לבוש תולדות אהרון מקורו מהספרדים?

[עובדיה חן]

לבוש ירושלמי.jpg (175.97 KiB) נצפה 6306 פעמים

האם נכון הדבר שלבוש זה לבשו בארץ מאחר ולפני שנים הספרדים שלטו בירושלים וכדי שיקבלו אותם היו צריך לשנות את הלבוש והשפה האם יש מקור לזה?

[פינחס]

ראשית, זה לא לבוש תולדות אהרן, זה היה לבוש שהשתרש אצל הירושלמים האשכנזים הותיקים שהגיעו כשרובו ככולו של אנשי ירושלים היו הספרדים, ומחמת חמת המציק של הערבים באותה עת שרדפו אחרי כל אשכנזי שגר בירושלים בתואנה על חובות קדומים שהשאירו האשכנזים הראשונים שהגיעו להחזיר את הישוב האשכנזי בירושלים בראשות רבי יהודה החסיד, ולכן עד שהוסדרו הענינים התלבשו כמו אחיהם הספרדים.
ולאט לאט ירד לבוש זה מאנשי ירושלים, רק שר' אהרן ראטה ייחד מלבוש זה לכל חסידיו ההונגרים, בעצת ר' הערש'ל אייכלר, עד שהדבר התמסד אצלם כחלק מהדנ"א בקהילה

[פינחס]

וכן ברור שהסיבה שהלכו כך הספרדים היא מחמת מוצאם מארצות ערב והמזרח התיכון, שם הלכו המוסלמים בלבוש זה

[יראה- שלם]

לבוש ירושלמי.jpg

האם נכון הדבר שלבוש זה לבשו בארץ מאחר ולפני שנים הספרדים שלטו בירושלים וכדי שיקבלו אותם היו צריך לשנות את הלבוש והשפה האם יש מקור לזה?

כמה דיו השתפך כבר על זה.
המקורות ללבוש הוא אכן היות וכך הלכו הספרדים, התימנים, הבבלים, וכו' וזו היתה הסיבה שבירושלים נהגו כן ללבוש כמותם ממש, עד שבא הרא"מ מלעלוב ושינה את אופן הבגד להיות מכוון בו שמות וענינים ורוב ציבור הירושלמי השורשי לובש בשבתות ויו"ט לבוש זה אם כי חסידי תו"א ועוד מעט מזעיר מזקני ירושלים הולכים גם בימות השבוע. לפני דור הלכו כל זקני קרלין בלבוש זה.

[פלגינן]

01.JPG (54.49 KiB) נצפה 6285 פעמים

02.JPG (34.59 KiB) נצפה 6285 פעמים

[דודי צח]

בלשונו של ר"א ראטה מופיע הקאפטן בשבת וכו'
אבל בחול אין שם תקנת קאפטען אלא חלאט
יוצא אפוא שכל הצ'אלמרים שומרים את תקנותיו מבלי להתכוין.

מעניין אם כן מי הכניס את התקנה שמחריגה את חסידי תו"א - ללבוש קפטן אפור בימות החול ללא כפתורים, וכנגד התקנה דלעיל

[אבא יודן]

בלשונו של ר"א ראטה מופיע הקאפטן בשבת וכו'
אבל בחול אין שם תקנת קאפטען אלא חלאט
יוצא אפוא שכל הצ'אלמרים שומרים את תקנותיו מבלי להתכוין.

מעניין אם כן מי הכניס את התקנה שמחריגה את חסידי תו"א - ללבוש קפטן אפור בימות החול ללא כפתורים, וכנגד התקנה דלעיל

אין גורעים אבל מוסיפים.

[יראה- שלם]

בלשונו של ר"א ראטה מופיע הקאפטן בשבת וכו'
אבל בחול אין שם תקנת קאפטען אלא חלאט
יוצא אפוא שכל הצ'אלמרים שומרים את תקנותיו מבלי להתכוין.

מעניין אם כן מי הכניס את התקנה שמחריגה את חסידי תו"א - ללבוש קפטן אפור בימות החול ללא כפתורים, וכנגד התקנה דלעיל

אין גורעים אבל מוסיפים.

האמת שחתנו היה מי שהמריץ את חסידיו ללבשם, אמנם גם הר"א היה מעודד לכך וכך הלכו רבים מבני החבורה.
מה שכתבת שכל הירושלמיים שומרים את תקנותיו אינו נכון מפני שכותב שצריכין לילך בשבת יארמילקי'ל (כיפה לבנה) ווויסע זאקן (גרביים לבנות). וגם בימות השבוע צריכים לילך שווארצע זאקן .

[פרנקל תאומים]

מן הסתם כאשר לבשו האשכנזים את לבוש הספרדים מפחד נוגשיו של ר' יהודה חסיד משדליץ, גם חבשו לראשם את המצנפות המזרחיות.
מתי איפוא התחיל השילוב המעניין של השטריימלאך המזרח אירופאים עם הגלימות המזרחיות? ואם כבר חזרו לשטריימל, מדוע לא חזרו גם לקפוטות?

[צורב מתחיל]

01.JPG

02.JPG

כשהגר"ח זוננפלד הגיע לארץ כבר הי' בכניסה לגבעת שאול את בית היתומים דיסקין?

[לייטנר]

01.JPG

02.JPG

כשהגר"ח זוננפלד הגיע לארץ כבר הי' בכניסה לגבעת שאול את בית היתומים דיסקין?

שאלתך במקום.
אכן, בית היתומים דיסקין בגבעת שאול נבנה בשנת התרפ"ז.

[משוש דורים]

הגרי"ח זוננפלד הגיע לארץ לפני מהרי"ל דיסקין. והכותב החילוני גיבב שטויות כהרגלם.

[גביר]

בזמנו בימי הבחרות שמתי לב שיש כאלה הלובשים בשבת קפטן לבן עם פסים כחולים, לאחרונה נודע לי שזה לבוש טברייני המקובל בייחוד בקרלין. שמתי לב גם שיש כאלה הלובשים בשבת קפטן בגוון מעין ורדרד, היש לכך משמעות כלשהי?

[פלגינן]

הגרי"ח זוננפלד הגיע לארץ לפני מהרי"ל דיסקין. והכותב החילוני גיבב שטויות כהרגלם.

לא אבוא להליץ על אותו כותב שאכן רגיל בשטויות, אך את הסיפור הזה הוא שמע, מן הסתם, לא מהשכנים בתל-אביב, כי אם מהחברים ממאה שערים...

[צורב מתחיל]

01.JPG

02.JPG

כשהגר"ח זוננפלד הגיע לארץ כבר הי' בכניסה לגבעת שאול את בית היתומים דיסקין?

שאלתך במקום.
אכן, בית היתומים דיסקין בגבעת שאול נבנה בשנת התרפ"ז.

הגרי"ח זוננפלד הגיע לארץ לפני מהרי"ל דיסקין. והכותב החילוני גיבב שטויות כהרגלם.

לא אבוא להליץ על אותו כותב שאכן רגיל בשטויות, אך את הסיפור הזה הוא שמע, מן הסתם, לא מהשכנים בתל-אביב, כי אם מהחברים ממאה שערים...

לפי ויקיפדיה הגר"ח זוננפלד עלה לארץ בתרל"ג, ומהרי"ל דיסקין עלה בתרל"ז.

[יענקלה המשיב]

בלשונו של ר"א ראטה מופיע הקאפטן בשבת וכו'
אבל בחול אין שם תקנת קאפטען אלא חלאט
יוצא אפוא שכל הצ'אלמרים שומרים את תקנותיו מבלי להתכוין.

מעניין אם כן מי הכניס את התקנה שמחריגה את חסידי תו"א - ללבוש קפטן אפור בימות החול ללא כפתורים, וכנגד התקנה דלעיל

ההסבר הוא פשוט הרה"ק בעל שומר אמונים הגיע לארץ "לפני" השואה שאז הקהילה בירושלים היתה קטנטנה והוא סבר שצריך לקבל את כל מנהגי המקום ולכן כל מנהגי החסידויות של ארץ ישראל הנהיג גם בחבורתו כגון לבישת טלית בליל שבת וכדו' וכן נהג מיד בבואו כאן כשיטת הגאונים לענין צאת הכוכבים וכדו' בחלק של הלבוש הן של האנשים והן של הנשים היה קשה לו לשנות לאנשים שמבטן ומלידה הלכו מלבושים אחרים לגמרי לכן קבע מה שהכרחי ומה שאפשר להוסיף אבל הוא עצמו הלך עם קאפטן גם בחול כתמונה המפורסמת אבל רוב החסידים הזקנים אכן כלל לא הלכו בחול עם קפטן בשנים הקודמות ור' יואל סמט חתנו של ריא"ז מרגלית דרבן את כל הצעירים ללבוש כך יצויין שבשנים ההם הרבה מחסידי קרלין וכן סתם ירושלמים כחלק גדול ממשפחת מינצברג או משפחת שפירא מברסלב וכן כמה ממשפחת רוטמן וכדו' שכלל לא קשורים לתו"א לבשו את הקפטן בחול ולכן זה כלל לא היה חריג בנוף דאז ורק בשנים שלאחר מכן זה השתנה וזה נשאר בעיקר בשני התולדות וכמה ברסלבים

[קאצ'קלה]

הגרי"ח זוננפלד הגיע לארץ לפני מהרי"ל דיסקין. והכותב החילוני גיבב שטויות כהרגלם.

לא אבוא להליץ על אותו כותב שאכן רגיל בשטויות, אך את הסיפור הזה הוא שמע, מן הסתם, לא מהשכנים בתל-אביב, כי אם מהחברים ממאה שערים...

טעה בפרטי הסיפור. הנה מה שכתב ריא"ז מרגליות בספרו אשרי האיש דף עא ע"ב:

אשרי האיש.png (30.31 KiB) נצפה 6131 פעמים

[מכון חכמי ספרד]

בלשונו של ר"א ראטה מופיע הקאפטן בשבת וכו'
אבל בחול אין שם תקנת קאפטען אלא חלאט
יוצא אפוא שכל הצ'אלמרים שומרים את תקנותיו מבלי להתכוין.

מעניין אם כן מי הכניס את התקנה שמחריגה את חסידי תו"א - ללבוש קפטן אפור בימות החול ללא כפתורים, וכנגד התקנה דלעיל

אכן בחצרו של הבן, רבי אברהם חיים זצ"ל, לא הלכו עם פסים בחול אלא רק בשבת ובתפילות שחרית דחול.
והטעם, כדכתבת.
(ואולי גם להיבדל מהחצר של רא"י).

[משה נטע]

בלשונו של ר"א ראטה מופיע הקאפטן בשבת וכו'
אבל בחול אין שם תקנת קאפטען אלא חלאט
יוצא אפוא שכל הצ'אלמרים שומרים את תקנותיו מבלי להתכוין.

מעניין אם כן מי הכניס את התקנה שמחריגה את חסידי תו"א - ללבוש קפטן אפור בימות החול ללא כפתורים, וכנגד התקנה דלעיל

אכן בחצרו של הבן, רבי אברהם חיים זצ"ל, לא הלכו עם פסים בחול אלא רק בשבת ובתפילות שחרית דחול.
והטעם, כדכתבת.
(ואולי גם להיבדל מהחצר של רא"י).

בתפילת שחרית בחול רק בביהמ"ד הישן שבמאה שערים בירושלים, במקומות אחרים בירושלים לא.
גם בשבת הולכים בקפטן רק בירושלים ולא בבני ברק וכדומה, אבל זה גם בכל ירושלים.
וגם בירושלים בשני המקרים הנ"ל לא כולם מקפידים על כך, הסיבה הפשוטה שרוב חסידיו הם מהמקורבים שנתקרבו אליו לאחר פטירת אביו זי"ע ולא היה שייך להחיל עליהם את התקנות במלואם ובוודאי שלא בעניין הלבוש.
גם באופן כללי מקפידים פחות על התקנות בחצרו מאשר בחצרות התולדות.

[נחום וואהלינער]

מי שקידש את הלבוש בקרב אנשי ירושלים האשכנזים הותיקים - היה הרה"ק רבי אלעזר מנדל מלעלוב זיע"א.

הוא אמר שהאבות הקדושים התלבשו ככה ומשו"ה לובשין הערבים כן כדאי להתייחס לאברהם אבינו
הוא אימץ וקידש את הלבוש בעשותו איזה שינוים עפ"י כוונות מיוחדות וגם עשה שיהא פתוח מלפניו ולא בגד סגור כמו אצל הערבים.

במשך השנים היה מלבוש הייחודי אצל האשכנזים בירושלים, פרושים וחסידים כאחד.
אבל לא עשו מזה עסק שלם ברוב קהלות ולכן מצינו בתמונות כמה שכן לבשו וכמה שלא, יש רק בבתות ויש רק לפעמים וכו'

כשבא רבי אהרן ראטה והנהיג תקנות הלבוש, תיקן גם שימשיכו בלבוש זה, אבל לא שחידש משהו כמו שמשמע מכמה כותבים דלעיל.

[נחום וואהלינער]

יכולין לראות שינוי בהגארטלאך:

בקרב חסידי תולדות אהרן/אברהם יצחק יש בו פסים כחול או אדום
משא"כ אצל שאר אנשי ירושלים הפסים המה שחור לבן.

גם ברוחב הפסים של הקאפטן עצמה התהוו שינוים במשך השנים, כל תופר איך שבא לו.

בלעלוב מקפידין מאוד שלא ישנו מהקאפטן המקורי, אחד מהסימנים הבולטים, שאין להם תפרים בכתף כדרך שאר בגדים.