עושה את כל מה שבידו למנוע אותם מזה, שהרי מצביע למפלגה חרדית שתלחם על כך שלא יחללו שבת בחברת חשמל, אלא שיש בזה הפסד מרובה ומניעת עונג שבת שלא להשתמש בחשמל, ומשום כך משתמש, ולא משום שאין לבו כואב על חילול שבת, והרי קרוב לשבעים שנה שהרבה חרדים לא משתמשים בחשמל בשבת, ולא רואים כוונה של חברת החשמל להפסיק לחלל את השבת! ובאותה סברא אפשר לומר שכל מי שאינו מפגין מדי שבוע נגד חילולי השבת בכביש רמות או בבר אילן, הרי הוא מחלל ה', שהוא מעיד שאין ליבו כואב על חילול שבת. וכן שמי שמשתמש ברכבת הקלה שנעשתה בחילול שבת, הרי הוא מחלל ה', שמראה שאין ליבו כואב על כך.

יעקב_ב.
הודעות: 164
הצטרף: ד' פברואר 01, 2017 1:28 am

Re: חש עתידות-ההלכה ומדע בדיוני

הודעהעל ידי יעקב_ב. » ה' יולי 06, 2017 5:48 pm

טלטול מאורר בשבת
החוט שני (שבת ח"ג, פמ"ב עמ' ס) הביא את דברי הגמ' (שבת מו:) ששמן ופתילה הם בסיס לדבר האסור, והיינו שהשלהבת היא דבר האסור, והיא מוקצה. וכתב שלא נתבאר בראשונים מה הטעם ששלהבת היא מוקצה, והחזון איש (סי' מא ס"ק טז) ביאר ששלהבת היא מוקצה מאחר שאין הדרך לטלטל הנר כשהוא דולק בשבת שמא תכבה, או שהשתמשות הנר הוא במקומו ואין הדרך לטלטלו ומשום כך נחשב מוקצה. וכתב החוט שני שלא נתבאר הגדר בזה. אמנם, כתב שמכשירים חשמליים שיש בהם גופי חימום שלוהטים על ידי החשמל דינו כשלהבת, וכן פנס חשמלי שיש בו חוט לוהט, הוא בסיס לשלהבת. ולכאורה הוא סתירה לחזון איש, שהרי בחזון איש מבואר שאין דין מוקצה מיוחד לשלהבת, אלא שבפועל אין הדרך לטלטל נר דולק, או שבפועל השתמשות הנר הוא במקומו, אך פנס ושאר כלים שיש בהם גוף חימום לוהט, אף אם נאמר שדינו כשלהבת, עדיין הדרך לטלטלם.
עוד כתב, שאף מכשירים חשמליים שאינם בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס ואין בהם גוף חימום אלא שפועלים על ידי חשמל, אסורים כדין כלי שמלאכתו לאיסור, כיון שפעולתו נעשית על ידי איסור של הדלקת זרם החשמל, ואף שהדליקו מער"ש ויש לו שימוש היתר, דינו ככלי שמלאכתו לאיסור מאחר שלצורך הפעלתו צריך לעשות מעשה האסור בשבת. ולכאורה הוא תמוה, שהרי כל האיסור בהדלקת חשמל הוא משום בונה, וכמש"כ החזון איש שהחיבור נעשה בקביעות וההפסקה היא רק לשעתו משום חשבון התשלומים, ואם כן נצטרך לאסור לטלטל כל כלי שהוא, כגון כסא או שולחן, שהרי לצורך בנייתו צריך לעשות מעשה בנייה שאסור בשבת, ואם נאמר שאינו דומה מאחר שכל הזמן מכבים ומדליקים, שוב אין מקום לאסור את ההדלקה משום בונה. ובאמת החוט שני עצמו כתב שאף שכסא ושולחן שנעשו על ידי איסור אינם נחשבים ככלי שמלאכתו לאיסור, מכל מקום שם נגמר מלאכת עשייתם ועכשיו משמשים להיתר, אבל כאן שימושו התמידי הוא על ידי איסור, ולכך אדם מקצה דעתו מהם. אמנם כמשנ"ת אם כן יש לחזור ולפקפק באיסור הדלקת החשמל משום בונה, מאחר שזהו שימוש תמידי ואינו בנין גמור. עוד יש לעיין מנין לו ש'אדם מקצה דעתו מהם', והרי לגבי 'מטה של טרסיים' ששימושה הוא על ידי החזרה וחיבור, רק אסר הטור (סי' שיג) להחזירה ולהדקה, אבל לא מצינו שאסר לטלטלה, אף שהחזון איש דימה חשמל למטה של טרסיים, ואף בזה לכאורה שימושה התמידי הוא על ידי פירוק וחיבור.
עוד כתב החוט שני לדון במאורר שיהיה דינו כמוקצה מחמת גופו ויהיה אסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו 'דאפשר שזרם החשמל שבו דמי לשלהבת', והכלי יהיה בסיס לזרם החשמל. וכתב שכיון שעצם דין שלהבת שנתבאר בגמרא שהוא מוקצה לא נתבאר מה גדרו, בזה 'אפשר' שכאשר כח החשמל מגיע מחוט המחובר לבחוץ ומגביל את הטלטול של המכשיר 'דמי לדין שלהבת' ועל כן' למעשה יש לחוש שלא לטלטל כלי חשמל אלו בשבת אף לצורך גופו ומקומו'. ותימה תימה אקרא, אטו משום שלא נתבאר מהו שלהבת, ואולי חשמל הוא כשלהבת, אפשר כבר לפסוק למעשה שאסור לטלטל מאורר אפילו לצו"ג ומקומו?! לא יהיה אלא ספק דרבנן?! וכל זה הוא דלא כהחזון איש שביאר את איסור נר דולק לא משום גזירה מיוחדת שיש על השלהבת, אלא משום שבפועל אין מטלטלים נר דולק, מה שלא נכון לגבי מאורר וכדו'.
ולאחמ"כ כותב ששעון שמופעל על ידי בטריה שבתוכו, אף שפעולת השעון הוא ע"י זרם החשמל שעל ידי הבטריה, אך כיון שהשעון הוא כלי אחד עם הבטריה, ואין זרם החשמל בא אליו מן החוץ, על כל הדבר יש שם כלי אחד ומותר לטלטלו, ככלי שמלאכתו להיתר. ובזה הוא תימה על תימה, אם החלטנו שדין כלי שיש בו כח חשמל הרי הוא כשלהבת, מאי שנא אם החשמל הוא מתוכו, והרי פנס חשמלי שיש בו שלהבת גמורה כביכול, אסר החוט שני, ומה פשר חילוק זה.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1463
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: חש עתידות-ההלכה ומדע בדיוני

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ו' יולי 07, 2017 12:02 pm

דיוני הרב יעקב_ב אינם נוגעים לנושא האשכול, וכדאי להעבירם למקום הנכון, או פשוט לפתוח נושא דיון חדש...

זאב ערבות
הודעות: 8640
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: חש עתידות-ההלכה ומדע בדיוני

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' נובמבר 25, 2018 6:25 am

אליהו בן עמרם כתב:
הפשטן כתב:
פרי יהושע כתב:אין שום ספק שהחזו"א בדברו על בונה בעניין חשמל, חיפש הנמקה הלכתית למה שכולם ראו כדבר מובן מאליו שחשמל אסור מהתורה אבל לא ידעו למה ובפרט כמובן מכשירים חשמלים, [והוא גם אמר כך מפורשות לתמידו הד"ר, כפי שסיפר הלה לבראון], וכן בשביעית הלא ברור כשמש שכל קולותיו לחקלאים והחמרתו לצרכנים הייתה כדי ליצור "שביעית" בזמנינו כדי שלא תשכח, ובזה ראה עצמו ממשיך לכל חכמי ישראל שבכל דור שהעמידו התורה לפי הכללים ההלכתיים כמו תקנת פרוזבול וכדו', ומי שלא מודה בבסיס הזה של החזו"א, אינו יודע במחילה מה שהוא שח!!


מתוך דבריך לא ברור, לאיזו עמדה מתוך שתי אלה שהובאו כאן, אתה מתנגד.
עמדה אחת היא, שהחזו"א סבר, שאיסורו של החשמל בשבת קיים ועומד כבר מאז מעמד הר סיני.
עמדה שנייה היא, שהחזו"א סבר, שמי שהיה נצמד אך ורק לכללי ל"ט מלאכות שניתנו בסיני, לא היה יכול לאסור את החשמל. הטלת איסור על החשמל בשבת, נובעת מאיזושהי השקפה (מחוץ להלכה נטו) של החזו"א לגבי תפקיד השבת בעם ישראל, אלא שהחזו"א לא רצה לפרסם שהאיסור מבוסס על נימוק של השקפה, לכן באופן מאולץ אמר שהנימוק הוא מלאכת בונה, בעוד שהאמת היא, שאילו התעלמנו מההשקפה (החוץ-הלכתית) הנ"ל של החזו"א לגבי תפקיד השבת בעם ישראל אז לא היינו מצליחים לאסור את החשמל.


ניסיתי לומר לעייל שבנושא זה אין שחור לבן....או כך או כך...
ומה שאני מבין מתוך הדברים הנכתבים שעד שלא נמצא בדיוק מהו הצבע האמצעי הזה לא נמלט מדיון קטגורי...
הרב פרי יהושע שליט'א ניסה...אך כנראה לא שיכנע.
אנסה להוסיף עוד עליו:
למרות שהכל נמסר בסיני אך עדיין יש מקום לחידושי תורה.
וזה כתוב למעשה באותו מקור לאותה קבלה...'מה שעתיד לחדש'
חידוש צורך עמל כמי שרוצה להוציא מים מן הסלע...
וכך היא דרכה של תורה שמי שיעמול יזכה להוציא את החידוש מן הסלע....
אך היכן להשקיע את עמלי?
לכאן נכנס ליבם של גדולי הדור שקיבלו את דעתם והבנתם ברצון הבורא מרבותיהם ומתוך רוחב בינתם בלימוד התורה ועוד כהנה, ומתוך הבנה זו של רצון הבורא חוצבים המה בסלע של מלאכות שבת והנה נתחדש להם חידוש אמיתי במלאכת בונה שנמסר בסיני וחיכה להם דורי דורות שיוציאוהו מן הכח אל הפועל...
אך למה חצבו דווקא באותו סלע....ולמה חידוש אמיתי זה נתגלה רק להם...הנה זה בגלל שכך רצה הקב'ה שיקום גדול אחד מגדולי הדורות שיעמיק ויבין מה רצון הבורא שלא תהפוך השבת לחול...ומתוך כך יזכה לגלות את החידטש ההלכתי שרצה הקב'ה שיגלה לנו בדורנו...

בענין הוצאת מים מן הסלע מובא בספר עקדת משה (רב משה פרקש, ירושלים תשע"ח) על קורות החת"ס עמ' ק"ע סימן י"ז. הקטע הראשון מהספר אלף כתב ח"א, הקטע השני מהרב יצחק ליב סופר בן הכ"ס. על מה שכתוב בענין שמות הקודש מובא בהערה לעיין בשו"ת חת"ס או"ח סימן קצ"ז ד"ה ועוד.
קבצים מצורפים
יין מן הכותל 1.jpg
יין מן הכותל 1.jpg (97.56 KiB) נצפה 821 פעמים
יין מן הכותל 2.jpg
יין מן הכותל 2.jpg (63.2 KiB) נצפה 821 פעמים


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 212 אורחים